פסקי דין על אבטחה מבצעית - גלובל סקיוריטי ד.ו. בע"מ | פסקי דין על גיא טגן | פסקי דין על דניאל בן טוב | פסקי דין על צגה גברה ואח' |

52319-06/19 ברע     29/07/2019




ברע 52319-06/19 אבטחה מבצעית - גלובל סקיוריטי ד.ו. בע"מ נ' גיא טגן, דניאל בן טוב, צגה גברה ואח'








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 52319-06-19



ניתנה ביום

29 יולי 2019

אבטחה מבצעית - גלובל סקיוריטי ד.ו. בע"מ
המבקשת

-
1.גיא טגן

2.דניאל בן טוב

3.צגה גברה

4.הסתדרות העובדים הלאומית
המשיבים


בשם המבקשת – עו"ד ערן גולן
, עו"ד הגר זוסמן



החלטה

השופטת חני אופק גנדלר
1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי חיפה (השופט טל גולן ונציגי הציבור מר חיים מויסי ומר ברק נחשול; ת"צ 27725-09-18), בגדרה בין היתר נדחתה בקשת המבקשת לסילוק התובענה על הסף.
2.
ביום 16.9.18 הגישו המשיבים 1- 3 (להלן - העובדים) לבית הדין האזורי בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המבקשת (להלן - המעסיקה), בטענה כי זו ניכתה משכרם של עובדיה שלא כדין סך של 25 ש"ח מדי חודש בגין ביצוע העברה בנקאית של שכר העבודה אל חשבונות הבנק שלהם. עילות הבקשה הן בעיקרן שתיים- נזק ממוני שנגרם לחברי הקבוצה הנטענת, כמו גם נזק לא ממוני.
ביום 20.1.19 הגישה המשיבה 4 (להלן – ארגון העובדים) בקשה להצטרף להליך וכן בקשה לדחיית הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. זאת, בטענה שקיימים יחסי עבודה קיבוציים בין המעסיקה וארגון העובדים, ועל כן אין לאשר התובענה כייצוגית
לאור תחולתו של פרט 10(3) לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות), לפיו לא תאושר תובענה ייצוגית ב"תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי". כמו כן, טענה
כי הוקמה ועדת אכיפה להסדרת תשלום מלוא זכויותיהם של עובדי המעסיקה. המעסיקה הצטרפה לבקשותיו של ארגון העובדים. העובדים התנגדו הן לבקשת ארגון העובדים להצטרף להליך, והן לבקשת הדחייה על הסף.
ביום 28.2.19 הודיעה המעסיקה כי החל מחודש 6/2018 אינה מחייבת את עובדיה בעמלה בגין הפקדת המשכורת בחשבונות הבנק, וביום 14.3.19 הגיבו העובדים להודעה זו וטענו כי המדובר ב"הודעת חדילה" שמשמעותה הודאת בעל דין, ומשכך ביקשו לאשר את בקשתם לאישור התובענה כייצוגית כבר עתה. המעסיקה וארגון העובדים התנגדו לבקשה.
ביום 14.5.19 הודיע ארגון העובדים כי נחתם הסכם קיבוצי בינו לבין המעסיקה, שעניינו השבה מלאה של הכספים שנגבו מעובדי המעסיקה. לצורך כך פתחה המעסיקה חשבון בנק, שמורשה החתימה בו יהיו נציגי ארגון העובדים והצעה לב"כ העובדים להיות שותף לביצוע האכיפה. העובדים התנגדו להודעה, בין היתר בטענה כי הנתונים עליהם מתבסס ארגון העובדים אינם ברורים והסדר ההשבה לוקה בחסר. ביום 23.5.19 הוסיפה המעסיקה ועדכנה כי הפקידה סך של 130,000 ש"ח לחשבון הבנק הייעודי. העובדים הגיבו ביחס להודעה זו, כי לא צורף כל תחשיב או פירוט כיצד הגיעו המעסיקה וארגון העובדים לסכום זה, וכי מכל מקום הבקשה לאישור התובענה כייצוגית כוללת עילות נוספות, פרט לעילת ההשבה, ולאלה אין כל ביטוי בהסדר שבין המעסיקה וארגון העובדים.
3.
ביום 23.6.19 ניתנה החלטת בית הדין האזורי בבקשות השונות שהובאו לפניו. בית הדין האזורי החליט להיעתר לבקשת ארגון העובדים להצטרף להליך; לדחות את בקשת ארגון העובדים (אליה הצטרפה המעסיקה) לדחייה על הסף; ולדחות את בקשת העובדים לאשר כבר עתה את בקשתם לאישור התובענה כייצוגית. כן ניתנו הוראות להמשך בירור ההליך. אציין כבר עתה, כי בקשת רשות הערעור שלפני – שהוגשה על ידי המעסיקה – מתייחסת רק לדחיית הבקשה לדחייה על הסף, ולא הוגשה השגה על שאר רכיבי ההחלטה.
בית הדין האזורי נימק את החלטתו בארבעה נימוקים: הראשון, כי סעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד; השני, כי ככלל, אין לקיים דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית (ע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש (12.7.01). להלן – עניין רייכרט); השלישי, כי:

"26.
בהקשר זה, לא שוכנענו – כלל ועיקר, כי קיימת הצדקה לקבלת הבקשה לסילוק על הסף ו/או לקיום דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף. הארכנו רבות בתחילת ההחלטה בהפניה לעמדות הצדדים, כדי להמחיש את התמונה הנגלית לעינינו לעת עתה – הגם שלכאורה יש הסכמה בין כלל הצדדים ביחס להשבה הנדרשת לעובדי המעסיק, הרי שתהום פעורה בין הצדדים (העובדים-המבקשים, מצד אחד – אל מול המעסיק וארגון העובדים, מצד שני) לגבי נושאים רבים ומגוונים".

בהקשר זה פירט בית הדין האזורי את מחלוקות הצדדים ביחס לפעילות ארגון העובדים (סעיף 27) ולהסדר ההשבה (סעיף 29), התשתית העובדתית והראייתית לכאורית לבקשה לסילוק על הסף (סעיף 30), היקף הדיון בבקשה לסילוק על הסף ביחס לדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית (סעיף 31) ומידת החפיפה העומדת בשאלות העומדות להכרעה בשתי הבקשות (סעיף 33), וזאת לאור פסיקת בית דין זה בע"ע (ארצי) 41358-07-15 אופינקרו – שיכון ובינוי- סולל בונה תשתיות בע"מ (28.1.19) (להלן – עניין אופינקרו); ונימוק רביעי ואחרון להחלטה, כי הפסיקה אליה הפנתה המעסיקה
ביחס לתחולתו של פרט 10(3) לתוספת השניה של חוק תובענות ייצוגיות וסילוק בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית, ניתנה לאחר קיומו של הליך הוכחות.


4.
המעסיקה טוענת בבקשה שלפני כי לאור פרט 10(3) לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות ולאור קיומם של הסכמים קיבוציים בין המעסיקה וארגון העובדים, כמו גם לאור כך שאין מחלוקת שארגון העובדים פעיל במעסיקה בשמירה על זכויות העובדים ואף הוקמה ועדת אכיפה להשבת הכספים- די בכך כדי לדחות את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית על הסף. בענין אופינקרו נקבע כי במקרים מסוימים בהם פרט 10(3) מקים חסם סטטוטורי, קיימת הצדקה לדיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף. לטענת המעסיקה, בית הדין האזורי יישם את האמור בעניין אופינקרו באופן שגוי, שכן: המעסיקה העבירה לידי ארגון המעסיקים 100% מעילת התביעה; עצם קיומם של הסכמים קיבוציים וועדת אכיפה מהווים תשתית עובדתית וראייתית לכאורית לבקשה לסילוק; ההתדיינות בבקשה לאישור התובענה כייצוגית עשויה לפגוע בכוחו של ארגון העובדים; דיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית יאריך ויסרבל את ההליך. לשיטתה, די בכך שבית הדין האזורי יעכב את ההליך כך שיוצגו לו דיווחים אודות התקדמות השבת הכספים לעובדי המעסיקה, ואין לדון בבקשה לאישור לגופה. המעסיקה מפנה לפסיקות שונות של בית דין זה, בהן אף כאשר התבצעה אכיפה חלקית או לקויה של השבת כספים לעובדים, בית דין זה ביכר את הסדר האכיפה על פני התובענה הייצוגית.
יצוין כי ביום 25.7.19 הגישה המעסיקה לתיק זה הודעה, לפיה העבירה ביום 24.7.19 לארגון העובדים את פרטי חשבון הבנק הייעודי להשבת הכספים.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת הצד שכנגד.
המדובר בהחלטה דיונית מובהקת, וכלל הוא שבית דין זה כערכאת ערעור ימעט להתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה הדיונית הדנה בסכסוך, אלא מקום בו ההחלטה מופרכת על פניה (ראו בר"ע (ארצי) 7331-01-13 עיריית תל-אביב, המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי - ד"ר שלמה ברק (27.1.13)). החלטת בית הדין האזורי מושא בקשה זו אינה באה בגדרי אלו, באשר ההחלטה מתבססת על הכללים האמורים בפסיקה, לפיהם סעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד, וכן כי ככלל, אין לקיים דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית - ולא על החריגים לכללים אלו (ענין רייכרט).
6.
ויודגש, בעניין אופינקרו נקבע כי בעת שמוגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית ונטען מאידך כי חל פרט 10(3) לתוספת השניה, על בית הדין לבחון האם ארגון העובדים פועל לקידום זכויות העובדים והאם פעילות זו מבססת דרך אפקטיבית לאכיפת הזכויות הנתבעות. כמו כן, נקבעו באותו עניין שיקולים רלבנטיים לשקילת בקשה מעין זו. לצד זאת, נקבע במפורש כי נותר מרחב שיקול דעת לערכאה הדיונית אם לדון בבקשה לסילוק על הסף בנפרד מהדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, אם לאו. וכך נאמר (סעיף 47, הדגשות במקור – ח.א.ג.):

"
כללו של דבר
: תכליתו של פרט 10(3) לתוספת השנייה, כמו גם העובדה שהרציונל לאי קיום דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית מתקיים במידה פחותה, אם בכלל, עת מדובר בבקשה לסילוק על הסף בעילה של תחולת פרט 10(3) - עשויים להצדיק, בנסיבות המתאימות, קיומו של דיון נפרד ומקדמי בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית. מובהר, כי
אין באמור כדי לקבוע כלל כי בכל מקרה יש לדון בבקשה לסילוק על הסף בנפרד מהדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, והדבר נתון לשיקול דעתו של בית הדין האזורי.
מבלי למצות, במסגרת הפעלת שיקול דעתו יבחן בית הדין האזורי אם הונחה תשתית עובדתית וראייתית לכאורית לבקשה לסילוק על הסף כך שיש סיכוי ממשי כי תתקבל, את השלכות ההתדיינות בבקשה לאישור על מערכת יחסי העבודה הקיבוציים, האם מדובר בניסיון להאריך ולסרבל את הדיון בבקשה לאישור, את היקף הדיון הנדרש בבקשה לסילוק על הסף אל מול היקף הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ומורכבותו, כמו גם מידת החפיפה בשאלות העומדות להכרעה בשתי הבקשות, ויקבע אם בנסיבות המקרה יש הצדקה לקיום דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף. מדובר בהחלטה דיונית במהותה, הנתונה לשיקול דעתו של בית הדין האזורי".

במקרה דנן,
יישם בית הדין האזורי בהחלטה מפורטת ומנומקת את השיקולים האמורים. הגם שלמעסיקה טענות כנגד אופן יישום שיקולים אלו שבהחלטת בית הדין האזורי, לא שוכנעתי כי קמה עילה להתערבות ערכאה זו בשיקול דעתה של הערכאה היושבת בדין. זאת, בשים לכך שהמדובר בהחלטה דיונית במהותה; בשים לב
להנמקותיו המפורטות של בית הדין האזורי בסעיפים 27-33 להחלטתו; ובשים לב למדיניות המרוסנת בה נוקטת ערכת הערעור בהתערבות בהחלטות דיוניות.
7.
סוף דבר
– לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.
ניתנה היום,
כ"ו תמוז תשע"ט (29 יולי 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.









ברע בית הדין הארצי לעבודה 52319-06/19 אבטחה מבצעית - גלובל סקיוריטי ד.ו. בע"מ נ' גיא טגן, דניאל בן טוב, צגה גברה ואח' (פורסם ב-ֽ 29/07/2019)