פסקי דין על מיטל כץ | פסקי דין על מרב מזון כל בע"מ

7383-04/18 תצ     14/07/2019




תצ 7383-04/18 מיטל כץ נ' מרב מזון כל בע"מ








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"צ 7383-04-18 כץ נ' מרב - מזון כל בע"מ


תיק חיצוני:



מספר בקשה:3

לפני
כבוד השופט אבי פורג


המבקשת:

מיטל כץ
ע"י עוה"ד מאור בן דוד


נגד


המשיבה:

מרב מזון כל בע"מ
ע"י עוה"ד יוני פולק











פסק דין
(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: "הבקשה") במסגרת התובענה הייצוגית שהוגשה בתיק שבכותרת (להלן "התובענה"), לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "החוק").
רקע והשתלשלות ההליך
1.בתביעה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") נטען כי המשיבה לא אפשרה למסור בסניפיה בימים שלפני חג הפסח (מיום 15.3.18 ועד ליום 9.4.18), מכלי משקה ריקים וזאת בניגוד להוראות חוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק הפקדון") ואף בניגוד להנחיות הרבנות הראשית לישראל, שקבעה כי אין לאפשר החזרת תוצרת כולל מכלים ריקים רק החל מיום חמישי תאריך 29.3.18 בשעה 21:00 (יום לפני ערב חג הפסח) ועד אחרי חג הפסח (9.4.18). על פי בקשת האישור, נוכח סירוב המשיבה לקבל את המכלים נגרמו למבקשת, אשר הגיעה לסניף המשיבה על מנת למסור את המיכלים, נזקים ממוניים ובלתי ממוניים בסך כולל של 13 ₪.
2. עוד בטרם התקיים דיון בבקשת האישור, הצדדים קיימו בניהם הידברות והוגשה הבקשה כאמור. במסגרת הבקשה נטען, כי המשיבה חלקה על טענות המבקשת ובין היתר טענה, כי הינה רשת המקפידה על דיני הכשרות לרבות חג הפסח, והחל מאותו מועד נטען (15.3.18), היו סניפי הרשת של המשיבה כשרים לפסח; עוד טענה המשיבה, כי באותו מועד נטען 15.3.18, לא רק שסניפיה היו כשרים לפסח, אלא שאף מוצרי חמץ לא נמכרו החל מאותו מועד בסניפי המשיבה, והכל על מנת לשמור על כשרות הסניפים לפסח לטובת צרכני המשיבה; עוד נטען בבקשה, כי המשיבה הבהירה בפני
ב"כ המבקשת, כי בהתאם להנחיות הרבנות הראשית לישראל, ניתנה הנחיה גורפת לכל הסניפים לקבל מיכלי משקה. דא עקא, באותם סניפים המצוינים בבקשת האישור ארעה תקלה נקודתית, ואולם אין מדובר במדיניות גורפת בכלל סניפי הרשת כאמור; בנוסף, טענה המשיבה בפני
ב"כ המבקשת, כי לא נגרמו למבקשת נזקים, והיא וחברי הקבוצה יכולים היו, כפי שניתן לראות מנתוני המשיבה למסור את המיכלים ולקבל את הזיכוי הכספי בחלוף חג הפסח.
3. ביום 15.4.19 לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה האמור שהוגש ביום 1.4.19 וכן בתצהיר המבקש ובמודעה שצורפה, קבעתי, בכפוף לכך שיוגשו תצהירים מטעם מי ממנהלי המשיבה ובאי כוחה שככל הנראה נשמטו מהבקשה, הוראות בדבר פרסום הודעה על הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה, והעברת העתקים ממנה לגורמים הנדרשים.

4. ביום 16.4.19 הוגשו תצהירים מטעם מנהל במשיבה וב"כ המשיבה בהתאם להחלטתי.

5. ביום 24.6.19 הודיעה ב"כ המשיבה, כי הפרסומים בוצעו כנדרש, ולא הוגשו הודעות פרישה או התנגדויות.

6. ביום 10.7.19 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי לא מצא לנכון להביע עמדה ביחס לבקשה לאישור הסדר פשרה לחיוב או לשלילה.

עיקרי הסכם הפשרה
7. הגדרת הקבוצה
בבקשת האישור בסעיף ו1 הוגדרה הקבוצה כדלקמן:
"כל לקוחות המשיבה אשר הגיעו בימים שלפני חג הפסח (ועד ערב הפסח) לאחד מסניפי המשיבה וביקשו למסור מכל משקה על מנת לקבל את כספי הפקדון אך לא יכלו לעשות כן, עקב מדיניותה של המשיבה שלא לקלוט מכלי משקה בפרק זמן זה."
במסגרת הסדר הפשרה בסעיף שינו הצדדים את הגדרת הקבוצה ונכתב כך:
"כל לקוחות המשיבה, במהלך 7 השנים האחרונות, אשר הגיעו בימים שלפני חג הפסח (ועד ערב הפסח) לאחד מסניפי המשיבה וביקשו למסור מכל משקה על מנת לקבל את כספי הפקדון אך לא יכלו לעשות כן, עקב מדיניותה של המשיבה שלא לקלוט מכלי משקה בפרק זמן זה." (ההדגשה שלי- א.פ)

בהקשר זה על מנת להעמיד דברים על דיוקם, יובהר כי מדובר בתיקון של בקשת האישור, ועל הצדדים לתקן בהתאם לאמור בהסדר הפשרה את הגדרת הקבוצה המיוצגת בפנקס התובענות הייצוגיות תוך 10 ימים לפי ההגדרה המתוקנת של הקבוצה, כפי שהובאה בהסדר הפשרה כאמור לעיל. יובהר כי המודעה הראשונה שפורסמה התייחסה להגדרה המתוקנת של הקבוצה.
8. התחייבות המשיבה על פי הסדר הפשרה

בהתאם לנתונים שהציגה המשיבה, העריכו הצדדים כי הנזק שנגרם לחברי הקבוצה הינו בסך של 225,000 ₪ בהתאם לפירוט הבא:
א. הממוצע היומי של החזרת מכלי משקה בסניפי המשיבה בחודשים שלפני חג הפסח בשנת 2018 עמד על סך של 24,000 מכלים.
ב. בתקופה שקדמה לחג הפסח שבה בחלק מהסניפים לא התאפשרה מסירת מכלים, עמד הממוצע היומי של המכלים שהוחזרו על סך של 5,000 ₪ מכלים. קרי, הפחתה של 19,000 מכלים מידי יום בממוצע.
ג. לעומת זאת, בתקופה שלאחר חג הפסח עמד הממוצע היומי של מכלים שהוחזרו על סך של 34,000 מכלים, קרי עליה ניכרת של 10,000 מכלים מיד יום בממוצע. על דרך האומדן, החליטו לייחס מחצית מהעליה בקצב החזרת המכלים לתקופה בה לא התאפשרה מסירת מכלים בסניפי המשיבה טרם חג הפסח ואשר הצרכנים שמרו על המכלים והחזירו אותם בחלוף החג. על כן, מידי יום בתקופה הרלוונטית לפני חג הפסח לא התאפשרה החזרת 14,000 מכלים ובשקלול של 11 ימים בהם היו סניפי הרשת פעילים לפני חג הפסח, על פני תקופה של 7 שנים, מדובר ב-
1,078,000 מכלים שלא התאפשרה מסירתם חזרה לרשת ולפי דמי פקדון בסך של 0.3 ₪ מדובר בהתאם לחישוב הצדדים, בנזק מוערך לתקופה של 7 שנים בשיעור של 323,400 ₪.
ד. מאחר ולאורך השנים חלה עליה משמעותית וניכרת במספר סניפי הרשת והן בהיקף המחזור בהשוואה לשנים עברו, ומאחר ויתכן ולחלק מלקוחות המשיבה לא נגרם נזק מאחר והשיבו המכלים במקומות אחרים ו/או לנוכח העובדה כי ניתן לייחס את מלוא העליה הניכרת בקצב החזרת המכלים כאמור לעיל לעובדה כי חברי הקבוצה שמרו את המכלים בידיהם ומסרו המכלים בסניפי המשיבה לאחר חג הפסח (ולא כפי שיוחס לעיל רק מחצית מהעליה בקצב החזרת המכלים), החליטו הצדדים להעמיד את סכום הנזק על סך של 225,000 ₪.
בהתאם לאמור, המשיבה מתחייבת כי בכפוף לאשור הסכם הפשרה ולאחר 14 ימים ממועד אישור הסכם הפשרה, היא תעניק ללקוחותיה הנחה של 30 אגורות בכל רכישה של מיכל משקה החייב בפקדון עד לגובה סכום פיצוי כולל בסך של 225,000 ₪, מתן ההטבה יינתן עד למיצוי מלוא הסכום. לאחר מיצוי הסכום הכולל יוגש תצהיר של גורם מוסמך מטעם המשיבה שיאשר בכתב את דבר קיומו של מבצע ההנחות ואת דבר מיצוי סכום הפיצוי הכולל.
עוד התחייבה המשיבה ליישם את הוראות סעיף 6 לחוק הפקדון בהתאם להנחיות הרבנות הראשית באופן שהיא תאפשר ללקוחותיה למסור מכלי משקה בכל הסניפים, גם בסניפים שיוכשרו על ידה בתקופה שקדמה לחג הפסח, כל זאת בהתאם להוראות הדין ובהתאם להוראות הרבנות הראשית. המשיבה אף תנחה בכתב את כל מנהלי הסניפים לקיים את הוראות חוק הפקדון והנחיות הרבנות הראשית בימים שלפני חג הפסח באופן שגם בסניפים שיוכשרו על ידה בתקופה שקדמה לחג הפסח, תתאפשר מסירת מכלים.
9. מעשה בית דין
בסעיפים 8-7 להסדר הפשרה צויין כדלקמן:
"7. הסכם פשרה זה, בכפוף לאישורו, מהווה מעשה בית-דין כלפי כל חברי הקבוצה כהגדרתה בסעיף 3 לעיל.
8. בהתאם, הסכם הפשרה מהווה מיצוי מלא וסילוק סופי ומוחלט, של כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה מכל מין וסוג שהוא, של כל אחד מחברי הקבוצה, כנגד המשיבה ו/או מי מעובדיה ו/או מי מטעמה, באיזו מהעילות ו/או הטענות שהועלו במסגרת ההליכים המשפטיים. לרבות במסגרת התביעה האישית, ו/או בקשת האישור ו/או בקשר עמן, בין אם צוינו בכתבי בי-דין, ובין אם לאו, והמבקשת וכל אחד מחברי הקבוצה מוותרים בזה, ויתור מלא, סופי ומוחלט, על כל טענה ושאו דרישה ושאו תביעה כאלה (להלן- "מעשה בי"ד"). מבלי לגרוע מכלליות האמור מובהר, כי במסגרת מעשה ב"יד יהיו חברי הקבוצה, וכל אחד מהם, מנועים ומושתקים מלתבוע, בהליך אישי ו/או במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית ו/או במסגרת תובענה ייצוגית ו/או בהליך אחר מסוג כלשהו, סעד כלשהו בגין איזו מהעילות ו/או הטענות האמורות לעיל
."

10. המלצה בדבר גמול, שכ"ט והוצאות שמבוקש לאשר על פי הסדר הפשרה
על-פי המלצת הצדדים, המפורטת בסעיפים ו10-9 להסדר הפשרה, המשיבה תשלם למבקשת גמול סופי ומוחלט בסך של 10,000 ₪ וכן תשלם לב"כ המבקשת שכר טרחה סופי ומוחלט בסך של 60,000 ₪ בצירוף מע"מ. על פי המוצע, הגמול למבקשת ו-50% משכר הטרחה שיאושרו על ידי בית המשפט (30,000 ₪) (בתוספת מע"מ), ישולמו למבקשת ולב"כ המבקשת , בתוך 14 יום ממועד אישור הסכם הפשרה. 50% הנותרים משכר הטרחה (30,000 ₪) בתוספת מע"מ ישולמו לב"כ המבקשת תוך 14 ימים ממתן ההודעה עד סיום ביצוע הסדר הפשרה.

11. בקשה לפטור ממינוי בודק
הצדדים עותרים בבקשת האישור ובהסדר הפשרה למתן הוראה שלא למנות בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק. עמדתם של הצדדים באשר להיעדר הצורך במינוי בודק נובעת מכך, שלטענתם בנסיבות העניין בהן הצהירה המשיבה על נתוני אמת נכון לשנת 2018 ויתר חישוב הפיצוי מבוסס על אומדן מוערך בהעדר נתוני אמת לתקופה הרלוונטית. כמו כן המשיבה התחייבה לעדכן את בית המשפט בדבר ביצוע התחייבויותיה על פי הסכם הפשרה. בנוסף, טעמים נוספים להעדר הצורך במינוי בודק, הם העדר מורכבות במנגנון הפשרה המוצע; סכום הפשרה הנמוך; והרצון למנוע עלויות העלולות להכביד על הצדדים ואף לסכל את הפשרה.
אישור הסדר הפשרה
12. סעיף 19 לחוק קובע כך:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".
...
(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."

13. הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא:
"כל לקוחות המשיבה, במהלך 7 השנים האחרונות, אשר הגיעו בימים שלפני חג הפסח (ועד ערב הפסח) לאחד מסניפי המשיבה וביקשו למסור מכל משקה על מנת לקבל את כספי הפקדון אך לא יכלו לעשות כן, עקב מדיניותה של המשיבה שלא לקלוט מכלי משקה בפרק זמן זה."

14. עילות התובענה נגד המשיבה: עילות התביעה כפי שפורטו בסעיף ד' לבקשת האישור, הן: עילות על פי חוק הפיקדון; הפרת הנחיות הרבנות הראשית לישראל; הפרת הנחיות המשרד לאיכות הסביבה; עוולת הפרה חובה חקוקה על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש); עוולת הרשלנות על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש); חוסר תום לב והטעיה על פי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973.
15. השאלות המשותפת לחברי הקבוצה: השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה נוגעות לשאלת התנהלות המשיבה בתקופה שקדמה לחג הפסח, כאשר לא אפשרה להחזיר מכלים ריקים ולקבל את דמי הפקדון. מדובר בשאלות הנוגעות בין היתר לטענות בדבר הפרת הוראות חוק הפקדון, הנחיות הרבנות הראשית לישראל והפרת חובות על פי דין.
16. הסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשת האישור הם: להוציא צו המחייב את המשיבה ליישם את הוראות חוק הפקדון עד לערב חג הפסח, בהתאם להנחיות הרבנות הראשית לישראל; להנחות את כלל עובדיה ליישם כראוי ובאופן מלא את הוראות חוק הפקדון בתקופה שלפני חג הפסח; להקים מערך פיקוח אשר יוודא כי התנהלות עובדיה תעמוד בקנה אחד עם הוראות חוק הפקדון בתקופה שלפני חג הפסח ולהורות למשיבה לשלם לקבוצה סך של 3,000,000 ₪.

17. סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין
לאחר עיון בהסדר הפשרה, ובטיעוני הצדדים, אני סבור כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בעניינם של חברי הקבוצה ועונה על דרישות סעיף 19 (א) בחוק.
ההסדר עונה על הסיכויים והסיכונים הטמונים בבקשת האישור.
בהתאם להערכת הצדדים הנזק שנגרם לחברי הקבוצה עומד כאמור על סך של 225,000 ₪, כאשר בהתאם להסדר הפשרה תעניק המשיבה ללקוחותיה הנחה של 30 אגורות בכל רכישה של מיכל משקה החייב בפקדון עד לגובה סכום הפיצוי הכולל בסך של 225,000 ₪, כאשר מתן ההטבה יינתן עד למיצוי מלוא הסכום כאמור לעיל. בנוסף, במסגרת הסדר הפשרה התחייבה המשיבה ליישם את הוראות סעיף 6 לחוק הפקדון בהתאם להנחיות הרבנות הראשית לישראל והיא תאפשר ללקוחותיה למסור מיכלי משקה בכל הסניפים, בהתאם להוראות הדין. כן התחייבה המשיבה להנחות בכתב את מנהלי הסניפים לקיים את הוראות חוק הפקדון והנחיות הרבנות הראשית לישראל בימים שלפני חג הפסח ולאפשר גם בסניפים שיוכשרו על ידה בתקופה שלפני חג הפסח למסור מכלים. נוכח האמור, ובהתחשב גם בכך שמטבע הדברים לא ניתן לזהות את חברי הקבוצה, אותם אלה שלא התירו להם למסור חזרה את המכלים ולקבל את הפקדון, אני סבור שההסדר מיטיב עם לקוחות המשיבה לרבות חלק מהקבוצה בהנחה סבירה שמדובר בלקוחות חוזרים, והשיג להם תועלת, הן כספית, בדמות אותה הנחה של 30 אגורות בגין נזקי העבר; והן עתידית, בדמות אותה התחייבות של המשיבה ליישם את הוראות חוק הפקדון ולאפשר את מסירת המיכלים בתקופה שלפני חג הפסח כאמור.
מעבר לקושי לאתר את חברי הקבוצה המיוצגת, ברור גם שלא ניתן לבדוק לגבי כל חבר וחבר באופן פרטני, האם השליך את המכלים או מסר אותם במקום אחר.
סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. הסדר הפשרה אף מעניק סעדים ראויים לחברי הקבוצה.
נוכח האמור לעיל, אני סבור שמדובר בסעד הולם, וניהול ההליך לא היה מביא בהכרח לתועלת גדולה יותר לקבוצה.
בהתחשב בכל האמור לעיל וכן בכך שהסדר הפשרה הושג בשלב מקדמי טרם נשמעה בקשת האישור לגופה;

שיש בהסדר הפשרה להביא לחסכון בזמנו של בית המשפט והצדדים; בסיכויי התביעה וכן שההסדר מקנה סעד מתאים, אני סבור כי הסדר הפשרה עונה על הסיכויים והסיכונים הטמונים בבקשת האישור כאמור לעיל וכן אני קובע כי בקשת האישור עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית.

18. לבית המשפט לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה וגם היועץ המשפטי לממשלה הודיע כאמור כי אינו מוצא לנכון להביע עמדה ביחס להסדר.
אשר על כן ובהתאם לכל הנימוקים שלעיל, יש לאשר את הסדר הפשרה המוצע וליתן לו תוקף של

פסק דין
.
19. פטור ממינוי בודק
במקרה דנן, איני סבור כי יש צורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק. הבודק ממונה בכדי לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, על מנת לשמור על האינטרסים של הקבוצה ולהבטיח שההסדר ראוי וסביר וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
בענייננו, אני סבור שהסדר הפשרה מבטיח את התכליות האמורות.

20. גמול למבקשת ושכר טרחת עורך הדין המייצג
הצדדים המליצו לשלם למבקשת גמול בסך של 10,000 ₪ ולבא כוחה של המבקשת שכר טרחה בסך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ.
אני סבור, כי הסכומים האמורים עומדים בקנה אחד עם התועלת הצפויה לחברי הקבוצה בהתאם להסדר הפשרה. במקרה דנן, המבקשת ובא כוחה פעלו על מנת לחסוך בזמן שיפוטי ועל מנת להביא לחברי הקבוצה הטבה משמעותית וכן הסדר הצופה פני עתיד. ב"כ המבקשת והמבקשת נטלו על עצמם סיכון בהגשת התובענה ובניהולה, וכן השקיעו בה השקעה לא מועטה לרבות ניהול המו"מ לקרות ההסדר.

מצאתי את הסכומים המומלצים כגמול למבקשת וכשכר טרחה לב"כ המבקשת סבירים והולמים את נסיבות ההליך, ואני מאשר תשלומם במועד שנקבע על ידי הצדדים, דהיינו, הגמול ישולם למבקשת בתוך 14 יום ממועד מתן

פסק דין
זה.
שכר טרחה ישולם לב"כ המבקשת בשני תשלומים שווים, 30,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 14 ימים ממועד מתן פסק דיני זה, וסך נוסף של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולמו לב"כ המבקשת תוך 14 ימים ממתן ההודעה על סיום ביצוע הסדר הפשרה.

סוף דבר
21. אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של

פסק דין
. המשיבה תפעל על פי התחייבויותיה בהסדר.
22.אני מאשר גמול למבקשת ושכר טרחה לבא כוחה כאמור בסעיף 20 לעיל. שכר הטרחה ישולם בשלבים כקבוע לעיל.
23. הצדדים יתקנו את הגדרת הקבוצה המיוצגת בפנקס התובענות הייצוגיות לפי ההגדרה המתוקנת של הקבוצה, כאמור בסעיף 7 לעיל, ויגישו הודעה מתאימה לתיק בית המשפט, והכל עד ליום 22.7.19.
24. הצדדים יגישו לאישורי עד ליום 22.7.19 נוסח של מודעה בדבר אישור הסדר הפשרה לפי 25(א)(4) לחוק, שבה יפורטו הפרטים הקבועים כנדרש בחוק. לאחר מתן האישור לנוסח המודעה, המודעה תפורסם בשני עיתונים רבי תפוצה, באותיות שגודלן לא יפחת מ – 3 מ"מ ובנוסף, ההסדר יפורסם באתר האינטרנט של המשיבה עם קשור מדף הבית לתקופה של שלושה חודשים. המשיבה תישא בעלויות הפרסום.
25. תזכורת פנימית ומשימה למתן החלטה ליום 23.7.19.
5129371
26. המזכירות תעביר את פסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.
ניתן היום,
י"א תמוז תשע"ט, 14 יולי 2019, בהעדר הצדדים.













תצ בית משפט מחוזי 7383-04/18 מיטל כץ נ' מרב מזון כל בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/07/2019)