פסקי דין על יניב רותם | פסקי דין על מירב רחל רותם | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב | פסקי דין על עו"ד מיטל אופיר | פסקי דין על פאוסט אלעזר ואח' |

46210-07/18 פשר     18/07/2019




פשר 46210-07/18 יניב רותם, מירב רחל רותם נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, עו"ד מיטל אופיר, פאוסט אלעזר ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 46210-07-18 רותם ואח'
נ' כונס נכסים רשמי תל אביב
ואח'







מספר בקשה:22
לפני
כבוד השופטת
רחל ערקובי


מבקשים

1
.
יניב רותם

2
. מירב רחל רותם




נגד


משיבים

1. כונס נכסים רשמי תל אביב
2. עו"ד מיטל אופיר
– נאמנת על ביצוע הסדר נושים לחייבים

3. פאוסט אלעזר – מציע 1

4.
תותי גיא – זוכים בהתמחרות
5. תותי ציביה.






החלטה


1.
בפני
בקשה למתן הוראות מטעם הנאמנת לביצוע הסדר נושים, לאישור אחת משתי הצעות לרכישת זכויות החייבים בדירת מגוריהם ברחוב שמואל תמיר 5, תל אביב הידועה כגוש 6886 חלקה 50/5 (להלן: "הדירה").
רקע;

2.
ביום 19.07.2018 הגישו המבקשים בקשה לאישור הסדר נושים בהתאם לסעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"מ – 1980.

3.
ביום 27.01.2019 מונתה עו"ד מיטל אופיר
כנאמנת לביצוע הסדר נושים בעניינם של החייבים וביום 20.02.2019 ניתן תוקף להסכמת החייבים והנאמנת על מימוש זכויותיהם בדירה ופרסום וקבלת הצעות וביצוע התמחרות, תוך שהחייבים שומרים על זכותם לסידור חלוף.

4.
בימים 22.02.2019 ו-24.02.2019 פרסמה הנאמנת בעיתונים "הארץ" ו"גלובס" (בהתאמה) הזמנה להציע הצעות לרכישת הדירה וביום 14.05.2019 התקיימה התמחרות בין מספר מציעים, אשר בסיומה נקבע כי ההצעה הגבוהה ביותר היא בסך 3,690,000 ₪ של המשיבים גיא וציביה תותי (להלן: "ההצעה של משפחת תותי" ו-"המשיבים").

5.
כאן המקום לציין כי בהתאם לחוות דעת מטעם החייבים מיום 15.11.2018 נאמד שוויו של הנכס, במימוש מהיר, בסך של כ-4,290,000 ₪ ובשוק החופשי בסך של כ-5,045,000 ₪.

6.
מספר ימים לאחר מועד קיום ההתמחרות, העביר החייב לנאמנת הצעה נוספת אשר תנאיה טובים מההצעה של משפחת תותי שכן היא עומדת על סך 4,000,000 ₪ וכן מאפשר לחייבים להמשיך להתגורר עם חמשת ילדיהם הקטינים בדירה למשך שנה (להלן: "ההצעה המאוחרת").

7.
בין הנאמנת לבין המשיבים התנהלה תכתובת במסגרתה הבהירו המשיבים לנאמנת כי הם עומדים על אישור הצעתם, שלטענתם אושרה בהתמחרות, ואילו החייבים מצדם עומדים על אישור ההצעה המאוחרת.

8.
לאור האמור לעיל, הגישה הנאמנת ביום 30.05.2019 את הבקשה נשוא החלטה זו, בציינה כי המועד להגשת תביעות חוב בעניין החייבים נקבע ליום 30.06.2019 ואסיפות נושים נקבעו לימים 09.07.2019 ו-16.07.2019.

9.
הכנ"ר סבור כי יש להורות על קיום התמחרות נוספת ולחילופין להורות על קיום דיון בפני
ביהמ"ש.

טענות החייבים;

10.
לטענת החייבים יש להעדיף את ההצעה המאוחרת, בין היתר, משום שהמשיבים כלל לא זכו במכרז, כפי שעולה מפרוטוקול ההתמחרות. בשל כך, לא חלים במקרה זה טעמי סופיות וודאות המוגנים מטעמי אמון הציבור בהליכי התמחרות. נסיבות ההליך דנן שונות מהליכים בהם מתבקש בית משפט לאשר הצעה שהוגשה לאחר הכרזה על זכייה בהתמחרות ולאחר שבעל התפקיד הגישה לאישור בית המשפט.

בנוסף סומכים החייבים טענתם זו בנוסח פרסום ההזמנה להציע הצעות לרכישת הדירה בו נכתב מפורשות שהנאמנת אינה מחויבת לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר או כל הצעה שהיא ובכך שהנאמנת מעולם לא הכריזה עליהם כזוכים בסיום ההתמחרות ולא הובטח להם שהבקשה תוגש לאישור בית המשפט מעצם היותה הגבוהה ביותר התמחרות.

11.
טוענים החייבים עוד כי גם לו הייתה הנאמנת קובעת כי המשיבים זכו המכרז, הרי שגם במקרים דומים, מצאו בתי המשפט לאשר את ההצעות המאוחרות ומפנים לפר"ק 18174-11-16 אפוס טכנולוגיות אפורה וספורט בע"מ [פורסם במאגרים, 03.12.20169].

12.
תכלית ההתמחרות, לטענת החייבים, אינה אלא אמצעי עזר להשאת התמורה במכירת נכס בהליכים חדלות פירעון, שאין בו לייתר אמצעים אחרים בעזרתם יכול בעל התפקיד להשיא את התמורה לטובת ולתועלת הנושים וההליך ולשקם את החייב, שהם מחובתו של בעל התפקיד.

טובת ההליך מגולמת בהצעה המאוחרת אשר מיטיבה הן עם החייבים בשל העובדה שהיא תאפשר תשלום של כ-30% מסך החובות (בהתאם למצבת הנשייה בטרם הכרעה סופית בתביעות החוב) מבלי שיידרשו החייבים להוסיף כסף, דבר שיקשה עליהם לקיים את ההסדר, וכן מאפשרת לחייבים להמשיך ולהתגורר בדירה לתקופה של שנה ובכך מיטיבה סוציאלית עם החייבים ומקטינה את הוצאות קופת ההסדר שכן לא ישולמו דמי סידור.

13.
עוד טוענים החייבים כי ההצעה של משפחת תותי תביא לתוצאה שלילית של עושק וניצול מצוקתם של החייבים אשר נדרשו למכור את דירתם לצורך קיום התחייבויותיהם מול הנושים.

טענות המשיבים;

14.
בתגובתם מיום 17.06.2019 לבקשה, טוענים המשיבים כי בסיום ביצוע ההתמחרות ביום 14.05.2019, זכתה הצעתם אשר הייתה גבוהה מהצעתם המקורית ובשל כך נדרשו להשלים בתוך 48 שעות את ההפרש לסך 10% משעור ההצעה הזוכה.

לאחר זכייתם במכרז, משפנו המשיבים אל משרד הנאמנת לקבלת פרטי החשבון להעברת היתרה כאמור, התבקשו להמתין עם ביצוע ההעברה מהטעם שהחייב פנה אל משרד הנאמנת והאחרון מבקש "ליתן לו את יומו", אך מספר ימים לאחר מכן, נמסרו לו פרטי החשבון לביצוע ההעברה וההעברה בוצעה ביום 21.05.2019.

15.
לטענת המשיבים, 12 ימים לאחר מועד ההתמחרות, עודכן המשיב על ידי עו"ד דגני ממשרד הנאמנת כי הוגשה הצעה בסך 4,000,000 ₪ המאפשרת לחייבים להמשיך להתגורר בדירה למשך שנה (היא ההצעה המאוחרת – ר.ע.), המציע שהגיע למשרד הנאמנת ביחד עם החייב, וכן כי נטיית הנאמנת היא לקבל את ההצעה המאוחרת. המשיב הודיע כי הוא עומד על אישור זכייתו.

16.
לטענת המשיב, שיהוי הנאמנת בהגשת הצעתו הזוכה לאישור בית המשפט נועדה לעכב את התהליך ולאפשר לחייב להביא הצעה טובה יותר, וזאת בניגוד לעקרונות החלים על הנאמנת כבעלת תפקיד וכזרועה הארוכה של בית המשפט, לרבות עיקרון הסופיות בהליך מימוש נכסים באופן של התמחרות, ציפייתו הלגיטימית של הזוכה וחובת תום הלב ושמירת הגינות ההליך ואמון הציבור בו.

עוד נטען כי משעה שהנאמנת פעלה למכירת הדירה בהליכי מכרז בהתאם לדין במסגרתם בוצעה התמחרות שבסופה הוכרזה הצעתם של המשיבים כזוכה והם נדרשו להשלים את תשלום 10% מסך הזכייה, הרי שנוצרה אצלם ציפייה, שאין לפגוע בה אלא בנסיבות חריגות ביותר, ןזאת בהתאם לעקרונות שפורטו לעיל.

17.
טוענים המשיבים בהרחבה כי על פי ההלכה הנוהגת כיום בהליכי חדלות פירעון, אותה יש להחיל בענייננו, על בתי המשפט להביא במסגרת שיקוליהם את עקרונות ההגינות ותום הלב כאשר השאת התמורה אינה חזות הכול, ומשעה שהסתיים מכרז והוכרזה ההצעה הזוכה, גם בטרם אישורה על ידי בית המשפט, לא תתאפשר קבלת הצעה גבוהה יותר מההצעה הזוכה ומאוחרת לה, אלא במקרים חריגים (המשיבים הפנו בין היתר, לרע"א 338/83 חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ נ' גפני, פ"ד מא(3) 449 (1984); רע"א 7311/10 יהודה כהן נ' יצחק דדון [פורסם במאגרים המשפטיים, 19.06.2011] ; 509/00 לוי נ' ברכה, פ"ד נה(4), 410 (2001), להלן: "עניין ברכה").

18.
במענה להחלטת ביהמ"ש הודיעו המשיבים כי הם משווים את הצעתם להצעת המציע החדש, ובנוסף הסכימו לתת לחייבים דמי שכירות למשך שנה. החייבים עמדו על טענתם כי עדיפה הצעתו של המציע החדש משום שהיא מאפשרת לחייבים להמשיך להתגורר בדירה למשך שנה נוספת באופן הפוגע בצורה מינימאלית באורח חייהם של החייבים וילדיהם הקטינים, ומשכך לנוכח עמדה זו הודיעו המשיבים כי הם מסכימים לאפשר לחייבים להמשיך ולהתגורר בדירה שנה נוספת והשוו בצורה מלאה את הצעתם להצעתו של המציע החדש.

עמדת הנאמנת;

19.
תגובת הנאמנת הוגשה לפני ההודעה האחרונה של המשיבים בה השוו את ההצעה בצורה מלאה למציע החדש, ומשכך סברה הנאמנת כי אישור ההצעה של משפחת תותי עלולה להביא לאי הצלחה באישור הסדר הנושים וכן לנוכח יתרונות ההצעה המאוחרת בביטול דמי סידור חלוף וגובה ההצעה, יש מקום לשקול אישורה של ההצעה המאוחרת. הנאמנת סבורה כי יש יתרון במתן אפשרות לחייבים להמשיך להתגורר בדירה.

20.
יחד עם זאת, השאירה הנאמנת את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.

דיון;

המסגרת הנורמטיבית;

21.
טעמי כדאיות כלכלית לבדם אינם מצדיקים את פתיחת הליך המכר מחדש ואף לא בשל העובדה שנמצא מציע אחר המרבה במחיר הנכס. למעשה ביטול הליך המכר הוא מקרה חריג.
[ראה רע"א 5080/97 אברהם כהן נ' עו"ד דוד רום בתפקידו ככונס נכסים ואח'
,פ"ד נב(2)332 (1998)].

22.
מידת הזהירות הנדרשת בדיון בבקשה לבטל מכר שכבר אושר, נבנית מהתנגשות האינטרסים הרלבנטיים לרבות האינטרס הציבורי ונדרש איזון בין סופיות ההתמחרות שהיא חיונית לשמירה על אימון ציבור המשתתפים בהתמחרות לבין האינטרסים הלגיטימיים של החייב והנושה.
[ראה רע"א 2391/13 אהרון אברהם ליפשיץ נ' בנק אדנים [נרכש ע"י
מזרחי טפחות בע"מ], [פןרבם במאגרים, 1.10.2013].

23.
יפים לכאן דברי ביהמ"ש ברע"א 04/ 4891
וינקלר נ' בנק הפועלים ,פ"ד נח (6) 721:

"במקרים מעין אלה אין מדובר אך בעניינו של חייב ספציפי זה או אחר אשר רצונו הוא כי חובותיו ייפרעו במידה המרבית האפשרית. על בית-המשפט להקפיד כי לא יקופח עניינם של נושי החייב.... טובתם, כמו גם טובת החייב, משמעה מכירת נכסי החייב במחיר מרבי כך שיגדל הסך הכולל המתחלק בין הנושים, ובהתאמה יגדל הסכום שיקבל כל נושה. כמו כן קיים אינטרס רחב יותר, של חייבים בכלל ושל נושיהם של חייבים, כי מציעים רבים יבקשו להשתתף במכירת נכסי חייבים בהוצאה לפועל,... כך תגדל התחרות, ועמה האפשרות לכריתת עיסקאות מכר במחירים גבוהים...... בנוסף יש להתחשב באינטרס של אלה המשתתפים בהליכי מכר של נכס בהוצאה לפועל או בפשיטת רגל וכד'. אם יהא המציע הזוכה חשוף לאפשרות שזכייתו תבוטל מפאת טענות שונות הנוגעות למכר, אשר יוכל החייב להעלות חדשות לבקרים, יירתעו מציעים פוטנציאליים מלקחת חלק בהליכי מכר כאלה ולסכן את כספם ."
(ראה גם בר"ע(י-ם) 567/08 כורש נ' בנה"פ [פורסם בנבו, 4.11.08]).

24.
על הרציונל הנוגע לזכות הפדיון עמד ביהמ"ש העליון בעניין ע"א 2000/01 בן בסט דוד נ' רהב עין דר (פד"י נ"ט (1), 481, בעמ' 491-491 וקבע כי:


"אכן, ככלל נכסי מקרקעין במדינת ישראל הם בעלי ערכים כלכליים גבוהים, והפקעתם, לרבות בית מגורים, מידי החייב והעברתם לנושים, עשויה במקרים רבים לקדם את תהליך פירעון החובות כברת דרך של ממש. יחד עם זאת, הותרתו של החייב בלא כלום וללא קורת גג, יוצרת בעיה סוציאלית קשה אשר עלולה להוות נטל כבד על החברה. הבעיה מחריפה במקרים בהם לחייב בני משפחה וילדים התלויים בו, אשר להם אין יד ורגל בחובות אליהן נקלע ראש המשפחה. אך מעבר למשמעות הסוציאלית, הבית אינו רק קורת גג. לבית מגוריו של אדם יש ערך מיוחד היוצר זיקה חזקה בין הבית לבעליו. אדם משקיע בביתו מזמנו ומרצו, ובין קירותיו טמונים זיכרונות עליהם הוא מתרפק בשעות קשות כמו בשעת שמחה; לביתו של אדם יש קדושה בעיניו, הוא כבודו ומבצרו, בו הוא מפתח את אישיותו ואת זהותו, ובו הוא מוצא את חירותו ופרטיותו, ושם הוא חש אדון לעצמו".

25.
הפסיקה דנה בשאלת משמעותה של "הכרזת הקונה" על-ידי ראש ההוצאה לפועל מבחינת סופיותה ועמידותה כנגד הצעה מאוחרת גבוהה ממנה, ובשל הקרבה בין תחומי ההוצאה לפועל ופשיטת הרגל, חשוב לייחד על כך דברים. בע"א 555/71 אמסטרדמר נ' מוסקוביץ [11], בעמ' 797, קבע השופט י' כהן (כתוארו אז) כי
החלטת ראש ההוצאה לפועל להכריז על קונה היא סופית ואינה ניתנת לפתיחה לצורך דיון בהצעה מאוחרת, אף שמוקנה לו שיקול-דעת רחב שלא לאשר מכירה בטרם הכריז הכרזה כאמור. וכך נאמר שם (בעמ' 800):

"טובת החייבים שנכסיהם מוצעים למכירה פומבית דורשת, שמציעים רבים ישתתפו במכירה, כדי שיציעו מחירים שאינם נופלים מהשווי של הנכס. דבר זה לא יושג, אלא אם המציע יידע, שתוך זמן קצר יוברר, אם הוא זכה בנכס, והוא לא יהיה צפוי לאחר מכן לסכנה, שהמכירה תבוטל. אם ניקח לדוגמה את המקרה שבפני
נו, הרי קבלת טענות המערערת תגרום עוול למשיב, כי ברור, שכעת הוא לא יוכל לרכוש בכספו מקרקעין לפי המחירים שהיו קיימים בעת המכירה הפומבית בפברואר 1971. המשיב לא עשה דבר שיצדיק גרימת עוול כזה, ומאידך למערערת הייתה הזדמנות להזדרז במאמציה לרכישת הנכס ולהשיג את הכספים הנחוצים לכך, לפני שהתקיימה המכירה הפומבית או לפני שניתנה ההחלטה על הכרזת המשיב כקונה. על-כן, הן מבחינת המדיניות הכללית והן מבחינת נסיבות מקרה זה, אין אני סבור שייעשה צדק אם נקבל את טענות המערערת" (ראה דברי כבוד פרוקצ'יה בעניין ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו פ"ד נה(4) 410 מול סעיף 9).

ולענייננו;

26.
לדעתי אין תחליף לשכל הישר ולתחושת ההגינות. בענייננו המדובר במכר שטרם אושר, ומעיון בבקשת הנאמנת עולה כי הנאמנת לכתחילה הודיעה על ביצוע ההתמחרות, ופירטה כבר בבקשתה הראשונה את דבר קיומו של המציע החדש שהגיע לאחר ניהול ההתמחרות.

27.
החייבים מבקשים שביהמ"ש יקבל את הצעת המציע החדש, ודומני כי הסיבות שהוצגו לביהמ"ש התייתרו לנוכח הסכמת המשיבים להשוות בצורה מלאה את הצעתם להצעת המציע החדש.

28.
עם זאת קיים פער דרמטי בין מחיר הנכס בהליך ההתמחרות לבין המחיר על פי השמאות שהוצגה מטעם החייבים, שווי של
כחמישה מיליון ₪ במכר רגיל ושווי של 4.25 מיליון ₪ במימוש מהיר. שתי ההצעות המוצגות לביהמ"ש אינן מגיעות לרף התחתון של שווי התמורה על פי השמאות היחידה שהוצגה בפני
ביהמ"ש. אציין כי השמאות שהוצגה לביהמ"ש וצורפה לבקשת הנאמנת הושחרה, ופרטי הסכומים המופיעים בה אינם מוצגים, כך שביהמ"ש אינו יכול להבין כיצד חושב מ"ר אקוויוולנטי ומהו החישוב לדירה הקונקרטית.

29.
בהינתן שבפני
ביהמ"ש אין חוות דעת נוספת מטעם הנאמנת, ובהינתן כי הסכומים שפורטו בחוות הדעת שהוצגה מושחרים, ובהינתן כי השמאות היחידה שניתן להתייחס אליה הינה שמאות החייבים, ועל פי האמור בבקשת הנאמנת שווי הנכס בשוק החופשי עומד על הסכום של כחמישה מיליון ₪
ובהינתן כי המכר של שני המציעים נמוך ממחיר השמאות שנטען למימוש מהיר, אני סבורה כי עמדת הכנ"ר מובנת והגיונית שכן בנסיבות העניין לא מוצו האפשרויות למקסם את התמורה.

30.
אציין כי לא נעלמה מעיני עמדת החייבים שעתרו למרות השוואת הצעת הזוכה בהתמחרות לקבל את הצעת המציע החדש שכונה "ידיד המשפחה", ושקלתי האם מלוא הנתונים הוצגו לביהמ"ש, על ידי המציע החדש ועל ידי החייבים המבקשים להתקשר דווקא עמו. עם זאת, בנסיבות העניין יש מקום להתמחרות חוזרת, ובכל מקרה לקבלת חוות דעת עצמאית מטעם הנאמנת שתשקף נאמנה את שווי הדירה על מנת שהכנ"ר הנאמנת, וביהמ"ש יוכלו לבחון את ההצעות בצורה עניינית ולהוביל למקסום התמורה בענייננו.

31.
כשאני מאזנת בין זכות המציע בהתמחרות שלכאורה זכה בהתמחרות, לבין זכויות הנושים שבפני
י, כאשר על פניו נראה שלביהמ"ש חסר חלק חיוני במתן החלטה מושכלת, בהינתן שחוות הדעת הינה מטעם החייבים ולא מטעם הנאמנת, ולאור קיומו של פער כה משמעותי בין השווי על פי חוות הדעת לבין מחיר ההתמחרות המעודכן, ומנגד החשש כי התמחרות נוספת תוביל להוצאות נכבדות ולא לתוספת משמעותית במחיר, באיזון בין הדברים אני סבורה כי יש להורות לנאמנת להמציא חוות דעת עצמאית, ולקיים המתחרות נוספת, בין המציעים השונים לצורך מקסום התמורה.

32.
לאור כך אינני מאשרת את המכר של מי מהמציעים, אני מורה כדלקמן:

א.
הנאמנת תגיש חוות דעת מעודכנת עצמאית.
ב.
הנאמנת תפרסם מכרז נוסף, אליו יוזמנו גם המציעים הנוכחים.
ג.
אבהיר כי מועד הפינוי יהיה ביום 15.9.2020 ועל החייבים להיערך בהתאם.
ד.
אבהיר כי לא אקבל הצעות לאחר קיום ההתמחרות בדיעבד, וככל ואילו תוצענה הרי תדחנה ללא בחינתם לנוכח חוסר ההגינות העומד ביסוד ההצעות המוגשות בדיעבד.




ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ט, 18 יולי 2019, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 46210-07/18 יניב רותם, מירב רחל רותם נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, עו"ד מיטל אופיר, פאוסט אלעזר ואח' (פורסם ב-ֽ 18/07/2019)