פסקי דין על אלפרד כהן | פסקי דין על יאיר זק

71664-07/19 רתק     01/08/2019




רתק 71664-07/19 אלפרד כהן נ' יאיר זק








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רת"ק 71664-07-19 כהן נ' זק






לפני
כבוד השופטת
אביגיל כהן


המבקש
:

אלפרד כהן


נגד


המשיב
:

יאיר זק




החלטה


1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בהרצליה (כב' השופטת יפעת אונגר ביטון) מיום 21.7.19 בת"ק 12748-03-19 (להלן: "תיק קמא") ולפיו נדחתה תביעת המבקש נגד המשיב ונדחתה התביעה שכנגד שהגיש המשיב נגד המבקש.

2.
המבקש טען בכתב התביעה כי הזמין מהמשיב, אדריכל במקצועו, הכנת סקיצה למגרש בבעלותו ברחוב התבור 7 בתל אביב תמורת 2,000 ₪. המשיב טען שבכל קומה ניתן לבנות 2 דירות ובקומת הקרקע 3 דירות. המבקש שילם את מלוא הסכום במזומן ולא קיבל חשבונית. כעבור מספר ימים המשיב התקשר אליו והתנצל שטעה ולא ניתן לבנות
את מספר דירות כפי שאמר לו.

בהמשך, המבקש הפנה לפסה"ד שניתן ביום
3.2.19 בת"ק 671-09-18 לפיו חויב המשיב להשיב לו סך של 6,000 ₪ + מע"מ מתוך סכום של 20,000 ₪ ששילם לו המבקש.
מדובר בשכר ששילם המבקש למשיב
עבור הגשת בקשה לקבלת היתר לשינוי שימוש חורג במרתף (הפיכת השימוש למשרדים)
של נכס מקרקעין בבעלות המבקש ברחוב התבור 10 בתל אביב.



למען הסדר הטוב, אציין כי
בפסה"ד מיום 3.2.19 נקבע כי
וועדת המשנה לעריה דחתה את הבקשה הואיל והוגשה בהתייחס לשטח גדול יותר מן השטח שהוצמד למקרקעי המבקש וכן בשל אופן עריכת הבקשה.
בהחלטת ועדת הערר מיום 16.7.18 התקבל הערר, כפוף לביצוע תיקונים בגינם נדחתה הבקשה מלכתחילה.
נקבע כי:

"בהתחשב בכך כי מצאתי שהנתבע את העבודה חלקית וכי התובע נאלץ לפנות לאדריכל אחר שיסיים את העבודה תמורת סך 6,000 ₪ + מע"מ, אני קובעת כי על הנתבע להשיב לתובע סך 6,000 ₪ + מע"מ מתוך הסכום ששולם לו".

המבקש
טען
בתיק קמא כי
המשיב מסרב להעביר את התיק לאדריכל השני בטענה כי הוא חייב לו עוד סכום של 20,000 ₪, ונגרם לו בשל כך הפסד דמי שכירות כתוצאה מכך שהליך הרישוי לא מתקדם
בסך של 3,000 ₪ לחודש וסה"כ בגין 6 חודשים (החל מיום 1.8.18) – 18,000 ₪.

התובע צירף לתיק חוו"ד של שמאי מקרקעין
בעניין אומדן דמי השכירות הראויים בשימוש למשרדים בקומת המרתף בבניין ברחוב התבור 10 בתל אביב.

הסעדים המבוקשים:
סך של 20,000 ₪ (18,000 + 2,000).
עוגמת נפש בסך 15,000 ₪.
הוצאות משפט.

המשיב טען בכתב ההגנה
כי התביעה מערבבת בין שני פרויקטים שונים: התבור 7 והתבור 10.
בנוגע לרח' התבור 7 נטען כי ביצע את העבודה, היא ארכה 2-3 ימים ומידע למבקש נמסר רק לאחר ביצוע וכן נשלחה למבקש חשבונית. בנוגע לתבור 10 נטען כי המבקש דורש ממנו הכנת קבצים שאינם חלק מהעבודה. מדובר בתוכניות פרי יצירתו של המשיב שיש עליהן זכות יוצרים והמתכנן החדש יכול לשרטט
בעצמו.




בתביעה שכנגד
עתר המשיב לחייב את המבקש לשלם לו סך של 33,800 ₪.
לטענתו, המבקש הפר את ההסכם ביניהם והוא חייב לו כספים לפי סעיפים 3
ו -4 להסכם בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ .
כמו כן ביקש כי ישולם לו החזר של 6,000 ₪ + מע"מ בגין הסכום שקבע בימ"ש בפסק דינו מיום 3.2.19, עוגמת נפש בסך 6,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,800 ₪.

המבקש הגיש כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד.

3.
בדיון שהתקיים בבימ"ש קמא ביום 21.7.19 נשמעו התובע והנתבע.
התובע
ציין לפרוטוקול כי הוא צריך את מכתב ההתפטרות.
הנתבע טען כי בהסכם יש שלבים. סך כל התשלום 35,000 ש"ח + מע"מ. הנתבע דורש תשלום של 15,000 + מע"מ.

הצהיר כי ברגע המבקש ישלם לפי ההסכם אין לו בעיה להגיש מכתב התפטרות, אם כי טען שאין בכך צורך.

4.
פסק דינו של בימ"ש קמא:

ביחס לעבודה ברחוב התבור 7א בתל אביב:

נקבע כי הוסכם בין הצדדים כי המשיב יספק למבקש עבודה של עריכת תסריט תכסית לרבות התווית קו הבניין והתסריט בוצע בהתאם לדרישות לפי נספח א' לכתב התביעה.
בימ"ש קמא קיבל את טענת המשיב לפיה לא יכול היה למסור למבקש לפני ביצוע התסריט את מספר הדירות שניתן לבנות על השטח בטרם ערך את התסריט וחישב את השטח התחום בקו הבניין.
לפיכך, נדחתה תביעת המבקש בנוגע לעבודה זו.

ביחס לעבודה ברחוב התבור 10 בתל אביב:
כב' הרשמת ענת דבי בפסה"ד לא התעלמה מסעיף ד' להסכם (נספח
c
לכתב ההגנה) בו צוין כי לאחר קבלת החלטת ועדה חיובית ישולם שיעור של 15,000 ₪ פלוס מע"מ אולם לא קבעה דבר ביחס לחובתו להוסיף ולשלם 15,000 ש"ח + מע"מ. להיפך, היא חייבה את הנתבע לשלם לתובע את העלות של האדריכל הבא אחריו.
נקבע כי לו ראתה כב' הרשמת שעל הלקוח לשלם 15,000 + מע"מ נוספים, לכל היותר הייתה מקזזת מסכום זה ולא הייתה מחייבת דווקא את המשיב לשלם למבקש.

נקבע כי גם לגופו של עניין אין מקום לתשלום סכום זה.
לאור מסקנת כב' הרשמת כי הבקשה נדחתה גם בשל העבודה החלקית שביצע המשיב, גם אם היה מקום לקבל את טענת המשיב כי ההסכם דיבר על סך כללי של 35,000 ₪ + מע"מ, הרי שדי בגביית סך של 20,000 ₪ פלוס מע"מ שגבה המשיב והמשיב אינו זכאי לתשלום נוסף בשל העבודה החלקית.
לפיכך נקבע כי דין התביעה שכנגד להידחות.

נקבע כי המבקש לא הוכיח שלא ניתן היה להתקדם בהליך הרישוי גם ללא מכתב ההתפטרות והתוכניות .
לפיכך, דין התביעה העיקרית להידחות.

הומלץ למשיב לשלוח מכתב התפטרות למתכנן.

נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.



5.
בבקשת רשות ערעור טוען המבקש כי בימ"ש קמא לא התייחס לכך שבהסכם בין הצדדים
נכתב – אם תהיה החלטה חיובית של ועדת הבניה של עיריית ת"א למגורים בלבד יש תוספת של 15,000 ₪ + מע"מ ודנה בעניין באריכות. המבקש טוען כי נמנע ממנו
במהלך הדיון להתקרב
על אף שהוא שומע רק אם
הוא נמצא מול האיש שמדבר ועל כן לא יכול היה להגיב לטענות.
צורף
מסמך
מטעם האדריכל הורביץ שבו פירט כי ללא קבלת מסמך שחרור מהמשיב לא ניתן להמשיך בהליך
הרישוי ובימ"ש קמא היה צריך לפסוק בהתאם לפסה"ד שניתן בת"ק 671-09-18.
נטען כי בימ"ש שגה שלא פסק למבקש פיצוי בגין נזקו החודשי המצטבר.





6.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב
וזאת מהנימוקים כדלקמן:

7.
ההלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15
צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח, פסקה 4 לפסק דינו של כב' הש' צ' זילברטל
(20.5.15)).

המקרה שלפני אינו נכנס לגדר החריגים המצדיק מתן רשות ערעור.

מסקנות בימ"ש קמא תחומות לגדר המחלוקת שבין הצדדים ולא מצאתי כי נגרם עיוות דין למבקש או כי פסק הדין הוא בעל חשיבות למקרים אחרים הנדונים בבימ"ש לתביעות קטנות ואף לא מצאתי טעות ממשית המצריכה התערבות.

8.
בימ"ש של ערעור חי מפי פרוטוקול בימ"ש, כאשר הוא מבקש לדעת מה אירע בדיון שהתקיים בערכאה הדיונית.


מהפרוטוקול עולה כי ניתנה למבקש אפשרות להעלות את טענותיו בפני
בימ"ש קמא.

לפי הפרוטוקול המבקש לא טען לאחר שהמשיב השמיע דבריו בפני
בימ"ש קמא כי לא עלה בידו לשמוע את דברי המשיב.


9.
טענת המבקש לפיה בימ"ש קמא לא שם לב לכתוב בחוזה רלוונטית לעניין התביעה שכנגד שהגיש המשיב לקבלת תשלום בסך 15,000 + מע"מ מהמבקש.


התביעה שכנגד נדחתה ועל כן הטענה לא ברורה ולא מצאתי להידרש לה.




10.
באשר לדחיית התביעה העיקרית:

המבקש שהוא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו.
בימ"ש קמא קבע
כי המבקש לא הוכיח שלא ניתן היה
להתקדם בהליך הרישוי גם ללא מכתב ההתפטרות והתוכניות.

הכרעת בימ"ש קמא במקרה זה נעשתה על בסיס הראיות שהובאו בפני
בימ"ש קמא, עדויות הצדדים ונטלי ההוכחה במשפט אזרחי.


לא מצאתי טעם המצדיק התערבות ערכאת ערעור בפסק הדין בנסיבות שכאלו.

11.
לסיכום:

א.
לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות ערעור להידחות.

ב.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ט, 01 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.










רתק בית משפט מחוזי 71664-07/19 אלפרד כהן נ' יאיר זק (פורסם ב-ֽ 01/08/2019)