פסקי דין על בן רוזנטל | פסקי דין על ארנולד אפרמוב | פסקי דין על ארנולד אפרמוב | פסקי דין על איי.די.איי. חברה לביטוח |

7271-06/16 א     04/08/2019




א 7271-06/16 בן רוזנטל, ארנולד אפרמוב נ' ארנולד אפרמוב, איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בפתח תקווה



ת"א 7271-06-16 רוזנטל נ' אפרמוב ואח'

תא"מ 33720-06-17 אפרמוב נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ


תיק חיצוני: תיק עזר


בפני

כבוד השופט
אמיר לוקשינסקי-גל




תובע
(ת"א 7271-06-16)
תובע (תא"מ 33720-06-17)

בן רוזנטל
ארנולד אפרמוב

נגד

נתבעים
(ת"א 7271-06-16)
נתבעת (תא"מ 33720-06-17)

1. ארנולד אפרמוב
2. איי.די.איי. חברה לביטוח
בע"מ
איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ







פסק דין


1. בהחלטתי מיום 14.5.19 פירטתי מדוע כל הצדדים אינם רשאים להגיש תצהירים ולהביא עדים, עקב מחדליהם, והפרת החלטת בית המשפט בעניין הגשת תצהירים. לא אשוב על מלוא הדברים, אלא אזכיר את הקביעה בסיפא של ההחלטה כדלקמן:

"האינטרס הציבורי במקרה דנא - שבו הצדדים זלזלו במופגן בזמן הציבורי הממושך שניתן להם - גובר, ומתן זמן ציבורי נוסף לצדדים אלה בהליך הנדון, אינו מוצדק.

סוף דבר: מכל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה שהועלתה בעל פה בדיון, להארכת מועד להגשת התצהירים, וזאת כשלושה חודשים לאחר חלוף המועד להגשתם, נדחית, ובהתאם לסעיף 7 להחלטה מיום 11.12.18 ולתקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי – הצדדים אינם מורשים להביא עדיהם
"

בסיום ההחלטה אפשרתי לצדדים פרק זמן של 30 ימים להודיע עמדתם ביחס להמשך ניהול ההליך, שאחרת תישקל מחיקת ההליך מחוסר מעש
.

2. ביום 29.5.19 הגישו ה"ה רוזנטל ואפרמוב הודעה על הסדר דיוני שערכו בינם לבין עצמם. ההסדר אינו אלא ניסיון של עקיפה של החלטתי מיום 14.5.19, שבו ביקשו הצדדים להביא את עדיהם ללא תצהיר לאחר שלא עמדו במועדים של הגשת התצהירים שנקצבו.

3. בהתאם לאמור, ניתנה החלטה ביום 30.5.19 המבהירה כי הצדדים אינם רשאים להביא עדים ותצהירים, ואפשרה לצדדים להגיש בקשה למחיקת התביעות בתוך 14 ימים.

4. הנתבעת איי.די.איי הודיעה באותו היום (30.5.19) כי היא מתנגדת למחיקת התביעה, ומסכימה לדחייתה בכפוף להוצאות.

5. ביום 13.6.19 הגיש אפברמוב בקשת הבהרה, שבה טען כי אינו מבין מה עליו לעשות, וכן העלה הצעה להכריע על בסיס נטלים, כנגד איי.די.איי.

6. בניגוד לרושם שניסו התובעים ליצור בדבר היעדר הבנה כביכול של ההחלטה, הרי שהחלטתי מיום 14.5.19 הייתה ברורה ומפורטת. כך גם ההחלטה מיום 30.5.19, שחזרה על חלקה האופרטיבי של ההחלטה מיום 14.5.19 הייתה ברורה ומפורשת.

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 14.5.19, רוחן של התקנות החדשות משרה השפעתה גם על פרשנות ויישום התקנות הנוכחיות. אחת מהתובנות הינה, כי מחיקת תביעה, שאינה חוסמת את התובע מהגשת תביעה חדשה, יש בה כדי להוות סנקציה מתאימה מפני צד שחודל במחדל משמעותי כלפי בית המשפט, וכלפי ציבור המתדיינים האחרים הממתין לתורו. המשמעות הינה כי תובע שתביעתו נמחקה חוזר "לראש התור", והשאיפה היא כי לאחר הטמעת התובנה כי זמנו של הציבור אינו הפקר, מחדלים כדוגמת אלה שהיו בתיק זה, יילכו ויתמעטו.

7. בתיק זה, כפי שפירטתי בהחלטה מיום 14.5.19 מדובר במחדל דיוני חמור. שוב, למען הנוחות, אביא את המסקנה הרלבנטית מאותה החלטה:

"מחדלם של הצדדים הוא מחדל דיוני חמור. מדובר בתיקים משנת 2016 ו- 2017, שעברו תהליכים שונים ובכלל זאת דיונים בשני בתי משפט שלום (תל-אביב ופתח-תקווה), והליך בבית המשפט העליון לשם איחודם (בש"א 7347/18). והנה, לאחר שהתיקים כבר צרכו משאבי ציבור לא מבוטלים ועלו על המסלול לבירורם, ונקבעו מועדים ברורים להגשת תצהירים ונקבע קדם משפט מסכם, מתברר כי הצדדים עשו דין לעצמם, הפרו את החלטת בית המשפט, ולא הגישו את התצהירים, ואף לא הגישו כל בקשה כדין להארכת מועד.

התנהלות הצדדים מהווה זילות של ההליך השיפוטי, ופגיעה בזמן הציבורי שבית המשפט ומערכת המשפט בכללותה מקדישים לניהול התיק. אין מדובר במחדל שניתן להבינו או לרפא בהוצאות, אלא בהתעלמות מוחלטת וממושכת מהחלטת בית משפט, תוך שכל צד עושה דין לעצמו ונמנע ללא הצדקה מלהגיש תצהירים ולקיים את החלטת בית המשפט.

מאחר שמדובר בשני תיקים מאוחדים, ובשלושה צדדים (שאחד מהם גם תובע וגם נתבע) נדרש פרק זמן ארוך יותר מהרגיל להשלמת התצהירים (105 ימים נקצבו ממועד הדיון הקודם להגשת התצהירים האחרונים) ופרק הזמן האמור ניתן צדדים. אולם, כאמור, הצדדים הורידו לטמיון את הזמן הציבורי שניתן להם, ובאופן מופגן, אף לא טרחו להגיש בקשת אורכה. מדוע אם כן שיינתן לצדדים אלה, שזלזלו בזמן שניתן להם, מכסת זמן נוספת על חשבון הציבור ועל חשבונם של צדדים אחרים?
"

8. המצב שנוצר כעת הינו, כי התובעים רוזנטל ואפרמוב לא הגישו עמדה עניינית באשר להמשך ניהול ההליכים, ולא נתנו טעם מספק להימנעות ממחיקת תביעתם מחוסר מעש. ההסדר הדיוני שהגישו על דעת עצמם נדחה. רוזנטל לא הגיש כל בקשה לאחר מכן, ואילו אפרמוב הגיש בקשה, שיש בה מן ההתחכמות, שלפיה הוא אינו יודע מה עליו לעשות, והתבקשה הבהרה שכאמור לעיל אינה נחוצה כלל.

9. בנסיבות אלה, מצאתי כי נבצר מבית המשפט לדון בתובענה או להמשיך את הדיון מחמת חוסר מעש מצד בעלי הדין, וכי הצדדים לא נתנו כל טעם המניח את הדעת מדוע לא ייעשה כן, חרף ההזדמנות שניתנה להם לעשות כן. משכך יש להורות על מחיקת התביעות שבכותרת מחוסר מעש בהתאם לתקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. אני ער לעמדת הנתבעת שלפיה יש לדחות את התביעה, אולם מדובר במחדל הדדי כמפורט בהחלטתי מיום 14.5.19, ולכן לא מצאתי מקום להורות כן.

ככל שהתובעים עומדים על תביעותיהם, אין להם אלא לשוב כעת ל"ראש התור" ולהגיש תביעתם בהתאם לתקנות.

בנסיבות העניין, שבהן מדובר במחדל הדדי כאמור, לא ראיתי מקום לעשות צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ג' אב תשע"ט, 04 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.












א בית משפט שלום 7271-06/16 בן רוזנטל, ארנולד אפרמוב נ' ארנולד אפרמוב, איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/08/2019)