Google

אברהם אליעזר תמרי - כונס נכסים רשמי תל אביב, אורן הראל (נאמן), בנק הפועלים בע"מ - סניף קריית שלום

פסקי דין על אברהם אליעזר תמרי | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב | פסקי דין על אורן הראל (נאמן) | פסקי דין על בנק הפועלים - סניף קריית שלום |

45828-09/17 עשא     26/05/2019




עשא 45828-09/17 אברהם אליעזר תמרי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, אורן הראל (נאמן), בנק הפועלים בע"מ - סניף קריית שלום








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

עש"א 45828-09-17 תמרי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב
ואח'



לפני
כבוד השופט
מיכאל תמיר


מערער

אברהם אליעזר תמרי
ע"י ב"כ עו"ד פרי מרקו


נגד

משיבים
1.כונס נכסים רשמי תל אביב
2.אורן הראל (נאמן)

3.בנק הפועלים בע"מ - סניף קריית שלום
ע"י ב"כ עו"ד נחום הופטמן




פסק דין


1.
המערער הגיש בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל ביום 7/3/11, וביום 12/4/11 ניתן צו כינוס בתיק פש"ר 12817-03-11 (להלן "הבקשה" ו"תיק הפש"ר" בהתאמה).

2.
בסעיף 4 לתצהירו שהוגש בתמיכה לבקשה הצהיר המערער כי "יש בבעלותי חברה למוצרי ספא ח.פ. 513579904 שנוהלה על ידי בתי וחתני שהיו שכירים בחברה. חתמתי ערבויות אישיות לקחתי הלוואות בבנקים הלוואות חוץ בנקאיות בריביות גדולות והכל בכדי לשמור על העסק כעסק חי" ובסעיף 5 הצהיר כי "הערכתי כי נשארתי חייב חובות גדולים לספקים לרשויות לבנקים ולעובדים מכורח המצב שאליו הגעתי". בסעיף 8 לתצהירו הנ"ל הצהיר כי "אני רוצה לציין כי קיימים נגדי אשר טרם נפתחו כנגדי [כך במקור] תיקי הוצאה לפועל בנקים וספקים".
3.
בדוח שצורף לבקשה שבו פורטו חובות המערער הוזכר בין היתר חוב בסך של 165,000 ₪ לטובת משיב 3, בנק הפועלים סניף קריית שלום תל אביב (חוב מספר 8) הנובע מ"אשראי שניתן ע"י הבנק לצורך חב' סופ אנד מור בחשבון 14706061 של סופ אנד מור".

4.
בסעיף 2 לדוח הנ"ל שבו פורטו ערבויות, אישר המערער כי חתם על "ערבות אישית לחב' סופ אנד מור" לטובת משיב 3 וציין שביום מתן הערבות סכומה עמד על "כ-700,000 ₪". כמו-כן עולה מאותו סעיף כי המערער נתן ערבויות נוספות לנושים נוספים: כ-700,000 ₪ לטובת בנק לאומי וכ- 70,000 ₪ לטובת הבנק הבינלאומי.
5.
משיב 2 מונה לתפקיד המנהל המיוחד בתיק. משהוגשה בקשה למכור את זכויותיו של
המערער בנכס שאותן העביר על שם בתו ז"ל חודשים ספורים לפני תחילת ההליך, ביקש המערער לבטל את הליך הפש"ר אך הנאמן והכנ"ר התנגדו לכך. בית המשפט תמך בעמדתם והמערער הוכרז כפושט רגל בדיון שהתנהל ביום 23/10/11.
6.
ביום 30/5/11 הגיש משיב 3 תביעת חוב לתיק הפש"ר על סך 628,106 ₪. הכרעת הנאמן בתביעת החוב ניתנה ביום 14/9/17.
7.
בסעיף 1 בהכרעת תביעת החוב נקבע כי "החוב הינו בחשבון 470606 שבבעלות חברת סופ אנד מור ח.פ. 513579904 (להלן "החברה"), ואשר החייב הינו בעל המניות הבלעדי בה וכן מנהלה. בנוסף, ביום 19/7/07 חתם החייב על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לכל חובות החברה בחשבון האמור".
8.
עוד נקבע כי תביעת החוב שהוגשה על סך 628,106 ₪ מורכבת מיתרת החוב בחשבון העו"ש של החברה, יתרת ההלוואות אשר טרם שולמו וכן יתרת החוב בכרטיסי אשראי.

9.
הנאמן ציין בהכרעתו כי המערער העלה התנגדות באשר לטענות הבאות:


"א. מהחוב לא הופחת פיקדון שקלי שהיה מופקד בחשבון הבנק במועד הפסקת הפעילות.
ב.
בנו של החייב, מר תמרי שחר 029624723, שילם כערב ע"ח החוב סך של 100,000 ₪ שלא הופחת גם כן מתביעת החוב.

ג. חיובי כרטיסי האשראי הופחתו כבר מחשבון העו"ש ולכן הכללתם מהווה חיוב כפול.
ד. שיקים של לקוחות החברה הופקדו בחשבון הבנק.

ה. יש לחשב ריבית משפטית בלבד.

ו. החייב הכחיש את ערבותו לחוב כמפורט בתיק ההוצאה לפועל".


10.


הנאמן קבע כי יתרת ההלוואות בתביעת החוב היא בסך 429,606 ₪, וכן קבע כי מבדיקה עולה שחיובים אלה לא הופחתו מהחשבון ולכן מדובר ביתרה נכונה. הנאמן בחן את טענות המערער, את יתרות החוב הנוספות, וכן מסמכים ופרטים לגבי שני תיקי הוצל"פ אשר נפתחו בגין החוב הנ"ל (01-60796-12-2 ו- 01-57697-12-0) וקבע, בין היתר, כי הנושה לא הגיש שערוך מדויק מטעמו לפי סע' 134 לפקודת הפש"ר, ולכן הפחית חלק מהריבית. לאור זאת אישר הנאמן יתרת חוב כוללת בסך של 546,450 ₪.

11.
המערער הגיש את ערעורו ביום 19/9/17. בערעור נטען תחילה כי תביעת החוב נסמכת על חובות החברה שמעולם לא נפתחו בגינם תיקי הוצל"פ. בסעיף 7 להודעת הערעור נטען כי המערער ביקש מב"כ המשיב 3 ביום 22/3/11 את כל המסמכים לבדיקת החוב הנטען, אך נכון ליום הגשת הערעור משיב 3 "לא המציא לחייב את צילומי השיקים בגינם החוב הנטען והמאושר בסך 119,755 ₪". בסעיף 9 להודעת הערעור נטען כי לגבי יתרת החוב בגין ההלוואות שאושרה בסך של 429,606 ₪ הפנה המערער שוב למכתבו מיום 22/3/11 וטען כי לא זכה לקבל את כל המסמכים הדרושים כדי לבדוק את יתרת החוב, ובהמשך נטען כי משיב 3 לא נענה לבקשה להמציא למערער דפי חשבון. כמו-כן מלין המערער על כך שתביעות החוב נבדקו בשיהוי רב, בחלוף 6 שנים, על כל המשתמע מכך.

12.
המערער צירף להודעת הערעור בנספח ג' תדפיס של חשבון מס' 470606 אשר אוזכר לעיל, ואולם לא צירף את נספח ד', אותו מכתב מיום 22/3/11 הנ"ל.
13.
משיב 3 הגיש תגובה מידית בהמשך להודעת הערעור שבה נטען, בין היתר, כי יש לחייב את המערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הערעור. עוד נטען כי הוגשה נגד החברה תביעה בתיק 54876-02-11 בבית משפט השלום בתל אביב על סך של 628,106 ₪ נכון ליום 12/2/11 ובהקשר זה נטען כי המערער הסתתר מאחורי בתו ענבל ז"ל וערב לחוב החברה במלואו. ב"כ משיב 3 מפנה בתגובתו ל"כתב הערבות מסומן "ב"". בהמשך לכך נטען כי כנגד החברה ניתן

פסק דין
לתשלום מלוא סכום התביעה, ובתוספת הוצאות ושכר טרחה מדובר בחוב בסך של 1,563,535 ₪. ב"כ משיב 3 מפנה גם לתביעה כספית נוספת על סך 159,000 ₪ שהוגשה נגד המערער אישית והתנהלה בתיק 18564-06-11. ב"כ משיב 3 מפנה גם לתביעה שהוגשה נגד בתו של המערער, גב' ענבל תמרי ז"ל, ונטען שהיא ובעלה הונו את משיב 3 בכך שמסרו שיקים ביניהם בתואנה שהם שיקים עסקיים, תוך הסתרת העובדה כי הם בני זוג. כמו-כן טען ב"כ המשיב 3 כי ניתנו פסקי דין נגד בתו ז"ל של המערער ונגד חתנו של המערער, אך עם כניסת המערער להליך הפש"ר ניתן צו לעיכוב הליכים נגדו ולא ניתן

פסק דין
בעניינו. ב"כ משיב 3 הוסיף כי בנו של המערער שילם 100,000 ₪ על חשבון חובו, ועל כן תביעת הנושה , משיב 3, פחתה מסך של 670,000 ₪ לסך של 546,000 ₪ והמערער ערב לחובות החברה באופן אישי.
14.
ב"כ משיב 3 הפנה בתגובתו למכתב של המערער עצמו שבו הודה בחוב, וביקש רק לפרוס את החוב (נספח ח' לתגובה). מדובר בפקס שהמערער ערך אותו וחתם עליו ביום 30/5/11 ובו ציין, בין היתר, כי "בגלל מצב כלכלי קשה שלי אין ביכולתי לפרוע את ההלוואה אבל ברצוני לבקש ממך בניגוד לפעם הקודמת שתנהגי בצורה הגיונית...באם תשני את תנאי ההלוואה ותקטיני הסכום, ותעמידי אותו על 1,000 ₪ לחודש (על הלוואה זו כבר שולמו עשרות אלפי שקלים שזה היה רק ריבית מיום תחילתה) יהיה מי שישלם לך ולא כפי שעשית בפעם הקודמת שרצת ישר לבית המשפט".
15.
נספח ב' הראשון שצורף לתגובה אינו כתב ערבות של המערער אלא אישור בעניין זכויות החתימה בשם החברה, שממנו עולה כי המערער עצמו הוא בין הזכאים לחתום בשם החברה ולחייב אותה בחתימתו היחידה. עיון בנספחים בהמשך מגלה נספח ב' נוסף שנושא את הכותרת "כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום" לטובת החברה מיום 19/7/07 ועליו מופיעה חתימת המערער.
16.
ב"כ משיב 3 צירף העתק של פסק הדין שניתן נגד החברה בת"א 54876-02-11 ביום 3/5/11 וכאמור לעיל, המערער חתם על ערבות לחובות החברה.
17.
המערער הגיש תגובה לתגובת משיב 3 שבה נטען, בין היתר, כי מדובר במכתב שהתייחס רק להלוואה של המערער שאותה פרע בנו שחר תמרי ולא בחוב של החברה, וכן נטען כי ב"כ בנק הפועלים לא צירף שום פירוט של ההלוואות כפי שנתבקש.
18.
הנאמן הגיש את עמדתו הראשונית לתיק ביום 5/11/17 ובה התמקד בבקשה לחייב את המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, במיוחד לנוכח האופן שבו המערער מתנהל בתיק הפש"ר שכן הוא נוהג להגיש בקשות סרק מרובות, וכפי שנקבע, אינו מגיש את בקשותיו בהתאם להחלטות בית המשפט.
19.
ביום 10/1/18 ניתנה החלטה שלפיה על המערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאות בסך של 15,000 ₪. המערער הגיש בקשות רבות לשינוי ההחלטה הנ"ל וכולן נדחו, כעולה גם מהחלטת בית המשפט מיום 18/2/18. בסמוך לאחר מכן המערער הפקיד את הסכום.
20.
בהמשך הוגשו בקשות רבות מטעם המערער, ובין היתר נטען כי ב"כ משיב 3 אישר שנלקחה הלוואה בסך של 150,000 ₪ ומנגד טען כי מדובר בהלוואות בסך של 429,606 ₪, כאשר היתרה בדף החשבון נכון ליום הכינוס עמדה על סך של 119,755 ₪ ולטענת המערער לא קיים חוב כזה בגין ההלוואות הנ"ל. הנאמן הגיש תגובה שלפיה יש מקום לקבוע דיון ולגבי דף החשבון נטען כי המערער ובא כוחו אינם יודעים לקרוא אותו.

21.
ביום 30/7/18 התקיים דיון בתיק הפש"ר. הנאמן הודיע כי לדעתו ניתן להורות על הגשת סיכומים ובסוף הדיון ניתנה החלטה שלפיה על ב"כ המערער עו"ד חגית מור, להגיש תגובה לתיק הערעור שכן המערער התייצב לדיון בתיק הפש"ר עם עו"ד ממשרד אחר.
22.
ב"כ משיב 3 הגיש תגובה לתיק בהמשך לדיון הנ"ל ובה טען, כי יש לדחות את בקשת המערער לגילוי מסמכים בהליך הערעור שכן אין הליך כזה, ולגופו של עניין נטען כי המערער קיבל את כל המסמכים לידיו לאחר דיון שהתקיים בבית המשפט ואף התחייב לשלם את חובו אם יראה שההלוואות הוכנסו לחשבון החברה, אך ניתק כל מגע בעת שראה כי המסמכים אינם משרתים את עמדתו.
23.
ב"כ משיב 3 טען כי הכרעת הנאמן ברורה וכי הגיע לחוב בסך של 549,361 ₪, בעת שחובו של המערער כערב לחברה עמד על סך של 628,106 ₪ (כעולה מפסק הדין שניתן נגד החברה בת"א 54876-02-11), ומכאן שלא יכולה להיות כל מחלוקת שהמערער חייב לשלם לכל הפחות את הסכום הנמוך יותר שמופיע בהכרעת תביעת החוב. בסעיפים 20-18 לתגובת ב"כ משיב 3 יש הפניה לנספחים ולדפי חשבון שמהם עולים כי הוזרמו לחשבון החברה הלוואות בסך של 210,000 ₪ במהלך השנים 2010-2009. בהקשר זה יש התייחסות לטענת המערער כי לא הייתה לבתו ז"ל זכות חתימה ונטען כי טענה זו אינה נכונה, כעולה מאישור זכויות החתימה בשם החברה שהוגש לתיק זה.
24.
המערער המשיך להגיש בקשות לחייב את משיב 3 להמציא מסמכים להוכחת החוב הנטען בתביעת החוב, והנאמן השיב כי קיבל את כל המסמכים בעבר, לא ברור כיצד יכול המערער לומר שהכרעת החוב איננה נכונה אם לא קיבל מסמכים בעבר, וכי מדובר בהליך של ערעור, כאשר הנטל מוטל על המערער לבסס את ערעורו. עוד נטען כי המערער אישר בכתב ביום 18/8/13 כי הוא חייב לשלם את מלוא החוב. עיון במכתבו של המערער מיום 18/8/13 הנ"ל מעלה כי ציין את הדברים הבאים:


"(1) בדקתי את כל החשבונות של בנק הפועלים בחשבון סופ אנד מור, וראיתי שבנק הפועלים כבר ב- 1/12/10 כלומר שכבר מ- 1/12/10 הייתי חדל פירעון. (2) אני חוזר ואומר ה- 628,000 ₪ שייכים רק לי ולא לענבל, החובות של ענבל לא יותר מכ- 300,000 ₪. (3) במשך שנתיים נאמר לי גם על ידי הכנ"ר, ע"י בית המשפט, והנאמן שמדובר בהענקה בטלה על פי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל והמנהל המיוחד לא כותב כלום על זה ולא מזכיר את זה".

25.


בהמשך לתגובה הנ"ל נקבע דיון בערעור ליום 7/2/19.

26.
המערער הגיש ביום 24/12/18 בקשה למתן צו כנגד הנושה להמצאת פירוט הלוואות. ביום 26/12/18 ניתנה החלטה לתגובת הבנק תוך 15 ימים. הטיפול בתיק הערעור והפש"ר עבר ביום 8/1/19 לגורם שיפוטי אחר וביום 16/1/19 ניתנה החלטה בבקשה, בהיעדר תשובה,

כמבוקש. ביום 30/1/19 הוגשה בקשה מטעם המערער לפי פקודת בזיון בית המשפט ומיד לאחר מכן הוגשה בקשה מטעם משיב 3 לביטול ההחלטה מיום 16/1/19 ונטען כי מדובר בהחלטה שניתנה עקב הטעיה שהטעה המערער את בית המשפט. כן נטען כי אין הליך של גילוי מסמכים בערעור, המערער קיבל את כל המסמכים הרלוונטיים, ומדובר בבקשה שהמערער הגיש מספר רב של פעמים קודם לכן. עוד הודגש כי דפי החשבון שהמערער קיבל מראים כיצד הוזרמו הלוואות לחברה ואף כיצד נהג המערער למשוך לעצמו כספים מיד לאחר הגעת כספי ההלוואה לחשבונה של החברה.
27.
המערער הגיש תגובה לתגובת משיב 3 ביום 3/2/19. בתגובה זו העלה טענות חדשות שלא פורטו בהודעת הערעור יחד עם דף חשבון מיום 31/3/11 שלא הוזכר בהודעת הערעור.

28.
לא ניתנו החלטות בתגובות האחרונות הנ"ל על ידי הגורם השיפוטי המטפל. אותו גורם שהה בחופשת מחלה והח"מ החליף אותו ושמע את תיק הערעור שנקבע ליום 7/2/19.

29.
ב"כ המערער, עו"ד מרקו פרי, אשר החליף את באי כוח המערער הקודמים שטיפלו בתיק, מיקד את טענותיו בערעור נגד הרכיב בסך של 429,000 ₪ לערך בגין יתרת חשבון הלוואות וסביב הבקשה להמצאת מסמכים. בהקשר זה נטען כי ניתנה החלטה המחייבת את המשיב 3 להמציא מסמכים כדי לבסס את יתרת החוב בגין ההלוואות, המשיב לא המציא מסמכים ואין לקבוע כי ההלוואות הנ"ל הן חוב של החברה. עוד נטען כי ככל הנראה הבנק חיבר, עקב טעות או במכוון, בין הלוואות של החברה להלוואות שלקחה בתו ז"ל של המערער בחשבונה.
30.
ב"כ משיב 3 טען כי כל המסמכים המהותיים צורפו לתגובותיו של משיב 3 בתיק, לרבות דפי היתרות ודוחות היתרות שמהם עולה כי הוזרמו כספי ההלוואות ישירות לחברה. ב"כ משיב 3 הוסיף וטען כי המערער שינה את טענותיו בערעור פעמים רבות, כפי שפורט בבקשה מס' 11. כן נטען כי הכול מפורט בדפי החשבון ולכן או שהמערער אינו יודע לקרוא דפי חשבון או שהוא מטעה את בית המשפט במכוון. ב"כ משיב 3 התייחס גם לטענה חדשה של המערער שלפיה הכסף כן נכנס לחשבון של החברה אולם הבנק משך את הכסף. כן נטען כי מתוך 449,000 ₪ של חוב בגין הלוואות, 370,000 ₪ הם שיקים לניכיון שלגביהם לא הושמעה כל טענה ומה שנשאר מההלוואות הוא סכום נמוך ביותר. ב"כ המשיב הזכיר כי מדובר ב- 3 הלוואות וכי שולמו בין 14 ל-24 תשלומים עבורן שהמערער מנסה להתכחש אליהן, וכל זאת כאשר המערער אישר בכתב עוד בשנת 2013 כי אין לו טענות כלשהן נגד הבנק והוא מודה בחוב.

31.


ב"כ הנאמן טען כי בדק את התביעה היטב, המערער קיבל את כל המסמכים והודיע זאת בכתב עוד בשנת 2013 והועלו טענות רבות של המערער המצביעות על כך שהוא ומי מטעמו אינם יודעים לקרוא דפי בנק.

32.
ב"כ המערער השיב לטענות הנאמן ומשיב 3 ולשאלת בית המשפט האם אותו מכתב שנשלח לטענת המערער במרץ 2015 הוגש לתיק, נטען כי הוא לא יודע האם הוא הוגש לתיק. כן נטען כי דפי החשבון אינם מלמדים כי החוב בגין ההלוואות נובע מהשיקים הדחויים והמערער חזר על טענתו כי לא הייתה לבנק זכות לאחד הלוואות של בתו המנוחה עם חשבונות אחרים של החייב. כן נטען פעם נוספת כי לא ברור מדוע אין אפשרות להמציא את כל מסמכי ההלוואות על מנת לבסס את תביעת החוב.
33.
ב"כ משיב 3 התייחס במעמד הדיון לדף חשבון אשר הוגש לתיק וסומן מש/1 וטען כי לא הגיש ערעור לגבי רכיבים אחרים, על אף שסבר כי היה יכול לעשות כן.
34.
הנאמן הוסיף וטען כי היה על המערער לטעון את טענותיו בהודעת הערעור וכן להגיש חוות דעת מטעמו אם סבר כי יש לפרש את דף החשבון אחרת, אך הוא לא עשה זאת.
35.
ב"כ הכנ"ר טען בסוף הדיון כי כפי שטען הנאמן, לא פותחים בהכרעה ודנים בה מחדש אלא בודקים את סבירותה ותקינותה של ההכרעה. כן נטען כי הכנ"ר עיין באסמכתאות שצורפו לכתבי הטענות וכן בהכרעה ובפירוט של הנאמן בהכרעתו, ובנסיבות אלה הוא סבור כי אין מקום לשנות מהכרעת המנהל המיוחד והיא עומדת בסבירות ובתקינות לאחר שנבחנו כל טענות הצדדים, ועל כן דין הערעור להידחות.
36.
לאחר עיון בתיק ניתנה החלטה מיום 20/2/19 אשר מדברת בעד עצמה. היה קושי לתת

פסק דין
סופי בעת שהייתה תלויה ועומדת החלטה המחייבת את משיב 3 להמציא מסמכים ובקשתו של משיב 3 לבטל החלטה זו. בהחלטה הנ"ל ניתנה לצדדים רשות להתייחס לבקשות אלו בלבד.
37.
המערער הגיש בקשה להאריך את המועד להגשת תגובה מטעמו, וביום 10/3/19 הוגשו "טענות המערער לבקשת הנושה לביטול עיקול/צו" (שכללו 37 סעיפים ותצהיר) וכן הוגשה "תשובה לתגובה מטעם המערער" מיום 11/3/19 (ובה 68 סעיפים) במסמך נפרד.
חלק גדול מטענות אלו כלל לא נטענו בערעורו של המערער.

38.


ב"כ משיב 3 הגיש תשובה שבה נטען בין היתר כי המערער אינו רשאי להגיש בקשות ותגובות ללא ייצוג כשהוא מיוצג באמצעות עורך דין. הנאמן הגיש תגובה שלפיה המערער פועל באופן שהוא פועל כדי
למשוך זמן שכן הציע הצעה להסדר נושים שעל פיו ישלם 100% דיבידנד בחלוף 18 חודשים מיום אישור ההסדר ובתום הכרעת התביעות. לגופו של עניין נטען כי המערער אינו יודע לקרוא תדפיסי בנק והנאמן מצטרף לתגובתו של המשיב 3. מתשובת המשיב 3 עולה כי המערער מתמקד בטענה שלפיה יש כפל בניכיון שיקים בסכום של 125,696 ₪
- טענה שלא נטענה בערעור ושלטענת משיב 3 היא חסרת כל בסיס שכן ניכיון השיקים הוא בעצם הלוואה. עוד נטען כי הערעור לא נועד כדי להשלים הליך של גילוי מסמכים וכי עולה מתדפיס הבנק שניתנו שלוש הלוואות שונות. משיב 3 מפנה גם למסמכים שהועברו למערער וצורפו לתגובתו בבקשה מס' 21 כמפורט בסעיף 28 לתגובת המערער מיום 1/4/19. ב"כ המשיב 3 הפנה פעם נוספת לפסק הדין שניתן כנגד החברה בסך של 628,106 ₪ בת"א 54876-02-11 וטען שכיום מדובר בחוב בסך של 1,563,535 ₪
שהמערער ערב לו אישית.


39.
המערער הגיש בקשות נוספות לאחר מכן וביניהן בקשה מיום 17/4/19 בחתימת בא כוחו כשנראה כי המערער נוהג להוסיף בכתב ידו טענות משלו ובכך עושה שימוש פסול בחתימות בא כוחו. בבקשות אלה הועלו טענות נוספות לעניין הערעור ועל כן ניתנה למשיבים האפשרות להגיב ו/או להשלים את טענותיהם בהתאם. בית המשפט גם העיר למערער לחדול מהשימוש בביטויים פסולים בבקשותיו, כמפורט בהחלטה מיום 1/5/19, וכן התבקש להימנע מלכתוב ציטוטים כביכול מפי בית משפט זה אשר לא נאמרו מעולם.

דיון
40.
מהחומר שנמצא בתיק עולה כי המערער היה בעל המניות ומנהל החברה, כי המערער ערב לחובות החברה וכי ניתן

פסק דין
נגד החברה בסך של 628,106 ₪ בת"א 54876-02-11 וכיום מדובר בחוב בסך של 1,563,535 ₪.
41.
המערער טוען כי ביקש לקבל מסמכים שונים מהבנק, משיב 3, עוד בטרם הכרעת הנאמן בתביעת החוב של הבנק, אולם לטענתו הוא לא זכה לקבל מסמכים אלו. מנגד, המערער אישר בכתב בשנת 2013 כי הוא בדק את תדפיסי חשבון הבנק שנמסרו לו והוא מודה בחוב. בשלב מאוחר יותר טען המערער כי מדובר בהסכמה בעניין חוב בסכום אחר ונמוך יותר. כמו כן ניתנה החלטה של גורם שיפוטי אחר אשר טיפל בתיק שלפיה על משיב 3 להמציא את המסמכים השונים לידי המערער, הוגשה בקשה לביטול החלטה זו ובקשה זו טרם הוכרעה. לטענתו של משיב 3, המערער קיבל את כל המסמכים בעבר ואין כל יסוד לטענה שלפיה לא הועברו מסמכים למערער כנדרש.
42.
המערער העלה טענות רבות במהלך הליך הערעור אשר חלק גדול מהן לא הוזכרו כלל בערעור שהוגש מטעמו. בא כוח המערער התמקד בטענה שלפיה עולה מתדפיסי חשבון הבנק כי יתרת החוב הנטענת מורכבת ככל הנראה מחובות בתו ז"ל של המערער, ולכן היה על משיב 3 להראות במסמכים שלא מדובר בחובות אישיים של הבת ז"ל אשר הועברו לחברה ללא כל בסיס.
43.
משיב 3 טוען כי אין מקום לנהל הליך של גילוי מסמכים בהליך הערעור. עם זאת, ברי כי לו משיב 3 היה מתייחס עניינית לטענת המערער הנ"ל ומפרט כיצד בדיוק הגיע לסכום בתביעת החוב, תוך התייחסות לשאלה האם מדובר בהלוואות של בתו ז"ל של המערער, אזי ניתן היה להכריע בכך ב

פסק דין
זה.

44.
מנגד, הנאמן ומשיב 3 מפנים לתדפיס חשבון הבנק שהוגש לתיק, והמערער טוען ללא חוות דעת של איש מקצוע מטעמו כי יש להבין את מה שכתוב בו אחרת. אפשר לראות כי הוזרמו כספי הלוואות לחשבון החברה ולא נסתרה טענתם של הנאמן ומשיב 3 שלפיה מיד לאחר מכן, המערער דאג למשוך כספים לחשבונו הפרטי.




45.
בהכרעת תביעת החוב של המערער שניסח הנאמן נקבע כי ניתן

פסק דין
נגד החברה בסך של 628,106 ₪, המערער הוא בעל המניות הבלעדי בה ומנהלה והוא גם חתם על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לכל חובות החברה בחשבון הבנק שלה. בסע' 2 להכרעת תביעת החוב נקבע כי תביעת החוב מורכבת מיתרת חשבון העו"ש של החברה, מיתרת ההלוואות שטרם שולמו ומיתרת החוב בכרטיסי אשראי. הנאמן ציין כי לתביעת החוב צורפו מסמכים ופרטים לגבי שני תיקי הוצל"פ מס' 01-60796-12-2 ו- 01-57697-12-0, אך לא פירט בגין איזה חוב הוגש כל אחד מתיקי הוצל"פ.

46.
הוכח כי המערער ערב אישית לחובות החברה וכי ניתן

פסק דין
כנגד החברה בסך של 628,106 ₪ כשמדובר כיום בחוב אשר גבוה מסך של 1.5 מיליון ₪. מצופה ממערער שהוא בעל מניות בלעדי בחברה, בעל זכויות החתימה בה ומנהלה כי יהיו בידיו כל מסמכי הבנק וגישה לתדפיסי חשבון הבנק, ואגב כך יוכל להגיש ערעור מפורט ומנומק יותר. לטענת הכנ"ר, כאמור, אין מקום לשנות מהכרעת המנהל המיוחד והיא עומדת בסבירות ובתקינות לאחר שנבחנו טענות הצדדים ועל כן דין הערעור להידחות.
47.
עם זאת, לא ראיתי הנמקה המפרטת כיצד הגיע הנאמן לחוב בסך של 429,606 ₪ בגין יתרת ההלוואות, וניתן היה לנמק זאת בצורה ברורה יותר. הנאמן קובע בסעיף 6 להכרעה כי סכום זה נקבע "לאחר בדיקה" ללא הנמקה נוספת ובסעיף 7 לאחר מכן מתייחס לשיקים שהופקדו בחשבון הבנק מבלי לקבוע כי יש לראות בניכיון השיקים כהלוואה (כנטען על ידי המשיב 3).
48.
לפיכך, הגם שכאמור ניתן

פסק דין
נגד החברה על סך של 628,106 ₪ והוכח שהמערער ערב אישית לחובות החברה, אזי בשל היעדר פירוט מספיק בהנמקת ההכרעה בתביעת החוב ולמען הסדר, הערעור מתקבל חלקית במובן זה שאני מבטל את הכרעת הנאמן בתביעת החוב של משיב 3 מיום 14/9/17 ככל שהיא נוגעת לסכום החוב בגין יתרת ההלוואות ושיעור הריבית בגינן בלבד ומחזיר את הדיון לנאמן על מנת לתת הכרעה מנומקת ונוספת באשר לתביעה ע"ס 429,606 ₪ הנ"ל כאשר יתר הקביעות תישארנה כפי שהן (פרט לשיעור הריבית בהתאמה) ויתר טענות המערער נידחות.


לאור זאת, משיב 3 ימציא למערער פירוט ומסמכים בעניין אופן גיבוש סכום התביעה בגין הרכיב הנ"ל (יתרת החוב בגין ההלוואות) תוך 21 ימים מיום קבלת

פסק דין
זה, המערער יהיה רשאי להגיש תגובה
מתוקנת לתביעת החוב 21 ימים לאחר קבלת המסמכים הנ"ל, והנאמן ייתן הכרעה חדשה ומנומקת בתביעת החוב
30 יום לאחר מכן. יובהר כי הנאמן אינו כבול להכרעתו הקודמת בגין רכיב זה וסכום החוב יכול להשתנות, ובלבד שההכרעה תהיה מנומקת כדבעי.

49.
יובהר כי אין בהחלטה דנן המחייבת למסור למערער את המסמכים כדי לשלול את
טענותיהם של משיב 3 והנאמן כי המערער כבר קיבל את כל המסמכים בעבר.

50.
אני מורה לגזברות להשיב את סכום העירבון למערער באמצעות בא כוחו. אם יוגש ערעור על הכרעתו החדשה של הנאמן, יש להגישו בתיק ערעור חדש שיועבר להכרעת הגורם השיפוטי המטפל בתיק הפש"ר של המערער בהיותו חייב.
51.
בנסיבות העניין וגם לנוכח התנהלותו של המערער בתיק זה כפי שצוין לעיל, הערעור מתקבל חלקית ללא צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
כ"א אייר תשע"ט, 26 מאי 2019, בהעדר הצדדים.













עשא בית משפט מחוזי 45828-09/17 אברהם אליעזר תמרי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, אורן הראל (נאמן), בנק הפועלים בע"מ - סניף קריית שלום (פורסם ב-ֽ 26/05/2019)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים