פסקי דין על עידו הולצמן | פסקי דין על אור גרינבלום | פסקי דין על זיו חייט |

69348-03/18 תאמ     01/08/2019




תאמ 69348-03/18 עידו הולצמן נ' אור גרינבלום, זיו חייט








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

תא"מ 69348-03-18 גרינבלום ואח' נ' הולצמן








מספר בקשה:
14
לפני כבוד הרשם דורון יעקבי

ה
מבקש:
עידו הולצמן


נגד

ה
משיבים:
1. אור גרינבלום
2. זיו חייט






החלטה

מונחת לפני בקשה לביטול פס"ד בהעדר הגנה שניתן כנגד המבקש ביום 28.2.19.


טרם אדון בבקשה לביטול פס"ד, הן מחובת הצדק והן משיקול דעת, אדון בבקשה להארכת מועד.

הארכת מועד

הבקשה לביטול פס"ד הוגשה ביום 2.6.19.

המבקש טוען כי ביום 11.4.19 החל בא כוחו לעבוד כשכיר בחברות שבבעלותו
וביום 28.5.19 הוגש ייפוי כוח לנט המשפט. לטענת המבקש, רק אז נפתחו בפני
בא כוחו של המבקש ההליכים בתיק והתגלה לו כי ניתן פסק הדין בהעדר הגנה, מבלי שפס"ד הומצא לו.

המבקש טוען כי בין החודשים דצמבר 2017 לינואר 2019 נאבק במחלת הסרטן ונעדר רבות מעבודתו. המבקש צרף מסמך רפואי מיום 5.12.18 לפיו במהלך אותה שנה התפנה לבעיותיו הרפואיות ולא היה פנוי לתפקד בצורה כשירה בעבודתו עד נובמבר 2018.

המשיבים טוענים כי פס"ד הדין נמסר למבקש בעצמו ביום 10.4.19 . המבקש קיבל את פסק הדין וחתם על אישור המסירה.

המבקש בתשובתו אינו מתמודד עם אישור מסירת פסק הדין ואינו מכחיש כי קיבל את פסק הדין לידיו ביום 10.4.19 וחתם עליו.

מהאישור הרפואי שצורף עולה כי המבקש אכן התמודד עם טיפולים רפואיים אשר לא אפשרו לו להתפנות לעבודתו במהלך 2018, אך פס"ד נמסר למבקש בחודש אפריל 2019.מהמסמכים הרפואיים לא ניתן בשלב זה ללמוד אודות מצבו הרפואי העדכני של המבקש עת נמסר לו פס"ד, וכן נראה כי פנה לקבלת ייעוץ משפטי לאחר קבלת פס"ד לידיו.

לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול פס"ד הוגשה באיחור (של למעלה מ-20 יום) ולא ניתן לקבוע כי קיימים טעמים מיוחדים בהגשת הבקשה באיחור.

אני סבור כי יש לבחון הבקשה להארכת מועד עם מחדלו של המבקש בהגשת הבקשה באיחור ומשך האיחור במכלול אחד יחד עם הבקשה לביטול פס"ד, טענות ההגנה ושיקול הדעת של בית המשפט.



ביטול "מחובת הצדק"

מעיון בתיק עולה כי כתב התביעה המתוקן נמסר ביום 10.1.19 למבקש עצמו, שקיבל את כתב התביעה וחתם על אישור המסירה. אישור המסירה נתמך בתצהיר השליח.

המבקש בבקשתו מודה/לא מכחיש את מסירת כתב התביעה המתוקן לידיו ביום 10.1.19.

עוד עולה מעיון בתיק כי ביום 22.1.19 הגיש ב"כ המבקש ,עו"ד טאובמן, הודעה על הפסקת ייצוג המבקש .

בנסיבות דנן, נוכח העובדה כי המבקש מודה/אינו מכחיש את מסירת כתב התביעה לידיו, אני סבור כי פסק הדין אינו פגום, ניתן כדין ואין לבטלו מחובת הצדק.


ביטול "משיקול דעת"

ביום 8.1.19 הגישו המשיבים כתב תביעה מתוקן כנגד המבקש ע"ס 68,312 ₪.

כעולה מכתב התביעה, הצדדים הינם/היו שלושה שותפים אשר הקימו שותפות שפעלה בין ינואר 2015 ליולי 2017 ואשר עיקר עיסוקה הוא ניהול ואחזקת נכסים. השותפות החלה בינואר 2015 ולאחר כשנה הוקמה חברת "הג"ח החזקות נדל"ן וניהול בע"מ" (להלן:"חב' הג"ח") ובמקביל להקמת החברה נפתח חשבון בנק ייעודי משותף. בכתב התביעה נטען כי במהלך תקופה מעת הקמת חב' הג"ח וחשבון בנק ייעודי משותף עשה המבקש שימוש אישי בכרטיס אשראי ובחשבון הבנק של החברה. המשיבים תובעים מהמבקש להשיב סך של 2/3 מהסכומים שהוצאו: 76,850 ₪ בגין שימושים בכרטיס האשראי, 19,939 ₪ בגין העברות בנקאיות מחשבון השותפות ו-3,625 ₪ בגין סליקה שבוצעה עבור חברה שבבעלות המבקש. בנוסף לכך תובעים המשיבים מהמבקש סך של 1,377 ₪ בגין עמלות חריגות שחויב חשבון הבנק של השותפות בגין הפעולות שביצע המבקש.

המשיבים טוענים בכתב התביעה כי המבקש השתמש בין השאר באשראי החברה לטובת תשלום במסעדות ופאבים, מימון חופשות, תשלום הוצאות שאינן קשורות לשותפות ועוד.

לטענת המשיבים, מהודעות הוואטסאפ ששלח אליהם המבקש עולה כי אין מחלוקת שהמבקש לקח אחריות מלאה בגין חיובים אלו.

המבקש טוען בבקשתו כי הסיבה בגינה ביצע העברות כספיות מהשותפות לידיו הינה חלק מהתחשבנות כספית בין השותפים ובכפוף להסכם השותפות.

לטענת המבקש, טרם ייסוד החברה המשותפת במרץ 2016, חברת הג"ח, במרשם החברות, כלל הפעילות העסקית המשותפת התנהלה תחת חברה בבעלות המבקש – איי.טי.איי בע"מ, לרבות תשלומי מיסים, מע"מ, שכירות, שירותי מטה, ספקים ועוד. המבקש טוען כי בתקופה זו הוצאו כספים על ידי איי.טי.איי לטובת הפעילות המשותפת. לטענתו, הן במהלך השותפות והן לאחר הקמת הג"ח כחברה בע"מ, המבקש נשא ברוב עלויות הפעילות ופעילותה של הג"ח, והמשיבים לא התחלקו עמו בתשלומים.

המבקש פנה לחברת
bdo
לצורך הכנת תחשיב וחוות דעת משפטית-חשבונאית לפיה המשיבים יחדיו חייבים לו 192,438 ₪. חוות הדעת, לטענתו, לקחה בחשבון את כל הנתונים החשבונאיים – הוצאות איי.טי.איי, הכנסות השותפות וחברת הג"ח, שכירות, שירותי מטה, עובדים, מסים ועוד.

המשיבים מכחישים את טענות המבקש
בנוגע לחוב. לטענתם, ככל וקיים חוב כנטען על ידי המבקש, יש להפנות את הטענות כלפי חברת הג"ח ולא כלפי בעלי מניותיה. לגישתם, לא ניתן לקזז חוב זה במסגרת הליך זה נוכח העדר יריבות בין הצדדים לטענות אלו. בנוסף טוענים המשיבים כי המבקש הודה במפורש כי הוא עומד מאחורי החיובים האסורים והתחייב להשיבם.

אני סבור כי המחלוקת הכספית בין הצדדים, בין היתר, האם ניתן לקזז חוב נטען של המבקש למשיבים מעת הקמת חב' הג"ח בחוב נטען של המשיבים למבקש טרם הקמת החברה בזמן קיומה של השותפות ביניהם או לאחריה, אינה ראויה להתברר במסגרת בקשה לביטול פס"ד, כי אם בדיון העיקרי לאחר בחינת ראיות הצדדים, חוו"ד ,לרבות הסכמ/ים בין השותפים.
טענות המבקש עומדות בנטל הדרוש של "הגנה אפשרית" וראויות לבירור עובדתי וראייתי.

עם זאת, לחובתו של המבקש עומד מחדל בדבר הגשת בקשתו באיחור.

קיימת פסיקה הקובעת כי כאשר מוגשת בקשה להארכת מועד, יש לבחון גם את מהות, גם את חשיבות ואת סיכויי ההליך במסגרת מכלול השיקולים של "טעם מיוחד" (בש"א 2539/09 אוחיון נ' חממי (לא פורסם, 13.8.09)).

עוד נקבע בפסיקה כי הפעלת סמכותו של בית המשפט לפי תקנה 201 לתקסד"א צריכה להיעשות תוך מתן משקל רב לזכות הגישה לערכאות ותוך חתירה לתוצאה מידתית, כך שעל בית המשפט לשאוף ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט תוך ריפוי מחדלים דיוניים בהטלת הוצאות(רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אלעל, פד נה (5) 43(2001)).

לפיכך, אני סבור כי מחדלו של המבקש בדבר הגשת בקשתו באיחור ניתן לריפוי באמצעות תשלום הוצאות המשיבה ולכן יש לבטל את פסק הדין "משיקול דעת".

לפיכך אני מורה כי פס"ד יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים בסך כולל של 2,500 ₪.

תשלום ההוצאות
יבוצע לידי ב"כ המשיבה במשרדו תוך 20 יום.

הצדדים ימסרו הודעה לתיק בדבר תשלום/אי-תשלום ההוצאות במועד לצורך מתן הוראות להמשך ניהול ההליכים בתיק.





ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ט, 01 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 69348-03/18 עידו הולצמן נ' אור גרינבלום, זיו חייט (פורסם ב-ֽ 01/08/2019)