פסקי דין על צבי בן-משה | פסקי דין על משה חסידה

21597-05/17 תאמ     07/08/2019




תאמ 21597-05/17 צבי בן-משה נ' משה חסידה








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 21597-05-17 בן-משה נ' חסידה


תיק חיצוני: 0330851103


בפני

כבוד הרשם הבכיר
בנימין בן סימון


תובע

צבי בן-משה


נגד


נתבע

משה חסידה









פסק דין




א.
רקע
1.
בפני
תביעה שראשיתה בתיק 03-30851-10-3 שנפתח בלשכת ההוצאה לפועל. התביעה הוגשה על ידי התובע לתשלום סך 5,729 ₪ בגין שיקים שניתנו מידי הנתבע, חוללו והוחזרו מסיבת אין כיסוי מספיק.

ב.
טענות התובע
2.
לטענת התובע, ביום 7.2.10 רכש הנתבע ציוד מערכות מיגון (להלן: "העסקה הראשונה"). בעבור העסקה הראשונה שילם הנתבע לתובע בשיק הנושא מספר 23, שיק הנושא מספר 23 נפרע.
3.
עוד טען התובע כי ביום 24.3.10 ביצע הנתבע רכישה נוספת (להלן:" העסקה השנייה"). בעבור העסקה השנייה נתן הנתבע שיק הנושא מספר 27 והדחוי לתאריך 24.4.10 בסכום כולל של 3,615 ₪. שיק הנושא מספר 27 חולל וחזר מסיבת אין כיסוי מספיק ((אכ"מ) שיק זה צורף לתיק כנספח ו1').
4.
כן טען התובע כי ביום 13.4.10 רכש הנתבע ציוד נוסף ממנו (להלן: "העסקה השלישית"). בעבור העסקה השלישית שילם התובע בשיק הנושא מספר 28 והדחוי לתאריך 13.5.10 בסך של 875. לטענתו, לאחר ששיר הנושא מספר 28 חולל מסיבת אכ"מ שילם הנתבע לתבוע במזומן והתובע השיב לנתבע את שיק הנושא מספר 28. בתמיכה לטענתו זו הציג את מסמך הקבלה הנושא מספר 01/1090.
5.
לטענת התובע, לאחר שיחת טלפון שלו עם הנתבע באשר לתשלום העסקה השנייה, ביום 3.5.10 הגיע הנתבע למשרדו וטען בפני
התובע כי יש לו קשיים כלכלים. לדידו, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה מעבודה של הנתבע אצל "עמותת מעלות יצחק ורבקה ע.ר" (להלן: "העמותה"). התובע יספק לנתבע ציוד ובהפרש התשלום שיתקבל, יקוזז החוב של הנתבע (להלן: "ההסכם הראשון"). בתמיכה לטענתו זו של התובע, צירף את הראיה נספח י'2 – היא הצעת מחיר הנושאת מספר 06/2324. עוד הוסיף התובע
חשבונית מס' הנושאת מספר 01/2623 על סך של 6,625 ₪ כנספח ג'2 בגין הציוד שנמכר לנתבע לצורך העבודה אצל העמותה.
6.
בהתאם להסכם הראשון, לטענת התובע, התקבלו תקבולים של 10,000 ₪ מאת העמותה. בתמיכה לכך צירף את נספחים ב1' ו-ב5' לתיק, אלו הם קבלות שנערכו לכבוד העמותה. לדידו, בחישוב עלות העסקה השנייה ועלות הציוד שנמכר לעמותה בהתאם להסכם הראשון, נותר הנתבע ביתרה של 240 ₪ (6,625+3,615=10,240).
7.
לטענת התובע, חשבונית מס הנושאת מספר 01/002623 הוצאה עבור הנתבע ולא עבור העמותה. לדידו, חשבונית המס שהביא הנתבע אינה מאפשרת לו לקזז מע"מ בסך של 913 ₪.
8.
עוד טען התובע כי ביום 17.5.10 רכש הנתבע ציוד מן התובע בסך של 1,500 ₪ (להלן: "העסקה הרביעית") בגין העסקה הרביעית, שילם הנתבע לתובע באמצעות שיק הנושא מספר 32 והדחוי לתאריך 17.6.10. לדידו, שיק מספר 32 חולל מסיבת אין כיסוי מספיק. שיק זה צורף לתיק כנספח ו'3.
9.
כן טען הנתבע כי ביום 25.5.10 רכש הנתבע ציוד בסך של 345 ₪ (להלן: "העסקה החמישית"). בגין העסקה החמישית שילם הנתבע לתובע באמצעות שיק הדחוי לתאריך 25.6.10 והנושא מספר 33. לדידו, שיק הנושא מספר 33 חולל מסיבת אין כיסוי מספיק . שיק זה צורף לתיק כנספח ו2'.
10.
בנוסף טען הנתבע כי היתרה שעמדה לזכות התובע בסך של 240 ₪ בעקבות ההסכם הראשון, קוזזה ב50 ₪ בגין עסקה מיום 25.5.10 (להלן: "העסקה השישית") על סך של 50 ₪. בתמיכה לטענתו זו צירף את נספח ג5' לתיק הוא חשבנית מס הנושאת מספר 01/002674. בהמשך טען הנתבע כי היתרה על סך של 240 ₪ בעקבות ההסכם הראשון קוזזה בדמות הנחה שניתנה לעמותה בהסכם הראשון, בתמיכה לכך הפנה לחשבונית מס' הנושאת מספר 01/2623 היא נספח ג2'.
11.
כן טען התובע כי ביום 03.6.10 רכש הנתבע ציוד בסך של 4,662 ₪. לדידו גם בעסקה זו השיק שניתן לו מידי הנתבע חולל מסיבת אין כיסוי מספיק, אלא שהשיק במקרה זה היה מבוטח והועבר לחברת גבייה. בתמיכה לטענה זו צירף הנתבע את נספח יא2'.
12.
בחישוב כל אלה, לטענת התובע, הנתבע חב לו סך של 2,877 ₪. לדידו, סכום זה כולל גם את עוגמת הנפש ובעיות בריאות שנגרמו בעקבות כל השתלשלות העניינים.
ג.
טענות הנתבע
13.
לטענת הנתבע, בחישוב הסכום הכולל של השיקים שחוללו מסיבת אין כיסוי מספיק לא עולה על 1,845 ₪. לדידו, הנתבע אף לא חולק על כך שהשיק הנושא מספר 27 שולם במלואו לפי ההסכם הראשון.
14.
כן טען הנתבע, כי התובע לא הפר את הוראות סעיף 19א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, שכן לא דיווח להוצאה לפועל על תגמולים בגין פירעון חוב העסקה השנייה. זאת כאמור בגין ההסכם הראשון.
15.
בנוסף טען הנתבע, כי האמור במעשה שיש בו חוסר תום לב, שכן התובע מקבל השראה מאחיו שפועל בשיטה דומה ואף טען בעבר כי נגרמו לו בעיות נפשיות. לדידו, ככל שנגרמו לתובע בעיות בריאותיות ועוגמת נפש, היה עליו לפנות לביטוח הלאומי.
16.
כן טען הנתבע, כי תביעת התובע בגין חוב קיזוז המע"מ בסך של 913 ₪ הינה בגין הרחבת חזית אסורה, שכן לא נטענה בפני
רשם ההוצאה לפועל.
17.
בנוסף טען הנתבע כי לכל אורך ניהול ההליך לא הגיש התובע תצהיר כדין לאימות טענותיו.

ד.
ההליכים שבפני
י
18.
בדיון המקדמי שנערך במעמד הצדדים, ניתנה החלטה על ידי לפיה הבקשה להתנגדות תתקבל בהתאם להפקדת ערובה בסך של 2,850 ₪ בקופת בית המשפט. סכום זה הופקד מידי הנתבע וניתנה לו הרשות להתגונן.
19.
ביום 10.4.18 שלח הנתבע בקשה, לפיה מבוקש להעביר מסכום הערובה שהופקד בקופת בית המשפט סך של 1,845 ₪. זאת משום שלא קיימת לו כל הוכחה ששילם בגין העסקה הרביעית והעסקה החמישית וכי הוא מקבל את עצם קיום החוב. בקשתו זו של הנתבע התקבלה על ידי וניתנה על ידי הוראה להפקיד לחשבון התובע סך של 1,845 ₪.

ד.

השאלות שבמחלוקת
20.
האם קיים לנתבע חוב בסך של 1,035?

21.
האם נגרמה לתובע עוגמת נפש?
ה.
דיון והכרעה
22.
כאמור לעיל, במהלך ניהול התיק הנתבע שילם לתובע סך של 1,845 ₪ מסכום התביעה. עתה עומד התובע לחייב את הנתבע בסך של 1,032 ₪.
23.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים, ולאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין, מצאתי כי דין התביעה להידחות. אפרט להלן את החלטתי זו;
האם קיים לנתבע חוב בסך של 1,032?
24.
בחקירתו, פירט התובע מדוע הנתבע חייב לו סך של 1,032 ₪:
"ש.
אתה טוען שהגעת לסכום של 1,000 ₪ שהנתבע חייב לך. איך הגעת לסכום הזה?
ת.
יש טבלה. יש יתרת זכות כרטסת שנשארה על סכום של 3,306 ₪, ז"א אני חייב לו את הסכום הנ"ל. זה גם הכסף שהוחזר מהעמותה. צ'ק מס' 27 על סכום 3,695 ₪ צ'ק מס' 26 וצ'ק מס 32 על סכום 1,500 ₪, צ'ק מס' 33 על סכום 345 ₪ חזרו.
ש.
ואיך בסופו של דבר הוא חייב לך?
ת.
הפרש של חשבונית מע"מ על סכום 913 ₪ שילמתי והוא קיבל על זה גם חשבונית. גם אם אני גובה מהבנאדם ונותן לו חשבונית של 10,000 ₪ וגם את הציוד נתתי עבורו. בנוסף לזה, יש לו עוד זיכוי על סך של 240 ₪ שהופיע בהצעת מחיר י'2, מס' 062324. סה"כ 2,877 ₪ שהוא חייב בניכוי 1,845 ₪ שהוא שילם בדיון בית המשפט, ואז נישאר 1,032 ₪."
25.
התובע צירף חשבונית מס בסך של 6,625 ביום 3.5.10 שהונפקה לשם הנתבע. חשבונית זו אשר צורפה כנספח ג2' מפנה לציוד שסופק בהצעת מחיר 06/002324. אלא שחשבונית זו כלל לא כוללת פירוט הציוד שנרכש. לא זו אף זו, כך גם הצעת המחיר עליה טוען הנתבע.
26.
כלל לא ברורה לי טענת קיזוז המע"מ עליה טוען התובע, כי הנתבע חב לו סך של 913 ₪. טענתו זו נטענת בעלמא וללא כל אסמכתא קונקרטית על אף כל המסמכים שצירף. בהתאם להסכם הראשון הרי שכלל לא טען התובע על סך קיזוז המע"מ. אלה סיכמו ביניהם כי יועברו לתובע סך של 10,000 ₪ בהתאם לעבודת הנתבע אצל העמותה.
27.
טענת הנתבע, לפיה חוב קיזוז המע"מ של התובע היא בגדר הרחבת חזית אסורה -מקובלת עליי. התובע הגיש תביעה זו שבפני
י בגין השיקים שחוללו והוחזרו מסיבת אין כיסוי מספיק. כל שכן, הנתבע לא הגיש כתב תביעה ותצהיר כדין ואלו עומדים לחובתו.
28.
בעניין
הרחבת
חזית הלכת בית המשפט העליון בעניין נקבעה ברע"א 4793/06
אורלי גלמן נ' אורי דגן
(פורסם בנבו, 15.11.06) כך:
"
אשר לטענה

בדבר הרחבת חזית,

הלכה מלפני בית המשפט כי "האיסור 'להרחיב חזית' עיקרו בכך שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא"

29.
די ולו מטעמים אלה שפורטו לעיל בכדי לדחות תביעתו זו של התובע. למעלה מן הצורך אשיב כי הסכום הנתבע כעת, בסך של 1,032 ₪, לא עולה בקנה אחד עם התביעה לקיזוז חוב המע"מ הנטען. נדמה כי סכום זה הינו תוצאה של חיסור הכספים שהועברו לתובע במסגרת ניהול ההליך מסך כספי הפיקדון שהופקדו ותו לא.
30.
נטל השכנוע הוא הנטל הכללי, ולעד הוא רובץ על כתפיו של התובע. כך חיווה דעתו כבוד הנשיא אגרנט בד"נ 4/69 יצחק נוימן ובניו חברה לביטוח בע"מ נ' פולה פסיה כהן ואח', פד"י כד(2) 229, עמוד 290 (להלן: "פרשת נוימן"):
"אמנם בדרך רגילה לא יעבור נטל השכנוע, במשך המשפט, מצד לצד והוא יישאר מונח, עד הסוף, על שכמו של מי שנושא בו בתחילה. אולם כפי שיתבהר להלן, יכול שבמהלך הדיון, תקום בנוגע לעובדה שיש עליה מחלוקת, חזקה מן הדין, הפועלת לטובת הצד שנשא קודם לכן בנטל השכנוע לגביה ואשר כוחה הוא להעביר את הנטל הזה ליריבו...".
31.
נטל הבאת הראיות הוא הנטל הנלווה לנטל השכנוע. כאשר עובר הנטל אל הנתבע, עובר הוא במשקל אשר תלוי בטיב ההוכחה הלכאורית שהביא התובע. ככל שההוכחה הייתה משכנעת יותר, ירבוץ נטל כבד יותר על כתפיו של הנתבע:
"התובע הוא גם החייב לפתוח בהוכחותיו ופירוש הדבר, שעליו להביא עדות המספקת להוכיח את תביעתו הוכחה לכאורה. כזהו נטל הבאת ההוכחות מבחינתו של התובע וברור שאם לא השכיל להרימו, די בכך, כדי שיצא מפסיד במשפט. השלב הבא הוא: אם הצליח התובע במשימה האמורה, כי אז עוברת החובה מספר 2 לנתבע." (שם, פרשת נוימן בעמוד 291)
32.
משכך ולאור האמור לעיל, לא נותר לי אלא לדחות את טענתו זו של התובע
, כי הנתבע חב לו סך של 1,032 ₪.
האם נגרמה לתובע עוגמת נפש ונזקים רפואיים?
33.
לא מצאתי ממש בטענת התובע לפיה נגרמו לו נזקים רפואיים, או עוגמת נפש, בעקבות השתלשלות העניינים.
34.
לאור התנהלות הנתבע בהליך שבפני
י נראה כי נכון היה לפתור את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט. כך העיד הנתבע בדיון ההוכחות:
" למרות כל זאת, התובע יודע מצוין שהגעתי איתו בצורה הכי טובה, פניתי אליו במטרה לשלם הכול, הוא בחר בהליך משפטי. אני הייתי נכון מהיום הראשון לסגור את הדברים."
35.
מצאתי את עדותו זו של הנתבע כאמינה וקוהרנטית, בייחוד לאור זה שפעל מיד להשבת הסכומים הנתבעים והמוכחים של התובע.
37.
משכך – אני דוחה את תביעת התובע בגין ראש נזק זה.


ו.
סיכום
38.
על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית התביעה.
כל צד יישא בהוצאותיו.
תיק ההוצאה לפועל הקשור לתיק שבפני
ייסגר.

המזכירות תמסור את פסק הדין לצדדים


ניתן היום,
ו' אב תשע"ט, 07 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 21597-05/17 צבי בן-משה נ' משה חסידה (פורסם ב-ֽ 07/08/2019)