פסקי דין על עמותת אגודת ישיבת קרלין סטולין | פסקי דין על בית אהרון וישראל ובית התבשיל | פסקי דין על רבקה קירשנבוים | פסקי דין על דב אוירבך | פסקי דין על לאה אוירבך ואח' |

63250-10/17 א     26/05/2019




א 63250-10/17 עמותת אגודת ישיבת קרלין סטולין, בית אהרון וישראל ובית התבשיל נ' רבקה קירשנבוים, דב אוירבך, לאה אוירבך ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 63250-10-17 אגודת ישיבת קרלין נ' קירשנבוים ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני



בפני

כבוד השופט
מנחם רניאל

התובעת:
עמותת אגודת ישיבת קרלין סטולין
בית אהרון וישראל ובית התבשיל

ע"י ב"כ עו"ד עופר דוידוב
ו/או עו"ד אופיר אביעד


נגד

הנתבעים:
1. רבקה קירשנבוים

2. דב אוירבך
3. לאה אוירבך
4. צבי אוירבך
5. אלעזר שלמה אוירבך

ע"י ב"כ עו"ד משה רובינשטיין
6. עליזה אוירבך


הנתבעת 6 ע"י ב"כ עו"ד גב' הילה צאירי
7. אליהו אברהם קוליץ
8. מרים אסתר רובינשטיין
9. משה יהודה קוליץ
10. שלמה אלעזר קוליץ
11. נחום קוליץ
12. יוסף קוליץ

ע"י ב"כ עו"ד משה רובינשטיין
13. ישראל אוירבך
14. מוריה טובה מרחביה


הנתבעים 14-13 ע"י ב"כ עו"ד גב' הילה צאירי
15. אריה אוירבך

ע"י ב"כ עו"ד משה רובינשטיין
16. יצחק קורלנסקי (נמחק)
17. יחזקאל וינגרטן (נמחק)
18. דוד כהן (נמחק)

19. אסתר סברדלוב

ע"י ב"כ עו"ד אברהם גרוניך

20. דוד בער סברדלוב (נמחק)
21. טליה סברדלוב (נמחקה)
22. מתתיהו משה ריינברג (נמחק)
23. איל חיים שויער (נמחק)


החלטה

בתיק זה התקיימו עד עתה 5 דיוני הוכחות. כבר בדיון הראשון, ביום 4.11.18, הודיע בא כח התובעת שאין לו עדים נוספים. לאחר שבית המשפט ביקש ממנו לשקול את דבריו מחדש, הודיע בא כח התובעת על כוונתו לזמן עד נוסף מטעם התובעת. בישיבת ההוכחות ביום 31.12.18 העידו שני עדים נוספים מטעם התובעת, ובסיום עדותם, שוב הודיע בא כח התובעת שאין לתובעת עדים נוספים. לאחר מכן נשמעו עדי הנתבעים, ולאחר עדותם הודיע בא כח התובעת שהוא מבקש להעיד עדה נוספת מטעם התובעת. הוא נדרש להגיש בקשה מסודרת, וזו הבקשה שלפניי.

לדברי התובעת בבקשתה, היא מבקשת להביא לעדות עדה נוספת, גב' חנה הלל שהיא בתו של פייבל אוירבך, אחיו של שמשון אוירבך, בעל המבנה ברחוב יוסף 12. נטען, כי היא התגוררה בבניין מאז נישואיה בשנת 1949 ובמשך עשרות שנים, והיא העדה היחידה שיש לה ידיעה אישית בסוגיות העומדות להכרעה בפני
בית המשפט, ועל כן עדותה נחוצה.

התובעת טענה בבקשתה, שרק יומיים לפני הדיון האחרון פנה אחד מנציגי התובעת אל בא כח התובעת וסיפר לו שנוצר קשר עם גב' חנה הלל. הגם שפרשת התביעה הסתיימה, ואף נשמעו עדי הנתבעים, נטען שזימונה של גב' הלל בשלב זה הוא מנסיבות אובייקטיביות ולא מתוך רצון לזכות ביתרון, ויש להעדיף את גילוי האמת על היצמדות לסדרי הדין.

הנתבעים כולם התנגדו לבקשה. נטען, שלא ניתן שום הסבר מדוע לא העידה עדה זו במסגרת עדויות התובעת. אם אכן נכונה טענת התובעת שהיא מנהלת את בית הכנסת בבניין לאורך כל השנים מאז שנות ה-50' של המאה הקודמת ועד עתה, כיצד זה לא אותרה השכנה שגרה במקום עשרות שנים? הבקשה לא פירטה כיצד אותרה גב' הלל כעת, ולא צורף תצהיר. אין מדובר בראיה מפריכה, ואף לפי גירסת התובעת, ידעה על עדה זו לפני מועד ההוכחות האחרון שבו נשמעו עדי ההגנה, והיה עליה להודיע על כך לפני תום עדויות ההגנה.

התובעת השיבה לתשובת הנתבעים, וצירפה תצהיר לפיו בתחילת ההליכים תלה מר שמעון ערנרייך שלט בבית הכנסת של קרלין סטולין בירושלים וביקש מי מקהל המתפללים שמכיר את בית הכנסת ברחוב יוסף 12 לפנות אליו וחידש את המודעה מעת לעת. לאחרונה פנה אחד המתפללים אליו וסיפר לו שזכור לו שבשנות ה-50' של המאה הקודמת התנהל משפט בין שמשון אוירבך לפייבל אוירבך ובתו. בא כח התובעת ניסה לאתר מסמכים בעניין זה, ומשלא הצליח פנה שמעון לאותו מתפלל וביקש את עזרתו. נאמר, שלאחרונה פנה אותו מתפלל אל שמעון וסיפר לו שבתו של פייבל הגיעה לגיל מופלג וזוכרת את האירועים. בא כח התובעת יצר איתה קשר ומכאן האיחור בהגשת הבקשה.

אין בתשובת התובעת הסבר מתי בדיוק נודע על קיומה של העדה, והתובעת וגם המצהיר הסתפקו במילה "לאחרונה", שמשמעותה לפני יום או שבוע או חודש או חודשיים. אין בתשובת התובעת הסבר כיצד מתיישבת טענת התובעת שהיא מחזיקה בבית הכנסת באופן רצוף משנות ה-50' ועד עתה, עם אי ידיעתה את שמם של השכנים במקום משך עשרות שנים. מתשובתה מובן, שהדרך היחידה שבה חיפשה עדים התומכים בגירסתה העובדתית היא תליית מודעה בבית הכנסת בירושלים בתחילת ההליכים בתיק זה. לא שום נסיונות איתור של המתגוררים בבניין במשך השנים, ולא שום דרך אחרת.

אין בתשובת התובעת כפירה בכך שאין מדובר בראיה מפריכה, ואין בתשובת התובעת הסבר מדוע לא הודיעה התובעת על קיומה של עדה נוספת לפני מועד ההוכחות האחרון, שבו כבר היה ידוע לה שיש עדה נוספת.

על פי כל אלה, כאשר מדובר בעדה שאינה ראיה מפריכה, אלא עדה שמן הראוי היה להביאה לעדות במסגרת עדויות התובעת, במיוחד כאשר התובעת מודה שכל העדויות שהביאה אינן עדויות מידיעה אישית, ורק העדה הזו היא עדה מידיעה אישית. בהסברי התובעת אין נימוק מספיק לכך שהעדה אותרה רק כעת. התובעת לא עשתה מאמץ מספיק לאתר עדים רלוונטיים להוכחת גירסתה. אכן, כפי שטענה התובעת בבקשתה, הנימוק היחיד לקבלת הבקשה להגשת ראיות התובעת לאחר ראיות הנתבעים, הוא חקר האמת, וכפי שנקבע בפסיקה, אם בית המשפט מקבל את הבקשה, למרות שהתובעת לא נקטה אמצעים מספיקים לאיתור העדה ולהבאתה לעדות לפני תום עדויות התובעת, עליו לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעים בשל קביעת מועד נוסף לשמיעת עדויות, והצורך האפשרי להביא עדים נוספים מטעם הנתבעים או להביא אותם עדים מחדש.

על כן, אני מקבל את הבקשה בתנאי שהתובעת תשלם לכל אחת מקבוצות הנתבעים, דהיינו לנתבעים 5-1, 12-7,15 ביחד, וגם לנתבעים 19,13, כל אחד בנפרד הוצאות משפט בסך 7,020 ₪ ותוכיח זאת לבית המשפט עד יום 4.6.19. אם יוכח לבית המשפט עד המועד האמור ששולמו ההוצאות, תינתן החלטה כיצד ומתי לשמוע את עדותה של הגב' הלל, ואת הראיות הנוספות מטעם הנתבעים. אם לא יוכח לבית המשפט עד המועד האמור ששולמו ההוצאות, לא התקיים התנאי, והבקשה להעדתה של הגב' הלל, שאינה ראיה מפריכה, נדחית.
תזכורת פנימית ביום 5.6.19.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ט, 26 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 63250-10/17 עמותת אגודת ישיבת קרלין סטולין, בית אהרון וישראל ובית התבשיל נ' רבקה קירשנבוים, דב אוירבך, לאה אוירבך ואח' (פורסם ב-ֽ 26/05/2019)