פסקי דין על פלוני | פסקי דין על דלילה בן חיון

33840-07/16 א     07/08/2019




א 33840-07/16 פלוני נ' דלילה בן חיון








בית משפט השלום באשקלון



ת"א 33840-07-16


לפני כב' השופטת הבכירה סבין כהן


תובעים

פלוני


נגד


נתבעים

דלילה בן חיון




פסק דין


לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, מתקיפת כלבים מסוג ברנר זננהונד,


































































אשר בבעלות הנתבעת.

1.
התובעת, ילידת 1980, הינה לקוחה של הנתבעת, שהינה קוסמטיקאית בעיסוקה. לטענת התובעת, ביום 18.10.10 הגיעה לביתה של הנתבעת לשם קבלת טיפול קוסמטי. כשיצאה התובעת מרכבה והתקרבה לשער חצר ביתה של הנתבעת, צעקה לה הנתבעת שלא להיכנס, בשל כלבים שבחצר.
התובעת המתינה ליד השער, אלא שאז התנפלו עליה שני כלבים, האחד מהם נשך אותה ברגלה, התובעת נפלה כשהיא אחוזת אימה.
הנתבעת ובתה הגיעו במהירות למקום, השתלטו על הכלבים, הרחיקו אותם מהתובעת והתובעת פונתה לבית החולים באמצעות אמבולנס.
התובעת אושפזה למשך ארבעה ימים, קיבלה טיפול רפואי בפצעים וכן קיבלה ייעוץ פסיכיאטרי. הכלבים לא היו מחוסנים.

2.
לטענת התובעת, כתוצאה מאירוע התאונה נגרמה לה נכות בגין הצלקות ברגלה, צלקות מכוערות, אשר אף מגבילות אותה בשל חוסר הנוחות והפגם האסטטי וכן מפריעות לה לישון על צד זה של הרגל. התובעת אף נמנעת מללבוש בגדים קצרים או שמלות, על מנת להסתיר את הצלקת.
כן סובלת התובעת מפחדים וחרדות מפני כלבים והיא נמנעת מלהימצא בקרבת כלבים. התובעת שגדלה במושב ובביתה אף היו כלבים בעבר, נמנעת כעת לחלוטין להימצא בקרבת כלבים. לטענת התובעת, פחד זה אף מועבר לילדיה.

3.
התובעת תמכה טענותיה בשתי חוות דעת של
מומחים. האחת, של פרופ' עמירם שגיא, מומחה בתחום כירורגיה פלסטית, בהתאם לחוות דעתו של פרופ' שגיא לתובעת נותרה נכות בגין הצלקות המכוערות בשיעור של 10%. כמו כן, בצלקת נותרה נוירומה, מציקה, אלא שזו אינה מקנה נכות.
המומחה טוען, כי בשים לב לכך שמדובר בצלקת מטרידה ומכאיבה, הרי שמחצית מהנכות היא נכות תפקודית.
"דיון וסיכום:-
לפנינו אישה ילידת 1980, חמש שנים לאחר נשיכת כלב בירך שמאל.
נותרו הצלקות המתוארות בממצאי הבדיקה.
כל הצלקות בשלות ובהתחשב בפרק הזמן שחלף מהיווצרן אין לצפות לשינוי במראן בעתיד.
בנוסף קיימת פגיעה עצבית מוכחת ב-
emg
עדכני בסעיפי עצב –
.cutaneous femoral
חלפו למעלה מחמש שנים מאז הנשיכה ולכן אין לצפות לשינוי תחושתי בעתיד.
בהתאם ללוח התקנות של המוסד לביטוח לאומי לנבדקת סעיפי ליקוי כדלקמן:-

75.


(1) (ב) בעבור צלקות מכערות בגוף המקנה 10% נכות.

29. (6) (1) בעבור נאוריטיס בצורה קלה, עבור הפגיעה העצבית, אשר אינה מקנה נכות
נכותה המשוקללת הינה לפיכך 10% לצמיתות.
בתקופה של חודש מהפציעה הייתה לנכות זו משמעות תפקודית.
עקב שינויי התחושה בצלקת וההפרעה בשינה הנגרמת כתוצאה ממנה למחצית נכות זו משמעות תפקודית גם כיום."

חוות הדעת השנייה הינה של ד"ר ברבר מיכאל, מומחה בתחום הפסיכיאטריה.
בהתאם לחוות דעתו של ד"ר ברבר, התובעת פוחדת מכלבים, נמנעת מנוכחותם, חווה סיוטי לילה ושחזור של האירוע. ד"ר ברבר העריך את נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור של 10%.

4.
הנתבעת טוענת ראשית לגופו של עניין, כי הכלבים היו סגורים בחצר. התובעת ידעה, כי בחצר כלבים. בעת שהגיעה התובעת לביתה, צעקה לה הנתבעת שלא להיכנס, אך בניגוד להנחיה שניתנה, פתחה התובעת את השער ונכנסה לחצר. הכלבים התנפלו על התובעת והנתבעת מיד הרחיקה אותם ממנה.
הנתבעת ציינה, כי הכלבים לא חוסנו, עקב מחלתו של אחד הכלבים, הפוגעת במערכת החיסונית ובשל הריונה של הכלבה האחרת. עוד טוענת הנתבעת, כי מדובר בכלבים ידידותיים.

5.
לעניין הנזק, תמכה הנתבעת את טענותיה בחוות דעתו של ד"ר דורון תודר, מומחה בתחום הפסיכיאטריה.
ד"ר תודר הסכים עם חוות דעתו של ד"ר ברבר, לפיה שיעור נכותה של התובעת עומד על 10%, אלא שטען, כי התובעת לא טופלה עד כה. לו תקבל התובעת טיפול ייעודי לפחדים מכלבים, סביר להניח שאחוזי הנכות יופחתו. כמו כן, בהתאם לחוות דעתו של ד"ר תודר, נכותה של התובעת אינה תפקודית. התובעת עובדת ומתפקדת היטב וחששותיה מכלבים משפיעים באופן מזערי על כושרה לעבוד.
בתחום הפלסטיקה, לא הגישה הנתבעת חוות דעת מטעמה, כשהיא מסכימה למסקנת מומחה התובעת לעניין שיעור הנכות הפלסטית, אם כי חולקת על כל קביעה בתחום הנוירולוגי, שאינו בתחום מומחיותו של המומחה בתחום הפלסטי, מה גם שגם לשיטת הפלסטיקאי, הפגיעה הנוירולוגית אינה מקנה נכות.

6.
הצדדים הסמיכוני ליתן בתובענה זו

פסק דין
על דרך הפשרה, בהתאם להוראות סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.
הצדדים התייחסו בסיכומיהם גם לשאלת האחריות, כאשר לשיטת התובעת, אין להטיל עליה אחריות כלשהי ואין לנכות אשם תורם כלשהו, שעה שהגיעה למקום, בו אישרה בתה של הנתבעת, כי הכלבים היו משוחררים. לטענתה, לא נכנסה לחצר ביתה של הנתבעת והכלבים יצאו החוצה לעברה, שכן השער היה פתוח.
הנתבעת לעומת זאת טוענת, כי התובעת ידעה היטב כי במקום כלבים וכי לא שעתה לפניה לפיה אין לפתוח את השער.
כן התייחסו הצדדים
בסיכומיהם לסוגיית הנזק, לרבות לעניין השלכות מסקנות המומחים, מצבה הרפואי של התובעת שאינו קשור לתאונה, עיתוי התלונות בגין בעיה פסיכיאטרית וכושר השתכרותה של התובעת.

7.
לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים ולאחר שהערכתי את סיכוייהם וסיכוניהם של הצדדים, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של
90,000 ₪.
בשיקוליי לקחתי בחשבון לעניין החבות, כי ככל הנראה, האירוע התרחש בהתאם לתיאורה של התובעת. לא בכדי ציינה התובעת, כי הוזהרה מראש על ידי הנתבעת לבל תיכנס לחצר. לטענתה, הנתבעת הסבירה, כי ככל הנראה, הלקוחה הקודמת לא סגרה את השער.
גם לשיטתה של הנתבעת, ידעה, כי יש סיכון בכלבים ולכן הזהירה מפני כניסה לחצר.

לעניין הנזק, לקחתי בחשבון, כי נכותה של התובעת אינה פוגעת בכושרה לעבוד באופן משמעותי. התובעת נמנעה מלציין בתצהירה כל התייחסות להכנסותיה, הגם שמזמן אירוע התאונה חלף זמן רב וניתן היה להוכיח הפסד שכר.
עניינית, גם לשיטת המומחים, השפעת הנכות הפסיכיאטרית היא בעיקר בזמן שהייה לצד כלבים וממילא, במסגרת עבודתה כרואת חשבון, אין מדובר בעבודה בנוכחות בעלי חיים.

כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעת, אגרות משפט, שכ"ט מומחים וכן בשכ"ט עו"ד בסכום של 15,800 ₪.
בשים לב לכך שההליך הסתיים ב

פסק דין
על דרך הפשרה, בהתאם להוראות סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, על פי הסכמה בישיבת קדם משפט שלישית, פוטרת מתשלום הפרש האגרה.
בהתאם למוסכם, סכום זה ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 25.8.19 ואילך.



ניתנה היום,
ו' אב תשע"ט, 07 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 33840-07/16 פלוני נ' דלילה בן חיון (פורסם ב-ֽ 07/08/2019)