פסקי דין על טל חיה אבנשפנגר סחייק | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על מאיה אלה סחייק | פסקי דין על יהל דר סחייק |

61297-01/19 עבל     14/07/2019




עבל 61297-01/19 טל חיה אבנשפנגר סחייק נ' המוסד לביטוח לאומי, מאיה אלה סחייק, יהל דר סחייק









בית הדין הארצי לעבודה


עב"ל 61297-01-19


ניתן ביום
14 יולי 2019

טל חיה אבנשפנגר סחייק
המערערת


-

1.
המוסד לביטוח לאומי
2.
מאיה אלה סחייק
3.
יהל דר סחייק
המשיב


המשיבות הפורמאליות


בפני
: השופטת לאה גליקסמן
, השופט רועי פוליאק
, השופטת חני אופק גנדלר
נציגת ציבור (עובדים), גב' חיה שחר, נציגת ציבור (מעסיקים), גב' יודפת הראל בוכריס

המערערת בעצמה
בשם המשיב – עו"ד חגי פרנקל



פסק דין

1.
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה ירושלים (השופטת רחל בר"ג- הירשברג ונציג הציבור מר רמי לוי; ב"ל 30654-02-14), שדחה את תביעת המערערת והמשיבות הפורמאליות כנגד החלטת המוסד לבטל את גמלת השר"מ שקיבל מר אדמונד סחייק ז"ל, בעלה של המערערת ואביהן של המשיבות הפורמאליות (להלן- המנוח), עקב שהותו במוסד סיעודי.
2.
לאחר ששמענו את טענות הצדדים ועיינו בכלל החומר שהונח לפנינו הגענו לכלל מסקנה כי אין מנוס מדחיית הערעור.
3.
כעולה מהחומר שבתיק, בני משפחתו של המנוח טיפלו בו במסירות, וכאשר מצבו חייב העברתו למוסד סיעודי עשו כן מפאת כורח רפואי. טענת המערערת כי המשפחה נשאה בעלויות החזקתו במוסד במלואן מקובלת עלינו, ואיננו מוצאים מקום לפקפק בכך. יחד עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה, סעיף 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט- 1978 (להלן: התקנות), השולל זכאות לגמלת שר"מ ממבוטח השוהה במוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום חל אף במקרה בו המבוטח או בני משפחתו נושאים בעלות השהות של המבוטח במוסד [ראו: דעת הרוב בבג"צ 5129/92 קרמן ליאור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז (4) 678 (1993); עב"ל (ארצי) 14668-10-13
פלונית - המוסד לביטוח לאומי
(פורסם ביום 18.11.2015)
(להלן- עניין פלונית)].
4.
כפי שהוסבר בעניין פלונית, תכלית תשלום גמלת שר"מ היא לסייע למבוטח ומשפחתו בעת שהמבוטח מתגורר בביתו בקהילה, וגמלת שר"מ לא נועדה לתת מענה לעלויות הכרוכות בשהות במוסד סיעודי. בכל הנוגע לסיוע המדינה לאשפוז סיעודי, הרי שמענה מסוים ניתן לכך על ידי משרד הבריאות, המשתתף בעלות שהות המבוטח במוסד, בכפוף להסדרים בעניין זה, שאינם בסמכות בית הדין. מדובר בשני מסלולים נפרדים, ולא ניתן ליתן לתקנה 6 פרשנות שלפיה ניתן לייעד את כספי גמלת שר"מ המיועדים לסיוע למבוטח ומשפחתו בעת שהוא מתגורר בביתו בקהילה לתמיכה במבוטח השוהה במוסד סיעודי. בית דין זה עמד על כך בעניין פלונית, כמפורט להלן:

"כידוע, אשפוז סיעודי אינו כלול בסל שירותי הבריאות שקופות החולים מחויבות לספק למבוטחיהן על פי הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994. ככלל, שירותי אשפוז סיעודי שמספקים משרד הבריאות או משרד הרווחה כרוכים בהשתתפות עצמית, ששיעורה נקבע לפי מבחני הכנסה של המאושפז או של בני משפחתו, ובמקרה של טיפול סיעודי מורכב (טיפול בחולים סיעודיים הסובלים גם ממחלות קשות) ההשתתפות העצמית היא בשיעור אחיד המעוגן בחוק. עוד יש לציין, כעולה מדברי ב"כ המוסד לפנינו, כי נכה המאושפז במוסד סיעודי במימון המדינה זכאי רק
ל- 20% מקצבת הנכות. בשל מבחני ההכנסה, וכן בשל מגבלות התקציב המיועד לאשפוז סיעודי, כך שקיים מספר מוגבל של מיטות לאשפוז סיעודי במימון המדינה, נטל המימון של האשפוז הסיעודי מוטל במידה רבה על הנזקקים לאשפוז הסיעודי ובני משפחתם, והנזקקים לאשפוז סיעודי מממנים אותו בעצמם (ראו בעניין זה "סוגיות מרכזיות בתחום הבריאות", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מיום 21.3.2013). במהלך השנים, הוגשו הצעות חוק פרטיות רבות לפתרון סוגיה זו, שעיקרן הכללת האשפוז הסיעודי בסל הבריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אולם הצעות אלה לא הבשילו לדבר חקיקה. [ראו למשל: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון- אשפוז סיעודי), התשע"ד – 2014 (פ 2506/19), שהוגשה על ידי ח"כ איציק שמולי, ובה פירוט הצעות החוק הרבות הדומות בעיקרן שהונחו על שולחן הכנסת בעבר]. על פי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2012 משרד הבריאות תמך בהכללת שירותי הסיעוד בסל הבריאות, אולם לא הצליח לקדם את הנושא עד לבחירות שהתקיימו בשנת 2013.
משמעות תשלום גמלת שר"מ לנכה המתגורר במוסד היא למעשה יצירת הסדר נוסף להשתתפות המדינה במימון אשפוז סיעודי. אולם, כמובהר בהרחבה לעיל, המדינה קבעה הסדרים אחרים ושונים למימון אשפוז סיעודי, הכפופים, בין היתר, למבחני הכנסה של המאושפז ובני משפחתו. גם אם, כנטען על ידי המערערת, ההסדרים שקבעה המדינה אינם נותנים מענה ראוי לנזקקים לאשפוז סיעודי, אין זה נכון וראוי להפוך את גמלת שר"מ, שתכליתה ומהותה השתתפות המדינה במתן שירותים מיוחדים לנכים המתגוררים בביתם, להסדר נוסף של השתתפות המדינה במימון אשפוז סיעודי, וזאת במנותק וללא תיאום עם ההסדרים שנקבעו על ידי המדינה למימון השתתפות באשפוז סיעודי. ראשית, כפי שנקבע
בבג"צ פלונית, "השאלה הרחבה של השתתפות המדינה בצרכיה של אוכלוסיה נזקקת מעוררת בעיות קשות", ו-"כמו בכל נושאי התמיכה ברווחה ובבריאות אין הפתרונות מספיקים אך הם תלויי תקציבים וסדרי עדיפויות". קביעת סדרי העדיפויות וההסדרים להגשמתם, כמו גם הקצאת המקורות התקציביים הדרושים למימון הסדרים אלה, צריכה להיעשות על ידי המחוקק, ולא באמצעות שימוש בכספי גמלת שר"מ, המיועדת לתכלית אחרת. שנית, השתתפות המדינה במימון אשפוז סיעודי כפופה למבחני הכנסה של הנזקק לאשפוז ובני משפחתו, וכמו כן נכה המאושפז במוסד על חשבון המדינה זכאי ל- 20% בלבד מקצבת הנכות. תשלום גמלת שר"מ לנכה המתגורר במוסד סיעודי פרטי, במנותק מהכללים שנקבעו על ידי המדינה להשתתפות במימון אשפוז סיעודי, עשויה להביא לתוצאה שלפיה
נכים שמצבם הכלכלי יחסית טוב יותר, כך שהם יכולים לעמוד במימון האשפוז במוסד פרטי, יקבלו השתתפות של המדינה בהוצאות אשפוז סיעודי מעבר למגיע להם על פי הכללים שקבעה המדינה, וכן גמלת נכות מלאה. מצב דברים זה עשוי להביא למצב שדווקא נכים שהכנסתם גבוהה יותר, יקבלו גמלאות בסכום גבוה יותר מנכים שבשל הכנסתם הנמוכה אין ידם משגת לממן אשפוז סיעודי במוסד פרטי".
5.
אכן, המערערת הצביעה על הקושי העצום עמו נאלצים להתמודד מבוטחים הזקוקים לאשפוז סיעודי, הכרוך בעלויות כבדות. אולם, כמוסבר לעיל גמלת השר"מ אינה יכול ליתן מענה לכך.
נוכח, האמור, עם כל ההבנה לקשיים עמם התמודדה משפחתו של המנוח, אין מנוס מלדחות את הערעור.
6.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ט (14 יולי 2019), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.






לאה גליקסמן
,
שופטת, אב"ד

רועי פוליאק
,
שופט

חני אופק גנדלר
, שופטת


גברת חיה שחר,
נציגת ציבור (עובדים)


גברת יודפת הראל בוכריס,
נציגת ציבור (מעסיקים)










עבל בית הדין הארצי לעבודה 61297-01/19 טל חיה אבנשפנגר סחייק נ' המוסד לביטוח לאומי, מאיה אלה סחייק, יהל דר סחייק (פורסם ב-ֽ 14/07/2019)