פסקי דין על אלכסנדר טיליפמן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

21488-07/17 בל     13/08/2019




בל 21488-07/17 אלכסנדר טיליפמן נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 21488-07-17



ה
תובע

:

אלכסנדר טיליפמן
ע"י ב"כ: עו"ד ניצן מרום
-

ה
נתבע

:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד רונית סגל


פסק דין


האם הפגיעה בצווארו ובגבו של טכנאי מוצרים ביתיים נגרמה לו כתוצאה מתנאי
עבודתו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

1.
העובדות כפי שעלו מחומר הראיות והמחלוקת
:

1.
התובע עבד כטכנאי "מוצרים לבנים" (מכונות כביסה, מייבשים, מקררים, מזגנים) משנת 1992 ועד לשנת 2016.

2.
התובע עבד בחלק מהתקופה כשכיר ובחלק מן התקופה כעצמאי.

3.
התובע הגיש תביעה למל"ל להכיר בפגיעה בצווארו ובגבו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

4.
הנתבע דחה את התביעה.

5.
הצדדים חלוקים אם הונחה ע"י התובע תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

2.
טענות התובע:


1.
התובע ביצע פעולות חוזרות, נשנות ודומות במהותן.

2.
התובע הרים מוצרים וכלים איתם עבד לאורך שנים.

3.
עדותו של התובע לא נסתרה והתובע לא נחקר על אופי עבודתו לאורך השנים.

4.
התובע עותר לקבל תביעתו.

3.
טענות הנתבע:


1.
התובע ביצע עבודות שונות ומגוונות.

2.
מעסיקו של התובע סותר את דברי התובע וטען שהתובע לא נדרש להרים מנועים שכן ישנו עובד נוסף ועגלה הידראולית שבהם נעזר התובע.

3.
התובע הרים משקלים שונים לבדו או בעזרת עובדים.

4.
הנתבע מבקש לדחות את התביעה.

4.
הכרעה:

לאחר ששמענו את עדותו של התובע, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

עבודות התובע
:

5.
במהלך השנים ביצע התובע מגוון של תפקידים (ראו לעניין זה נת/2 ותצהיר התובע וכן עדותו של התובע בפני
נו עמ' 4 לפרוטוקול):

1.
משנת 1992 ועד לשנת 1995, עבד בייצור והרכבת מקררים בחברת אמקור.
2.
בשנת 1995 עבד כאיש שירות באלקטרה (התקנה והדרכת לקוחות).
3.
משנת 1996 ועד לשנת 2003 עבד כנהג ומחסנאי בחברת "מובט תקשורת".
4.
בשנת 2003 עבד כמחסנאי במוסך
umi
.
5.
בשנת 2004 עבד כעוזר טכנאי מיזוג אוויר בחברת טורנדו (חודשיים).
6.
משנת 2004 עד שנת 2005 עבד כטכנאי קירור באלקטרה.
7.
משנת 2005 עד שנת 2007 עבד במעבדה בחברת "שירות פלוס" ותיקן חלקים גדולים כגון מדחסים של מוצרים לבנים.
8.
משנת 2007 עד שנת 2010 עבד כטכנאי מזגנים בחברת ג'נרל מהנדסים.
9.
משנת 2011 ועד לשנת 2013 עבד כטכנאי מיזוג, כעצמאי.
10.
משנת

2013
ועד לשנת 2016 עבד כבודק ומתקין מזגנים בחברת אלקטרה.

6.
היקף משרתו:

התובע עבד במשרה מלאה (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 29-30 לעדות התובע).

7.
אופי עבודתו:

כאמור לעיל, התובע ביצע מגוון של תפקידים.

8.
התובע טוען כי ביצע תנועות חוזרות ונשנות בגבו לצורך הרמת והורדת מכשירי חשמל או ציוד נוסף, וכאשר עבד במחסן היה מרים מוצרים מהמדף ושם על העגלה או סוחב את המוצרים במחסן ומעביר את המוצר מהרצפה על משטח עץ. אולם הנתבע הצליח לסתור את עדותו של התובע לפיה נדרש הוא להרים לטענתו ביום 7 עד 8 פעמים מעבה במשקל 40 ק"ג. התובע לא הזכיר כלל שהשתמש בעגלה הידראולית או שנעזר בעובד נוסף או שאף השתמש במנוף חשמלי:

"ש.
מציגה לך את שאלון המעסיק שלך – מוגש ומ. נת/3.
(מקריאה). הוא אומר שאתה בהחלט נדרשת להתכופף, לבצע התקנות, בדיקות, אך לא להרים – יש מנוע, יש עגלה הידראולית ויש אדם נוסף?
ת.
הוא לא נתן לנו תמיד עזרה. מה שהוא כתב נכון אבל תמיד עזרה הוא לא נתן.
ש.
לפעמים הוא כן נתן?
ת.
כשהיה משהו עצום שאני לא יכולתי להרים, כן, אבל מנוע של 3.5 כ"ס הרמתי לבד למרות שזה קשה מאוד.
ש.
לא היה לך מנוף חשמלי להרים?
ת.
מנוף חשמלי היה במעבדה אחת, במעבדה השניה לא היה.
ש.
במעבדה שהיה מנוף נעזרת?
ת.
נעזרתי אבל אתה צריך לקשור את המנוע לעשות פעולות, להחזיק אותו ואז להרים אותו."
(עמ' 5 לפרוטוקול שורות 12-22 לעדות התובע)

"ת.
... היה לנו מעבדה גדולה ... בקלורימטר, אם הייתי עובד שם הייתי מתקשר אליו ואז הוא היה שולח בנאדם לשתי דקות, הוא היה עוזר לי להוריד מהשולחן והבנאדם היה חוזר ואני הייתי ממשיך לעשות הכול לבד."
(עמ' 5 לפרוטוקול
שורות 27-29 לעדות התובע).

"ת.
אם זה מנוע נגיד 6 כ"ס אז בנאדם אחד היה תומך שזה לא ייפול מהחבלים אבל הכול הייתי עושה, היה כזה מנוף חשמלי."
(עמ' 6 לפרוטוקול שורות 27-28 לעדות התובע)

9.
גם לשיטתו של התובע בתקופה ששימש כטכנאי מזגנים כעצמאי
וכשכיר במשך שנים רבות לא הרים את המכשירים אלא תיקן אותם (עמ' 7 לפ' שורות 5 -12 לעדות התובע).

10.
התובע ככל הנראה ביצע התכופפויות רבות אולם לא הוכיח תדירותן כאשר אין מחלוקת כי ביצע עבודות נוספות במהלך יום עבודתו. לכן, לא מתקיימת הדרישה של רצף פעולות חוזרות ונשנות (ראו לעניין זה בעב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי
- אסתר נוח (ניתן ביום 22.12.2014 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).


11.
על פי ההלכה הפסוקה,
ניתן להכיר בליקוי בגב כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה
בהתקיים שני תנאים:

"האחד – קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה.
לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

השני – על-מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות-דעת של מומחה-רופא, היכול להבחין בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע.

במספר לא מועט של מקרים הוכר הליקוי בגב כפגיעה בעבודה על-פי יסודותיה של תורת המיקרוטראומה כמפורט לעיל"
(עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי
– אשר יניב, פד"ע כרך לה 529, 533).

12.
המבקש להכיר בתנאי עבודתו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה עליו להתכבד ולהוכיח את תנאי עבודתו ואין די בעדותו בלבד. בית הדין רשאי לפסוק במקרה של עדות יחידה של בעל דין, כל עוד יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו (סע' 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971).

13.
במקרה דנא נשמעה עדותו של התובע בלבד והמסמכים שהוגשו על ידי הנתבע, סותרים את אופי עבודתו. כעולה משאלון למעסיק (אלקטרה) (נת/3), תפקידו של התובע (משנת 2013) מפעיל מעבדת מזגנים. המעסיק אישר כי העבודה דורשת הרמת משאות (היחידות של מזגן האוויר) אך היא נעשית באמצעות מנוף חשמלי או עגלה הידראולית והיא נעשית באמצעות 2 עובדים (ס' 4 לשאלון), עוד נכתב כי התובע נדרש לבצע זאת רק פעם או פעמיים בשבוע. לו חפץ התובע להזים
גירסה זו, היה עליו להעיד עד מטעמו. המעסיק אישר כי התובע נאלץ להתכופף על מנת לבצע את ההרמות אולם לא הוכחה על ידי התובע תדירות ההרמות או משקלם של המשאות.

14.
התובע עבד עבודה פיזית קשה אולם בכך אין די כדי להכיר בתביעתו:

"אין מחלוקת כי עבודתה של המשיבה היתה עבודה פיזית קשה ומאומצת וכי במסגרתה נדרשה לבצע הרמה של חולים משך פעמים רבות מידי יום, בין אם לבדה ובין בסיוע אדם נוסף, וכן נדרשה לפעולות נוספות שהיה בהן כדי להשפיע על גבה. עם זאת, הפסיקה הקיימת בנוגע לעילת המיקרוטראומה מחייבת ''פעולות חוזרות ונשנות ברצף המשתרעות על פני פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה'' (עב''ל (ארצי) 27000-01-18 המוסד לביטוח לאומי
- מרדכי סולצינר (17.1.19)). בנסיבות דומות לעניינה של המשיבה כבר נקבע כי ''... בין פעולות ההרמה והכיפוף, ביצעה המערערת פעולות מגוונות, עם תנועות שונות בהתאם לצרכי כל מטופל, ולא ניתן לראות בהן תנועות שהן זהות במהותן על פני רצף זמן'' (עב''ל (ארצי) 46946-06-16 אלה חרסונסקי - המוסד לביטוח לאומי
(21.3.18))."
(עבל (ארצי) 42260-07-18
המוסד לביטוח לאומי
- פנינה אמינוב ניתן ביום 15.4.19 – פורסם במאגרים האלקטרוניים)

15.
סוף דבר - התביעה נדחית.

16.
משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתנה היום,
י"ב אב תשע"ט
(
13 אוגוסט 2019
),
הצדדים ותישלח אליהם.




מר חגי רם,
נציג ציבור (מעסיקים)

אריאלה גילצר-כץ
, שופטת
סגנית נשיאה


הוקלד ע"י: ציפורה דוידי, אסף כהן







בל בית דין אזורי לעבודה 21488-07/17 אלכסנדר טיליפמן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 13/08/2019)