פסקי דין על חוסני מחאמיד | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1142-03/18 בל     28/05/2019




בל 1142-03/18 חוסני מחאמיד נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 1142-03-18


28 מאי 2019

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק


ה
מערער
חוסני מחאמיד
ע"י ב"כ: עו"ד אלינור לוי מאיר
-

ה
משיב



המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי




פסק דין


1.
לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 12.2.18 אשר קבעה למערער נכות רפואית צמיתה בשיעור 43% ,בהתאם לפריטי הליקוי המפורטים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (20% לפי 34(ב)3, 10% לפי 6א-ב, 20% לפי 39(1)ב1.

הרקע העובדתי
2.
המערער יליד 1963 סובלת מתחלואים בתחום הנפשי, הלבבי
ובתחום הריאות. המערער מכור שנים רבות לסמים קשים, מטופל במרכז לנפגעי סמים משנת 2007, ונמצא בטיפול גמילה באמצעות מתאדון בפיקוח המרכז לנפגעי סמים.

3.
ביום 12.2.18 הופיע המערער בפני
הועדה מושא ערעור זה. בפרוטוקול פורט כדלקמן:

"

תלונות התובע:
נרקומן 38 שנים אחרים מקבלים קצבת נכות.
נמצא במרכז גמילה לוקח מתדון לא נמצא בטיפול פסיכיאטרי לא עובד מזה 20 שנה. חצי מהחייםהיה בבית סוהר בגלל שימוש בסמים וגניבות.
מ-2007 עד היום במרכז לוקח מתדון.
עבר אירוע לב עם 2 צנתורים הומלץ צנתור נוסף לא רוצה לעשות. נמאס לו מהחיים.

התייחסות לממצאי בדיקות וצילומים:
פסיכיאטר –
לדבריו נמצא בתוכנית גמילה ומקבל ברישיון מתדון לא נמצא מעבר לזה בטיפול פסיכיאטרי.
מוסר קורות חיים שמתאימים להפרעה אנטי סוציאלית.
בבדיקה – התמצאות תקינה, אי שקט דיספורי והתאמה לרוח הדברים ללא הפרעות חשיבה, בוחן מציאות שמור. קיבל נכות מתאימה הועדה דוחה את הערעור.
פנימאי
– סובל ממחלה לב תורשתית עבר צנתור לב עם הרחבה של הקטע המוצר והשתלת תומך.
ב-18/2/17 – סוכם ע"י מומחה בקרדיולוגיה סובל מתעוקת חזה במאמץ שהערכה התפקודית היא 1. הערכה תעוקת לב 2. באקו לב – תפקוד תקין של חדר שמאל.
הומלץ על צנתור לב להערכה אותו לא ביצע. לאור זאת קובעת כי בשלב זה הנכות שניתנה לו מבחינת הלב תואמת את מצבו ודוחה את הערעור.
אחוז הנכות הרפואית המשוקלל:
נכות – 43%.


4.
החלטה זו היא מושא הערעור שלפני.
טענות הצדדים
5.
לטענת המערער,
נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. בישיבת ההערכה המוקדמת משך את ערעורו בתחום הריאות וכן בתחום הלבבי. בפן הנפשי סבור המערער כי החלטת הוועדה אינה תואמת את מצבו הרפואי בפועל. החלטת הוועדה לקונית ואינה מתייחסת לאלמנט מגבלת התפקוד הסוציאלי והתעסוקתי שנגרם מפגיעתו הנפשית. עוד נטען כי אין אזכור לכך שלא השתקם בשום שלב ולא השתלב בשום מסגרת. בהתאם לכך הוועדה אינה נותנת דעתה לקריטריונים המפורטים בפריט הליקוי שהותאם למערער שכן למגבלה בינונית בתחום החברתי ובכושר התעסוקה אינם תואמים את המציאות בעניינו. המערער צירף מסמך מיום 7.3.19 - מאוחר למועד התכנסות הוועדה, שם מפרט הפסיכיאטר אשר בדק אותו כי המערער מוכר לו משנת 2007, המערער ביקש לראות בכך מסמך הנוגד את קביעת הוועדה כי אינו מצוי בטיפול פסיכיאטרי.

6.
המשיב
טען כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ועל כן יש לדחות את הערעור.
לטענת המשיב יישום פריט הליקוי עצמו טומן בחובו את מסקנת הוועדה בכל הנוגע לפרמטרים הקבועים בסעיף שהותאם למערער. מבחן העל בקביעת דרגת הנכות הוא רמת התפקוד (חומרת הסימנים הקליניים) והתבחינים השונים משמשים כעזר בלבד על כן, יש לדחות טענה כי לא נערך דיון בקריטריונים עצמם. בנוסף השגות על השתלבותו התעסוקתית מקומן בקביעת דרגת כושר העבודה בפני
ועדת אי כושר כאשר מבוטח חוצה את רף הסף הרפואי. הדיון בכושר העבודה בפריטי הליקוי עצמם הוא בחינת מידת ההפרעה בתחום הנפשי בלבד ועל כן אין לפרשו כזהה למושג 'כושר השתכרות' אשר נבחן בשים לב להשפעת כלל הליקויים הרפואיים תוך התחשבות במכלול נתוניה הסובייקטיביים של המערער לפיכך, מדובר בקביעה מקצועית של הוועדה. עוד נטען כי
אין להתיר דיון במסמך מיום 7.3.19 שכן הוא מאוחר למועד התכנסות הוועדה. יתר על כן, המסמך אינו מעיד כי המערער אכן בטיפול בתחום הנפשי משנת 2007.

הכרעה
7.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הערעור, כמפורט להלן.
8.
בית הדין מוסמך לדון במסגרת הערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק. חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב
"
ל10014/98 יצחק
הוד
-
המל
"
ל
פד
"
ע ל
"
ז 213).

9.
אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשרה הינה חיונית גם
על מנת לאפשר
ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי
,פד"עטו 60).

10.
בעניין לביא (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יז 130) נפסק לעניין חובת ההנמקה, כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק
רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות
זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

11.
עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי בוועדה ישב מומחה בתחום הנפשי אשר ערך למערער בדיקה קלינית רלוונטית ולאחר הפעלת שיקול דעתה המקצועי, קבעה הוועדה את שיעור הנכות לפי פריטי הליקוי המתאימים למצבו הרפואי של המערער.

12.
בפסיקת בית הדין הארצי נקבע כי
קביעת שיעור הנכות והתאמת סעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות המצויות בסמכותה הבלעדית של הוועדה הרפואית ולבית הדין אין סמכות להתערב בהן (עב"ל(ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 22.6.2006).

13.
בכל הנוגע לפן הנפשי המערער מלין על היעדר התייחסות לקריטריונים המנויים בסיפא לסעיף הליקוי. עם זאת, עמדת המשיב מקובלת עלי הואיל ועצם התאמת פריט הליקוי מהווה יישום בפועל של הקריטריונים הנדרשים בהתאם לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה. די בהתייחסות לנתונים על יסודם העריך הפסיכיאטר שישב בוועדה את מצבו הרפואי של המערער. ואסביר.

14.
בסיפא פריט הליקוי מצוין כך (ההדגשה הוספה):

"הערה: לצורך קביעת אחוזי הנכות בגין פרט זה ייבחנו גם הקריטריונים המפורטים להלן, כולם או חלקם, לפי העניין:
עוצמה, תדירות ומשך ההפרעה;
מספר ההתקפים בשנתיים האחרונות;
מספר אשפוזים, משכם וסיבתם בשנתיים האחרונות;
אורך תקופת הרמיסיה;
היענות ותגובה לטיפול תרופתי/אחר;
התפקוד הנפשי והחברתי;
כושר העבודה."

הערה זו בתקנות יש לקרוא יחד עם ההוראה הקבועה תחת הכותרת לפרק הרביעי לתקנות (שעניינו "מחלות נפש, תגובות והפרעות נפשיות") לפיה:
"אחוזי הנכות בגין הליקויים המפורטים בפרק זה ייקבעו על פי פרט ליקוי אחד המייצג את מרב התסמינים והסימנים, ובחומרה המייצגת את מכלול הסימנים הקליניים."

15.
מההוראה ברישא לפרק הרביעי ניתן ללמוד, כי הדגש הושם על הסימנים הקליניים למחלה, כך שאם הנבדק סובל ממספר תסמינים לא ייקבעו מספר פריטי ליקוי בגין כל תסמין אלא פריט אחד ובהתאם ל"מכלול הסימנים הקליניים".
כמו כן, וזאת העיקר, יש לקרוא את ההוראה בסיפא של התקנות במשולב עם ההגדרה הקבועה בפריט הליקוי עצמו. כלומר, כאשר פריט הליקוי אותו יישמה הוועדה מדבר על מצב של "הגבלה בינונית של כושר העבודה" משמע, כי הוועדה נתנה דעתה לקריטריון של כושר העבודה ומצאה כי מצבו של המערער מביא להגבלה בינונית.

16.
עוד יש לציין כי בהתאם להוראת התקנות אין צורך בהכרח לדון בכל הקריטריונים אלא הדבר נקבע "לפי העניין" ומאליו מובן כי שיקול הדעת בסוגיה מסור לוועדה באשר מדובר בנושא מקצועי מובהק.

17.
בענייננו, בבדיקת הוועדה בפן הנפשי צוין כדלקמן: "
לדבריו נמצא בתכנית גמילה ומקבל ברישיון מתדון, לא נמצא מעבר לכך בטיפול פסיכיאטרי...... קורות חיים משמתאימים להפרעה אנטיסוציאלית. בבדיקה- התמצאות תקינה, אי שקט דיספורי והתאמה לרוח הדברים ללא הפרעות חשיבה, בוחן מציאות שמור".
פריט הליקוי שהותאם למערער קובע: "

רמיסיה, סימנים קליניים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי, קיימת הגבלה בינונית של כושר העבודה"
. מכאן שהתאמת פריט הליקוי טומן בחובו את עמדת הוועדה בדבר מצבו של המערער בכל הנוגע לתפקוד החברתי ובכל הנוגע לכושרו לעבוד. כפי שצוין מותאם פריט הליקוי המייצג את מרב התסמינים והסימנים הקליניים, והוועדה שמעה מהמערער על מצבו התעסוקתי, שאינו עובד כ-20 שנים, על שהותו בכלא ועל מצבו החברתי, ואבחנה אותו כסובל מהפרעה אנטי סוציאלית. יחד עם זאת בשכלול מירב התסמינים והסימנים הקליניים, מצאה כי פריט הליקוי המתאים הוא זה המתאר הגבלה בינונית של כושר העבודה ובפן החברתי. יש לציין כי המערער טען בפני
הוועדה כי אינו מצוי הטיפול פסיכיאטרי כעת אלא מטופל במתדון ובתרופות בתחום הנפשי. מכל מקום מדובר בשיקול דעת מקצועי מובהק שבית הדין אינו מתערב בו.

18.
באשר למסמך מיום 7.3.19, מדובר במסמך מאוחר למועד התכנסות הוועדה ועל כן לא הוצג לה. בנוסף, הפסיכיאטר כותב כי המערער מוכר לו משנת 2007 ולא צוין כי הוא מצוי בטיפול אצלו משנת 2007. ככל שהיה מצוי בטיפול רציף ובעיקר לאחרונה, הדבר היה משתקף בתיקו הרפואי. מכל המפורט לעיל עולה כי אין במסמך זה להעיד על טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

19.


סוף דבר
– מאחר ולא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

20.
כמקובל בתחום זה, אין צו להוצאות.

21.
על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא
פסק הדין לצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ט, (28 מאי 2019
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 1142-03/18 חוסני מחאמיד נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 28/05/2019)