פסקי דין על ברקאת זעתרי |

10933-07/19 באש     31/07/2019




באש 10933-07/19 ברקאת זעתרי נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה בירושלים


בא"ש 10933-07-19 זעתרי נ' מדינת ישראל




תיק חיצוני: 60250632357




בפני

כבוד השופט, סגן הנשיא
נאיל מהנא


המבקש

ברקאת זעתרי


נגד

המשיבה
מדינת ישראל






החלטה

לפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש בת 30 יום שהוצאה על רכב מס' 2193765 ע"י קצין משטרה ביום 18.07.19.

על פי הטענה העובדתית, ביום 18.07.19 סמוך לשעה 20:00, נהג זעתרי ברכאת שהינו נכדו של המבקש ברכב הנ"ל בהיותו נהג צעיר, שטרם מלאו לו 21 שנה, והסיע ברכב הנ"ל 4 נוסעים ובמושב שלצידו לא ישב מלווה כהגדרתו בפקודת התעבורה, בניגוד לסעיף 12א2 לפקודת התעבורה.

בשימוע שנערך לנהג הנ"ל באותו יום בשעה 23:18 הוחלט על מתן הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב לתקופה של 30 יום בנימוק שמדובר בעבירה חמורה שבוצעה תוך זלזול בחוק.

עתה מוגשת בקשה זו שבפני
ע"י בעל הרכב בטענה כי השימוע נערך שלא כדין. לטענתו, הוא לא זומן לשימוע ולא נמסרה גירסתו בטרם החלטה בדבר איסור מנהלי על השימוש ברכב. המבקש טוען כי הוא נכה אשר מתנייד באמצעות הרכב האמור וכי השבתת הרכב גורמת לו נזק כבד וחוסר יכולת לקבל את הטיפולים הרפואיים להם הוא זקוק.

בדיון שהתקיים בפני
חזר ב"כ המבקש על האמור בבקשה והדגיש כי מצבו הרפואי של המבקש הולך ומחמיר ואף הציג את תו החניה לנכה וכן אישור על הנכות ממנה סובל. זאת ועוד, ציין ב"כ המבקש כי הרכב נמסר לאביו של הנהג שהינו בנו של המבקש, אך בשום פנים לא ידע המבקש כי זה ימסור את הרכב לנכדו וכי תבוצע על ידו העבירה.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. לטענתו קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לנהג, וכי לא קמו התנאים המצדיקים את ביטול איסור השימוש.

בבואו לדון בבקשה לביטול הודעת איסור השימוש, על בית המשפט לבדוק שני אלה: האחד, כי הרכב נלקח מבעליו ללא ידיעתו וללא הסכמתו; והשני, כי בעל הרכב עשה את כל המוטל עליו על מנת למנוע את העבירה.

בענינינו, לא נטען כי הרכב נלקח מהמבקש ללא ידיעתו וללא הסכמתו, אלא שהרכב נמסר לבנו של המבקש ולא לנכדו. לטעמי אין נפקא מינה שהרכב נמסר לאדם אחר מזה שביצע את העבירה. הדרישה כי הפיקוח של בעל הרכב על הנעשה ברכבו מחייבת כי הוא ידע בכל שלב נתון היכן רכבו נמצא ומי עושה שימוש בו וכי לא די בכך כי תיטען טענה בעלמא כי הרכב נמסר לאדם אחר. בעל הרכב היה אמור לצפות כי בנו ימסור את הרכב לנכדו וכי אילו הוא לא רצה בכך היה עליו לעשות דבר מה נוסף על מנת למנוע העברת הרכב לאחר.
בנוסף, לא נטען בפני
כי בעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

בנסיבות אלה, אף כי מדובר בפגיעה חמורה בבעל הרכב שהינו אדם נכה אשר מתנייד באמצעות הרכב, אולם תכליתו של מנגנון איסור השימוש מחייב את הפגיעה האמורה שהינה לטעמי מידתית ומוגבלת ב-30 יום.
המבקש טוען כאמור כי נפל פגם בשימוע מאחר והוא לא זומן לשימוע כבעל הרכב.
כבר קבעתי בהחלטתי בבפ"מ (י-ם) 3444-03-14 דדוש נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו, 25.03.14) כי "אין בעובדה שהשימוע נערך לנהג ולא לבעל הרכב כדי לפגום מתוקפה ותקינותה של החלטת הקצין. בהתאם
לסעיף 57 לפקודת התעבורה
אין חובה לזמן את בעל הרכב לשימוע ודי בעריכת השימוע לנהג כדי לקיים את מצוות המחוקק. יחד עם זאת, אין בכך כדי למנוע מבעל הרכב לפנות בעצמו לבית המשפט לביטול הודעת איסור השימוש כפי שעשה המבקש בענייננו

".
לאמור, לא נפל פגם בכך שההחלטה על איסור שימוש ברכב ניתנה ללא שזומן בעל הרכב.
בהתאם לסעיף 57א(ד)(1) לפקודת התעבורה, בצירוף תקנה 3 לתקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב) תשנ"ט-1999 קיימת חובה על המשטרה לשלוח לבעל הרכב העתק מהודעת איסור השימוש ברכב באחת מהדרכים שנקבעו בתקנות אך לא כך לגבי זימון לשימוע שדי בו כי הוא נמסר לנהג בהתאם לסעיף 57א(א)(2) לפקודת התעבורה.
משנערך השימוע לנהג אשר זומן כדין בפני
הקצין, מילאה המשטרה את חובתה ולא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בשימוע.
בנסיבות אלה הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם בשימוע והוא נעשה כדין.

במכלול האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.


זכות ערר כחוק.



ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ט, 31 יולי 2019, בהעדר הצדדים.










באש בית משפט לתעבורה 10933-07/19 ברקאת זעתרי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 31/07/2019)