פסקי דין על אריה שמעוני | פסקי דין על חיים שמעוני | פסקי דין על רשות מקרקעי ישראל חיפה | פסקי דין על הון חברה להשקעות ונאמנות | פסקי דין על עזבון המנוחים סאלם וחממה ג'מל ואח' |

42153-09/18 א     26/07/2019




א 42153-09/18 אריה שמעוני, חיים שמעוני נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה, הון חברה להשקעות ונאמנות בע"מ, עזבון המנוחים סאלם וחממה ג'מל ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 42153-09-18 שמעוני ואח'
נ' רשות מקרקעי ישראל
חיפה
ואח'









מספרי בקשה:
9
, 10, 14, 15

בפני

כבוד השופט
חננאל שרעבי


מבקשים
/תובעים

1
.
אריה שמעוני
2
.
חיים שמעוני


נגד

משיבים/נתבעים
1. רשות מקרקעי ישראל
חיפה
2. הון חברה להשקעות ונאמנות בע"מ
3. עזבון המנוחים סאלם וחממה ג'מל (שלום ויונה
גמליאל) ז"ל באמצעות יורשיהם:

3.1 אילנה פרידמן

3.2 מרים לאופר

3.3 אבנר גמליאל

3.4 עובדיה גמליאל


החלטה

1.
בתובענה דנן מבקשים התובעים צו הצהרתי על בעלותם במלוא זכויות החכירה במגרש הידוע כגוש 10152 חלקה 85 בבנימינה, בשטח של 2085 מ"ר (להלן: "המקרקעין"). כן ביקשו התובעים צו מניעה קבוע האוסר על נתבעים 1-2 להעביר זכויות חכירה במקרקעין לנתבעים 3.

רקע בזעיר אנפין
2.
התובעים הם אחים, יורשי אביהם המנוח, יוסף שמעוני ז"ל (להלן: "המנוח"), ומי שהיה לטענתם בעל מלוא הזכויות במקרקעין, ומכוח דיני הירושה הם נכנסים בנעליו כבעלי המקרקעין.
3.
נתבעת 1 היא רשות מקרקעי ישראל, הגוף המחכיר את הקרקעות במדינה.
4.
נתבעת 2 היא חברה פרטית בע"מ, אשר בין היתר מנהלת את נכסי חברת "מוסד ורבורג לשיכון עולים בישראל בע"מ" וידועה בשם "קרן ורבורג". בשנות החמישים של המאה הקודמת, הקימה הון שיכונים לעולים במספר יישובים ברחבי המדינה, וכיום משמשת הון כחברה המנהלת של זכויות המשתכנים בשיכונים הנ"ל.
5.
נתבעים 3.1-3.4 הם יורשי המנוחים סאלם ג'מל ואשתו המנוחה, חממה סאלם (למען הנוחות ייקראו נתבעים 3.1-3.14 להלן בשם הכללי "נתבעים 3"). הזוג המנוח התגורר בבית המצוי בתחום מקרקעין והתובעים ביקשו לפנות את היורשים מהבית. בכתב ההגנה מטעמם, טענו היורשים לזכויות בעלות בחלק מהמקרקעין.
6.
ביום 18.4.19 התקיים דיון קדם משפט ראשון ובמסגרתו נקבע בהחלטתי כדלקמן:
"לאחר ששמעתי את הצדדים, ולנוכח המחלוקות שביניהם, החלטתי לקבוע את התיק להוכחות, תוך הגשת תצהירים כדלקמן:
התובעים – תוך 75 ימים מהיום.
הנתבעים – תוך 45 ימים לאחר מכן.
ימי הפגרה נמנים.
ניתן בזאת צו גילוי ועיון במסמכים הדדי שימולא תוך 30 ימים מהיום (וזו הסיבה שנתתי לתובעים 60 ימים להגשת התצהירים ולנתבעים רק 30 ימים).
..."

הבקשות נשוא ההחלטה דנן
7.
כחודשיים לאחר הדיון (ביום 17.6.19) הוגשה לתיק בקשה
9
מטעם התובעים, שכותרתה "בקשה למתן צו כלפי נתבעת מס' 1 לגילוי מסמכים כללי וספציפי ובקשה למתן ארכה להגשת ראיות התובעים עד להכרעה בבקשה דנן". ביום 23.6.19 ובמסגרת בקשה 9, הגישו התובעים "בקשה דחופה למתן החלטה בעניין בקשת התובעים (מס' 9) למתן ארכה להגשת ראיותיהם ולהיפוך סדר הבאת הראיות".
8.
ביום 20.6.19 הוגשה לתיק בקשה
10
מטעם נתבעים 3, "להורות לתובעים להגיש תצהיר גילוי מסמכים כדין וכן לגלות מסמכיהם בצו". בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי בקשה 10 תידון יחד עם בקשה 9.
9.
בקשה
14
היא למעשה תגובת נתבעת 1 לבקשה 9, על שני חלקיה (כאמור בסע' 7 לעיל).
10.
ביום 11.7.19 הוגשה לתיק בקשה
15
מטעם נתבעת 1, "למתן צו לעיון במסמכי התובעים".
11.
כל הבקשות הועברו לתגובות המשיבים ולאחר מכן לתשובת המבקשים.
12.
להלן אדון ואכריע בארבע הבקשות התלויות ועומדות בתיק דנן. יצוין כי מאחר שכל ארבע הבקשות למעשה כרוכות זו בזו ועוסקות באותן עובדות ואף אותן טענות, הרי שלמען היעילות והפשטות אדון בהן בכפיפה אחת.

טענות הצדדים
13.
להלן תמצית טענות התובעים בבקשותיהם:
א.
התובעים שלחו תצהיר גילוי מסמכים כפי הוראת ביהמ"ש מישיבת יום 18.4.19, בעוד שמטעם נתבעת 1 נשלח מכתב ובו פירוט כללי של מסמכים אשר מצויים לכאורה אצלה, ללא תצהיר כמתחייב.
ב.
התובעים פנו לב"כ נתבעת 1 בבקשה כי יימסר תצהיר כאמור אך ללא הועיל.
ג.
מן המפורט במכתב עולה כי אין בו פירוט של מסמכים הנוגעים לתשלום דמי חכירה ששולמו לנתבעת 1 בגין המקרקעין ואין התייחסות להסכם החכירה בינה לבין אביהם המנוח של התובעים, ביחס למלוא הזכויות במקרקעין.
ד.
בידי התובעים קיים מסמך הסכם חכירה (צורף כנספח א-2 לכתב התביעה) ומצויין בו מפורשות כי הוא חל על כל המקרקעין. ממנו עולה כי נחתם הסכם חכירה בין אביהם המנוח של התובעים לבין נתבעת 1 על כל הזכויות במקרקעין ולא על חלקן, כטענת נתבעת 1, ועל כן קיימת חשיבות עליונה להצהרת נציג נתבעת 1 ביחס להימצאותו או אי הימצאות ההסכם החתום אצלה גם ע"י רמ"י.
ה.
ככל שיימסר בתצהיר גילוי מסמכים מטעם נתבעת 1 כי הסכם חתום כאמור לעיל לא נמצא ברשותה, יחייב הדבר היפוך סדר הבאת הראיות, ועל נתבעת 1 יהא אז לפתוח בראיותיה.
ו.
יש בגובה תשלום דמי החכירה ששולמו על המקרקעין על ידי תובע 1 ואביו המנוח, כדי ללמד ולהוות ראיה ביחס לזכויות התובעים על מלוא המקרקעין, לכן על נתבעת 1 לגלות ולאפשר עיון בכל המסמכים הנוגעים לתשלום דמי החכירה עבור המקרקעין בשלושים השנים האחרונות. נושא זה אף עלה בדיון מיום 18.4.19.
ז.
לאור כל האמור לעיל, מתבקש ביהמ"ש להורות לנתבעת 1 לגלות בתצהיר כדין מהם המסמכים המצויים ברשותה ורלוונטיים לתובענה – כולל הסכם חכירת המקרקעין שנחתם בינה לבין אביהם המנוח של התובעים ופרטי כל תשלומי דמי החכירה ששולמו לנתבעת 1 במהלך שלושים השנים האחרונות על המקרקעין. כן מתבקש ליתן לתובעים ארכה להגשת ראיותיהם עד לאחר ההכרעה בבקשות התלויות ועומדות בתיק.
14.
להלן תמצית טענות נתבעת 1
א.
התובעים פונים לביהמ"ש בידיים לא נקיות לאחר שהם עצמם לא קיימו את החלטת ביהמ"ש מישיבת יום 18.4.19 ושלחו תצהיר גילוי מסמכים כללי בלבד, וכל דרישה לעיון במסמכים אלו לא נענתה. על כן מבקשת נתבעת 1 צו המורה לתובעים להמציא למבקשת את כל המסמכים שהתבקשו ע"י נתבעת 1
(בקשה 15).
ב.
נתבעת 1 שלחה מכתב מטעמה המפרט את המסמכים הרלוונטיים להליך המצויים בחזקתה. אין עריכתו בתצהיר מעלה או מורידה מתוקפו. לאחר משלוח המכתב איתרה נתבעת 1 מסמכים רלוונטיים נוספים וחשובים להליך ומתכוונת להעביר גילוי מסמכים משלים, בתצהיר כדין.
ג.
בקשת התובעים להציג את הסכם החכירה שנחתם בין הנתבעת 1 לאביהם המנוח ביחס למקרקעין הינה תמוהה ויש לדחותה על הסף, היות שהמסמך המבוקש כלל לא מצוי בתיקי הרשות, מעולם לא נחתם כל הסכם כנטען ע"י התובעים ואין בידי הרשות להמציא מסמך שלא קיים ברשותה ושהנטל להוכחת קיומו מוטל על התובעים.
ד.
לגבי בקשת התובעים לפירוט תשלומי דמי החכירה עבור המקרקעין, לא מדובר במסמך קיים אלא במסמך שיש להגיש לגביו שאילתא יזומה לעריכה ולכן אין בסיס לטענה כי התדפיס היה צריך להיכלל בגילוי המסמכים. תדפיס מצב החשבון של חלק מהחלקה צורף, בעוד שלגבי החלק השני טרם אותרו הנתונים והם יועברו עם קבלתם.
ה.
בקשת התובעים להיפוך סדר הבאת הראיות היא מופרכת ויש לדחותה על הסף בהיותה חסרת בסיס משפטי. הטוען לזכויות במקרקעין צריך להוכיח את טענותיו – ולא הנתבעת צריכה להוכיח היעדר הזכויות. המסמך שהתובעים מציגים הוא מסמך ריק ולא חתום שנתוני המקרקעין בו שגויים או לא רלוונטיים והנתבעת כופרת בתוקפו המשפטי, בקבילותו א במשמעות שהתובעים מבקשים לייחס לו.
ו.
על התובעים מוטל הנטל להוכיח את תביעתם, בראיות תקפות, קבילות ומהימנות. רק במקרה של "הודאה והדחה" קיים בסיס להיפוך סדר הבאת הראיות, ולא זה המקרה בענייננו, בו התובעים טוענים לזכויות במקרקעין מכח הסכם מפורש, טענה שהנתבעת דוחה על הסף – ועל כן על התובעים הנטל להוכיח את טענותיהם ואת עילת התביעה.

15.
להלן תמצית טענות נתבעת 2
א.
התובעים שלחו תצהיר גילוי מסמכים מטעמם אך ללא המסמכים המוזכרים בו, וחרף דרישת נתבעת 2 לעשות כן. בנוסף, נראה כי התובעים מחזיקים לכאורה בראיות אשר בכוונתם לא לגלותן, שלא כדין.
ב.
הטענה בדבר היפוך סדר הבאת הראיות מופרכת ולא תואמת את הדין והפסיקה. היפוך נטל הראיות יתקיים במקרים בהם קיימת טענת "הודאה והדחה" או בנסיבות חריגות ביותר, תוך הצגת טעמים מיוחדים בבקשה. מקרה זה לא עונה על אף תנאי.
16.
להלן תמצית טענות נתבעים 3
א.
נתבעים 3 המציאו לידי התובעים עותק תצהיר גילוי מסמכים הנדרש, אולם התובעים לא השיבו לדרישות נתבעים 3, לפרט כדבעי את רשימת המסמכים המגולים. ביהמ"ש מתבקש להורות לתובעים לתקן את תצהיר גילוי המסמכים מטעמם ולפרט בדיוק איזה מסמכים מנתבעת 1 מצויים בידם.
ב.
בנוסף, דרישת העיון בהקלטות ובתמלילים המצויים בידי התובעים אף היא לא קוימה. תחת זאת, התובעים טוענים לחסיון ההקלטות, שהוכנו לפי הטענה לצורך המשפט וחסויות עד להגשת העדויות בתיק.
ג.
טענה זו לא מקובלת. ככל שהטענה היא לחסיון מכח מסמכי הכנה לדיון, הרי שלא ניתן לצרפם לתיק בשום שלב. ככל שהטענה היא כי ההקלטות הוכנו ותומללו לצורך הדיון, הרי שמתחייבת הצגתם כבר בשלב זה.
ד.
טענת התובעים כי פירוט יתר בתצהיר גילוי המסמכים הינו מכביד ודי בתיאור כללי של המסמכים, לא תואמת את הדין והפסיקה, כפי שהתובעים בעצמם טענו בבקשתם נגד נתבעת 1.
ה.
דין הבקשה להיפוך סדר הבאת הראיות להידחות, משאינה ממלאת את הוראות הדין והפסיקה והתובעים לא הצביעו על טעם מיוחד להיענות לה. יצוין כי הבקשה הוצנעה בתוככי הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים נגד נתבעת 1, כלומר היא בגדר הרחבת חזית הבקשה.


17.
בתשובתם, טוענים התובעים כדלקמן:
א.
דרישת נתבעת 1 לפרט כל מסמך ומסמך מתוך מסמכי התובעים היא מכבידה. ניתן במסגרת הליך גילוי מסמכים להצביע על נושא המסמך או סוג/קבוצת המסמך, ואין חובה לפרט מעבר לכך. בנוסף, התובעים לא מתנגדים לעיון בכל המסמכים שבידיהם על ידי הנתבעים, והם יוכלו לעשות כן לאחר תאום מראש.
ב.
בכל הנוגע לקלטות ולתמלילים שצוינו בתצהיר גילוי המסמכים, אין מדובר בראיות חסויות אלא מדובר במסמכים שהוכנו לצורך הגשה עתידית במסגרת ראיות התובעים והם יגולו במהלך ניהול התיק, לאחר קבלת תצהירי הנתבעים, בכדי שלא יתאמו גרסה לאחר שיראו את החומר האמור.
ג.
מוצע כי ביהמ"ש יעיין בתמלילי השיחות ויקבע לאחר העיון אם יש מקום לגילוי מוקדם.
ד.
באשר לטענת היפוך סדר הבאת הראיות, הבקשה מתייחסת לנתבעת 1, לנוכח ההסכם המצוי בידי התובעים (נספח א2 לכתב התביעה). על הנתבעת 1 גם להסביר בתצהיר מדוע ההסכם החתום ע"י שני הצדדים לא מצוי בידי הנתבעת 1.

בנדון מודגש כי הנתבעת 1 אינה מתכחשת לקיומו של ההסכם נספח א2 לכתב התביעה אלא לתוקפו המשפטי. מכאן כי הנטל הראשוני מוטל על כתפיה.

דיון והכרעה
18.
ראשית אבהיר כי תצהיר גילוי מסמכים על ידי כל צד ייעשה בתצהיר ולא על ידי מסמך/מכתב גילוי מסמכים.
19.
עוד אבהיר כי תצהיר גילוי המסמכים צריך להיות פרטני, מסמך מסמך, לרבות תאריך המכתב ככל שנמצא, וזאת למנוע מחלוקות בעתיד. יחד עם זאת אם מדובר במסמכים רבים מאוד ניתן לקטלגם תחת נושא דוגמת "תכתובת עם רמ"י" ולמספר את המסמכים. היינו לדוגמא לציין: "60 מסמכים ממסופרים שנושאם תכתובת עם רמ"י", כדי שבזמן העיון ניתן יהיה לוודא כי כל המסמכים הוצגו.
20.
כל צד שטרם השלים את האמור יעשה כן עד ליום 15.8.19, לרבות כל ההשלמות שרמ"י
(הנתבעת 1) התחייבה בתגובתה להשלים לתובעים הנוגעים לתשלומי דמי החכירה.
21.
באשר להקלטות והתמלילים – התובעים מודים בתשובתם כי אין מדובר בראיות חסויות, אלא כי ברצונם לחושפם רק לאחר קבלת תצהירי הנתבעים, בכדי שלא יתאמו גרסה לאחר שיראו את החומר האמור. אין בידיי לקבל גרסה זו של התובעים.

הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי-הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא הייתה בידו אפשרות לבודקה ולהכין חומר ראיות לסתור.

לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל-דין לקבל מידע על מסמכי היריב בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים". "מסמכים מועילים" הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש, ו"מסמכים מזיקים" הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב, ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות.
משחק "בקלפים גלויים" עשוי, בדרך-כלל, למנוע קיומן של טקטיקות פסולות של הפתעת היריב ודחיית המשפט, לפי בקשת בעל-הדין המופתע, כדי להביא חומר ראיות לסתור. הוא גם עשוי לשמש לעתים כגורם משמעותי להבאתם של בעלי-הדין לכלל פשרה.
עם זאת, יש זכויות, ערכים ואינטרסים מתחרים בעלי חשיבות הראויים להגנה אף אם הם מתנגשים לעתים עם עיקרון הגילוי הרחב. על מנת שבעל דין יהא רשאי לא לחשוף ראיה רלוונטית עליו להוכיח כי יש חיסיון המוכר בדין מכח חוק או הפסיקה. משהוכח חסיון כזה, וככל שמדובר בחסיון יחסי, על הטוען לו להראות כי העניין שיש בחיסוי הראיה עדיף על הצורך לגלותה לשם עשיית צדק.
ראו לענין זה
:

רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פד"י נה (1) 515.
בגץ 844/06 אוניברסיטת חיפה
נ' פרופ' אברהם עוז, פד"י סב (4) 167.

במקרה דנן הטעם שהציגו התובעים לאי חשיפת ההקלטות והתמלולים כבר כעת הינו, החשש לתיאום/שינוי גרסאות בעיקר על ידי הנתבעת 1.
בכל הכבוד, חשש זה הוא רחוק, שכן גרסת הנתבעת 1, כיתר הנתבעים, כבר ניתנה בצורה ברורה בכתבי הגנתם ואף במסגרת ישיבת קדם המשפט המורחב שהתקיים במעמד הצדדים ביום 18.4.19. ככל שבכל אופן יהיה שינוי גרסה במסגרת תצהירי עדות ראשית של מי מהנתבעים לאחר חשיפתם להקלטות ולתמלולים, מעבר להיותו תמוה ועלול לפגוע במהימנות הגרסה של אותו צד, יהווה הדבר גם
הרחבת חזית אסורה.
לכן בכל הקשור לחשיפת ההקלטות והתמלולים שבידי התובעים בתובענה דנן, אני מעדיף את כלל המשחק ב"קלפים גלויים" ומורה לתובעים לחשוף אותם במסגרת של גילוי ועיון במסמכים
.
22.
בכל הקשור לטענת התובעים בדבר היפוך נטל הבאת הראיות, בכך שהנתבעת 1 תתחיל בהבאת ראיותיה – לא שוכנעתי מטענה זו.

טענות הנתבעים בתגובותיהם נגד טענה זו (המתומצתות לעיל) מקובלים עלי.

אסכם זאת בקצרה – טוענים התובעים בתביעתם למלוא זכויות במקרקעין. אף אחד מן הנתבעים לא מודה בזכויות הנטענות. מכאן כי נטל הראיה והשכנוע, שהיה מוטל מלכתחילה על כתפי התובעים בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", אמור להישאר כזה עד תום.

ההסכם נשוא נספח א2 לכתב התביעה, החתום על ידי המנוח בלבד, אינו מוסיף ואינו גורע מנטל הראיה האמור, המוטל על התובעים.

כל תמיהות וספקות התובעים, הכיצד אין הסכם חתום על ידי הנתבעת 1, או שמא הנתבעת 1 הסתפקה בחתימת המנוח על ההסכם כדי לתת לו תוקף משפטי מחייב, אינן מעבירות את נטל הראיה, לנוכח הכחשת
הנתבעת 1, ויתר הנתבעים, את טענות התובעים לענין הזכויות במקרקעין.

יתכן ולתובעים שאלות טובות בנדון לנתבעת 1 ו/או ליתר הנתבעים, אך זאת עליה לעשות ולברר במסגרת חקירה נגדית (כשנטל הראיה מוטל עליה) תוך מטרה להסיט את מאזן ההסתברות לכיוון גרסתה.

לסיכום נקודה זאת - בשלב זה, כשהנתבעים, ובראשם התבעת 1, מכחישים את תוקפו המשפטי של ההסכם נספח א2, ובכלל מכחישים את זכויותיהם של התובעים בכל החלקה נשוא התובענה והמקרקעין, נותר נטל הראיה על כתפי התובעים.

סיכום הדברים
23.
בכל הקשור לגילוי מסמכים יפעלו הצדדים על-פי הוראותי בהחלטה זו עד ליום 15.8.19.
24.
עיון במסמכים, לרבות ההקלטות והתמלילים שבידי התובעים, יתבצע בפגישה משותפת של כל הצדדים עד ליום 1.9.19.
25.
כל סטיה מהמועדים דלעיל על ידי מי מהצדדים, ללא אישורי מראש, תוגב על ידי בחומרה, וזאת בכדי לקדם התיק ולמנוע עכוב נוסף בהמשך ניהולו.
26.
ישיבות ההוכחות שנקבעו לתאריכים 8/9/19 ו-15/9/19 מבוטלות בזאת, לנוכח המועדים החדשים לגילוי ועיון במסמכים שנקבעו בהחלטה זאת.
27.
התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם עד יום 15.11.19, עם העתק במישרין לנתבעים, שיעשו כן עד ליום 15.1.20.
28.
ראיות התביעה ישמעו ביום 02.02.20 בשעה 9:30 ולמשך היום.
ראיות ההגנה ישמעו ביום 05.02.20 בשעה 9:30 ולמשך היום.
בהתאם להסכמת הצדדים, דיוני ההוכחות יתקיימו בהקלטה, במימון בחלקים שווים (4 צדדים).
ב"כ התובע ידאג לזימון מקליט מבעוד מועד ויכול להיעזר לצורך כך במזכירות בית המשפט.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.


ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ט, 26 יולי 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 42153-09/18 אריה שמעוני, חיים שמעוני נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה, הון חברה להשקעות ונאמנות בע"מ, עזבון המנוחים סאלם וחממה ג'מל ואח' (פורסם ב-ֽ 26/07/2019)