פסקי דין על סמי עיאדה | פסקי דין על מאהר אליאס | פסקי דין על מאריו עבדו | פסקי דין על ויאם מוסטפא |

70262-05/18 א     16/07/2019




א 70262-05/18 סמי עיאדה נ' מאהר אליאס, מאריו עבדו, ויאם מוסטפא








בית משפט השלום בעכו



ת"א 70262-05-18 עיאדה נ' אליאס ואח'

תיק חיצוני
:
5269530218


בפני

כב' השופט ג'מיל נאסר
, שופט בכיר


תובע

סמי עיאדה


נגד


נתבעים

1. מאהר אליאס
2. מאריו עבדו
3. ויאם מוסטפא



החלטה


הבקשה
1.
בפני
בקשת הנתבעים לסילוק התביעה נגדם על הסף מחמת הפרת צו שיפוטי לפי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א).

2.
הבקשה מוגשת במסגרת תביעה כספית שראשיתה בהגשת בקשה לביצוע שטר חוב בסך 170,000 ₪ (קרן) מיום 15.2.17, אשר, עפ"י הנטען, נעשה ע"י נתבע 1 לפקודת התובע, ולפירעונו ערבו, נתבעים 2-3.

נימוקי הבקשה
3.
ביום 8.10.18 ניתן צו להשלמת הליכים מקדמיים בתוך 30 ימים. התובע לא מילא אחר הצו. בעקבות כך הגישו הנתבעים ביום 29.10.18 בקשה לגילוי ועיון במסמכים ולמתן תצהיר תשובות לשאלון. בתגובה ביקש התובע ארכה בת 14 ימים לצורך מתן תגובה ולשליחת המסמכים לנתבעים, בקשה שאושרה ביום 20.11.8 ע"י ביהמ"ש.

4.
על סמך הצהרת התובע כי הוא מתחייב להשלים את הליכי הביניים בתוך 14 ימים, ניתנה החלטה לפיה ישיבו הנתבעים לתגובת התובע תוך 14 ימים. חרף התחייבות התובע, והחלטות השיפוטיות בנושא, הליכי הביניים טרם הושלמו על ידו.

5.
למרות העובדה שהמועד לו התחייב התובע בתגובתו מיום 3.12.18 חלף זה מכבר, בחר התובע, מסיבות השמורות עמו, להפר שתי החלטות שיפוטיות ואף את התחייבותו שלו, תוך שהוא מותיר את בקשות הנתבעים ללא כל מענה או התייחסות.

6.
התובע בחר ביודעין להתחייב בפני
ביהמ"ש התחייבות סרק שנועדה למשוך זמן, כאשר מטרתו להסתיר ולטשטש את האמת מעיני ביהמ"ש כי המסמכים שעל בסיסם נפתח ההליך דנן הינם מזויפים ושקריים, כטענת הנתבעים בכתבי טענותיהם. אשר על כן, ונוכח הזלזול הבוטה והמתמשך של התובע בהחלטות השיפוטיות שניתנו ובנתבעים, מתבקש ביהמ"ש לדחות/למחוק את תביעתו מכוח תקנה 122 לתקנות.

תגובת התובע
7.
לטענת ב"כ התובע בשלב זה דין בקשת הנתבעים להידחות על הסף, היות והינה בקשה סתמית ולא רלבנטית בעליל, ונועדה אך ורק להשחיר את פניו של התובע, ולנסות "לחטוף החלטה חלשה", על מנת לחסום את תביעתו, ולמנוע ממנו את יומו בביהמ"ש.
ב"כ התובע מביע את "התנצלותו העמוקה" בפני
ביהמ"ש על האיחור שנוצר בגין אי השלמת הליכי הביניים, שלטענתו, נבע "ממניעים טכניים ותו לא" אשר התבטאו בעומס עבודה אדיר וחזק שפקד אותו בתקופה האחרונה, שבאה אחרי תקופת החגים בעדה הנוצרית (במהלכה שהה לטענתו בחו"ל), וכשחזר למשרדו בתום החופשה, נתקל בעומס עבודה אדיר (לטענתו הוא מייצג את התובע ב- 310 תיקים שונים המתנהלים בלשכות ההוצל"פ ובבתי המשפט).



לאור האמור, מבקש בית המשפט לעשות חסד עם התובע, ולהורות על מתן אורכה בת שבועיים על מנת שיוכל להשלים את הליכי הביניים הנדרשים, ולהורות על מחיקת הבקשה לאלתר.

תשובת הנתבעים לתגובת התובע לבקשה

לטענת הנתבעים, התובע עושה דין לעצמו ומתעלם בצורה מופגנת מטיעוניהם בבקשתם, והתעלמות זו משמיעה כי אין בפיו כל מענה ראוי לטענות הנתבעים, ומסיבותיו שלו הוא בוחר להתעלם מהן. משבחר התובע מדעת שלא לפעול בהתאם להחלטות השיפוטיות שניתנו, ומהצהרותיו שלו עצמו, הוא השמיע כי אין מענה בפיו ביחס אליהן, ובכך דן את תביעתו שלו לסילוק התביעה על הסף.


הפלפולים ומעשי הלוליינות שמנסה התובע לבצע לשם התחמקות ממתן מענה לגופו של עניין, לא יכולים לכסות על האמת ועל המסקנה המשפטית הנחרצת והיחידה לפיה המועד הקובע לצורך השלמת ההליכים המקדמיים חלף זה מכבר.



עינינו רואות שבתגובתו המזלזלת של התובע מיום 12.2.19 הוא בחר שוב להתחמק ולבזבז בדיבורי סרק והבטחות ריקות, על אף הוראה מפורשת של כב' ביהמ"ש מיום 8.10.18, כשנכון למועד הגשת כתב תשובה זה- טרם קוימה על ידו.


לאור האמור, עותרים הנתבעים לדחיית התביעה תוך חיוב התובע בשכ"ט עו"ד ובהוצאות משפט מוגברות לדוגמא, הן בגין התביעה המופרכת כשלעצמה שהצריכה עריכת כתב הגנה מקיף, והן בגין ההתנגדות המיותרת וחסרת הגיון של התובע לבקשה לסילוק על הסף.

דיון
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל החומר הרלבנטי הקיים בתיק ביהמ"ש, נחה דעתי לדחות את הבקשה, אם כי יש מקום לחיוב התובע בהוצאות משפט.


הליכי הגילוי והעיון במסמכים נועדו להבטיח כי המשפט יתנהל "בקלפים פתוחים" כדי למנוע הפתעות במהלך ניהול ההליך מבעל דין אחד למשנהו ולחסוך בזמן שיפוטי. הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלבנטי למחלוקת. לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהיה רלבנטיות של המסמך ודאית. די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות. גילוי המסמכים משתרע על כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון. חובתו של בעל דין במסגרת הליך גילוי המסמכים לחשוף הן מסמכים "מועילים" והן מסמכים "מזיקים". על צד לגלות את כל אותם מסמכים אשר סביר להניח כי הינם כוללים מידע אשר יאפשר לצד השני, באופן ישיר או עקיף לקדם את התובענה (רע"א 7802/10 עמירם גרופ יזום והשקעות בע"מ נגד קרל אופנת גברים איכותית בע"מ, ניתן ביום 15.8.12).

תקנה 122 לתקסד"א מעניקה לבית המשפט סמכות להטיל סנקציה על בעל דין שהפר צו שיפוטי שעניינו גילוי מידע, ולמחוק תביעה או כתב הגנה. מכוח תקנה זו רשאי בית המשפט אף להאריך את המועד לקיום הצו. סנקציה זו חריפה ומרחיקת לכת, שכן היא טומנת בחובה פגיעה בזכות הגישה לערכאות ובזכותו של בעל דין להליך הוגן. משכך, השימוש באמצעי זה שמור למקרים קיצוניים וחריגים, רק כאשר ניכר כי בעל דין פעל בזדון או הביע זלזול בביהמ"ש. ככל שישנן אינדיקציות כי בעל הדין פעל בתום לב או מתוך חוסר הבנה, ולו ברשלנות, יימנע ביהמ"ש ממחיקת כתב התביעה או כתב
ההגנה, לפי העניין (רע"א 9989/17 ניו ספורט אנד מרקטינג בע"מ נגד עו"ד עמית זילברג ואח', פורסם בנבו ביום 22.11.18).


מעיון בתיק עולה כי ביום 8.10.18 ניתנה החלטה שיפוטית על השלמה הדדית של
הליכי הביניים המתבקשים (גילוי מסמכים, עיון במסמכים, שאלונים), וזאת תוך 30 ימים (קרי, עד ליום 7.11.18).


ביום 14.10.18 שלח ב"כ הנתבעים אל ב"כ התובע דאז (עו"ד יוסף חדאד) דרישה לגילוי ולעיון במסמכים ולמתן מענה בשאלון (צורף אישור פקס על משלוח הפניה בפקס למשרד ב"כ התובע).


לאחר שב"כ התובע לא נענה לפניית ב"כ הנתבעים להשלמת הליכי הביניים, הגיש ב"כ הנתבעים ביום 29.10.18 בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ולמתן תצהיר תשובה לשאלון, וניתנה החלטה ביום 31.10.18 "לתגובה בכתב תוך 21 יום". ביום 20.11.18 הגיש ב"כ התובע "בקשה דחופה ומוסכמת למתן אורכה להגשת תגובה" במסגרתה טען כי עקב עומס עבודה, והיותו נתון בחופשת מחלה, נבצר ממנו לעבור כראוי על מלוא החומר בתיק, ומבוקשת אורכה בת שבועיים לשם הגשת תגובתו לבקשה. ניתנה אורכה לתובע להגיש את תגובתו לבקשה עד ליום 4.12.18).

ביום 3.12.18 הגיש התובע את תגובתו לבקשה במסגרתה התנצל על אי השלמת הליכי הביניים כפי שנקבע בהחלטת ביהמ"ש מיום 8.10.18 כאמור, וזאת לטענת ב"כ הקודם, עו"ד חדאד, לאור עומס העבודה הרב אשר פקד אותו במהלך חודש 10/18 שהתבטא "בדיונים עמוסים עד מאד ועבודה משרדית מרובה" (לתגובה לא צורף תצהיר כנדרש לאימות העובדות הנטענות בה). עוד צוין בס' 2 לתגובה הנ"ל: "לגופו של עניין, יצוין כי המשיב יפעל להשלמת הליכי הביניים לרבות גילוי מסמכים, והשבה על השאלון תוך 14 יום, בפני
המבקשים ובא כוחם". ועוד התבקש ביהמ"ש, "...ולו לפנים משורת הדין, לקבל תגובה זו, ולמחוק את הבקשה שהוגשה ע"י המבקשים" {הבקשה מתייתרת לאור הצהרת המשיב להשלמת הליכי הביניים מול המבקשים}" (ההדגשות בקו תחתון אינן במקור ג'.נ).


למעשה למרות ההחלטה השיפוטית מיום 8.10.18 שחייבה את הצדדים הדדית להשלים את הליכי הביניים ביניהם, וכן התחייבותו המפורשת של התובע במסגרת תגובתו מיום 3.12.18 להשלים את הליכי הביניים תוך 14 ימים (קרי, עד ליום 17.12.18), התובע נמנע מלהתייחס בתגובתו באופן פרטני לטענות הנתבעים בבקשה, ואף לא מילא אחר החלטת ביהמ"ש בנושא השלמת הליכי הבינים עד היום, ובכך לטעמי הביע התובע זלזול מופגן בביהמ"ש והשחית זמן שיפוטי לריק. אין בנימוקי התובע כי מחמת "טעמים טכניים" שעניינם עומס עבודה רב, חופשה בחו"ל, ובעיות בריאות של בא כוחו (טענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר ב"כ, כנדרש עפ"י התקנות, כדי להצדיק אי התייחסות עניינית לפניית ב"כ הנתבעים מיום 14.10.18 להשלמת הליכי הביניים ועד נכון למועד מתן החלטה זו.
זאת ועוד, לא מצאתי כל בסיס לטענת התובע כי מדובר "בבקשה סתמית ולא רלבנטית בעליל", אשר נועדה להשחיר את פניו ולמנוע ממנו את יומו בביהמ"ש, כאשר עיון בפני
ית ב"כ הנתבעים לב"כ התובע מיום 14.10.18 ונספחיו מעלה כי המסמכים שנדרשו לגילוי ועיון וכן השאלות שנדרש התובע להשיב עליהם בתצהיר, הינם רלבנטיים לבירור המחלוקת ויש בהם כדי לקדם את הדיון בתובענה ולסייע בחקר האמת.


חרף האמור, סילוק תובענה על הסף הוא סעד חריג וקיצוני, משום שהוא מונע מהצדדים לתביעה לברר את המחלוקות שבה לגופן. נוכח האמור נקבע כי על ביהמ"ש לנהוג בזהירות רבה ולהשתמש בסמכותו זו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן (ע"א 8945/09 לוין נגד דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות בע"מ, פורסם בנבו ביום 5.5.01).


24.
לטעמי, התנהלות התובע בכל הקשור לאי יישום ההחלטה מיום 8.10.18 בעניין השלמת הליכי הביניים עד כה, יש בה אלמנטים של זלזול בביהמ"ש. התובע לא הצביע על נימוק ענייני העשוי להצדיק התנהלות זו.

סוף דבר
25.
בסופו של דבר נחה דעתי לקצוב מועד אחרון לתובע להשלים את מלוא ההליכים המקדמיים (בהתאם לפניית ב"כ הנתבעים לב"כ הקודם מיום 14.10.18) עד 15.8.19.

במכלול הנסיבות אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאות בסך 1,500 ₪ תוך 30 יום.




ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ט, 16 יולי 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 70262-05/18 סמי עיאדה נ' מאהר אליאס, מאריו עבדו, ויאם מוסטפא (פורסם ב-ֽ 16/07/2019)