Google

אקטיב חיים הנדסה בע"מ - אחים בן רחמים (צפון) בע"מ, דוד דודי בן רחמים, גרנד הנדסת גשרים ומבנים בע"מ, i.q.m ניהול איכות פרוייקטים תשתיות, בני עלי בסול בע"מ

פסקי דין על אקטיב חיים הנדסה בע"מ | פסקי דין על אחים בן רחמים (צפון) | פסקי דין על דוד דודי בן רחמים | פסקי דין על גרנד הנדסת גשרים ומבנים | פסקי דין על i.q.m ניהול איכות פרוייקטים תשתיות | פסקי דין על בני עלי בסול |

44108-11/15 א     13/05/2019




א 44108-11/15 אקטיב חיים הנדסה בע"מ נ' אחים בן רחמים (צפון) בע"מ, דוד דודי בן רחמים, גרנד הנדסת גשרים ומבנים בע"מ, i.q.m ניהול איכות פרוייקטים תשתיות, בני עלי בסול בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 44108-11-15 אקטיב חיים הנדסה בע"מ
ואח' נ' אחים בן רחמים (צפון) בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




בפני

כב' השופטת
תמר שרון-נתנאל


תובעת
ונתבעת שכנגד


אקטיב חיים הנדסה בע"מ

נגד

נתבע
והתובע שכנגד

נתבע
1. אחים בן רחמים (צפון) בע"מ

2. דוד דודי בן רחמים



ובעניין:

צדדים שלישיים
בתביעה שכנגד

1.
גרנד הנדסת גשרים ומבנים בע"מ
2.
i.q.m ניהול איכות פרוייקטים תשתיות
3. בני עלי בסול בע"מ


החלטה

רקע

1.
מונחת בפני
י בקשה שהוגשה מטעם הנתבעים - האחים בן רחמים (צפון) בע"מ
ודודי בן רחמים (להלן: "המבקשים") לחייב את התובעת - חברת אקטיב חיים הנדסה בע"מ
(להלן: "המשיבה") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים.

2.
התביעה הוגשה על רקע מחלוקות בין הצדדים בעניין הפחתות שכר שנעשו כביכול ע"י המבקשים באופן חד צדדי ובניגוד להסכם, למר אוהד קדוש (להלן: "אוהד"), אשר עבד מטעם המשיבה, כמנהל פרויקט, בפרויקט שניהלה חברת נתיבי ישראל ושבוצע תחת חסותם של המבקשים, בקטע מרכבת העמק.

טענות הצדדים
טענות המבקשים

3.
המבקשים טוענים, כי לאור מידע שהתקבל אצלם לאחרונה, הסתבר, כי המשיבה היא חברה מפרת חוק, בלתי פעילה, שמנהלה עובד כיום כשכיר אצל
חברת "ברן הנדסה" וכי השארת המשיבה במצב "חי" נעשית רק לצורך גביית כספים שהמשיבה מקווה לקבל, הן מהתביעה שהגישה נגד המבקשים, והן מתביעה אחרת, שהגישה נגד חברת יפה נוף (בת"א 62127-12-15).

4.
לטענתם, המשיבה לא עדכנה את בית המשפט במצבה הכלכלי האמיתי, ובכך שהיא מהווה רק "כר אפשרי" לצורך גביית כספים ולא לתשלום כספים. לאור מצב זה, יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה, שכן אי חיובה בהפקדת ערובה, יגרום נזק בלתי הפיך למבקשים שכן, ככל שהתביעה נגדם תדחה, הם יוכלו לגבות ממנה את הוצאותיהם. נטען, כי , העובדה שמדובר בחברה "בע"מ" עם ישות משפטית נפרדת, תקשה עוד יותר על גביית כספים כלשהם ממנה.

5.
בהתייחס לסיכוי התביעה, טענו המבקשים כי מדובר בתביעה אשר נשענת על "כרעי תרנגולת" עם סיכויי הצלחה נמוכים וכי "הפתק" עליו המשיבה מסתמכת, אינו עולה כדי "הסכם בכתב", כנדרש, לטענתם.

המבקשים טוענים עוד, כי לצורך הייצוג בתביעה, ונוכח סכומיה הגבוהים, עליהם לשלם לעורכי דינם (על פי הסכם שכ"ט עליו חתמו) שכר טרחת עו"ד בגובה של 250,000 ₪ + מע"מ.

6.
לפיכך, ביקשו המבקשים לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בסך 200,000 ₪ וכן לחייבה להצהיר אצל מי היא מבוטחת בביטוח אחריות מקצועית, בשים לב לתביעה שכנגד, שהוגשה בתיק זה.

טענות המשיבה

7.
המשיבה טענה מנגד, כי מצבה הכלכלי איתן, וכי אין כל בסיס לטענת המבקשים בעניין מצבה הכלכלי "העגום" אותו תיארו המבקשים "בעלמא", ללא כל בסיס. המשיבה צירפה דו"ח ריכוז יתרות, נושא תאריך
08.04.2019, ממנו עולה כי בחשבונה של המשיבה, יתרת זכות בגובה של 112,548 ₪.

8.
המשיבה מודה שהיא חברתה בלתי פעילה, ושמנהלה עובד, כעת, כשכיר במקום אחר, אך טוענת, כי לאור יתרת הזכות שהציגה בחשבונה, ולאור העובדה, כי אין לה כל התחייבות כלפי צדדים שלישיים ולא רשומים לחובתה שעבודים, (לעניין זה צורף דו"ח עדכני מרשם החברות), אין כל חשש שהיא לא תוכל לשלם הוצאות במקרה שהתביעה תידחה.

9.
עוד הדגישה המשיבה, כי לאחרונה, ביום 25.12.2018, היא אף זכתה בתביעה שניהלה נגד מושב מירון (בת.א. 62127-12-15) שם נפסק לטובתה סך של 45,000 ₪ +10,000 ₪ בגין שכ"ט והוצאות. צויין, כי המשיבה פתחה, ביום 14.03.2019, תיק בלשכת ההוצאה לפועל נגד מושב מירון). לאור כך, צופה המשיבה, כי הכספים בהם זכתה, יכנסו לחשבונה ויגדילו עוד יותר את יתרת הזכות שכבר קיימת.

10.
הוסיפה המשיבה וטענה, כי בקשה זו, שהוגשה מטעם המבקשים, לחיובה בהפקדת ערובה, הוגשה בחוסר תום לב, וללא כל בסיס, שכן, המבקשים חיכו 4 שנים מעת הגשת התביעה דנן, ועד להגשת הבקשה והישוה כעת, על אף שמצבה הכלכלי לא השתנה לרעה, אלא דווקא הוטב, נוכח זכייתה בתביעה נגד מושב מירון. לטענת, ברי, כי כל מטרתה של בקשה זו, היא להניא אותה מתביעתה הצודקת.

11.
כן נטען, כי המבקשים הסתמכו בבקשתם על בקשה למתן צווי מניעה שהוגשה מטעם מושב מירון נגד המשיבה במסגרת ת"א. 28228-02-19 שהתנהל בבית המשפט השלום בעפולה, אך הסתירו בכוונה מעיני כב' בית המשפט את העובדה כי בקשת צווי המניעה נדחתה על הסף, ביום 19.02.2019, וכי מושב מירון, כלל לא קיבל את הצווים שביקש.

12.
בהתייחס לסיכוי התביעה, נטען, כי מדובר בתביעה איתנה, בעלת סיכויי תביעה טובים, המבוססת על חוזה בכתב.

13.
בהתייחס להסכם שכר הטרחה שצורף על ידי המבקשת טענה המשיבה, כי מדובר בהסכם שכ"ט מנופח שאינו מקורי ושאינו עולה בקנה אחד עם ההנחיות והכללים של לשכת עורכי הדין. כן נטען, כי ההסכם אינו חתום, ואף אינו נושא תאריך וכי ברי, שמדובר בניצול לרעה של ההליך המשפטי ובהפקת ראיה עצמית, שהוכנה רק לצורך חילוץ המבקשים "מהבוץ" ושאין מאחוריה דבר.

דיון ומסקנות

14.
לאחר ששקלתי את החומר המצוי בפני
י ואת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שיש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים. ואלה נימוקיי;

15.
סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט 1969 (להלן: "החוק") קובע:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

16.
הכלל הוא, אפוא, חיוב חברה בע"מ בהפקדת ערובה להוצאות, אלא אם הוכיחה החברה כי קיימת הצדקה שלא לחייבה.

ההלכה בסוגיית חיוב חברה בע"מ בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע הובאה, בהרחבה, ב

פסק דין
שניתן, לאחרונה, ע"י בית המשפט העליון - רע"א 537/19
ניסקו חשמל ואלקטרוניקה בע"מ נ' אלקטרולייט שיווק (1994) בע"מ
(מיום 14.02.2019) (להלן: "פרשת ניסקו"). הובהר, כי ככלל, כאשר התובעת בהליך היא חברה בע"מ, והנתבע מבקש במסגרת ההליך, כי היא תחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, יש לחייבה וכי התובעת תקבל פטור רק אם תוכיח כי יש הצדקה שלא לחייבה. הנטל להוכיח זאת מוטל על כתפי החברה - התובעת ולא על כתפי הנתבע: "
סעיף 353א לחוק החברות מורה כי תובעת שהיא חברה בעירבון מוגבל תחויב, לבקשת הנתבע, במתן ערובה להוצאותיה - אלא אם הוכיחה שיהיה ביכולתה לשלם הוצאות אלה, או שבית המשפט סבר כי 'נסיבות העניין אינן מצדיקות' חיוב בערובה. הסדר זה, המגדיר את החיוב בהפקדת ערובה להוצאות ככלל, ואת ההימנעות מהטלתו כחריג, נועד להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל להיפרע בגין הוצאותיו מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים

(רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, [פורסם בנבו] פסקה 6 (13.7.2008); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 684 (מהדורה שתיים עשרה, 2015)).
הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה-התובעת מהפקדת ערובה להוצאות מוטל על כתפיה. כך היה עוד טרם חיקוק הסעיף, שעה שהכלל בדבר חזקת הפקדת ערובה היה כלל פסיקתי (ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 652 (1990)), וכך גם לאחר חיקוק סעיף 353א לחוק החברות אשר הוסף במסגרת חוק החברות (תיקון מס' 3), התשס"ה- 2005 (ראו רע"א 9237/18 כרמל דיירקט בע"מ נ'
r.h. peterson co, [
פורסם בנבו] פסקה 5 (12.2.2019); רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' ג. טלי עד שינוע בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 (29.12.2011) [...]
.

17.
בצד זאת, אין להתעלם מזכות הגישה לערכאות, אשר יש לתת לה משקל לעניין המידתיות. היינו - על סכום הערובה להיות מידתי, על מנת שלא תיפגע באופן בלתי מידתי, זכות הגישה של תובעת לערכאות, רק משום שהיא חברה בע"מ.



"
על בית המשפט ליתן משקל לזכות הגישה לערכאות של התובע. זכות זו הוכרה במשפטנו כבעלת אופי חוקתי, בודאי ככל שמדובר באזרח או תושב ישראלי (ראו, עניין אויקל, שם; ולסקירה כללית של מעמד זכות הגישה לערכאות בדין הישראלי ראו,
בג"ץ 2171/06
כהן נ' יו"ר הכנסת, פיסקה 19 ([פורסם בנבו], 29.8.2011)
)" - רע"א 6590/10
עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון
(28.05.2012).

כן ראו:

רע"א 9686/09
נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי זיסר
(21.02.2010); רע"א 5208/06
דייויס נ' מלכה
,(29.6.2006); רע"א 321/07
גושן נ' אבי-גיא
(21.8.2007).

18.
ומן הכלל - אל הפרט; המשיבה, לא הצליחה לשכנעני כי בנסיבות העניין, יש לפטור אותה מהפקדת הערובה, במיוחד נוכח כך שאין מדובר בחברה פעילה, שלה תזרים מזומנים שוטף.

הסכום המצוי בחשבון הבנק של החברה וכן הסכום בו זכתה נגד מירון (אשר טרם שולם והיא נאלצה לפתוח תיק הוצל"פ לשם גבייתו), אינם מהווים ערובה מספקת. בוודאי לא הוכח כך שלא ברורות הוצאותיה של המשיבה וברי כי גם לה הוצאות בניהול ההליך המשפטי דנן.

נוכח כך, ובאיזון בין הצורך להבטיח את הוצאות המבקשת (ככל שתזכה בתביעתה) ובין זכות הגישה של המשיבה לערכאות ובשים לב לסכום כתב התביעה המתוקן ולהליכים הצפויים במסגרתה, אני מחייבת את המשיבה להפקיד ערובה להוצאותיה של המבקשת, בסך של 80,000 ₪.

הערובה תופקד עד לא יאוחר מיום 30.6.19, שאם לא כן אורה על דחיית התובענה, בהתאם לתקנה 519(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.


המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ותקבע תזכורת מעקב ליום 30.6.19
.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ט, 13 מאי 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 44108-11/15 אקטיב חיים הנדסה בע"מ נ' אחים בן רחמים (צפון) בע"מ, דוד דודי בן רחמים, גרנד הנדסת גשרים ומבנים בע"מ, i.q.m ניהול איכות פרוייקטים תשתיות, בני עלי בסול בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/05/2019)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים