פסקי דין על יוסף חליל | פסקי דין על אליהו ימין

63267-05/19 תט     28/07/2019




תט 63267-05/19 יוסף חליל נ' אליהו ימין








בית משפט השלום בחדרה

ת"ט 63267-05-19 ימין נ' חליל
התנגדות לביצוע שטר בתיק הוצל"פ מס'

5264480316



מספר בקשה:
5

בפני

כב' הרשם שמעון רומי


מבקש / חייב

יוסף חליל


נגד

משיב / זוכה
אליהו ימין




החלטה



הזוכה הגיש לביצוע כנגד החייב שטר חוב ע"ס 25 אלף ₪, מועד פירעון 28/2/2016.

בפרק "העובדות המשמשות עילה לבקשה" צוין, כי הזוכה אוחז בשטר בחתימת ידו של החייב, כי השטר לא כובד ולא שולם דבר על חשבונו ולכן חייב החייב לשלם את סכום השטר בתוספות הרשומות בסעיף 6 של פרק זה.

השטר עצמו מפרט: "המחזיק בשטר פטור מכל החובות המוטלות על המחזיק בשטר. אני/ו מוותר/ים על הצגת השטר לפירעון ועל משלוח הודעת חילול".

המבקש עפ"י השטר הוא גם עושה השטר וגם הערב בערבות אוואל לתשלומו (לא ברור לח"מ כיצד ידע החייב כי עליו לפרוע את השטר אם לא יוצג הוא לפירעון – ש.ר).

על השטר רשום בכתב יד בתחתית העמוד "ערבות לשיק של דראושה תסנים סך של 25 אלף ₪ מחשבון ...".

המבקש הגיש ביום 16/5/2019 בקשה להארכת מועד והתנגדות כאמור בהחלטת רשם ההוצל"פ ממועד זה, אשר אינה מפרטת מה הוא המועד שחלף.

המבקש הגיש שני תצהירים שונים.

לבקשה להארכת מועד צורף תצהיר ובו מוצהר, כי לאחר בירור בהוצאה לפועל התברר למבקש כי הערבות ע"ס 25 אלף ₪ נפתח נגדי כתביעה על סכום קצוב בנוסף לשטר.

עוד מוצהר, כי השטר נפרע על ידו אחרי חודש מתאריך השיק בנוכחות אחיו עומר חליל והשיק נמצא ברשותו.

הערבות ניתנה כבטחון במסגרת עסקה בינו לבין הזוכה ונועד לשמש בטחון בלבד, מעת שהשיק המקורי נמצא בידי המבקש כך מוצהר, הרי התביעה אינה מתאימה להתברר במסגרת ההוצאה לפועל.

להתנגדות צורף תצהיר הקובע, כי התביעה אינה עומדת בתנאים להגשת בקשה לביצוע שטר ודינה להתברר בבית משפט.
עוד מוצהר, כי יש לקבוע שההתנגדות הוגשה במועד ולמען הזהירות להאריך את המועד.
בסעיף 4 מצהיר המבקש, כי הוא מתחייב להגיש את השיק המקורי בכל שלב שיידרש לעשות כן.

ביום 30/6/2019 עמד המבקש לחקירה נגדית. כשנשאל, היכן נפתחה כנגדו תביעה לסכום קצוב ענה כי אינו יודע. וכשנשאל, באיזה בית משפט השיב את אותה התשובה. מבלי שנשאל כלל אמר, כי קיבל עיקול בבנק, הוא אינו יודע מי תבע אותו. כשנשאל האם הזוכה הוא אליהו ימין
והכינוי שלו הוא לילו ענה כי לא ידע. מכל מקום העיד: "אני הלכתי פרעתי את השיק ממנו נתן לי את הכסף לקחתי את השיק עקב מצב צנתור נפלתי הלכתי לאחי שילם עלי 150 אלף ₪ ואמרתי לאחי תעזור לי ואחי נענה לבקשתי כשראיתי כשיש עיקולים רציתי לדעת מי המעקל...".
כשנשאל שוב, היכן נפתחה נגדו תביעה על סכום קצוב ענה כי התכוון לבקשה לביצוע שטר.
כשנשאל האם השיק נמצא אצלו ענה, כי הוא נמצא אצל אחיו חליל עומר, אותו ראה לאחרונה אמש בשתיים בלילה.
כשנשאל, האם הוא חתום על שטר החוב ענה: "אני לא חתמתי עליו. הוא לקח את הפרטים ואני רשמתי את הכל ואני לא חתמתי עליו. אני מוכן ללכת לפוליגרף (עמוד 2 שורות 14-13).
כשנשאל, אם אכן אינו חתום על השטר מדוע לא טען זאת והשיב, כי היה במצב לחץ ולא עלה בדעתו לכתוב.
תחילה העיד, כי נעזר בעורך דין והוסיף כי הוא כתב את התצהיר בכתב ידו שעורך הדין מקריא לו.
אח"כ העיד, כי אף אחד לא הכתיב לו. הוא התייעץ עם עורך הדין וחתם על התצהיר.
כשנשאל, האם נתן התחייבות ללילו השיב, כי היה זה טולי שהחתים אותו וכי הוא לא חתם. הוא לקח את הפרטים ביקש תעודת זהות והוסיף כי הוא מכיר את לילו ושב שוב על אמירתו, כי לא חתם על הערבות (עמוד 3 שורה 1) והעד הוסיף ואמר, כי פרע ממנו את השיק קיבל 16,800 ₪ תמורת שיק בן 25 אלף ₪.
מדובר בשיק של לקוחה שלו מפרדיס (השיק שפרע אצל הזוכה).
כשנשאל, האם אישור המסירה בתיק נעשה באמצעות הדואר השיב בחיוב והוסיף, כי חבר שלו מפרדיס ביקש ממנו לפרוע את השיק נשוא ההתנגדות וכך היה.
המבקש העיד, כי אחיו חליל עומר שילם את תמורת השיק לפני שהוגשה תביעה כנגד המבקש.
כשנשאל, האם הלך בעצמו אל הזוכה לפרוע את השיק השיב בחיוב והוסיף, כי השיק חזר ולא עלה בידו להסביר מדוע הוא ואחיו מוציאים מכיסם כסף מתשלום חוב של אחר זולתם, כפי שהעיד.

סיכומי המבקש
מציינים, כי אכן בבקשה לא פורטו טעמים המצדיקים הארכת מועד, אולם הפסיקה היום קובעת כי יש לתת למבקש את יומו בביהמ"ש.
טענת המבקש בתמצית היא, כי השיק בגינו ניתן שטר החוב שולם לאחר שהוא חזר והשיק עצמו הוחזר לידיו ולידי אחיו וטענה זו מספיקה כדי ליתן לו הרשות להתגונן.
החייב תוהה מדוע לא נפתח תיק הוצאה לפועל כנגד מושכת השיק (כאמור ברישא תיק זה נפתח לביצוע שטר חוב ולא בגין שיק כנגד מושכת השיק ואין כל מידע המצביע על כך שנפתח או לא נפתח כנגדה תיק הוצל"פ).

סיכומי הזוכה
מציינים, כי אכן צודקת ב"כ המבקש המציינת, כי הפסיקה מחייבת פירוט של נימוקי הבקשה אך היא טועה בכך שפירוט מספק ניתן כלל משום שלא ניתן כל פירוט. אף לא מילה אחת מדוע מבקש המבקש הארכת מועד.
באשר להתנגדות עצמה הודה המצהיר שעו"ד הכתיב לו והקריא לו את התצהיר ובכל זאת נמנע המבקש מלומר לעורך דינו את הדבר המתבקש מאליו, היינו, כי אינו חתום על שטר החוב.
תחת זאת מציין הוא, כי הערבות ניתנה כבטחון במסגרת עסקה, היינו, מודה הוא כי נתן את הערבות.
המבקש הצהיר, כי השיק של אותה גב' תסנים שלפירעונו ערב בשטר החוב נשוא ההתנגדות בידיו, אך הוא לא טרח להמציא אותו מחד, מצהיר, כי נתן ערבות ומצד שני, יש לו ראייה לתשלום השיק האמור אך מאז הוגשה בקשת הביצוע לא מצא זמן להציגו.

תשובת המבקש
סבורה, כי אין כל סתירה בעמדת המבקש ורק היום הביא בפני
ביהמ"ש את כל האמת והוא לא יכול היה להעלות אותה על הכתב.
באשר העדר חתימה על שטר החוב העיד המבקש, כי מילאו את הפרטים והוא יודע שהיה צריך לשלם עבור השיק, שכן הוא עצמו הביא אותו אל הזוכה.

יאמר תחילה, כי אין בבקשת המבקש להארכת מועד אף לא ראשיתו של טעם מיוחד מכוחו יוארך המועד וליתר דיוק, אין כל טעם בבקשה להארכת המועד.

מסכים אני עם הגישה הקובעת, כי יש לאפשר למבקש הארכת מועד להיכנס בדלתות ביהמ"ש כנגד תשלום ("דמי כניסה").

בעניין זה ראה למשל: רע"א 3776/16 שמעון גנים נגד דרור רחל, (ניתן ביום 15/8/2016) [מאגר נבו]

"סטיה ממועדים צריך שתיבחן לגופה, על רקע הצורך לאזן בין מימושן של זכויות דיוניות לבין מחדלים דיוניים כאלה ואחרים. לעתים תינעל הדלת בשל המחדלים; לעתים תיפתח תוך "דמי כניסה" בדמות הוצאות
".
בחינת בקשת המבקש מלמדת, כי אין כל התייחסות בה למועדים (כך גם החלטת רשם ההוצל"פ קובעת, כי ההתנגדות הוגשה באיחור אך אינה מציינת מתי חלף המועד להגשת התנגדות.

באין כל התייחסות לא ניתן לעסוק באיזון זכויות דיוניות אל מול מחדלים דיוניים כאלה ואחרים.

תשלום דמי כניסה אינו חלף טעמים מיוחדים או טעמים כלשהם בכלל.

המבקש לא הצליח לסתור את נכונות עובדות המסירה כפי שעולות מהחלטת רשם ההוצל"פ.

באשר להתנגדות עצמה, אכן תמוהה ביותר טענת המבקש לפיה הוא לא חתום על הערבות אשר לא בא זכרה בתצהירו או בהתנגדות עצמה.

תמוהה לא פחות העובדה, כי המבקש ואחיו מצאו לנכון לנכות אצל המשיב שיק של אחת גב' דראושה תסנים, סתם כך, "לשם שמיים" מבלי שיינתן כל הסבר בבקשה וממילא גם לא בתצהירים מדוע לעשות כדבר הזה.

עם זאת, משלא מצאתי להאריך את המועד להגשת התנגדות אינני סבור, כי יש טעם כלשהו להיכנס לנימוקי ההתנגדות מעבר לאמור מעלה.

הבקשה להארכת מועד נדחית.

משזו המסקנה אליה הגעתי, כלל לא תידון ההתנגדות.

הליכי ההוצאה לפועל ככל שעוכבו ישופעלו בידי לשכת הוצאה לפועל.

אם הפקיד המבקש סכום כלשהו לצורך עיכוב הליכים, יחולט סכום זה לטובת הזוכה.

המבקש יישא בהוצאות הזוכה לשכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

מזכירות ביהמ"ש תסגור נא תיק זה.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ט, 28 יולי 2019, בהעדר הצדדים.









תט בית משפט שלום 63267-05/19 יוסף חליל נ' אליהו ימין (פורסם ב-ֽ 28/07/2019)