פסקי דין על מתתיהו מזרחי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

28136-10/18 בל     26/07/2019




בל 28136-10/18 מתתיהו מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 28136-10-18



לפני
:

כב' השופטת
דגית ויסמן


ה
מערער
מתתיהו מזרחי
ע"י ב"כ עו"ד קריכלי
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד מושונוב





פסק דין


1.
ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), על החלטת ועדה לעררים (אי כושר) מיום 25.7.18, אשר
התכנסה בעקבות

פסק דין
שניתן בעניינו של המערער ביום 23.4.2018 (בל 2828-01-18, השופטת הבכירה, כב' חנה טרכטינגוט; להלן ובהתאמה – הוועדה, פסק הדין).

2.
לאחר שהתקיים דיון הערכה מקדמית בפני
כב' הרשמת עציון פלץ, המשיב הסכים שעניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתשקול עמדתה מחדש ביחס לתקופה שמיום 1.12.15 ועד יום 31.12.17 בה נקבע למערער פריט ליקוי בשיעור של 20% בגין פוליפ מדמם ותשקול קביעתה לתקופה זו בלבד (ולא בשיעור 10% יציב כפי שקבעה הוועדה).


הצדדים נותרו חלוקים בשאלה אם יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש או שעל הוועדה בהרכבה הנוכחי להשלים את הדיון.

3.
להשלמת התמונה, יובהר כי הוועדה דנה שנית בעניינו של המערער, לאחר שערעורו לבית הדין התקבל ובפסק הדין הורה בית הדין לוועדה לפעול כדלקמן:

"העבודות שאותן מנתה הוועדה כרוכות בישיבה ממושכת. מכאן עולה כי הוועדה התעלמה מחוות הדעת של ד"ר טמיר לפיה המערער מוגבל בישיבה ממושכת או בעמידה בשל פקקת הורידים העמוקה ברגל שמאל ממנה הוא סובל, וזאת ללא כל נימוק.
זאת ועוד, בהחלטתה מנתה הוועדה באופן לאקוני את הליקויים אליהם התייחס ד"ר טמיר בחוות דעתו, אך לא נימקה כיצד, אם בכלל, משפיע מכלול הליקויים הרפואיים של המערער על כושרו לעבודה.
בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי החלטת הוועדה מאפשרת לעקוב אחר הלך מחשבתה, שכן היא לא התייחסה לקביעתו של ד"ר טמיר ולא דנה בהשפעת הליקויים על יכולתו של המערער לעבוד בהיקף מלא, בהינתן שמדובר בעבודות המצריכות ישיבה ממושכת, בפרט לאור סטיית הוועדה מדרגת הנכות הרפואית שנקבעה למערער.
ככל שהוועדה סברה כי הנכות הרפואית של המערער אינה מהווה דרגה אובייקטיבית לדרגת אי הכושר שנקבעה למערער, הרי שהיה עליה להסביר ולנמק באופן מפורט את הסטייה מדרגת הנכות הרפואית באופן שגם מי שאינו רופא יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.
נוכח הפער בין דרגת אי הכושר לדרגת הנכות הרפואית היה על הוועדה לנמק מדוע על אף נסיבותיו האישיות של המערער ובכלל זה גילו המבוגר, היותו פחח רכב משך כל חייו וחוסר שליטה במחשב, יש מקום לסטות בעניינו מדרגת הנכות הרפואית שנקבע לו.
אעיר כי אין די בכך שבמוסך מועסקים כיום ילדיו של המערער כדי לפטור את הוועדה מלבחון את כושר השתכרותו באופן אובייקטיבי, ללא זיקה לעסק המשפחתי אליו הוא מופיע לטענתו פעם בשבוע. הואיל ובית הדין אינו שם עצמו בנעלי הוועדה, מתקבל הערעור באופן שעניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים, אשר תשקול מחדש את החלטתה בעניין שיעור אי כושרו של המערער. הוועדה תפעל על פי הנחיות הלכת מוהרה ותייחס לגילו של המערער, לחוסר שליטה במחשב, לעברו התעסוקתי ולשילובם של מרכיבים אלה ביחס לליקויים הרפואיים השונים מהם הוא סובל ולמשקלם המצטבר. כמו כן תתייחס הוועדה ותנמק החלטתה ביחס לחוות דעתו של ד"ר תמיר גפן ולקביעתו ביחס ל-
dvt
ממנו סובל המערער אשר קבע כי המערער אינו יכול לעבוד בעבודות המחייבות ישיבה ממושכת."

כאמור, הוועדה התכנסה בעקבות פסק הדין ביום 25.7.18, שמעה את טיעוני המערער וב"כ וסיכמה מסקנותיה כך:

"בן 67. הוועדה עיינה ב

פסק דין
בית הדין האזורי לעבודה מיום 23.4.2018 שבה ועיינה בפרוטוקול ועדה רפואית כולל פירוט סעיפי הליקוי, דוח שיקום, דוח רופא מוסמך עם המלצה לראותו כמי שלא איבד מכושרו להשתכר והאזינה ברוב קשב לדברי העורר ועורכת דינו.
העורר לוקה במצב אחרי
dvt
ברגליים עם בצקות ונקבעו לו 30%, עודף משקל 20% דום נשימה בשינה, יתר לחץ דם, פוליפ מדמם במעי הגס 10% כל אחד ולדעת רופא תעסוקתי על פי חוות דעת מיום 6.10.16 סבור ד"ר טמיר גפן שהעורר אינו כשיר לכל עבודה בגין בעיות בריאותיות אלה.
כמו כן מדובר באדם מבוגר אשר מעל 40 שנה עבד כפחח רכב עבודה כרוכה במאמץ גופני וגם הוועדה סבורה שבגילו ומכלול ליקוייו יש לראותו כמי שאינו כשיר לעבודות הכרוכות במאמץ גופני משמעותי, הרמת משקל, מעבר בתנאי שטח לא נוחים וישיבה ממושכת, אך מקבלת החלטת דרג ראשון שהמליץ על עבודות בלתי מקצועיות המתאימות למגבלותיו, עבודה בהיקף מלא לדעת הוועדה בהתחשב במכלול נסיבותיו ומצבו הבריאותי כשיר לעבודות בלתי מקצועיות מתאימות כולל שומר לא חמוש בכניסה למפעל, חניונאי יועץ בחנויות אביזרי רכב, עבודות שוות ערך כל זאת תוך שילוב של עמידה ישיבה והליכה לסירוגין ובהיקף מלא. הוועדה דוחה את הערר"

4.
על פי ההלכה הפסוקה,
דרך המלך היא להשיב את עניינו של המבוטח לוועדה בהרכבה המקורי, למעט במקרים בהם קיים חשש כי הוועדה התבצרה בעמדתה ו/או במקרים בהם קיים חשש

ממשי

לכך שחברי

הוועדה "נעולים" בדעתם (עב"ל (ארצי) 231/09 ד"ר קופפרברג – המוסד לביטוח לאומי
, 21.10.2009; עב"ל (ארצי) 493/08 המוסד לביטוח לאומי
– הררי, 28.4.2009; עב"ל (ארצי) 282/99 אבן חן – המוסד לביטוח לאומי
, 3.9.2001).

עוד נקבע בפסיקה כי כאשר הוועדה שגתה או שהפגם בהחלטת הוועדה הוא העדר הנמקה והבהרה או השלמת דיון, יש להחזיר את העניין לוועדה לשם תיקון העניין. בעניין זה גם נפסק כי "
אין בכך שהוועדה לא מילאה במדויק אחר כל הוראות פסק הדין המחזיר כדי להצדיק החלפת הרכב
" (בר"ע (ארצי) 68656-06-18 בטיטו – המוסד לביטוח לאומי
, 21.10.18, ר' גם בר"ע (ארצי) 36536-01-18
שמואל – המוסד לביטוח לאומי

, 18.1.18).

5.
בנסיבות בהן הצדדים הסכימו כי הוועדה שגתה בנושא הנכויות הרפואיות שנקבעו למערער, וכאשר אין חולק כי לעניין עובדתי זה נפקות לגבי הדיון בשאלת כושרו של המערער להשתכר, הרי שראוי לאפשר לוועדה לקיים דיון ענייני ולקבל החלטתה על יסוד התשתית העובדתית - רפואית הנכונה.


לפיכך, במחלוקת שבין הצדדים בנושא הרכב הוועדה, יש לקבל את עמדת המשיב.

6.
סוף דבר, הערעור מתקבל באופן חלקי, כך שעניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (אי כושר) על מנת
שתשקול עמדתה מחדש ביחס לתקופה שמיום 1.12.15 ועד יום 31.12.17 בה נקבע למערער פריט ליקוי בשיעור של 20% בגין פוליפ מדמם ותשקול קביעתה לתקופה זו בלבד (ולא בשיעור 10% יציב כפי שקבעה הוועדה).


תשומת לב הוועדה כי עליה להפעיל את שיקול דעת בהתאם לפסיקה, ובכלל זה בהתאם למפורט בפסק הדין מיום 23.4.18.

המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני
הוועדה.

7.
משהערעור התקבל, אך באופן חלקי וזאת בהתאם להסכמת המשיב שניתנה לאחר דיון בבית הדין, המשיב ישא בהוצאות המערער בסך 2,500 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"ט, (26 יולי 2019
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.









בל בית דין אזורי לעבודה 28136-10/18 מתתיהו מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 26/07/2019)