פסקי דין על ליטל שדה | פסקי דין על מאור אהרון | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

55037-10/18 תק     24/07/2019




תק 55037-10/18 ליטל שדה נ' מאור אהרון, הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 55037-10-18 שדה נ' אהרון



לפני
כבוד השופטת שרי סנדר מקובר


ה
תובעת
:

ליטל שדה


נגד


ה
נתבעים
:

1.מאור אהרון

2. הראל חברה לביטוח בע"מ


פסק דין

מבוא
1.
בפני
י תביעה קטנה בגין נזקי רכב התובעת, הגב' ליטל שדה
, כתוצאה מתאונת דרכים מתאריך 3.11.17.
2.
הנתבע 1, מר מאור אהרון
, הוא נהג הרכב הפוגע ואילו הנתבעת 2, הראל חברה לביטוח בע"מ
, היא מבטחת רכב הנתבע.
3.
בישיבה שהתקיימה בפני
י בתאריך 22.7.19 העידו התובעת והנתבע.
4.
התביעה הינה על סכום של 8,368 ₪. סכום זה כולל פיצוי בגין עלויות תיקון רכב התובעת כפי שהוערך על ידי השמאי מטעמה ושולם על ידה, תשלום שכ"ט לשמאי ועוגמת נפש.

טענות הצדדים
5.
לטענת התובעת, היא נסעה בחניון במרכז מסחרי, זיהתה מקום חנייה פנוי משמאלה בין שני רכבים החונים במאונך למדרכה, אותתה והחלה בנסיעה לאחור כשהיא בזווית לתוך החנייה. ברגע שחלקו האחורי של רכבה כבר היה בין שני הרכבים החונים ותוך כדי נסיעתה לאחור, חלף לפתע לפניה רכב הנתבע ופגע בפינה ימנית קדמית של רכב התובעת.
6.
לטענת הנתבע, מדובר בכביש דו סטרי עם חנייה משני צדדיו. הנתבע נסע מאחורי התובעת וראה שהיא פונה לחנייה שמשמאל לנתיב נסיעתם כדי להיכנס לחנייה בנסיעה קדימה, כאשר חזית רכבה פונה למדרכה. הנתבע העיד כי ככל הנראה התובעת לא הצליחה להיכנס לחנייה וביקשה לתמרן את רכבה מחדש כדי להיכנס לחנייה בנסיעה לאחור. לצורך כך, יצא רכב התובעת מהחנייה בנסיעה לאחור תוך סיבוב הרכב לימין לנתיב הנגדי, חזר קדימה אל נתיב נסיעת הנתבע והחל לחזור לאחור בתמרון לחנייה תוך סיבוב הרכב לימין ואז פגע ברכב הנתבע בכנף הקדמית ימנית שלו, מעל הגלגל.

דיון והכרעה
7.
בתמונות מזירת התאונה שהגישו הצדדים, רואים כי ברכב התובעת מוקד הנזק הוא בפינה ימנית קדמית של הרכב, שהביאה לנפילת הטמבון כולו ולשבר בגלגל הימני קדמי. ברכב הנתבע מוקד הנזק הוא פגיעת מעיכה בכנף מעל הגלגל השמאלי קדמי.
8.
מוקדי הנזק המתוארים לעיל תומכים בטענת הנתבע לפיה התובעת פגעה ברכבו ולא ההפך. אם הנתבע הוא זה שפגע ברכב התובעת, היה מתחייב שהנזק יהיה בחזית רכב הנתבע ולא בצדו. כמו כן, מוקד הנזק ברכב התובעת בפינה הימנית קדמית מתיישב עם הטענה כי רכב התובעת היה בזווית ובנסיעה לאחור ימינה, ולכן פגע ברכב התובע שחלף מימין לו.
9.
בתמונות גם נראה רכב התובעת במרכז הכביש, במאונך לנתיבי הנסיעה, כאשר הרכב החונה משמאל לחנייה הפנוייה אליה ביקשה התובעת להיכנס נראה כשהוא ממש מאחורי רכב התובעת. לכן לא ניתן לקבל את טענת התובעת לפיה רוב הרכב כבר נכנס לחנייה.
10.
לטענת התובעת, התמונות צולמו כמה דקות לאחר התאונה ולאחר שהרכבים הוזזו מעט כדי לא להפריע לרכבים החולפים בכביש. טענה זו תמוהה. ראשית, טענת התובעת כי הרכבים הוזזו לאחר התאונה אינה מתיישבת עם טענתה כי גלגל רכבה נשבר ולא ניתן היה להזיזו ממקומו. שנית, אם רכב התובעת היה כבר רובו בחנייה כפי שטענה התובעת, היה מתבקש להזיזו מרחק קצר נוסף לתוך החנייה כדי שלא יפריע לתנועה. במקום זה, נראה כי רכב התובעת הוזז למרכז הכביש, למנח שמהווה דווקא הפרעה של ממש לרכבים החולפים. לשאלה מדוע רכבה לא הוזז לאחר התאונה לתוך החנייה, השיבה התובעת כי "הייתי צריכה להתיישר עוד טיפה ולכן אי אפשר היה להכניס את הרכב לתוך החניה" (עמ' 3 שו' 10 לפרוטוקול). תשובה זו סותרת את טענתה כי "כל האוטו כמעט היה בחנייה" (עמ' 2 שורה 1 לפרוטוקול).
11.
סתירה נוספת בעדות התובעת עלתה כאשר היא העידה שהתאונה התרחשה כשהרכב שלה היה בהילוך אחורי אך בעצירה מוחלטת (עמ' 3 שו' 22), ובניגוד לכך, היא העידה כי התאונה התרחשה כאשר החלה כבר נסיעה לאחור (עמ' 2 שו' 22).
12.
לסיכום האמור, גרסת התובעת נמצאה בלתי מהימנה ואני מעדיפה את גרסת הנתבע לתאונה, לפיה התאונה התרחשה תוך שרכב התובעת החל לחזור לאחור בתמרון לחנייה תוך סיבוב הרכב לימין ואז פגע ברכב הנתבע בכנף הקדמית ימנית שלו, מעל הגלגל.
13.
בנסיבות אלו, אני סבורה כי התובעת היא האחראית העיקרית לתאונה, אולם גם לנתבע יש אחריות לתאונה:
אחריות התובעת היא בשל נסיעה לאחור ותמרון לחנייה מבלי לוודא כי הכביש סביבה פנוי מרכבים חולפים. התובעת נסעה לאחור כשהיא במאונך לנתיבי הכביש ולא הביטה ימינה או מאחוריה כדי לוודא שלא מגיעים רכבים חולפים וכך לא הבחינה בנתבע מתקרב.
גם לנתבע אחריות לקרות התאונה, שכן הוא העיד כי ראה שהתובעת מנסה להיכנס לחנייה ומתמרנת את רכבה. למרות זאת, לא נזהר, לא עצר במרחק סביר ממנה, לא שמר מרחק ראוי מרכב התובעת ולא איפשר לתובעת להשלים את החנייה ובכך למעשה המשיך בנסיעה בנתיבו בהתעלם מתנאי הדרך שלא הייתה פנוייה לפניו.
14.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובעת שהתובעת תישא באחריות בשיעור של 70% לקרות התאונה והנתבע – באחריות בשיעור של 30%.

הנזק
15.
בכתב התביעה דרשה התובעת פיצוי בסך כולל של 8,368 ₪ המורכב מהסכומים הבאים: 5,900 ₪ בגין נזקי רכבה בהתאם לעלויות שנקבעו בחוות דעת שמאי מטעמה, 468 ₪ בגין שכ"ט השמאי מטעמה. סכומים אלו שגובו בקבלות, וכן סכום של 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
16.
הנתבעים לא חלקו על גובה נזק ולא הגישו חוות דעת שמאי נגדית.
17.
לאור האמור, אני מקבלת את הטענה כי נזקי התובעת בפועל עמדו על 5,900 ₪ בגין תשלום למוסך ו- 468 ₪ בגין תשלום לשמאי וסה"כ 6,368 ₪.
18.
התובעת העידה כי היא מבוטחת אצל איילון חברה לביטוח בע"מ אך הצהירה כי בחרה שלא להפעיל את הביטוח כדי לא לייקר את הפרמיה. בקבלות אין כל אינדיקציה למעורבות מבטחת וניכר כי כל הסכומים שולמו למוסך ולשמאי ישירות על ידי התובעת, כפי שטענה. לפיכך היא זכאית לפיצוי בגין נזקיה, עד לגובה שיעור אחריותו של הנתבע כפי שנקבע לעיל והיא אינה זכאית לתבוע בגין אותם נזקים את איילון.
19.
דרישת התובעת לפיצוי בגין עוגמת נפש נדחית לאור העובדה כי מירב האחריות לתאונה מיוחסת לה.

סוף דבר
20.
התביעה מתקבלת באופן חלקי כאמור.
21.
בהתאם, ישלם הנתבע לתובעת את הסכומים הבאים:
א.
סך של 1,910 ₪ (30% מתוך 6,368 ₪).
ב.
סך של 83.68 ₪ בגין אגרה ששולמה על ידי התובעת.
סה"כ- 1,994 ₪ (במעוגל).
22.
הסך הכולל הנ"ל ישולם על ידי הנתבע תוך 30 ימים מהיום.
23.
לצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.
24.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
כ"א תמוז תשע"ט, 24 יולי 2019, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 55037-10/18 ליטל שדה נ' מאור אהרון, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/07/2019)