פסקי דין על פנחס חורי גולדה סמילה | פסקי דין על יצחק דאבוש
27505-03/18 א 14/08/2019
א 27505-03/18 פנחס חורי גולדה סמילה נ' יצחק דאבוש
בית משפט השלום בנתניה
ת"א 27505-03-18 פנחס ואח' נ' דאבוש ואח'
מספר בקשה:
16
לפני
כבוד השופט
אלי ברנד
מבקשים
1.
פנחס חורי
2. גולדה סמילה
נגד
משיב
יצחק דאבוש
ב"כ המבקשים: עו"ד רינה חורי
ב"כ המשיבים: עוה"ד ישראל פפר
וניר לרר
החלטה
לפני בקשת המבקשים (התובעים) לחייב את המשיב (הנתבע 1) בהוצאות בגין בקשה שהגיש לחייבם בהפקדת ערובה כתנאי להמשך ניהול ההליך וחזר ממנה טרם ההחלטה לגופה אך לאחר תשובתם.
המבקשים נוגעים בבקשתם בהיקף התשובה שלטענתם נאלצו להגיש, בעובדה שבאת כוחם פנתה אל ב"כ המשיב טרם הגשת התשובה בהצעה לחזור מן הבקשה ונענתה ריקם ובעקרון השוויון הדיוני נוכח העובדה שבגין דחית בקשה לסעד זמני שהגישו חוייבו מרשיה בהוצאות.
המשיב טוען כי היתה הצדקה להגשת הבקשה שכן המבקשים נמנעו מתשלום ההוצאות שנפסקו לחובתם במשך חודשים רבים ואילצו את המשיב לפתוח תיק הוצאה לפועל, מצב אשר הוביל לחשש כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו בתום ההליך אם – לטעמו כאשר – תדחה התביעה, וכי ענין זה שונה מן הבקשה לסעד הזמני בגינה התקיימו שני דיונים במעמד הצדדים ובסופו של דבר נדחתה לגופה ועל כן אי פסיקת הוצאות אינה חוטאת לעקרון השוויון הדיוני.
אמנם הכלל הוא כי בגין בקשה שנדחתה או נמחקה וצד נאלץ להשיב עליה יש מקום לפסיקת הוצאות, ואף בתקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות") אשר אמנם טרם נכנסו לתוקף
אך אושרו כבר ומלמדות על מגמת מחוקק המשנה, נקבע כי – "
בתום הדיון בכל בקשה יפסוק בית המשפט את הוצאות הבקשה ועל מי הן חלות, בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור
", אולם סבורני כי בענייננו קיימים טעמים שלא לפסוק הוצאות בשלב הדיוני הנוכחי בגין הבקשה.
אין להקל ראש בעובדה שתובעים אשר נפסקו לחובתם הוצאות נמנעו מלשלמן במועד וגררו את המשיב, שלזכותו נפסקו ההוצאות בדין, להשקעת מאמצים ומשאבים נוספים לשם גבייתן.
בתוך עמי אנוכי יושב וקשיי גביה אינם אירוע נדיר, קל וחומר כאשר עסקינן בתושבי חוץ כבדידן, אולם מדובר בענין לא ראוי וכזה המוביל לכך שניתן בהחלט להבין נתבע החושש כבר בראשית ההליך מפני הוצאות נוספות שלא יוכל לגבות בסופו של הליך נוכח התנסותו.
בנסיבות אלה וכאשר עסקינן בתובעים תושבי חוץ, הגשת בקשה לחיובם בערובה כתנאי להמשך ניהול ההליך אינה מהלך מופרך או חסר כל בסיס.
עם זאת, אכן הזכרתי בהחלטתי מיום 2.6.19 את ההלכות הנוגעות לבקשה לחיוב בהפקדת ערובה מכח הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 במטרה לנסות להביא את הצדדים להסכמה ביחס לבקשה תוך חסכון בהוצאות.
לשמחתי לא נפלו דברי על אזניים ערלות וללא צורך בדיון במעמד הצדדים או הכרעה שיפוטית הסכים המשיב לחזור בו מבקשתו תוך עתירה כי הדבר יהיה ללא צו להוצאות.
לטעמי ראוי לעודד צדדים אשר אוזניהם כרויות להמלצות בית המשפט, באופן המקל גם על הצד שכנגד וחוסך בזמן שיפוטי, בכך שהם מייתרים את ההתדיינות בבקשות גם אם מלכתחילה סברו כי היה מקום להגשתן.
גישה זו מגשימה גם מטרה נוספת הנזכרת בתקנות 5-1 לתקנות החדשות, המטרה של ניהול הליך מידתי ויעיל תוך חסכון במשאבי זמן, מטרה המוטלת אף על הצדדים עצמם (תקנה 3(ב)).
אשר לעקרון השוויון הדיוני, אכן קיים הבדל ניכר בין הבקשה לסעד הזמני לבקשה הנוכחית.
בבקשה לסעד הזמני התקיימו שני דיונים במעמד הצדדים, בין היתר בשל מחדל המבקשים מלצרף צד רלוונטי ביותר לבקשה, ואף התעוררו במהלכה שאלות של אתיקה מקצועית של עורכי דין באשר ב"כ המבקשים היתה גם המצהירה מטעמם (המבקשים היו מיוצגים באותה עת על ידי פרקליטה אחרת ולא ב"כ הנוכחית) ועמדה על המשכה של מציאות זו למרות בעייתיותה, הדיון השני התארך לא מעט גם בשל התנהלותה הלוחמנית ללא הצדקה של ב"כ המבקשים דאז, ובסופו של דבר נדחתה הבקשה גם בשל העובדה שהסעד המבוקש כלל לא ענה על הגדרת "סעד זמני" בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי וגם לגופן של הטענות שהועלו בגדרה.
במצב האמור לא היה מנוס מפסיקת הוצאות לחובת המבקשים, בשונה מן הבקשה הנוכחית.
עם זאת, אינני סבור כי התוצאה צריכה להיות דחיה מוחלטת של טיעוני המבקשים ביחס להוצאות הבקשה ויש לבחון את הסוגיה בראיה מעט יותר רחבה.
הפועל היוצא מן האמור לעיל הוא שבשלב זה אינני עושה צו להוצאות בגין מחיקת הבקשה לחיוב המבקשים בהפקדת ערובה, וטענות הצדדים בנושא זה שמורות להם לשלב הסיכומים בהליך העיקרי כחלק מהוצאות ההליך כולו ובשים לב אף לתוצאה הסופית, אשר תבהיר מה היתה מידת ההצדקה של ניהול ההליך כולו.
ניתנה היום, י"ג אב תשע"ט, 14 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
א בית משפט שלום 27505-03/18 פנחס חורי גולדה סמילה נ' יצחק דאבוש (פורסם ב-ֽ 14/08/2019)