פסקי דין על תדהר כהן | פסקי דין על שרה אקרמן כהן | פסקי דין על יורם מצנר

30025-08/17 א     14/08/2019




א 30025-08/17 תדהר כהן, שרה אקרמן כהן נ' יורם מצנר








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 30025-08-17 כהן ואח' נ' מצנר


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
מירב קלמפנר נבון


תובעים

1.תדהר כהן

2.שרה אקרמן כהן
ע"י ב"כ עוה"ד דורון
, טיקוצקי ואח'



נגד


נתבעים

יורם מצנר
ע"י ב"כ עוה"ד סולומון ליפשיץ ואח'





פסק דין


לפני תביעה כספית, חוזית, נזיקית.
העובדות
1.
התובעים הם בעלי דירה ברחוב הנרקיסים 34, בעתלית (להלן: "הדירה").
2.
התובעים, לאחר רכישת דירת מגוריהם, ביצעו במהלך שנת 2007 שיפוץ יסודי בבית, לרבות החלפת כל התשתיות, הטמנת צנרת ניקוז שרשורית מסביב לבנין, איטום המסד וצנרת המים והביוב, התקנת תשתיות חשמל, וריצוף חדש (להלן: "השיפוץ הראשון"). אלא שלאחר מספר שנים, החלו להופיע בדירה נזקי רטיבות והתברר כי צנרת המים שהותקנה בדירה בשיפוץ הראשון לא הייתה תקינה.
3.
בעקבות ליקויים אלה, בשנת 2013, פנו התובעים לנתבע, קבלן עבודות אינסטלציה וביקשו את החלפת כל צנרת המים והביוב בדירה במטרה לפתור את בעיית הרטיבות אשר התגלתה בה.
4.
הנתבע ביצע
עבודות אינסטלציה בדירה להחלפת כל צנרת המים והביוב בדירה, על מנת לפתור את בעיית הרטיבות בדירה (להלן:

"השיפוץ השני").
5.
התביעה עניינה בעבודת התקנת הצנרת שבוצעה וטענות התובעים לליקויים בעבודה זו ולנזקים ישירים ועקיפים שנגרמו לתובעים.

טענות הצדדים
6.
לטענת התובעים, הנתבע ביצע את עבודות האינסטלציה בצורה מקיפה, לרבות החלפת אריחים רבים בבית, שיפוץ חדר האמבטיה ושירותי האורחים, כדי למנוע מצב חוזר של רטיבות ולהגיע לפתרון סופי. עלות העבודה הסתכמה לטענתם בסך של כ-200,000 ₪.
7.
אלא שבמהלך שנת 2015 הבחינו התובעים שוב בנזקי רטיבות במקומות שונים ברחבי הדירה, לרבות רטיבות בקירות ובריצוף, התקלפות טיח במקומות שונים בדירה, ספיגת מים וריקבון בארונות הקיר של הבית, נזקים אשר הלכו והתפשטו בהדרגתיות.
8.
לטענת הנתבעים, על מנת לאתר את מקור הרטיבות הם פנו למומחה, מר רפי מימון, ושכרו את שירותיו בעלות של 1,755 ₪. לקביעת מר מימון, מקור נזילת המים הוא בקיר המסדרון. לאחר שנפתח הקיר האמור, התברר כי מוקד הנזילה הוא באחד החיבורים שבצנרת הפולירול אשר הותקנה על ידי הנתבע בשנת 2013. לטענת התובעים, התברר בבדיקה כי חיבור הצנרת לא הולחם באופן תקין וכתוצאה מכך אירעה דליפת מים מתמדת מתוך החיבור הלקוי אל קיר המסדרון, ומשם אל שאר חלקי הבית.
9.
התובעים טוענים כי עם גילוי הליקוי, ובעקבות דרישתם, הנתבע תיקן את ההתקנה הלקויה וביצע חיבור מחדש של המקטע הדולף. אלא שהחיבור מחדש בוצע לאחר תקופה ממושכת אשר במהלכה נגרמו נזקי רטיבות והתפשטו על חלקים נרחבים בדירה. לכן, נדרשו התובעים, לטענתם, לייבש את מצע החול שמתחת לריצוף הבית אשר ספג כמויות רבות של מים באמצעות חברת סופר-דריי שיקום מבנים בע"מ אשר ביצעה פעולות לייבוש הדירה במשך 43 ימים, 24 שעות ביממה, באמצעות משאבות וזרועות ייעודיות השואבות מים מתחת לריצוף (להלן: "חברת סופר-דריי"). על שירות חברת סופר-דריי שילמו התובעים 9,360 ₪ כולל מע"מ וכן נעשה שימוש רב בחשמל שהסתכם בעלות של 2,604 ₪.
עוד לטענת התובעים, לאחר סיום פעולות הייבוש, בחודש 09/2016, הם שכרו את שירותי חברת מולטי-טן גרופ בע"מ לבדוק את מצב הרטיבות, בדיקה אשר העלתה כי עדיין נותרו כיסי רטיבות בדירה, בעלות נוספת של 3,510 ₪.
10.
התובעים אף שכרו את שירותיו של המומחה, אינג' ארתור וייס, אשר העריך את הנזקים וההוצאות הממוניות בסך של 123,123 ₪.
11.
לטענת התובעים, הנתבע הפר את התחייבויותיו החוזיות או התרשל כלפי התובעים ולא נהג כפי שבעל מקצוע סביר היה נוהג או נהג כפי שבעל מקצוע סביר לא היה נוהג.
12.
עוד טוענים התובעים כי הנטל הוא על הנתבע להוכיח כי לא התרשל הן משום שהנזק נשוא התובענה נגרם באמצעות נכס שנמצא בשליטתו המלאה של הנתבע או מי מטעמו והן משום שהמסקנה כי הייתה רשלנות, מתיישבת יותר עם הנסיבות המפורטות מאשר המסקנה כי לא הייתה רשלנות.
13.
לטענת התובעים, הנזק הוא כמפורט בחווד מר ארתור וייס בסך 123,123 ₪ , עלות הכנת חוות הדעת בסך 5850 ₪, טרחה ואובדן זמן 40,000 ₪ , מטרד עוגמת נפש ואובדן הנאה בסך 30,000 ₪ ובסה"כ 198,973 ₪. מאחר ולטענת התובעים התרשל הנתבע, הרי שעליו לפצות בגין הנזקים אשר נגרמו להם ומכאן תביעתם אשר לפני.
14.
הנתבע טוען כי לבקשת התובעים, הוא הגיע לביקור בדירתם בשנת 2016 והראה לתובע 1 כי אין כל נזילה מהצנרת אותה הרכיב הנתבע. לטענתו, התובע 1 אף הודה בכך בזמן אמת וסבר כי מקור הנזילה הוא בקו עלום שמקורו בצינור היוצא משעון המים, אותו הנתבע כלל לא התקין במסגרת עבודותיו בשנת 2013.
15.
הנתבע טוען כי התובע פיקח על העבודות באופן צמוד וכי העבודה התבצעה לשביעות רצונו של התובע 1 ואף בוצעו בדיקות הלחץ אשר דרושות על פי הוראות היצרן.
16.
לטענת הנתבע, ביום 15/5/16 (ולא בשנת 2015 כפי שטענו התובעים) שוחח עמו טלפונית התובע 1 וציין כי קיים סימן לחות מעל אחד הפנלים באזור חדר הרחצה. למחרת, הגיעו שני עובדים מטעם הנתבע לבדוק את הבעיה, הגם שחלפו שלוש שנים (וקיימת שנת אחריות קבלנים בענף הבניה) ממועד ביצוע העבודות, וביצעו בדיקת לחץ שבמהלכה מד הלחץ לא השתנה, דבר המהווה אינדיקציה ברורה לכך שלא הייתה נזילה שמקורה בצנרת שהתקין הנתבע. עוד טוען הנתבע כי העובדים פירקו מרצפת אחת על מנת לחשוף את הצנרת כדי שהתובע יוכל לעקוב למשך מספר שבועות על סימני לחות, ולהודיע על כל שינוי, אם יהיה.
17.
לטענת הנתבע, לאחר הביקור, הודה התובע 1 כי מקור הנזילה אינו בצנרת הפולירול כי אם בצינור עלום, היוצא ממונה המים, הכולל ברז ניתוק ליד מונה המים אשר הוביל צינור אספקת מים למקום לא ידוע במתחם. אותו צינור, עבר מתחת לריצוף הבית וגרם לנזילה.
18.
עוד לטענת הנתבע, ביום 7/6/16 התקשר התובע פעם נוספת לנתבע וביקש להגיע לביתו כיוון שיש דליפה קלה באזור המרצפת הפתוחה. למחרת, הגיע הנתבע יחד עם צוותו לדירה, ובאותו יום, הוציא גרגר חול קטן, שהשתרבב אל תוך הלחמת הצינור ויצא לאחר ביצוע בדיקת הלחץ בביקור הראשון. הנתבע מדגיש כי לא היה סממן לכמויות גדולות של מים מתחת לריצוף כי אם לתיקון קל גרידא, שבוצע, ולאחריו לא היו כל נזילות.
19.
הנתבע הוסיף וטען כי מכתב הדרישה של התובע 2, הוא מחודש 11/19 בדרישה להשתתפות בהוצאות בסך של כ-33,520 ₪ בלבד (כאשר גם הן מופרזות לטענת הנתבע) בעוד שהתביעה הוגשה על נזקים בסכום אסטרונומי ובלתי מובן בסך של כ-200,000 ₪.
20.
לטענת הנתבע, אין לו כל אחריות לנזקים שנגרמו לתובע. לטענתו, הוא פעל בצורה נאמנה ומקצועית, ולא ניסה להתחמק בשום צורה מחובותיו, כראוי לבעל מקצוע. עוד לטענתו, אין כל קשר סיבתי בין עבודתו ובין הנזקים, המוכחשים.
21.
עוד טוען הנתבע כי התובעים לא מילאו את חובתם להקטנת הנזק, ככל שהיה נזק, ולהם אשם תורם בשיעור של 100%.
22.
לתמיכה בטענותיו, הגיש הנתבע חוות דעת מטעם המומחה, אינג' סעיד א' מרג'יה. בהתאם לחוות הדעת של אינג' סעיד א' מרג'יה, עבודת הנתבע התבצעה בצורה מקצועית, והרטיבות שהתגלתה כלל איננה בקיר שבו קיימת צנרת מים, הקשורה לעבודות הקבלן. לטענתו, בדיקת הלחץ שבוצעה על ידי הצוות בביקורו הראשון בדירה, בוצעה בצורה נכונה והייתה תקינה ולא נראתה כל נזילה גלויה לעין. אם הייתה נזילה במועד זה, בדיקת הלחץ שבוצעה, למשך זמן ממושך, לא הייתה יוצאת תקינה אלא הייתה נצפית ירידה בבדיקת הלחץ. כמו כן, קובע מומחה הנתבע כי הנזילה שנצפתה ביום 7/6/16 מעידה על טפטוף מים בלבד, אשר עשוי להיות כתוצאה מתפר ההדבקה או גרגיר שנתפס בתפר לאחר שלוש שנים בשימוש המערכת, ומכל מקום, הוא היה במיקום שונה מאשר נזקי הנזילה הנטענת בתביעה. לקביעתו, אין נזילה זו מתיישבת עם טענת התובע בכתב התביעה, לכמויות המים אשר היה צריך לשאוב. מומחה הנתבע מצביע על מקור הנזילה הנטענת בתביעה בצינור אחר, שאינו קשור לעבודות הנתבע, ואף ייתכן כי התובעים או מי מטעמם אף ביצעו בצינור שינויים, אם כי קשה לקבוע איזה שינויים בוצעו במדויק. בשים לב לכלל אלו, עתר הנתבע לדחיית התביעה כנגדו.

דיון
:
נטל השכנוע:
23.

התובעים טוענים לתחולת סעיף 41 לפקודת הנזיקין המשית את הנטל על כתפי הנתבע. הלכה פסוקה בעניין זה היא כי תחולת הכלל המעביר את נטל השכנוע אל הנתבע, מותנית בהוכחת שלושה תנאים מצטברים: כי לתובעים לא הייתה ידיעה או לא הייתה יכולת לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו למקרה שהביא לידי הנזק; כי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו; נראה לבית המשפט, כי מסתבר יותר שאירוע המקרה שגרם לנזק, נגרם בשל רשלנות הנתבע מאשר שהמקרה אירע בהיעדר כל התרשלות מצידו. נטל השכנוע לקיומם של התנאים רובץ על שכם התובעים, טועני הטענה, ועליהם להרימו עפ"י המבחן של מאזן ההסתברויות.
24.
הכלל הראשון אינו מתמלא בענייננו. התובעים טענו בכתב התביעה כי עבודה לקויה של התקנת צנרת מים בידי הנתבע היא אשר גרמה לנזק לתובע ולדירתו,
כך שאין הם יכולים לטעון בד בבד כי הם אינם יודעים או לא יכולים היו לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו למקרה שהביא לידי הנזק. הפסיקה קבעה כי באם נמשכת אי הידיעה בדבר נסיבות התרחשות מעשה הנזיקין ממועד קרותו ולאורך מהלך המשפט,
יבקש התובע להסתייע בכלל הקבוע בהוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין. ראה בעניין זה בע"א 8151/98 שטרנברג נ. צ'ציק פ"ד נו(1) 539, אך אין הדבר כך במקרה אשר לפני שכן התובעים ציינו ברורות כבר בכתב תביעתם את הנסיבות בהן הם טוענים כי נגרמה להם פגיעה.
25.


משקבעתי כי התנאי הראשון אינו מתמלא ומאחר ומדובר בתנאים מצטברים, ניתן כבר בשלב זה לדחות את הטענה בדבר חלותו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין. יוער כי בחינת התנאי השני אף היא מעלה כי הוא אינו מתקיים. התובעים הם המחזיקים בביתם ובצנרת המצויה בו. לנתבע אין שליטה מלאה על צנרת זו. הנה כי כן, בהעדר קיום לשני תנאים אלו, די בכך על מנת לדחות את טענת התובעים בדבר העברת נטל השכנוע והוא היה ונותר על כתפיהם.


עוולת הרשלנות
26.
התובעים טוענים כי הנתבע התרשל ולא ביצע עבודתו נאמנה, כך שיינתן פתרון כולל לרטיבות שפקדה את ביתם. עוולת הרשלנות מורכבת משלושה יסודות. חובת זהירות (מושגית וקונקרטית), התרשלות ונזק. על התובע פיצויים בגין עוולת רשלנות, הנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הנזק להתרשלות.
חובת זהירות מושגית
27.
חובת זהירות מושגית פירושה הוא כי במקום שהנזק צפוי מבחינה פיזית, חובה לצפותו מבחינה נורמטיבית (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון, פד לט(1), 113).
28.
בענייננו חובה זו מתקיימת מכוח ההתקשרות החוזית בין הצדדים. על כל בעל מקצוע לוודא כי עבודתו בהתאם להתקשרות החוזית אותה ביצע עם לקוחו מתבצעת על הצד הטוב ביותר באופן שלא יגרום כל נזק ללקוח. על העוסק בעבודת האינסטלציה לבצע עבודתו באופן אשר לא יגרום כל נזק ללקוח.
חובת זהירות קונקרטית
29.
במסגרת חובת הזהירות הקונקרטית, על בית המשפט לבחון האם בין המזיק לניזוק התקיימו יחסי קירבה שבעטיים היה על המזיק לצפות את קרות הנזק הן במישור הפיסי והן במישור הנורמטיבי, בכפוף לקיומם של שיקולי מדיניות משפטית המצדיקים, בנסיבות המקרה, את צמצום היקף האחריות הנזיקית (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113).
30.
בענייננו, מתקיימת חובת הזהירות הקונקרטית שכן הנתבע התקשר עם התובעים בהסכם לביצוע עבודות אינסטלציה במענם והייתה חובה עליו לוודא כי העבודות מתבצעות כך שיינתן הפתרון המוחלט לבעיות הרטיבות אשר פקדו את בית התובעים.
הפרת חובת הזהירות
31.
התובעים טענו כי הנתבע הפר את חובת הזהירות החלה עליו, ביצע את עבודתו באופן שזו לא רק שלא הביאה לפתרון בעיית הרטיבות אלא שאף גרמה לנזק לדירתם. הנתבע מאידך טען כי חובת הזהירות כלל לא הופרה כי אם העבודה בוצעה על ידו ברמה גבוהה וטובה. נוכח המחלוקת בין הצדדים והפערים בין חוות הדעת מטעמם, מונה מומחה מטעמו של בית המשפט – המהנדס מר איילון טוביס.
32.
המומחה ציין כי בביקורו, המצב היה תקין ללא דליפת מים וללא סימני רטיבות. יחד עם זאת, לדברי המומחה, רישום תוצאות הבדיקות שערך הנתבע, לא התקבל מהנתבע על אף דרישת המומחה. בהתאם לחוות הדעת המונחות לפניו מטעם התובעים, ובהתאם לחוות דעת מטעמו של הנתבע, קבע המומחה כי אכן ביצע הנתבע עבודת ברמה מקצועית נאותה, למעט נקודת כשל אחת בריתוך הצנרת, בה נכנס גרגר חול בעת הריתוך ויצר חור זעיר ממנו יצאו מים.
33.
מומחה בית המשפט לא קיבל את טענת הנתבע והמומחה מטעמו לפיהן העבודות בוצעו בצורה הטובה ביותר, מכיוון שהייתה נקודת כשל בריתוך. המומחה מטעם בית המשפט אף לא קיבל את הטענה כי הנזילה אירעה במועד הביקור הראשון של הנתבע או מי מטעמו וכתוצאה מבדיקת הלחץ אשר ביצע הנתבע ונמשכה עד למועד הביקור השני. המומחה קבע כי סביר להניח כי הטפטוף היה במשך 37 חודשים, ממועד סיום עבודות הנתבע ועד תיקון הנזילה על ידו.
34.
מומחה שמונה מטעם בית המשפט משמש זרועו הארוכה של בית המשפט, הוא מוחזק כגורם אובייקטיבי ומקצועי שאין לו כל עניין עם האינטרסים של הצדדים, וחזקה כי יעשה את מלאכתו נאמנה וינהג באופן מקצועי (בר"ע 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4), 673; בר"ע (חיפה) 776/06 דורון
רז עו"ד נ' אילו פרוינד, תק- מח 2006(4), 5378; ת.א. (מחוזי- ים) 7357/05 שמעון נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, תק-מח 2007(4) 3579). עם זאת, ההכרעה נותרת תמיד בידי בית המשפט, והוא המחליט בסופו של דבר, על סמך טיעוני הצדדים ומכלול הראיות, האם לאמץ את חוות הדעת במלואה או בחלקה.
35.
בענייננו, כפי שיפורט להלן, חוות דעת המומחה הייתה מפורטת ומנומקת. המומחה שקל היטב ובמקצועיות רבה את מלוא חוות דעת הצדדים שהוגשו לפניו, והתייחס לסוגיות השנויות במחלוקת במסגרת תחום מינויו. לפיכך אני מאמצת את מסקנות חוות דעתו של המומחה.
36.
מחוות דעת זו עולה כי בעבודת הנתבע נפל כשל בריתוך הצנרת אשר גרם לטפטוף מים מן החור הזעיר אשר נוצר ולכן הפר הנתבע את חובת הזהירות המושגית החלה ביחסים שבין בעל מקצוע ללקוחו ואת חובת זהירות הקונקרטית כלפי התובעים אשר התקשרו עמו בהסכם לביצוע עבודות האינסטלציה בביתם במטרה לפתור את בעיות הרטיבות בבית.

קשר סיבתי
37.
בעת בחינת יסודות הרשלנות יש להוכיח בין השאר את הקשר הסיבתי בין התרשלות המזיק לנזק. יש להוכיח שההתרשלות היא זו אשר גרמה לנזק, כלומר שלו הייתה נמנעת ההתרשלות, היה נמנע גם הנזק (ע"א 278/93 עלי דעקה נ. בי"ח כרמל פ"ד נג(4) 526). את הקשר הסיבתי העובדתי יש לבחון עפ"י מבחן הצפיות. אשמו של המזיק הוא גורם מכריע לנזקיו של הניזוק, אם המזיק כאדם סביר צריך היה לצפות כי אשמו יביא לנזקו של הניזוק. קשר סיבתי משפטי לעומת זאת, ניתן לעגן בלשון החוק הרלבנטי עצמו, וההכרעה היא על פי שיקולי מדיניות ושכל ישר.
38.
במקרה דנן היה על הנתבע לצפות כי כתוצאה מגרגיר חול בין חיבורי הצינורות בעת ריתוכם, יווצר חור דרכו יוכלו מים לצאת מהחיבור בין שני הצינורות, דבר אשר יוביל לנזילה ויתרחש נזק. במחדלו הוא יצר סיכון בלתי סביר שכן אלמלא התרשלותו, סביר להניח כי לכל הפחות חלק מהנזק שנגרם לתובעים היה נמנע.
39.
מומחה בית המשפט קבע כי לא שוכנע על ידי התובע ומומחיו, שלא נותרו מים כלואים תחת הריצוף כתוצאה מהשיפוץ הראשון שבוצע בשנת 2007, שאינו באחריות הנתבע, לאור העובדה שלא הורם שטח הריצוף במבנה המגורים במהלך השיפוץ השני בשנת 2013. בהתאם לחוות הדעת גרמו מים אלו לנזק נוסף.
התובע לא ביצע לפני השיפוץ השני בדיקות רטיבות (כפי שביצע לאחריו) ומטבע הדברים לא הציג לפני בית המשפט, תוצאותיה של בדיקה שכזו ומכאן, כמו גם בשים לב למסקנותיו של מומחה בית המשפט, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי למלוא נזקי הרטיבות ומשכך מתחזקת מסקנת המומחה בדבר נזקי רטיבות קודמים שאינם באחריות הנתבע.
40.
התובע נשאל בחקירתו אודות עריכת בדיקה באשר ליבוש החול, עוד טרם הגעת הנתבע לעבודה בביתו של התובע והתובע אינו נותן לכך תשובה עניינית, זאת בלשון עדינה, בניגוד לקביעה בחוות דעת מומחה בית המשפט. למעשה בעת עדותו לפני בית המשפט, מוסר התובע כי בשנת 2012 (טרם החל הנתבע את עבודתו אצל התובע) תוקנו בביתו פעמים אחדות, מס' מוקדים של רטיבות באמצעות חברת הביטוח שלו. על כך, הוא לא יידע את הנתבע ( ראה עמ' 5 בפרוטוקול). הוא אף אינו מיידע את הנתבע כי חברת הביטוח שלו הודיעה לו כי ככל שיתגלה מקור הרטיבות כעבודה רשלנית של אינסטלטור, הביטוח לא יופעל והוא לא יקבל כל פיצוי. לכן, החליט התובע, כך לטענתו, לתבוע את האינסטלטור כמי שגרם לנזק (ראה עמ' 6 שורות 8-13 לפרוטוקול).
41.
זאת ועוד, לאחר שמסיים הנתבע את עבודתו והתובע , לטענתו, מגלה שוב נזקי רטיבות בביתו, הוא אינו פועל במהירות להקטין את נזקיו, כמצופה ממי שנגרמו לו נזקים בסדר הגודל להם טוען התובע, הוא ממתין כחצי שנה ורק אז קורא לנתבע לבחון את הנזק. בין לבין, הוא פונה למר רפי מימון , על מנת שיאתר את מקור הנזילות בבית התובע.
42.
כאשר מאותר מקור הנזילה , מסתבר כי מדובר בטפטוף מים קטן (כנראה בסרטון נספח ט לת/1) שצולם בידי התובע עצמו , הממלא כוסית קטנה אותה מצמיד התובע אל מקום הטפטוף. התובע טוען כי מדובר בנזילה של מים לאורך פרק זמן נכבד וכי היה צורך בהחלפת הכוסית לעיתים תכופות, אך הדברים אינם מתיישבים עם העובדה כי מקום הטפטוף היה חשוף כשלושה שבועות ואף לא אחד מבעלי המקצוע או התובע עצמו לא איתר את מקום הטפטוף. הדברים מתיישבים יותר עם קביעת מומחה בית המשפט כי היה מדובר בטפטוף מינורי שהיה לאורך זמן
(37 חודשים) במקום. משכך קשה היה להבחין בו. מומחה בית המשפט לא זומן לחקירה.
מומחה בית המשפט קובע כי לא שוכנע שלא נשארו מים כלואים תחת הריצוף כתוצאה מהשיפוץ בשנת 2007
והתובע , כמו גם עדיו לא הצליחו לערער מסקנה זו.
43.
הנתבע עצמו לא ידע על המים הכלואים כאשר ביצע את עבודתו בשנת 2013, משום שבניגוד לעדות התובע ואשתו ובהתאם לקביעת מומחה בית המשפט, לא בכל שטח הבית בוצעה הרמת ריצוף כי אם רק באופן חלקי במקומות בהם עברה צנרת המים והדלוחין.
44.
סיכומם של הדברים עד כאן מעלה כי אכן הופרה חובת הזהירות של הנתבע לתובע וכי חל כשל בריתוך הצינורות. אותו כשל גרם לנזילה וטפטוף מים מאותו מקום בו כשל הריתוך. אלא שהמומחה קובע ומסקנה זו מתחזקת לאור עדות התובע על אירועי רטיבות קודמים בבית, כי ברצפת הבית היו מים כלואים שלא התייבשו בשיפוץ הקודם שנערך בו בשנת 2007. אותם מים כלואים, אף הם גרמו לנזק ולהופעת רטיבות בקירות הבית, זאת בנוסף לנזק אשר נגרם כתוצאה מהטפטוף שנגרם בשל מחדלו של הנתבע.
מכאן כי קיים קשר סיבתי
בין מחדל הנתבע לחלק מהנזק הנטען בידי התובעים אך לא לכולו. לא כל נזקי הרטיבות נובעים מעבודתו של הנתבע. חלק מהנזק נובע מבעיית רטיבות הקודמת לעבודתו של הנתבע בבית התובע.

הנזק :
45.
התובע טוען כי נגרמו לו הנזקים הבאים :
א.
סך של 30,000 ₪ בגין נזק לא ממוני- עוגמת נפש סבל ואובדן הנאה.
ב.
סך של 40,000 ₪ בגין טרחה ואובדן זמן
ג.
סך של 36,148 ₪ בגין
עבודת ייבוש של חב' סופר דריי בסך 9360 ₪, חוו"ד דניאל ויינברג בסך 2574 ₪, בדיקת חב' מולטי טן בסך 760 ₪, חוות דעת המומחה ארתור וייס בסך 5850 ₪, עבודות שיפוץ שביצע מר שמעון אוחיון בסך 15,000 ₪ ועלויות חשמל בסך 2604 ₪.
ד.
סך של 5850 ₪ בגין עלות עבודת מר רפי מימון לאיתור הנזילה בסך 1755 ₪, עלות עבודות אבישי ברזילי בסך 3510 ₪ ועלות חומרים מאחים שמחי 585 ₪.
ה.
סך של 75,358 ₪ בגין הוצאות עתידיות עבור פירוק ארונות קיר בחדר ילדים בסך 2550 ₪, התקנת ארונות קיר חדשים בסך 18,000 ₪, פירוק והחלפת גב שידה בחדר מגורים בסך 1700 ₪, החלפת ארון במסדרון בסך 2500 ₪ , צביעה ותיקונים חוזרים שידרשו בהמשך 8000 ₪ ועלות ריצוף חדש עקב ניצול הריצוף הרזרבי בסך 42,608 ₪.
46.
מומחה בית המשפט כימת את חלקו של הנזק אשר נגרם בעטיו של מחדל הנתבע בכך שמתוך ראשי הנזק הנטענים בידי התובע, הפחית את ראש הנזק בגין נזק לא ממוני, את ראש הנזק בגין טרחה ואובדן זמן וכן את ראש הנזק של הוצאות עתידיות. עוד קבע המומחה כי מתוך ראשי הנזק אשר נותרו,
יש לחייב את הנתבע אך בגין נזקים אשר שולמו בפועל ומוצגות בגינם חשבוניות מס. לדידו של המומחה , סכום ההוצאות בגינן יציג התובע חשבוניות מס, מהווה את חלקו של הנתבע בנזק אשר נגרם בעטיו של המחדל בעבודת הנתבע.
47.
בשים לב לאמור בחוות דעת המומחה ולקושי במציאת החלק המדויק של הנזק אותו ניתן לשייך למחדל הנתבע, ניתן לקבוע בהתבסס על האמור בחוות דעת המומחה כי בית התובע סבל מ 72 חודשים של רטיבות עד אשר החל הנתבע בעבודתו ומני ביצוע עבודתו, סבל מ 37 חודשים נוספים של רטיבות. כלומר רטיבות של 37 חודשים מתוך אותם 109 חודשים ניתן ליחס לעבודת הנתבע, כך שניתן לייחס לו על דרך האומדנה כ 1/3 מן הנזק הנתבע, ככל שיוכח בידי התובע.
48.
בהתאם לראיות אשר הציג התובע, הוא נדרש לעבודת ייבוש של החול תחת לריצוף הבית שביצעה חב' סופר דריי בסך 9360 ₪ בהתאם לחשבוניות שהוצגו בנספח יא לת/1. כך אף הוצג אישור חב' סופר דריי לשימוש בחשמל שעשתה בסך 2604 ₪ (נספח יב לת/1). התובע נזקק לחוות דעת המהנדס מר דניאל ויינברג בעלות של 2574 ₪ בהתאם לחשבונית אשר הציג התובע (ראה נספח ח' לת/1). בדיקת חב' מולטי טן בסך 760 ₪ בהתאם לחשבונית אשר הציג התובע (ראה נספח יד לת/1). התובעים לא גילו חשבונית זו בעת גילוי המסמכים אלא אך הציגו אותה באמצעות תצהיר התובע ולכך יש לתת את הנפקות המתאימה בעת ביצוע תחשיב הנזק.
חוות דעת המומחה מר ארתור וייס בסך
5850 ₪ בהתאם לחשבוניות אשר הוצגו בנספח טז לת/1.
עבודות שיפוץ שביצע שמעון אוחיון
בסך 15,000 ₪ לתיקון נזקי הטיח וצבע כללי בהתאם לחשבונית נספח יז לת/1. גם חשבונית זו לא גולתה והובאה אך בתצהירו של התובע ולכך יש לתת את הנפקות המתאימה בעת ביצוע תחשיב הנזק.
בגין שכר טרחת מר רפי מימון אשר איתר את הנזילה בסך 1755 ₪, לא הובאה חשבונית והתובע טען כי מר מימון הסכים לדחות את התשלום בגין שכר טרחתו , לאחר שתוכרע התובענה דנן. תמוה כיצד ידע מר מימון כבר ב 2016 עת ביצע עבודתו עבור התובע, כי תוגש תביעה (שלא הוגשה אלא ב 8/17) בעתיד והסכים כבעל מקצוע שזו פרנסתו, להמתין עד אשר זו תוכרע. בהעדר אסמכתא לתשלום בפועל, איני מחשיבה שכר טרחתו של מר מימון אשר ספק אם אכן שולם בגדרם של נזקי התובעים.
עלות עבודות אבישי ברזילי בסך 3510 ₪ ועלות חומרים מאחים שמחי בסך 585 ₪. אף באשר לשתי הוצאות אלו טען התובע כי אין בידיו חשבוניות המעידות על ההוצאה וכי בדומה למר מימון הסכים גם מר ברזילי להמתין לסיום בירור התובענה על מנת לקבל את שכרו. מר ברזילי נחקר אודות תצהירו (ת/3) ועדותו באשר לביצוע עבודות (הנחת שתי מרצפות במקום אלו שהוצאו במקום הנזילה), על ידיו הותירה רושם בלתי מהימן בלשון המעטה. מר ברזילי לא ידע לומר דרך היכן עוברים הקווים אשר תוקנו בבית התובעים , העיד כי היה רק באחד מן הביקורים אשר במסגרתם תוקנה הנזילה, אף שהנתבע ובנו העידו כי כלל לא היה במקום, העיד בניגוד לאמור בתצהירו כי הפועל ווליד תיקן את הנזילה בעוד שבתצהיר העיד כי היה זה ניר מצנר ובכלל הותירה עדותו רושם כי כלל לא היה במקום. לזאת יש להוסיף את התמיהה כיצד סיכם עם התובע 1
כבר ב 9/16 על קבלת שכר לאחר הכרעת תביעה שהוגשה רק ב 8/17. כאמור לא הומצאה להוכחת טענת התובעים חשבונית בדבר חומרי הבניין אשר נרכשו לצורך עבודת מר ברזילי בחב' אחים שמחי ובהעדר ראיה אחרת אף סכום זה לא יכלל בגדר נזקי התובעים. סה"כ הנזק
המוכח עומד ע"ס 36,148 ₪.
49.
יתר הנזקים אשר נתבעו בידי התובעים הם נזקים עתידיים בסך 75,358 ₪ , אשר לא הובאה לפני ראיה של ממש לנחיצותם של אותם תיקונים שהתבקשו במסגרתם. לזאת יש להוסיף את קביעת מומחה בית המשפט כי אין לזכות את התובע בגינם של נזקים נטענים אלו בגין חלקו של הנתבע ביצירת הנזק הנטען.
50.
אשר לנזקי עוגמת הנפש והטרחה אשר נגרמה לתובעים, התובעים העריכו נזקים אלו בסכום כולל של 70,000 ₪. בעניינם שקלתי את טיב הליקויים ואת אי הנוחות אשר נגרמה לתובעים שזוהי דירת מגוריהם , את העובדה כי רובו של הנזק מקורו בתקלות קודמות ונזקים שלא תוקנו תקופה ארוכה. את העובדה כי התובעים בחרו להמתין כמחצית השנה עד אשר פנו אל הנתבע בהודעה אודות הנזק אשר אירע ואת התנהלות הנתבע אשר על אף שחלפה יותר משנה מאז סיים עבודתו , הגיע לבית התובעים ותיקן את הנזק. התובעים לעומתו בחרו בפתרון יקר יחסית לבעיה, של ייבוש המצע מתחת לריצוף באמצעות חב' סופר דריי, אף שעמדו לרשותם פתרונות זולים יותר. כך בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט. בשים לב לכלל אלו, אני סבורה כי הנזק הלא ממוני בכללו
בגין נזקי הרטיבות עומד ע"ס של
5000 ₪.
51.
סכום הנזק הלא ממוני והנזק אשר הוכח לפני הוא 41,148 ₪. מתוכם עומד חלקו של הנתבע , כאמור, על 1/3 הנזק ובסה"כ על סך של
13,716 ₪. משקבעתי כי הנתבע הפר את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית באשר לעבודה אותה ביצע עבור התובעים וכי הוכח לפני קשר סיבתי
ל 1/3 מהנזק אשר אירע בבית התובעים, הרי שעל הנתבע החובה לפצות את התובעים בגין חלקו בנזק בסך 13,716 ₪.
52.
סוף דבר,
התובענה מתקבלת חלקית בהתאם למפורט לעיל ואני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 13,716 ש"ח. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ( 14/8/17) ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כן, יישא הנתבע בהוצאות התובעים בסך 6000 ₪ ושכ"ט עו"ד
בסך 8500 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,
י"ג אב תשע"ט, 14 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 30025-08/17 תדהר כהן, שרה אקרמן כהן נ' יורם מצנר (פורסם ב-ֽ 14/08/2019)