פסקי דין על אריק דדון נכסים | פסקי דין על אריק דדון | פסקי דין על מגדלי הריביירה אשקלון | פסקי דין על חיים טורגמן | פסקי דין על אברהם טורג'מן |

55274-09/14 א     21/07/2019




א 55274-09/14 אריק דדון נכסים בע"מ, אריק דדון נ' מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ, חיים טורגמן, אברהם טורג'מן








בית המשפט המחוזי בבאר שבע




ת"א 55274-09-14 אריק דדון
נ' מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ
ואח'





לפני

כבוד השופט
יעקב פרסקי


התובעים (נתבעים שכנגד)
:

1.אריק דדון
נכסים בע"מ

2.אריק דדון
ע"י עו"ד סער רשף
ועו"ד רסטי בזמן


נגד

נתבעים
(תובעת שכנגד)
1.מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ

2.חיים טורגמן

3.אברהם טורג'מן
ע"י עו"ד ארז רזניק
ועו"ד יגאל לונגו




פסק דין



התביעה והתביעה שכנגד עוסקות בהסכם לשירותים בתחום הנדל"ן ובשאלה, האם הופר ההסכם, האם בוטל כדין והמשמעויות הכספיות הנגזרות מהיחסים החוזיים שבין הצדדים.


הצדדים
1.
התובעת 1, חברת אריק דדון
נכסים בע"מ
, (להלן: "התובעת"), הינה חברה בבעלותו המלאה של התובע 2, מר אריק דדון
, (להלן: "התובע" ו/או "אריק"), מתווך במקצועו. הנתבעים הינם חברת מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ
, הנתבעת 1, (להלן": "החברה" או "הריביירה"), הינה חברה שבבעלותה נכסים בפרויקט שברח' בת גלים 5 במרינה באשקלון, בו נבנו בידי החברה 138 דירות נופש בקו ראשון לחוף הים באשקלון, (להלן: "הפרויקט"). חלק מהדירות בבעלות החברה וחלק היא שוכרת ומשכירה לשוכרים בשכירות קצרת מועד. החברה נותנת ללקוחותיה שירותי ניקיון, כביסה ושירותים נוספים כמו אינטרנט כבסיס לאפשרות של מקסום תמורה בדגש על שכירויות קצרות מועד. הנתבע 2, מר חיים טורג'מן, (להלן: "חיים"), הינו בעל הזכויות בחברה. הנתבע 3, רו"ח אברהם ט'ורג'מן, (להלן: "אבי"), הינו מנכ"ל החברה. הצדדים הינם בני משפחה. אבי וחיים אחים. אריק הינו בן אחותם.



ההסכם
2.
הצדדים העלו את ההסכמות שהיו ביניהם בהסכם שנכרת בין התובעים מצד אחד, ובין החברה וחיים מצד שני, ביום 4.4.13, (להלן: "ההסכם"). מדובר בהסכם שבו אריק הוכתר וכונה "המתווך" כאשר מהותו של ההסכם הינה בהקשר לשירותים בתחום התיווך שייתן אריק, אולם השירות אינו מול החברה אלא בשם החברה, כנציג שלה, מול שוכרים פוטנציאליים. לאריק נקבעה זכאות לעמלות בשל דירות בפרויקט שימכרו וכן לדירות שיושכרו ונקבעה במקרים מסוימים שיטה לחישוב וחלוקת עמלות כנגזרת לתקבולים משוכרים בנוסחה מסוימת בין אריק לחברה.


רקע להסכם ועיקרי ההסכם
3.
להסכם קדמו הסכמים קודמים והתנהלות קודמת אשר באה לביטוי במבוא להסכם. כך ובין היתר הובהר כי החברה הינה בעלת יחידות דיור בפרויקט בעצמה אולם גם קשורה לדירות אותם שכרה לטווח ארוך מבעלי דירות, לצורך השכרתם לטווח קצר ללקוחותיה. מאידך, הובהר כי אריק מטפל בהשכרת 47 דירות בפרויקט בהם דירות של החברה ודירות אשר אריק בדומה לחברה, שכר לטווח ארוך והשכיר לטווח קצר. כאן המקום להקדים ולציין כי למרות שאריק בתביעתו התייחס לכך שהיה לו מאגר דירות ולקוחות, אריק לא הגיש את רשימת הדירות כאשר מאידך, הלקוח הגדול ביותר של אריק היתה חברת
gts
, חברה ששכרה בשיא פעילותה כ-50 דירות, ובכלל זה בעת חתימת ההסכם. לחברה זו ייוחד פרק בגוף פסק הדין. הנתבעים טענו כי לאריק לא היה מאגר לקוחות מלבד לקוחות מזדמנים וכי הוא לא הציג רשימת לקוחות ומצאתי ממש בטענה זו של הנתבעים, אם כי כפי שיפורט, ההכרעה בכך לא נדרשה לצורך פסק הדין. בחזרה להסכם, תוצאתו היתה כי אריק נדרש מכאן ואילך לפעול בפרויקט אך ורק בשם החברה ובדגש על העדר פעילות בתחום הפרויקט שלא באמצעות החברה וההסכם קבע את שיטת התגמול לאריק.


4.
בהתאם להסכם, כל תשלום הקשור להשכרת הדירות ישולם ישירות לחברה, ולצורך כך הוסמך אריק לקבל מטעמה פנקסי קבלות לצורך רישום תקבולים. החברה התחייבה להעביר לאריק בתוך 7 ימים מקבלת דמי השכירות את העמלה לה הוא זכאי. נקבע כי אריק יוצג בפני
כל, כמי שהינו מתווך בלעדי מטעמה. יחד עם זאת, שאלת הבלעדיות של אריק בטיפול בנכסים לעומת החברה, הייתה במחלוקת ותדון בגוף פסק הדין. בהתאם להסכם, נקבע כי החברה תישא בתשלום קבוע של 5,000 ₪ + מע"מ עבור שירותי מזכירות כמו גם שתישא בהוצאות משרד שיועמד לטובת אריק. תקופת ההסכם הועמדה על חמש שנים בתוספת שנתיים אופציה לשיקול אריק ונקבעו תנאים אודות האפשרות להפסקת ההסכם, שגם לגביהם עוד יורחב בגוף פסק הדין.

המחלוקת בתמצית
5.
המחלוקת בתיק זה, קשורה לאובדן מלוא האמון הדדי שבין הצדדים, שגם עובר להסכם, לא היה במיטבו. לשיטת אריק, הנתבעים כפי שגילה רק בדיעבד, התקשרו עמו בהסכם על מנת לנשל אותו מזכויותיו עליהן עמל שנים רבות כך שהוא נתן לחברה את לקוחותיו באופן שהמחה את ההסכמים שהיו לו עם בעלי דירות להשכרת נכסיהם, אלא שהנתבעים הונו אותו ולאחר שקיבלו את הזכויות שהיו לו, מצאו אמתלה לבטל את ההסכם ולהדיח אותו מזכויותיו. מאידך, לשיטת הנתבעים, משהבינו כי אריק אינו פועל ביושר, ולאחר שהזהירו אותו כי עליו לפעול בהתאם להסכם בעיקר בקשר לכספים ובין היתר לרישום קבלות, איבדו את האמון בו, והצעד הבא בו נקטו, היה ביטול ההסכם. זאת, בכך שביום 22.7.13, נמסרה לאריק הודעת אזהרה שבה נקבע כי התובעים אינם מעבירים במועד כספים שקיבלו מלקוחות ולא מפיקים קבלות מיד עם קבלת כספים. אריק טען שלא קיבל את המכתב מיום 22.7.13, (להלן: "מכתב ההתראה") ואקדים כפי שיפורט להלן כי לא שוכנעתי בטענתו זו. בהמשך, נמסרה הודעה על ביטול ההסכם במכתב מיום 14.8.13, (להלן: "הודעת הביטול"), שבו פורט כי התובעים הפרו את ההסכם וכי בהתאם הוא מבוטל. השאלה המתעוררת הינה האם ביטול ההסכם היה כדין, ואם כן, מה המשמעויות הכספיות הנגזרות מכך.

הליכים קודמים
6.
כאן המקום לציין כי בין הצדדים נוהלו מספר הליכים קודמים, הרלבנטי ביותר הינו ההליך שננקט בבית משפט השלום בבאר שבע, בת"א 31598-09-13, בפני
כב' סגן הנשיאה השופט אור אדם, הליך במסגרתו ניתן

פסק דין
ביום 5.9.14. לא ארחיב בהליך זה שכן תוצאת ע"א 33702-10-14 שהוגש לבית משפט המחוזי בבאר שבע כערכאת ערעור, הייתה

פסק דין
בהסכמה מיום 21.5.15 על כי פסק דינו של בית משפט השלום יבוטל, וכי מלוא המחלוקות שבין הצדדים, הן אלו נשוא תיק השלום והן עילות נוספות ידונו מחדש,
de novo
, בפני
, בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה. התובעים עתרו לסעד כספי, בסך 5,000,000 ₪ והוגשה תביעה שכנגד ע"ס 1,937,027 ₪.

תמצית טענות התובעים
7.
התובעים כעולה מכתב התביעה המתוקן, טוענים בקשר לרקע של ההסכם מיום 4.4.13, ולפיו ההצלחה של החברה בכול הנוגע לעסקי השכרת נכסים בפרויקט, הינה לאור המקצוענות והמיומנות של אריק. כך ובין היתר טען אריק כי הוא שהעלה את הרעיון לריהוט אותן דירות נופש בפרויקט והשכרתן לזמן קצר וזאת ביחד עם שירותים מתאימים כמו שירותי ניקיון כביסה אינטרנט וכו' דבר שהשביח מאוד את ערך הנכסים בפרויקט, כמו גם את שווי השכרתם. טוען אריק כי למרות שכל רצונו להתפרנס בכבוד, ללא הליכים משפטיים, הנתבעים פעלו נגדו בצרות עין וברוע. טוען אריק כי כבר לאחר החתימה על ההסכם, החלו הנתבעים לשנות את מצבו לרעה בכך שהוא העביר לקוחותיו לידיהם, והביא לכך שהם גבו דמי שכירות, ומנגד הם פעלו לנשלו והפרו ההסכם באופן בוטה ויסודי. כך ובין היתר נטען כי כבר בחודש יולי, גבו המשיבים סך של
513,477 ₪ מחברת
gts
אולם ניסו להסתיר זאת מהתובעים, ובכך "להרוויח" עמלה מעסקה זו בסך של 95,000 ₪.

8.
התובעים הכחישו את קבלת המכתב מיום 22.7.13, כמו גם שהכחישו את הטענה ולפיה לא הפיקו קבלות מיד כשלקוחות שילמו כספים. התובעים פירטו מדוע טענת הנתבעים לנסיון קבלת כספים ללא ידיעתם, אינה הגיונית, נוכח הפיקוח של החברה. כך למשל, בכך שאיש שירות עבר בדירות מידי יום על מנת לוודא כיבוי מוצרי חשמל ומזגנים בדירות וממנו החברה יכולה היתה לקבל מידע. בכול הנוגע להודעת הביטול מיום 12.8.13, טוענים התובעים כי גם אם היתה הפרת הסכם מצדם, פעלו הם בתוך 14 יום לרפא את אותה הפרה. התובעים טענו כי ההסכם בוטל שלא כדין ונגרמו להם נזקים בהיקף 90,000 ₪ לחודש במכפלת 7 שנים, (82 חודשים). בנוסף טענו התובעים להוצאות שירותי מזכירות בסך של 5,000 ₪ במכפלת 82 חודשים. כן טענו התובעים למניעת משרד בעלות של 3,000 ₪ לכל התקופה. כן טענו התובעים להחזר השקעות בשיפוץ המשרד וכן נזקים נוספים אשר הועמדו לצורכי אגרה על 5,000,000 ₪. התובעים טענו כי יש לחייב את חיים ואבי באופן אישי ולא די בחיוב החברה הנתבעת, זאת לאור כך שגורמים אלו חבים באחריות אישית לעוולות שגרמו להם. לפיכך צורפו הם כנתבעים ביחד עם חברת מגדלי הריביירה.

תמצית טענות הנתבעים / תובעת שכנגד
9.
טוענים הנתבעים כי אריק הפר את ההסכם באופן בוטה ושיטתי ובכך את האמון הרב שניתן לו וזאת בין היתר בהעלמת כספים שנגבו בשל השכרת נכסי החברה, כמו גם החזקת כספים שנגבו ללא הפקת קבלות. טוענים הנתבעים כי ניתנו לאריק הזדמנויות לתקן את הפרות ההסכם אולם אריק המשיך בעזות מצח לפעול בניגוד להסכם דבר שלא הותיר כל ברירה אלא להביא לביטולו. הפרות ההסכם כטענת הנתבעים באו לביטוי במספר צורות: גביית כספים משוכרים במזומן ללא הפקת קבלות, (והפקתם רק בדיעבד לאחר שאריק נתפס בקלקלתו), חתימה על הסכמי שכירות בניגוד להסכם ללא הסכמת החברה ותוך הסתרת הסכמי השכירות, שיכון מקורבים ללא תמורה בדירות, העדר המחאת מלוא הסכמי השכירות עליהם חתמו התובעים מול מול בעלי דירות ואישור בקשת לקוח,
gts
, על הסכמה ליציאה מוקדמת מדירות טרם סיום החוזה עמו דבר שהביא בשל התנהלות אריק ללא אישור החברה, להפסד בסך של 334,176 ₪.

10.
טוענים הנתבעים כי ניתנו לתובעים התראות אודות ההפרות בכתב ובעל פה, ובין היתר ביום 22.7.13 במכתב שבו ציינו את הפרת ההסכם לאור אי העברת כספים. בהמשך, ביום 14.8.13, החברה הודיעה על ביטול ההסכם. כשיטת הנתבעים, רק ביום 25.8.13 הועברו 69,100 ₪ שהיו בידי התובעים שהיו צריכים להיות מועברים קודם לכן וכי הסכום הועבר לאחר שההסכם כבר בוטל כדין בשל הפרתו היסודית. טוענת החברה כנגד התובעים, כי לא ניתנה להם בלעדיות בפרויקט מטעמה אלא רק כי יציגו הם את אריק כלפי בעלי דירות בפרויקט כמתווך בלעדי. כשיטת הנתבעים, לאור חוק המתווכים, הנטל בכול הנוגע לבלעדיות מוטל על התובעים.
הנתבעים הכחישו את טענת התובעים כי בחודש הראשון להסכם, שילמו דמי תיווך חודשיים בסך 130,000 ₪. הנתבעים הדגישו את ההפרות במיוחד העדר העברת תקבולים מידית לחברה. הנתבעים הכחישו את חישוב הנזק שערכו התובעים. הנתבעים ביקשו לקזז את הסכומים אותם תבעו בתביעה שכנגד.

11.
בתביעה שכנגד שהוגשה ע"ס של 1,937,027 ₪, טענה החברה כתובעת שכנגד שנגרם לה נזק בשל החזר כספים לשוכר
gts
בסך של 334,176 ₪, כי גורם מטעם התובעים גרם להצתת ארון חשמל והביא לנזק של 270,036 ₪, כי התובעים לא התפנו מהמשרד בו היו במשך 15 חודשים, ומדובר בנזק של 5,000 ₪ לחודש, שהינו ערך עלויות המשרד והוצאותיו לחודש לרבות בגין שכירות אלטרנטיבית שהיו יכולים להפיק מהמשרד וברכיב זה תבעו 75,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית של 818 ₪. כן נטען לפיצוי בשל מצב משרד התובעים כולל הצמדה וריבית בסך של 250,998 ₪. התובעים נתבעו לשלם בנוסף לפי סע' 10.3 להסכם סך של 100,000 ₪ כפול עשר הפרות של ההסכם, ובסך כולל של 1,000,000 ₪. לפיכך נטען שהנזקים המצטברים והפיצוי המגיע עומד על 1,937,027 ₪. סכומים אלו שתבעה החברה בתביעה שכנגד, הוכחשו על ידי התובעים.


הראיות
12.
הצדדים הסכימו שפרוטוקולי החקירות הנגדיות שהיו בתיק בית משפט השלום, ת"א 31598-09-13, ישמשו להליך זה ויהיו כחלק בלתי נפרד מהראיות שבתיק זה, (ישיבת קדם משפט מיום 12.9.17). להלן יסקרו המסמכים המהותיים והעדויות שנשמעו.

המסמכים
13.
הצדדים צירפו מסמכים אשר מצאתי לציינם באופן כללי. המהותי הינו ההסכם מיום 4.4.13, ההסכמים הישנים שבין הצדדים, מכתב ההתראה מיום 22.7.13 והודעת ביטול ההסכם מיום 14.8.13. הצדדים צירפו את חילופי הדברים שהיו בין ב"כ הצדדים מאז הודעת ביטול ההסכם ועד יום 25.8.13 מועד בו הועברו 69,100 ₪ מאריק לחברה. הוצגו קבלות, חשבוניות ומסמכים חשבונאיים נוספים כאשר המהותיים שבהם יסקרו באופן קונקרטי בפסק הדין. הוגשו מסמכים מתוך תיקים משפטיים שניהלו הצדדים כולל הליכי הוצל"פ. הוצגו התכתבויות דואר אלקטרוני רלבנטיים בהם מול שוכר מסוים אשר טען כי אריק קיבל כספים במזומן ולא הפיק בגינם קבלות.

העדים
14.
מטעם התובעים העיד מר אריק דדון
. כן העידה גב' טובה פקטור, על היקף הדירות ששכרה חברת
gts
בה עסקה בניהול כוח האדם, חברה שהיתה הלקוח המהותי של אריק עובר להסכם, רו"ח שלמה (סמי) שריקי, ערך תחשיב כספי לטובת אריק. כן העיד מטעם אריק מר ברוך קופילביץ שביצע עבודות כלליות בפרויקט בשנים 2013-2014. מטעם הנתבעים העידו מר אבי טורג'מן ומר חיים טורג'מן. גב' חדווה ג'מיל שהיתה מזכירה בחברה, רו"ח נועם פרדס הגיש חוו"ד בקשר לנושאים הכספיים. מר ישראל כץ העיד על רכישה/מכירה של דירות וכך גם מר אולג גוזמן.


15.
אך מובן הוא שהעדים המרכזיים בתיק זה היו בעלי הדין, אריק, מטעם התובעים, ומנגד, חיים ואבי מטעם הנתבעים. אקדים כי התרשמתי מקשיים באמינות גרסתו של אריק לעומת גרסתם של חיים ואבי. יחד עם זאת, ההכרעה בתיק אינה נסמכת רק על התרשמותי, אלא על קשיים נוספים העומדים בדרכו של אריק להוכחת גרסתו, בהתאם לראיות שבכתב, לראיות הנסיבות ולאותן ראיות שאריק יכול היה להביא אולם לא הביא, כפי שיפורט בגוף פסק הדין.

דיון
אקדים את מסקנתי, ולפיה, דין התביעה להידחות, ובדומה תדחה בעיקרה התביעה שכנגד.

תחולת חוק המתווכים
16.
הנתבעים טענו סוג של טענה מקדמית ולפיה בשל הוראות חוק המתווכים, תשנ"ו – 1996 מוגבלות עילות התביעה של אריק, ולאור היותו של חוק זה קוגנטי שאינו מאפשר שינוי מתנאיו. טענו הנתבעים כי הגם שההסכם הינו במצטבר לשבע שנים, כמתווך, אין לאריק זכויות כפי שהוא טוען להן, וכי החוק גובר על ההסכם שבין הצדדים. כך למשל, אם טוען אריק לבלעדיות בהשכרת דירה, הרי לפי סע' 9(ג) ישנה הגבלה של 30 יום לסיום תקופת הבלעדיות אלא בתנאים מסוימים מאוד, דבר המגביל מאוד את התביעה למרות ההסכם. אלא שלא מצאתי ממש בטענות אלו שכן החוק נועד להגן על הלקוחות, אלו שמקבלים את שירותי התיווך, בענייננו, שוכרי הנכסים. ההסכם בענייננו נוגע לחלוקת תקבולים בין הצדדים, ודומה הוא יותר לעסקה שבין מתווכים בינם לבין עצמם. זאת בין היתר לאור סעיפים בהסכם המתייחסים לחלוקת דמי תיווך. ראו למשל סע' 3.5 להסכם. לדברים יש להוסיף כי זה שבהסכם כונה אריק "המתווך", הדבר אינו מעלה ואינו מוריד. אכן, ישנה חשיבות שכלפי צדדים שלישיים, יהיה ברור כי התקשרותם עם החברה הינה ע"י בעל מקצוע מתווך מורשה. אלא שהדבר אינו רלבנטי ליחסים בין אריק לנתבעים. לפיכך אני דוחה טענות הנתבעים לפיהם חוק המתווכים רלבנטי למחלוקת מושא תיק זה מאידך וכנגזרת לאמור, אותה "בלעדיות" שהוזכרה בהסכם אינה כמשמעותה בחוק המתווכים כפי שיפורט להלן.

בלעדיות
17.
נקודת מחלוקת נגעה לבלעדיות אריק בביצוע פעולות תיווך בפרויקט. כשיטת אריק, בשל הבלעדיות לא ניתן לבצע פעולות בנכסים בלעדיו. כך למשל, טוען אריק כי אם הוא אישית שכר נכס, הדבר יצר הכנסה לחברה ומכאן עמלה עבורו, לאור הבלעדיות שנקבעה בהסכם. נושא הבלעדיות בה לביטוי בסע' 4.5 שם נקבע כי החברה תציג את אריק בפני
עובדיה ובעלי הדירות בפרויקט כמתווך בלעדי אשר אליו תפנה את מי שיפנה אליה. השאלה הרלבנטית הינה האם החברה עצמה, מנועה מפעולות הנוגעות לנכסיה, למשל, האם החברה מנועה מלמכור ישירות דירות שבבעלותה והיא חייבת לפנות לאריק במקרה שברצונה למכור דירה? התשובה מצויה בהסכם. ראו בסע' 9.3 להסכם במסגרתו ישנה חזרה על האמור בסע' 4.5 אודות היות אריק מתווך בלעדי, אולם יחד עם זאת ישנה שמירת זכות החברה להשכיר דירות "ללא התערבות המתווך". לפיכך, אריק הינו הגורם שהחברה התחייבה להציגו כמתווך בלעדי, אולם הדבר לא גרע מזכויותיה לפעול בדירותיה.


ביטול ההסכם – רקע והתייחסות לשאלה האם בוטל ההסכם כדין.
18.
השאלה המרכזית בתיק הינה, האם ביטלו הנתבעים את ההסכם כדין, כאשר שאלה זו מתחלקת לשאלות משנה בהן השאלה, האם אותן הפרות להן טוענת החברה, הוכחו, וככול שהוכחו, האם מדובר בהפרות שהצדיקו את ביטול ההסכם. בתוך כך השאלה, האם ביטול ההסכם היה כזה שהתבקש נוכח הנסיבות או שמה הנתבעים פעלו בחוסר תום לב בהודעת ביטול ההסכם וזאת ככול שיקבע שאין מדובר בהפרות יסודיות.


הודעת האזהרה
19.
ביום 22.7.13 מסרה החברה באמצעות מזכירתה, גב' חדוה ג'מיל לגב' רינת מזכירתו של אריק מכתב שמהותו אזהרה, בו פורט כי אריק מקבל כספים אולם אינו מוציא בגינם קבלות. במכתב ישנו אזכור כי בתאריך 8.7.13 התקבלו סכומים בסך של 5,680 ₪, 5,670 ₪, 5,688 ₪, וכן סך נוסף של 2,000 ₪ שהתקבל ביום 15.7.13, כאשר לגבי סכומים אלו הקבלות הופקו רק ביום 18.7.13 כלומר כעשרה ימים, ושלושה ימים בהתאמה לאחר קבלת התקבול. במכתב מפורט כי המשמעות הינה חמורה מאוד מבחינת דיני המס ולכן נדרשו התובעים לחתום על התחייבות שהאירועים האמורים לא יחזרו על עצמם, כמו גם להעביר הכספים שהתקבלו באופן מיידי לחברה. אריק הכחיש את קבלת המכתב האמור. השליחה שמסרה את המכתב, גב' ג'מיל, העידה בפני
, ולא מצאתי שלא לקבל את גרסתה ולפיה מסרה את המכתב לידי רינת מזכירתו של אריק. לדברים יש להוסיף כי בתיק השלום, בפרוטוקול עמ' 11 ש' 30-32 מיום 11.3.14 העיד שם אריק כי מזכירתו רינת סיפרה לו שהיא קיבלה את מכתב האזהרה לאחר שאבי זימן אותה למשרדה.

זאת ועוד, אריק לא זימן לעדות את רינת מזכירתו. כאן המקום לציין כי "בסיבוב" הקודם, בפסק הדין של בית משפט השלום, נימק בית המשפט את דחיית גרסת אריק, בין היתר בשל כך שאריק לא זימן עדה זו שיכולה היתה לתמוך בגרסתו. והנה, ניתנה בתיק זה לאריק הזדמנות "למועד ב'", אולם שוב, אריק לא זימן את מזכירתו שהינה עדה מהותית שיכולה היתה לתמוך בגרסתו והמשמעות ברורה. זאת ועוד, סמוך לאחר תאריך מסירת המכתב הופקו קבלות נוספות הקשורות לשוכרים שונים דבר שנסיבתית יכול להיות בין היתר לאור המכתב. אריק טען כי באותה עת היו לאבי מספיק הזדמנויות למסור לו את המכתב אישית ואף בנוכחות צדדים שלישיים. לא מצאתי שהדבר מעלה או מוריד ממסקנתי ולפיה אין ליתן אמון בגרסת אריק שמכתב האזהרה לא הגיע אליו ביום 22.7.13.

ביטול ההסכם
20.
ביום 14.8.13 ניתנה הודעת ביטול ההסכם. במסגרת זו פורט כי ביום 22.7.13 ניתנה אזהרה לאריק שעליו להוציא קבלה על כל תקבול כמו גם להעביר ללא דיחוי כל כסף שהתקבל אצלו עבור החברה. אלא שאריק לא דאג לכל העברת כספים וההודעה מפרטת שורה של סכומים שהתקבלו אצל אריק ושלא הועברו לחברה: קבלה 93362 מיום 6.8.13 ע"ס 500 ₪, קבלה 93363 מיום 8.8.13 ע"ס 2,100 ₪, קבלה 933665 מיום 8.8.13 ע"ס 4,560 ₪, קבלה 93367 מיום 9.8.13 ע"ס 995 ₪, קבלה 93368 מיום 11.8.13 ע"ס 550 ₪, קבלה 93369 מיום 12.8.13 ע"ס 650 ₪, קבלה 93370 מיום 12.8.13 ע"ס 2,850 ₪, קבלה 93371 מיום 12.8.13 ע"ס 5,358 ₪, קבלה 93372 מיום 12.8.13 ע"ס 3,500 ₪, קבלה 93373 מיום 12.8.13 ע"ס 3,102 ₪, קבלה 93374 מיום 12.8.13 ע"ס 2,538 ₪, (540 אירו), סה"כ 26,703 ₪. זאת, בנוסף לסך של כ – 40,000 ₪ מחודש יולי שטרם הועברו לחברה עד להפקת המכתב. עוד פורט ונטען כי אריק משכיר דירות ללא דיווח. לפיכך, ניתנה הודעת ביטול ההסכם לפי סע' 6 שבו.


21.
ישנה חשיבות להתכתבות שבין ב"כ הצדדים, מיום הודעת הביטול, 14.8.13 ובימים שאחרי ההודעה. כבר ביום הודעת הביטול, 14.8.13, ניתנה תשובה להודעת הביטול ובה נטען כי כל סכום וסכום שהתקבל בידי אריק, דווח מידית, וכי התובעים נכונים להעבירו מידית לחברה ולצורך כך לתאם את מועד איסוף הכספים וכי אבי הוא שביקש כי אריק יחזיק את הכספים שהתקבלו אצלו. בו ביום 14.8.13 נדחו טענות התובעים בידי ב"כ הנתבעים. יש לציין כי ממסמך זה עולה כי יכול והודעת הביטול בתנאים מסויימים לא הייתה נכנסת לתוקף, אולם במכתב מיום 18.8.13 הובהר כי הודעת הביטול מיום 14.8.13, למען הסר ספק, נכנסה לתוקף. הדבר גרר מספר חילופי דברים. אין מחלוקת כי ביום 25.8.13, העביר אריק לחברה סך של 69,100 ₪ שהיו ברשותו.


הפרות התובעים של ההסכם שהצדיקו ביטולו כטענת הנתבעים
22.
הנתבעים טענו שהודעת הביטול באה לאחר אירועים שהיו: א. גביית דמי שכירות השייכים לחברה בשל דירות שבבעלותה. ב. החזקת דמי שכירות אצל התובעים בלי שהועברו מידית לחברה. ג. העדר העברת דמי השכירות גם לאחר ההתראה שניתנה ביום 22.7.13. ד. העברת הכספים בפועל רק ביום 25.8.13, מועד בו העבירו התובעים סך של 69,100 ₪. כאן המקום לציין כי לפחות בדבר אחד, הועילה הודעת הביטול, וזאת בכך שממועד זה, 22.7.13 לחברה לא היו טענות כנגד התובעים בסיכון מול רשויות המס בכך שממועד זה לא נטען כי לא הופקו קבלות במועדן.



גביית דמי שכירות בלא העברתם
23.
הנתבעים הפנו לסיכום הכספי ולאישור קבלת הכספים ביום 25.8.13, ממנו עלה פירוט הסכומים שלא הועברו מידית לחברה. מתוך כספים אלו, סך של כ-40,000 ₪ משקף כספים שנגבו במהלך חודש יולי, עד ליום 22.7.13 שכאמור הועברו בפועל רק ביום 25.8.13. הנתבעים הפנו לסכומים שהוזכרו בהודעת ההתראה מיום 22.7.13. כך למשל, לסך של 5,680 ₪ שהתקבל ביום 11.7.13 וקבלה בגינו, הופקה ביום 18.7.13. סך של 5,670 ₪, נתקבל ביום 11.7.13, קבלה הופקה רק ביום 18.7.13. סך של 5,688 ₪ נתקבל ביום 12.7.13, קבלה הופקה ביום 18.7.13. סך של 4,700 ₪ קבלה הופקה ביום 21.7.13. סך של 8,300 ₪ שנתקבל ביולי 13, קבלה הופקה ביום 22.7.13. סך של 7,110 ₪ נתקבל ביום 22.7.13, קבלה הוצאה ביום 23.7.13. הסכומים כולם הועברו רק ביום 25.8.13. הכספים לפיכך לא הועברו עם קבלתם או סמוך לכך. נטען שהתובעים גבו סכומים במט"ח, והעבירו בהמשך את השווי לפי השער היציג. ראו למשל קבלה 93373 מיום 12.8.13 ולפיה נגבו 660 אירו שהומרו לסך 3,102 ₪ שהועברו ביום 25.8.13. הדבר תמוה, מדוע לא הועבר מה שהתקבל כפי שהוא? לא מצאתי צורך להיכנס לגרסת הנתבעים ולפיהם אריק השתמש בכספים ולכן החזיר הסכום שהופקד במט"ח, בערכו בשקלים. מכל מקום, אריק לא העביר מיד את הכספים שקיבל.

24.
כאן יש לציין כי התרשמתי מסיבות חיצוניות להסלמת איבוד האמון שבין הצדדים במהלך חודש יולי 2013 עד לביטול ההסכם ביום 14.8.13. כך למשל, אבי טען כי בתחילת יולי הייתה לו שיחה עם לקוח ששמו לזלו (
lazlo
), שעניינו עוד יפורט להלן, אשר סיפר לו כי בתחילת יולי שילם הוא כספים באמצעות אריק ולא ניתנה על כך קבלה ובכך איבד אבי את האמון באריק לאור סברתו שאריק מעלים מהחברה כספים שהחברה זכאית להם כמו גם שבכך חיים סבר שאריק מסכן את עסקי החברה ועסקיו בכול הנוגע לרשויות המס וכללי ניהול הפנקסים. מאידך כשיטת אריק, החברה סירבה ליתן לו עמלה על תקבול גדול שקיבלה מהלקוח
gts

ביום 8.7.13 ע"ס 513,477 ₪ וכי האמתלה של החברה הייתה עיקול שהטיל אבי על הכספים לאור חוב אישי של אריק כלפי אבי. מכל מקום, נסיבות חיצוניות אלו, לא יכולות היו להיות סיבה לכך שאריק לא העביר הכספים שקיבל עבור החברה כפי שהתחייב. בכך שאריק לא אעביר כספים משמעותיים במועדים, הרי הפר הוא הפרה יסודית את ההסכם ולפיכך ההסכם בוטל כדין, לאחר התראה מיום 22.7.13.


הפקת קבלות בשלב מאוחר לקבלת הכספים וטענת הנתבעים לנסיון לגניבת כספים
25.
הנתבעים בסיכומיהם, הצביעו על מקרים מהם עלה כי התובעים קיבלו כספים, כאשר כשיטתם הקבלות הופקו לאחר שהדייר כבר עזב את הדירה. הנתבעים הצביעו על שתי דוגמאות. דירה
d
4 ודירה
e
11. מדובר על קבלות 93322 וכן 93324. אריק העיד בחקירתו הנגדית כי לא הכיר ולא פגש את השוכרים. השכירות החלה כעולה מהקבלות בימים 24.5.13 וכן 27.5.13 עד ליום 11.6.13. הקבלה הוצאה רק ביום 12.6.13. לפיכך טענו התובעים כי מדובר בקבלות שהוצאו לשוכרים רק שעזבו את הדירות והחשש של הנתבעים היה שאריק תכנן לשלשל הכספים לכיסו.

הנתבעים ביקשו באמצעות דוגמאות אלו להראות שיטת התנהלות שהסבר היחיד שלה הינו כוונה להעלים כספים מהחברה. לדברים יש לצרף את טענות הנתבעים ולפיהם באופן בלתי מוסבר, היו המון תשלומים במזומן ולא באשראי דבר שאינו סביר. כן טענו הנתבעים כי הגנת אריק ולפיה אין ממש בדברים שכן היו עובדים מטעם החברה בכול עת בדירות כך שלא ניתן היה ל"העלים" שוכרים,
אינה נותנת מענה לאור כך שמדובר בעובדי תחזוקה.
אריק הכחיש את הדברים וטען שלא סבר שאותם אנשים לא ישלמו ולכן לא תמיד גבה כספים בכניסת השוכר. לא מצאתי להעמיק בטענות אלו, ולתת להם משקל, לאור כך שהדברים הינם מתוך ניתוח בדיעבד של הקבלות והמידע ומכל מקום לא בשל כך בוטל ההסכם. שונים הדברים לגבי התנהלות אבי מול שוכר בשם לזלו
lazlo)
).

lazlo
26.
שונים הדברים באשר לשוכר מסוים, תושב גרמניה, בשם "
lazlo
", אשר שכר דירה באמצעות אריק למשך כ- 25 ימים, מיום 30.6.13 ועד ליום 25.7.13. טוען אבי כי בשיחה אקראית שניהל עם לזלו בתחילת יולי 2013 עלה כי לזלו שילם כבר ביום 2.7.13 במזומן שכירות לאריק ולא קיבל קבלה. אבי העיד כי הטיח את הדברים בפני
אריק אשר השיב לו כי הוא "שכח" להפיק קבלה אריק הכחיש את הדברים. ללזלו הופקה קבלה בשל שכירות דירה
d20
, קבלה מיום 22.7.13 על סך 8,300 ₪. בגילוי המסמכים שנערך בין הצדדים, קיבלו הנתבעים עותק מהדואר האלקטרוני של אריק, ולפיו, אותו שוכר, ביקש לשלם על הדירה כבר ביום 2.7.13 ובתשובה אריק קבע עמו פגישה במשרדו לאותו ערב בשעה 20:00. בהודעה נוספת מיום 8.7.13, ביקש השוכר לזלו לקבל קבלה בהקדם לאחר ששילם וזאת בהמשך לחלופת הדואר האלקטרוני הקודמת. אם כטענת אריק שוכר זה טרם שילם, עד ליום 22.7.13,
מדוע שיתכתב עם אריק וידרוש קבלה על סכום שטרם שילם? בחקירתו הנגדית של אריק בביהמ"ש השלום, לאריק לא היה הסבר להפקת הקבלה רק ביום 22.7.13. מועד הפקת הקבלה היה המועד שבו קיבל אריק את הודעת האזהרה. לדברים יש להוסיף כי אני מעדיף את עדותו של אבי כי פגש את לזלו ושבעקבות הפגישה אבי פנה לאריק אשר לא סיפק הסבר משכנע מדוע לא הפיק קבלה מיד. לפיכך, עולה קושי בהתנהלות אריק, בכך שכספים בסך 8,300 ₪, התקבלו סמוך לתחילת יולי, הופקה קבלה ביום 22.7.13 והכספים הועברו ביום 25.8.13. כאן יש לציין כי לא בשל האירוע עם לזלו יצאה האזהרה נשוא המכתב מיום 22.7.13, אולם הדברים תומכים בתוצאה ולפיה התנהלות אריק היתה תוך הפרה יסודית של ההסכם.

הפרת ההסכם במתן דירות למקורבים ללא תמורה
27.
התובעים הפנו למקרה שבו נמסרה דירה בבעלות החברה לחברו של אריק, מר אבי לובטון ביום 5.8.13, אירוע שפורט בתצהירו של אבי בסע' 75.4. אירוע זה לא הוכחש בהליך שהיה בבית משפט השלום, ומכל מקום, בחקירתו הנגדית של אריק בהליך זה, ביום 7.3.18, אישר אריק כי שיכן את חברו ללא תמורה כטענת הנתבעים, דבר שאף הוא מצטרף להתנהלות בניגוד להסכם, הגם שלא בשל האמור, נשלחה האזהרה אודות ביטול ההסכם ביום 22.7.13.

ההסכם עם חברת
gts

28.
חברה זו שכרה עובר להסכם, מספר רב של דירות באמצעות אריק, למעשה היתה הלקוח המהותי והמרכזי שלו. בהתאם להסכם, הזכויות מולה הועברו לחברה. אריק זימן מטעמו לעדות את גב' טובה פקטור, שהיתה אחראית כוח אדם ב-
gts
. גב' פקטור העידה על הפרוייקט שחברה זו ביצעה בשנת 2013 בסביבת אשקלון, בתחום תחנת כוח ואנרגיה. בתקופות השיא, שכרה
gts
קרוב ל-50 דירות. אין מחלוקת כי ביום 8.7.13 העבירה

gts
לחברה, בהעברה בנקאית, סך של 513,477 ₪. אריק טען כי סכום זה הקנה לו עמלות בסך 95,000 ₪. גב' פקטור העידה על כך שבהמשך 2013 היא ביקשה להקטין את כמות הדירות שחברת

gts
שכרה, בשל תחילת סיום הפרוייקט וחזרת עובדים לחו"ל. גב' פקטור העידה כי אריק מסר לה שהוא לא מוסמך לבטל הסכמים חתומים ואבי הוא שמוסמך לכך. כשיטת גב' פקטור, נערכה פגישה שבה לא השתתפה בנושא, כאשר תוצאת הפגישה היתה שהחברה אישרה ביטול הסכמים. אבי אישר הדברים, אך טען כי הסיבה לכך היתה התחייבות שלא בסמכות, שנתן אריק ל-

gts
. עוד טען כי הסכום האמור בסך 513,477 ₪, היה תשלום עבור שכירויות עתידיות של
gts
לתקופה 1.8.13-1.10.13. כן טען כי בשל מצגי אריק, חברת

gts
זוכתה בסך של 334,176 ₪ שזה נזק שאריק גרם לו. טען אבי שבוודאי שצריך לקזז את העמלה היחסית של אריק ככול שמגיעה לו כתוצאה מהעברה של 8.7.13.


29.
גב' פקטור נחקרה בחקירה נגדית, ולענין
gts

העידו גם אריק ואבי. בראיות שהציג אריק, היתה הודעת דואר אלקטרוני ולפיה אריק מסר לגב' פקטור שאין לו סמכות להחזר דירות. מעדותה של גב' פקטור עלה כי בסביבות חודש אוגוסט היתה בקשה לשחרור

gts
מהתחייבויות הנוגעות לדירות בפרויקט. החברה לא הוכיחה כי בשל הצהרות אריק הם החזירו כספים ולא בשל שיקולים אחרים.

gts
המשיכה לשכור דירות עד 2015 אם כי בהיקף קטן. עיקר הפעילות של חברה זו היתה בשנת 2013. מה שיוצא הינו שלא בהכרח בשל התנהלות אריק ניתן הזיכוי לחברה זו. מסקנה נוספת הינה שהלקוח המהותי של אריק, הפסיק להיות כזה לחברה מסביבות חודש אוגוסט 2013, כלומר חודשים ספורים לאחר חתימת ההסכם. זאת ועוד, לא נסתרה הטענה ולפיה התשלום בסך 513,477 ₪ מיום 8.7.13 היה מקדמה לשכירות בחודשים 1.8.13-1.10.13. עוד יצוין כי לא הוכח שאריק גרם לנזק של החזרים בקשר לדירות חברה זו. בנוסף, החברה לא הוכיחה שאריק צריך להשיב לה עמלות ולאור כך שלא הוכחה הסיבה להחזר הכספי.







האם בוטל ההסכם כדין?
30.
בהתאם לסע' 6.1 להסכם, נשמרה הזכות לחברה לבטל את ההסכם, אם התובעים יפרו אותו הפרה יסודית ולא יתקנו אותה בתוך 14 יום ממועד ההפרה. אין מחלוקת כי במכתב מיום 22.7.13, פורטו סכומים ספציפיים שלא הועברו לחברה. כאמור לעיל, קבעתי כי התובעים קיבלו את מכתב ההתראה במועדו. גם אם אקבל את טענת התובעים לפיה בסע' 4.3 להסכם לא הוגדר במפורש המועד שבו יש להעביר את הכספים לחברה לאחר גבייתם, מצאתי ממש בהפניית הנתבעים לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973 ולפיו בסע' 41, חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו יש לבצעו בתוך זמן סביר. במכתב ההתראה הוזכרו מספר סכומים שלא הועברו במועד הפקת המסמך, 22.7.13. סכומים אלו הועברו ביום 25.8.13. הזמן הסביר בענייננו להעברת הכספים הינו של יום עסקים אחד, אולי ימי עסקים בודדים לכל היותר. אלא שהסכומים הועברו רק ביום 25.8.13. לפיכך מדובר בהפרה יסודית של ההסכם. לאור כך שההפרה לא תוקנה בתוך 14 יום כפי שנקבע בסע' 6.1 להסכם שבין הצדדים, הרי ההודעה על ביטול ההסכם ביום 14.8.13 ניתנה כדין וההסכם בוטל כדין.

31.
טוענים הנתבעים כי מדובר בהפרות מינוריות של ההסכם, כי מדובר בהפרות שאינן יסודיות, ושלא היה צודק לבטל את ההסכם וכי דווקא ביטול ההסכם הוא הפעולה בחוסר תום לב שבה נקטו הנתבעים כנגד התובעים. אלא שאיני משוכנע שכך ניתן להתייחס לאי העברת הכספים, במספר פעמים בהם נגבו הכספים ולא הועברו, ואף לא הועברו כספים שנגבו גם לאחר הודעת האזהרה. כך למשל, את הקבלה בענין
lazlo
הפיק אריק ביום 22.7.13 הוא היום שבו ניתנה ההתראה. מדובר בסך של 8,300 ₪. הסכום הועבר רק ביום 25.8.13 כאשר התקבל הוא אצל אריק בתחילת יולי. לא מצאתי כי ההפרות של העברת הכספים בגינן ניתן מכתב ההתראה היו מינוריות ובפרט בהצטברות מקרים נוספים שהביאו לסך כולל של כ-69,100 ₪ ששולמו רק ביום 25.8.13.

32.
ההסכם בוטל כאמור לאור העדר העברת כספים במועדם, וזאת לאחר שניתנה התראה על כך, כמו גם התראה על כך שאריק אינו מפיק קבלות מיד כאשר מקבל הוא כספים מלקוחות החברה. כאן אציין כי התרשמתי מעדותו של חיים והחשש הרב שעלה בו, לאור איבוד האמון באריק. חיים חשש כי החברה אשר יש לה מחזורי פעילות גדולים, עלולה "להסתבך" עם רשויות המס בשל התנהלותו של נציגה, אריק, בכך שאינו מקפיד קלה כבחמורה בנהלי החברה כמו גם שאינו פועל כנדרש לפי דין. אריק אמנם, מאז ההתראה הפיק קבלות כדין, אולם אותן הפרות אשר התובעים טענו לגביהם שהינן "מינוריות" שיקפו בעיה של ציות להוראות וחשש כבד ולפיו התנהלות כבר בשלבים מוקדמים שלאחר חתימת ההסכם, תסכן את עסקי החברה בעתיד. לפיכך, איני סבור שהתנהלות אריק שבאה לביטוי באותן אי העברות כספים היו בגדר הפרות "מינוריות".


33.
התובעים טענו בתביעתם כי בעת שהחזיקו את הכספים של החברה בידיהם, החברה היתה חייבת להם כספים בשל עמלות תיווך שלא הועברו להם. התובעים לא הצביעו נכון לתקופה שעד לביטול ההסכם ביום 14.8.13, על עמלות שלא הועברו להם, (ראו סע' 103 לסיכומי אריק) וטענו רק לעמלה בשל דמי שכירות שהעבירה חברת
gts
בחודש יולי 2013. גם אם נכון ליום 8.7.13, נוצרה לתובעים זכות לעמלה כחישובם בסך של 95,000 ₪, סכום זה לא הועבר בשל עיקול שהוטל על הכספים לבקשת אבי בשל הליכי גביית חוב אישי כנגד אריק, והופניתי לצווי עיקול שהיו תלויים ועומדים. פנייה להסכם מעלה כי ישנה אסימטריה בחיובים ההדדיים, כך עולה מסע' 10.3. להסכם אשר קובע כי איחור בתשלום של החברה לאריק אינו מהווה הפרה של ההסכם ולכן אי העברת הכספים מהחברה לאריק, אינה צידוק להפרותיו את ההסכם גם אם לא היה מוטל עיקול והחברה היתה מעכבת כספים מסיבות שאינן מוצדקות.

34.
התובעים טענו כי הודעת ביטול ההסכם מצד החברה ניתנה בחוסר תום לב. אלא שאני מתקשה לראות את ההצדקה לכך שבית המשפט יתערב ביחסים החוזיים כפי שנקבעו בהסכם. אכן, תוצאת הודעת הביטול אינה פשוטה כלל ועיקר לתובעים. כך למשל, הפסידו הם לאור ביטול ההסכם את האפשרות לקבל משרד והחזר הוצאות על חשבון החברה, כמו גם להיות מוצגים מול בעלי דירות בפרויקט כמתווך בלעדי ועוד. אלא שזוהי תוצאת פעולתם של התובעים, כך הוסכם בין הצדדים ולא מצאתי הצדקה להורות אחרת כמו גם לקבוע כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב. טענו התובעים לדרך ביטול ההסכם. כך למשל, טענו כי ניתן היה להעמיד את אריק על הקשיים בהתנהלותו באופן בלתי אמצעי, ולא רק באמצעות הודעה בכתב.

לא מצאתי לקבל טענה זו של התובעים. הנתבעים הבהירו בהודעת האזהרה לאריק כי התנהלותו אינה מקובלת עליהם, וכי הם רואים בה קושי ממשי ועד כמה חמור הדבר בעיניהם. נושא ניהול פנקס הקבלות עמד בשורשה של ההודעה כאשר אריק התעלם מהדרישה לחתימה על דרישת החברה כי יפעל לפיה הנחיותיה והמשיך להחזיק כספים של החברה שהיו בידו. לפיכך, גם אם ניתן היה לראות באי העברת הכספים כהפרה לא יסודית, (וכאמור, לא קבעתי כך),
שאז ניתן לשקול שיקולי תום לב, איני סבור כי התובעים התנהלו בחוסר תום לב כאשר הודיעו על ביטול ההסכם לאחר שהתריעו על כי בכוונתם לעשות כן אם לא יועברו כספים שהוזכרו במכתב מיום 22.7.13.


משמעות הקביעה ולפיה הודעת ביטול ההסכם ניתנה כדין
35.
לאור הקביעה ולפיה ההסכם בוטל כדין, אין מנוס מהמסקנה ולפיה התובעים אינם זכאים לפיצויים, כשיטתם בשל הפרת ההסכם, זאת בהחרגת ענין אחד כפי שיפורט להלן. בנסיבות אלו איני נדרש לטענות החילופיות שבחישבי הפיצויים כמו גם לשאלת האחריות האישית של אבי וחיים.




זכאות אריק לעמלות
למול קיזוז הפיצוי בשל הפרת ההסכם
36.
אריק טען בתצהירו בסע' 46 כי בכך שהיתה העברת כספים מחברת
gts
ביום 8.7.13 בהיקף 513,477 ₪, נוצרה בהתאם להסכם זכות לתובעים לעמלה בסך 95,000 ₪. אבי טען כי אריק גרם לנזק שכן נאלצה החברה לשלם בשל התנהלות אבי בהקשר לחברה האמורה החזר כספי בסך 334,176 ₪ ולכן לא רק שאריק גרם נזק, אלא שהוא אינו זכאי לעמלה בגין הסכומים שהושבו לחברת
gts
. אלא שכפי שפורט לעיל, טענת אבי כי אריק במצגיו גרם לנזק שבגינו השיבה כספים, לא הוכחה ולכן גם לא הוכח כי זכאותו של אריק לסכום לו טען נשללה. לדברים יש להוסיף כי אריק השיב לחברה ביום 25.8.13 סך של 69,100 ₪, ועל סכום זה לא בוצע חישוב עמלות, לפיכך ולכאורה קמה זכאות כספית בהיקף הנאמד בסך של 100,000 ₪ לתובעים בשל עמלות. מנגד, לאור המכתב מיום 22.7.13, זכאית היתה החברה לפיצוי מוסכם בשל הפרתו היסודית של ההסכם בסך של 100,000 ₪ כאמור בסע' 10.3. כאן אציין כי מצאתי להבדיל בכך בין טענות הנתבעים להפרות פרטניות כמזכות בפיצוי לכל הפרה כטענת החברה בתביעה שכנגד, כפי שעוד יפורט בהמשך. לעומת זאת, מצאתי כי ההפרות נשוא המכתב מיום 22.7.13 אודות העברת התשלומים הצדיקו את הפיצוי המוסכם בהתאם להסכם. בשקלול הדברים, הנני לקבוע כי העמלות שלהם זכאי היה אריק ביום ביטול ההסכם, מתקזזות עם הפיצוי המוסכם ללא הוכחת נזק המפורט בהסכם.



סיכום ביניים
לפיכך הנני לקבוע כי התביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבעים נדחית. מכאן, הדיון יהיה בתביעה שכנגד שהגישה החברה, הנתבעת 1 כנגד התובעים ע"ס 1,937,027 ₪.



חיוב אריק בהחזר כספי בשל עסקת
gts
37.
כאמור לעיל, בדיון בכול הנוגע לעסקה מול
gts
ולהחזר הכספי, קבעתי כי החברה לא הוכיחה שההחזר הכספי בסך 334,176 ₪ היה בשל מצגיו והתנהלות אריק ולכן הנני דוחה רכיב תביעה זה.




הצתת ארון חשמל
38.
החברה (תובעת שכנגד) טענה בתביעה שכנגד כי אריק גרם לנזקי חשמל בין היתר בהותרת מזגנים במשך מספר ימים כמו גם שבשליחותו, אלמונים ביצעו הצתה של ארון החשמל בפרויקט, דבר שהביא לנזק בסך של 270,036 ₪. אלא שלא הובאו ראיות להוכחת טענות אלו של החברה, ולא היו כל ראיות לכך שאותם עבריינים שביצעו את העבירה האמורה שגרמה נזק כפי שנטען, קשורים בכול דרך לאריק ולכן אני דוחה הטענות כנגד אריק בשל הנזק שנגרם בהצתת ארון החשמל.


טענה לעשר הפרות יסודיות של ההסכם המזכות כל אחת לפיצוי מוסכם
39.
החברה טענה כי בעשרה אירועים שונים, הופרו הוראותיו של ההסכם הפרה יסודית. כיוון שבהתאם לסע' 10.3 להסכם, כל הפרה מזכה את הצד הנפגע בפיצוי של 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק, הרי שזכאית היא לפיצוי בסך של 1,000,000 ₪. ביום 25.8.13, הועברו לחברה מאת הנתבעים סך של 69,100 ₪ כאשר פורט ממה מורכב סכום זה, אשר נבע מעשרה תקבולים שונים, אשר לא הועברו בסמוך לאחר קבלתם אלא רק ביום 25.8.13. החברה הפנתה לסע' 10.3 להסכם, הקובע כי:

"כל הפרה של הסכם זה.....תזכה את הצד שכנגד, לאחר מתן הודעה בכתב לצד השני ומתן אפשרות לתקן את ההפרה בתוך 7 ימים, בפיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪".

40.
הצדדים כעולה מהאמור הסכימו כי הפיצוי ללא הוכחת נזק, יזכה את הצד הנפגע, במנגנון המחייב הודעה בכתב לצד השני, כמו גם הזדמנות לתקן את ההפרה. בענייננו, נשלח מכתב התראה אחד, זה מיום 22.7.13. במסמך זה פורטו "בצוותא חדא" מספר סכומים שהתקבלו בידי הנתבעים ושלא הועברו. כפי שפורט לעיל, מצאתי כי התובעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית וכי החברה זכאית לפיצוי מוסכם, כאמור קוזז הוא מהזכויות לעמלות של התובעים.

41.
כאשר עסקינן בפיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק, בשיעור אדיר של 100,000 ₪, על כל הפרה, גם אם מדובר בהפרה שאינה חמורה, כמו בענייננו, למשל, עיכוב בהעברת 2,000 ₪, ככול שהצד הנפגע טוען כי כל סכום בנפרד, מקנה לו את הזכות לטעון לפיצוי המוסכם, הרי שיש להחמיר עם הצד הנפגע בעמידה בתנאים המזכים בפיצוי המוסכם. סע' 10.3. להסכם קובע תנאי של הודעה בכתב לצד השני. לאור חוסר ההלימה בכול קנה מידה בין הפיצוי לבין כל ההפרה, יש לפרש סעיף זה לחומרת הצד הנפגע באופן שתידרש ממנו הודעה פרטנית על כל הפרה והפרה. לפיכך ובהעדר משלוח הודעה נפרדת על כל הפרה והפרה בצורה פרטנית וברורה, הרי שלכל היותר בנסיבות, יכולה היתה החברה לטעון לפיצוי מוסכם בשל הפרה יסודית אחת של ההסכם, בגינה הוצא המכתב מיום 22.7.13, וכפי שכבר קבעתי, סכום הפיצוי המוסכם קיזז את העמלה לה היה זכאים התובעים (הנתבעים שכנגד) במועד שבו ההסכם הגיע לסיומו. לפיכך אני מורה על דחיית טענות החברה ברכיב זה של הפיצוי המוסכם.


דמי שימוש במשרד ונזק למשרד
42.
החברה בתביעה שכנגד טענה לנזק שהותירו התובעים (נתבעים שכנגד) במשרד אותו קיבלו בפרויקט מהחברה, בסך של 250,000 ₪. כן טענו לפיצוי בשל כך שהתובעים איחרו בהשבת המשרד במשך 15 חודשים מהיום שבו בוטל ההסכם 14.8.13 ועד הפינוי בפועל. בכול הנוגע לנזקים למשרד, הרי שאלו לא הוכחו. בכול הנוגע לטענת האיחור בפינוי המשרד, אין מחלוקת שהמשרד פונה בסוף 2014. לטענת התובעים (הנתבעים שכנגד), בפסק הדין של בית המשפט השלום, ניתן להם היתר להיות במשרד עד ליום 1.12.14, אלא שפסק דינו של בית המשפט השלום בוטל. לפיכך, החזיקו התובעים במשרד תקופה של 15 חודשים ללא ששילמו בשל החזקת המשרד דמי שכירות ראויים. החברה כתובעת שכנגד טענה כי מדובר בסך של 5,000 ₪ לחודש, אלא שלא הובאו ראיות לצורך כך. מאידך, התובעים בתביעה הראשית, טענו כי זכאים הם לדמי שכירות לפי המקובל למשרדים דומים בסך 3,000 ₪ לחודש למשך תקופה של 7 שנים, ראו סע' 114 לכתב התביעה המתוקן. לפיכך, יש להורות על חיוב התובעים (נתבעים שכנגד) בפיצוי בסך של 15 חודשי שכירות לפי 3,000 ₪ לחודש, כהודאתם בתביעתם ובסה"כ 45,000 ₪.

סיכומם של דברים, לאור המפורט בנימוקי פסק הדין אני מורה על דחיית התביעה שהגישו התובעים נגד הנתבעים. התובעים ישלמו הוצאות ושכ"ט הנתבעים בסך כולל של 60,000 ₪. העירבון בסך 50,000 ₪ שהפקידו התובעים להבטחת הוצאות הנתבעים בצירוף פירותיו, יועבר לנתבעים באמצעות ב"כ (עוה"ד רזניק ולונגו) על חשבון ההוצאות שנפסקו בזאת.

התביעה שכנגד נדחתה בעיקרה, למעט ההוראה ולפיה הנתבעים שכנגד, (התובעים בתביעה הראשית, חברת אריק דדון
נכסים בע"מ
וכן אריק דדון
) ישלמו פיצוי לתובעת שכנגד (חברת מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ
) בסך של 45,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה שכנגד, 15.12.15 ועד התשלום בפועל. לאור תוצאות התביעה שכנגד, איני עושה בה צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום,
י"ח תמוז תשע"ט, 21 יולי 2019, בהעדר הצדדים.











א בית משפט מחוזי 55274-09/14 אריק דדון נכסים בע"מ, אריק דדון נ' מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ, חיים טורגמן, אברהם טורג'מן (פורסם ב-ֽ 21/07/2019)