פסקי דין על נהוראי אלדד | פסקי דין על חב' מוניות חי | פסקי דין על דוד אורי חי |

62/05 עא     12/01/2006




עא 62/05 נהוראי אלדד נ' חב' מוניות חי בע"מ, דוד אורי חי




1
בתי המשפט
עא 000062/05
בית משפט השלום פתח-תקוה
12/01/2006
תאריך:
כבוד השופטת מיכל נד"ב

בפני
:
נהוראי אלדד

בעניין:
מערער
שטנגר

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . חב' מוניות חי בע"מ

2 . דוד אורי חי
משיבים
שנסי
ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. לפני ערעור על החלטת כב' הרשמת קמיר-וייס (כתוארה אז), מיום 14.6.05 בש"א 916/05. הבקשה היתה להארכת מועד להגשת כתב הגנה. החלטת הרשמת היתה כדלקמן:

"לאחר עיון בבקשה להארכת מועד להגשת כתב תשובה שכנגד, בתגובת הצד שכנגד ובתשובה, הנני נעתרת לבקשה להארכת מועד וזאת מן הנימוקים שצויינו בבקשה ובתשובה, הנתמכת בתצהירה של של גב' שנסי, המהווים טעמים מיוחדים שירשמו, כנדרש לצורך קבלת הבקשה. אין צו להוצאות." (להלן: ההחלטה).

2. רקע
- חברת מוניות חי בע"מ
(להלן: החברה), הגישה תביעה כנגד המערער ואחרים ביום 9.9.04 בת.א. 4639/04.
- ביום 16.11.04 הגיש המערער כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד.
כתב התביעה שכנגד הוגש נגד החברה ונגד דוד חי אורי (להלן: דוד). סכום התביעה שכנגד - 131,000 ש"ח.
- ביום 10.2.05 עתר ב"כ המערער למתן

פסק דין
בתביעה שכנגד, בהיעדר כתב תשובה שכנגד.
- ביום 23.2.05 הגישה ב"כ החברה - עו"ד שנסי
, בשם החברה, "בקשה דחופה למתן ארכה להגשת כתב הגנה" (להלן: הבקשה). בבקשה טענה ב"כ החברה, כי היא מצויה בשמירת היריון, כי ב"כ המשיב נתן לה בעבר שתי ארכות וכי דרושה לה ארכה נוספת של 5 ימים. הבקשה לא נתמכה בתצהיר, אלא באישור רפואי בלבד.
- ביום 1.3.05 הורתה כב' הרשמת כמבוקש.
- ביום 10.5.05 בוטלה החלטת כב' הרשמת במסגרת ע"א 32/05. מותב זה קבע, כי נפל פגם בהחלטה, בכך שלא ניתנה למערער זכות תגובה.
- ביום 23.5.05, בעקבות ההחלטה בערעור הנ"ל, המציא המערער תגובתו לבקשה.
- ביום 6.6.05 נשלחה תשובה מטעם שני הנתבעים שכנגד באמצעות בא כוחם. התשובה ערוכה בששה עמודים, ונתמכת בתצהיר בן שני עמודים של ב"כ החברה.
לאחר קבלת התשובה הנ"ל, ניתנה ההחלטה.

3. בתחילת הדיון בערעור הבהיר בית המשפט, כי הבקשה, וההחלטה נוגעים רק לחברה, שכן היא המבקשת בבקשה. הוספתו של דוד בכותרת התשובה מ- 6.6.05 אינה הופכת אותו למבקש בבקשה. על כן, לא אתייחס לטענות המערער הנוגעות לדוד, בערעור.

4. תמצית טענות המערער - החלטת כב' הרשמת ניתנה בהסתמך על תצהיר ב"כ החברה. התצהיר הוגש רק במסגרת התשובה ועל כן הגשתו היתה שלא כדין וכב' הרשמת לא היתה רשאית להסתמך עליו בהחלטתה; בהיעדר תצהיר לא קמה לחברה עילה להארכת המועד; בתצהיר אין כל עובדות חדשות שלא היו ידועות לב"כ החברה במועד הגשת הבקשה להארכת מועד; צירוף תצהיר לבקשה היה טעון רשות של בית המשפט וכזו לא ניתנה; המערער חזר בו מהטענה שלא היה מקום לאפשר כלל לחברה זכות תגובה ועל כן לא אתייחס לטענה זו.

5. תמצית טענות המשיב - ב"כ המערער נתן הסכמתו להארכת מועד להגשת כתב הגנה ע"י המשיבים; ב"כ המערער לא הודיע שחזר בו מהסכמתו; למערער ניתנה ארכה להגשת כתב ההגנה מטעמו; ביום הגשת הבקשה להארכת מועד, לא ניתן עדיין

פסק דין
; אין מקום לסגור דלתות בית המשפט בפני
המשיבים מטעמים פרוצדורליים; למשיבים יש ענין בקידום התיק בהיות החברה תובעת בתביעה העיקרית; סיכויי ההגנה של המשיבים גבוהים; למערער לא נגרם כל נזק מהחלטת כב' הרשמת.

6. ב"כ המערער טען בהרחבה בפני
בית המשפט. ב"כ המשיבים טענה אף היא את טעוניה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הערעור ואלה טעמי:

תקנה 240 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: התקנות) קובעת:

"כל בקשה תוגש בכתב אם אין הוראה אחרת בתקנות אלה או בכל דין אחר."

תקנה 241(א) קובעת:

"בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט."

הבקשה להארכת מועד, נשוא ההחלטה, נסמכה על טענות עובדתיות, היות ב"כ המשיבים בשמירת היריון. הבסיס לבקשה הוא עובדתי, ולא משפטי, ועל כן בקשה זו היתה צריכה להיתמך בתצהיר. בהיעדר תצהיר, דין הבקשה היה להידחות, מטעם זה בלבד.
התצהיר שצורף לתשובה, אינו מהווה תחליף לתצהיר שצריך היה להיות מצורף לבקשה, ובהתאם לסיפא של תקנה 241(א), אם רצו המשיבים לצרף תצהיר לבקשה, היה עליהם לקבל את רשות בית המשפט (ר' א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 8, עמ' 438).

מקובלת עלי טענת ב"כ המערער, כי מטרת התשובה לתשובת המשיב, היא להגיב לתשובה, ולא לתקן את הליקויים בבקשה, כמו היעדר תצהיר, ולהוסיף לה עניינים שלא נכללו בבקשה (ר' בש"א (י-ם) 3543/99 דיור וקיט בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, כב' השופט גל, וכן ת.א. (ת"א) 1486/02 בש"א 2884/03 שטריקס נ' קרסי, כב' השופטת פלפל).

נראה אכן, כי כב' הרשמת מצאה בתצהיר שצורף לתשובה את הבסיס לבקשה ונסמכה עליו במתן החלטה. לאור האמור לעיל, לא היה מקום לעשות כן.

נראה, כי ב"כ המשיב מתייחסת להוראות התקנות בקלות ראש - בלשון המעטה, מתוך הנחה שבית המשפט והצד שכנגד לא ידקדקו עימה. כך הוסיפה ב"כ המשיב "מבקש" לבקשה במסגרת תשובתה לתשובה, מבלי לעתור בבקשה מתאימה לתיקון הבקשה, וכך לא המציאה ב"כ המשיב לב"כ המערער עיקרי טיעון לערעור נשוא החלטה זו, אלא במועד הדיון, ולבית המשפט המציאה אותם רק ביום 10.1.06, יום לפני הדיון, בניגוד לתקנה 446(א) לתקנות.

7. סוף דבר

אני מקבלת הערעור ומבטלת ההחלטה.

תשומת לב ב"כ המשיב מופנית לתקנה 241(ה) במקרה של בקשה חוזרת.

אני מחייבת את החברה בהוצאות הערעור בסך 3000 ש"ח בצרוף דמי מע"מ כחוק.

בית המשפט ממליץ לב"כ הצדדים להגיע להסכמות חבריות לענין המשך ההליכים בתיק, על מנת לחסוך התדיינויות נוספות במסגרת בקשות לביטול פסקי דין.

ניתנה היום י"ב בטבת, תשס"ו (12 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.

מ. נד"ב, שופטת
קלדנית: לולה









עא בית משפט שלום 62/05 נהוראי אלדד נ' חב' מוניות חי בע"מ, דוד אורי חי (פורסם ב-ֽ 12/01/2006)