פסקי דין על בנק מזרחי טפחות | פסקי דין על u.m.b (switzerland) ltd. zurich | פסקי דין על מזרחי טפחות חברה לנאמנות | פסקי דין על משה אהרוני | פסקי דין על אלעד כץ | פסקי דין על יעקב פרי ואח' |

17044-12/14 תנג     14/08/2019




תנג 17044-12/14 בנק מזרחי טפחות בע"מ, u.m.b (switzerland) ltd. zurich, מזרחי טפחות חברה לנאמנות נ' משה אהרוני, אלעד כץ, יעקב פרי ואח'








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



תנ"ג 17044-12-14 משה אהרוני
נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ
, יעקב פרי, משה וידמן, אליעזר יונס, אלדד פרשר, חיים גיט, גלית ויזר ונחום פרצל

תנ"ג 39057-03-19 אלעד כץ
נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ
,
u.m.b (switzerland) ltd, zurich
ומזרחי טפחות חברה לנאמנות
בע"מ








מספר בקשה:34
לפני
כבוד השופט
מגן אלטוביה


המבקשים:

1.
בנק מזרחי טפחות בע"מ
2.
u.m.b (switzerland) ltd. zurich
3.
מזרחי טפחות חברה לנאמנות
ע"י ב"כ עוה"ד רם כספי
וד"ר ישראל לשם


נגד


המשיבים:


משה אהרוני
– המבקש בתנ"ג 17044-12-14


ע"י בא כח עוה"ד תומר ברם


אלעד כץ
– המבקש בתנ"ג 39057-03-19


ע"י בא כח עוה"ד ד"ר שחר ולר

2.
יעקב פרי
3.
משה וידמן
4.
אליעזר יונס
5.
אלדד פרשר
6.
חיים גיט
7.
גלית ויזר
8.
נחום פרצל
ע"י ב"כ עוה"ד ניר כהן
ואמיר בן-ארצי




החלטה


שניים הגישו בקשות לגילוי ועיון במסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 שעניינן בירור העובדות בקשר עם הנזק שנגרם, אם נגרם,
לבנק מזרחי טפחות בע"מ
ומבקשות 2 ו – 3 (להלן: "הבנק") בגין סיוע של עובדים בבנק ללקוחות הבנק, תושבי ארה"ב, להלבין הון ולהתחמק מתשלומי מס בארה"ב (להלן: "פרשת המס"). יצוין כבר עתה
כי בביאורים לדוחות הכספיים לשנת 2013 ואילך ציין הבנק כי הרשויות בארה"ב מנהלות חקירה בעניין פרשת המס.
הבקשה הראשונה לגילוי ועיון במסמכים בקשר עם פרשת המס הוגשה ביום 8.12.2014, על ידי מר משה אהרוני
(להלן: "אהרוני" ו"בקשת אהרוני"), ובה ביקש אהרוני להורות לבנק ולמשיבים

2 – 8 (להלן: "המשיבים") למסור לעיונו מסמכים כמפורט בסעיף 164 (א – ח) לבקשת אהרוני.

בסמוך לאחר הגשת בקשת אהרוני, הוגשה ביום 12.3.2015, בקשה לאישור תביעה נגזרת בקשר עם פרשת המס (תנ"ג 20830-03-15). בקשה זו נמחקה בהחלטה מיום 1.12.2015.

נוכח הליכי החקירה שנקטו הרשויות בארה"ב בקשר עם פרשת המס, ניתנה החלטה מיום 18.4.2016 לפיה עוכב הדיון בבקשת אהרוני עד לקבלת דיווח באשר לסיום החקירה ותוצאותיה. ביום 12.3.2019 נכרת הסכם בין הבנק לבין משרד המשפטים בארה"ב וביום 13.3.2019 הוגשה הודעה על כך לתיק בית המשפט, לצורך חידוש ההליכים בבקשת אהרוני.

הבקשה השנייה לגילוי ועיון במסמכים בקשר עם פרשת המס הוגשה ביום
18.3.2019, על ידי מר אלעד כץ
(להלן: "כץ" ו"בקשת כץ"), ובה ביקש כץ להורות לבנק למסור לעיונו מסמכים כמפורט בנספח 1 לבקשת כץ.

הבקשה שלפני הוגשה על ידי הבנק, ובה הוא מבקש להורות על מחיקת אחת מן הבקשות לגילוי ועיון במסמכים. המשיבים (2 – 8) מסכימים לבקשת המחיקה.

אהרוני, מבקש למחוק את בקשת כץ ואילו כץ מבקש למחוק את בקשת אהרוני.

לבקשתו של כץ, התקיים דיון בבקשה ביום 24.6.2019, בו השמיעו באי כח הצדדים את טענותיהם והבקשה הועברה להכרעה.

בסמוך לחודש מרץ שנה זו, החליט דירקטוריון הבנק למנות ועדה בלתי תלויה שתפעל כוועדת תביעות לבחינת פרשת המס.

דיון



1.
מנגנון התביעה הנגזרת קבוע בסעיפים 194 – 206 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, אולם אין למצוא בו הסדרה ל"תחרות" בין בקשות לאישור תביעה נגזרת או בקשות לגילוי ועיון במסמכים לפי הוראות סעיף 198א לחוק. בפסיקה של בית המשפט כאן, נקבע כי על "תחרות" כאמור יש להחיל בדרך של היקש, את הוראות סעיף 7 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006, לפי שיש מאפיינים דומים לבקשות לאישור תובענה כתובענה ייצוגית ולבקשות לאישור תביעה נגזרת. משלא נטען אחרת במסגרת ההליך כאן, אבחן את טענות הצדדים לאור הוראות סעיף 7 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, בשינויים המתחייבים.

2.
אחת האפשרויות הנזכרות בסעיף 7 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, במקרה של תחרות בין בקשות לאישור, היא מחיקה של אחת הבקשות מטעמי יעילות ומניעת הכרעות סותרות, והכל בכפוף לכך שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר. בהיקש לתחרות בין בקשות לאישור תביעה נגזרת, ניתן למחוק את אחת הבקשות המתחרות מטעמי יעילות ומניעת הכרעות סותרות ובלבד שעניינה של החברה, בשמה מבוקש לתבוע, ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר.

יצוין, כי בהתאם להוראות סעיף 7 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות ניתן לדון בשתי הבקשות יחדיו, אולם אפשרות כזו לא הועלתה על ידי מי מהצדדים, ועל כן, איני רואה לנכון לדון באפשרות זו.

3.
בסעיף 7 (ב) (3) לחוק תובענות ייצוגיות, נקבע כי יש להעדיף את הבקשה המוקדמת על פני הבקשה המאוחרת, אלא אם יש טעמים מיוחדים להעדפת הבקשה המאוחרת. בע"א 3293/17, 6859/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ ואח'
נ' שלומי טלמור ואח'
(פורסם בנבו) (להלן: "עניין רבקה"), דן בבית המשפט בתחרות בין בקשות לאישור תביעה נגזרת, וכך נקבע (שם, פסקה 3 לפסק הדין של כבוד השופט נ' הנדל):

"...כפי שיוסבר להלן, דעתי היא כי הכלל הראוי לצורך הכרעה בין תובעים פוטנציאלים בתביעה נגזרת הוא כי העדיפות תינתן לראשון בזמן, אשר בקשתו מניחה תשתית ראייתית ראשונית לעמידה בתנאים לאישור תביעה נגזרת...כמו כן, בקשה מאוחרת תיסוג בפני
בקשה מוקדמת אשר עומדת ברף הנדרש של תשתית ראייתית ראשונית, אלא אם הבקשה המאוחרת תורמת לאיכות התביעה בכך שהיא מוסיפה נדבך משמעותי נוסף. ההכרעה בתחרות העיתוי שונה מהכרעה בתחרות האיכות. הראשונה עניינה בבחינה טכנית. האחרונה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר ייבחן את התרומה הייחודית של הבקשה המאוחרת במכלול הנסיבות. על בית המשפט לשקול הן שיקולים הנוגעים לניהול ההליך הקונקרטי והצלחתו, והן מדיניות שיפוטית כללית, שעניינה שיקולים הנוגעים להוגנות ומערך התמריצים הניצב בפני
תובעים פוטנציאלים בתביעות עתידיות".

בהמשך נקבע (שם, פסקה 4):

"מנגנון התביעה הנגזרת נועד להבטיח את מימושה של זכות התביעה העומדת לחברה במצבים בהם ישנו חשש שמא החברה עצמה לא תממש אותה. טובת החברה היא העומדת בליבת המנגנון".

4.
לטענת כץ, אהרוני הגיש את בקשתו "מוקדם מדי ובטרם מיצוי ההליכים" במטרה "לתפוס מקום בתור". הגשת בקשת אהרוני בסמוך לפתיחת החקירה הפלילית נגד הבנק הייתה לרעת הבנק משום "שמסירת מסמכים בעת שמתנהלת חקירה הינה בניגוד לדין ובלתי – מתקבלת על הדעת" ומכאן שאהרוני הגיש את בקשתו בחוסר תום לב. בהקשר זה מצביע כץ על החלטת בית המשפט לעכב את הדיון בבקשת אהרוני עד לסיום החקירה, וטוען, כי בכך יש "פלוגתא פסוקה חלוטה" לפיה אהרוני הגיש את בקשתו מוקדם מדי. עוד טוען כץ כי אהרוני אף חתם על הסדר דיוני במסגרתו הודה כי "אין כל טעם ענייני לדון בשלב זה בסוגיית גילוי המסמכים".

עוד טוען כץ, כי נוכח העיתוי המוקדם בו הוגשה בקשתו, אהרוני לא יכול להצביע על ראיה שיש בה ללמד על התרשלות של נושא משרה בבנק, בקשת אהרוני אינה מכילה כל נתון, עובדה או מסמך המלמדים שנושא משרה בבנק התרשל. כך גם אהרוני לא יכול היה להצביע על נזק שנגרם לבנק עקב ההתרשלות הנטענת, לפי שבשלב הגשת בקשת אהרוני כל שאירע הוא שהבנק התבקש למסור מידע לרשויות בארה"ב. לכן, לטענת כץ, בקשת אהרוני אינה צולחת אף את הרף הנמוך הנדרש מבקשה לגילוי מסמכים.

לטענת כץ, לבקשת אהרוני לא צורף ההסכם בין הבנק לבין ממשלת ארה"ב, לא צורף כתב האישום נגד הבנק, לא צורף מסמך העובדות המוסכמות. לעומת זאת, בקשת כץ היא בקשה מקיפה יסודית ומעמיקה והיא הוגשה לאחר "עבודת מחקר ממושכת ורצינית", היא חובקת 37 עמודים ובנוסף דרישה מפורטת לגילוי מסמכים בהיקף של 5 עמודים ונספחים בהיקף של 350 עמודים, הכוללים את כל המסמכים החיוניים להכרעה בבקשה, שעניינה התמודדות נושאי המשרה בבנק עם "סיכון הציות".

5.
מטבע הדברים לא אוכל בשלב זה "לחלק ציונים" לאיכות הבקשות, אולם לאחר עיון בבקשת אהרוני ובבקשת כץ, נראה כי מבלי לקבוע עמדה בסוגיות העומדות להכרעה, מדובר בשתי בקשות מפורטות ורציניות, אולם אף בהתחשב בפירוט האירועים שהתרחשו לאחר הגשת בקשת אהרוני, אין למצוא בבקשת כץ נדבך מהותי וחיוני נוסף.

6.


אפשר שיש בבקשת כץ, תיאור נרחב ומפורט יותר של הרקע וההסדרים החוקיים וההסכמיים הנוגעים לאכיפת איסור הלבנת הון וגביית המס על ידי הרשויות בארה"ב, בהיבט הכללי (סעיפים 29 – 39, 48 - 62) ובהיבט הקונקרטי הנוגע לבנק (סעיפים 40 – 47), ואף פירוט נרחב של האירועים, הדיווחים של הבנק לאחר פתיחת החקירה נגדו, בשנת 2013, וניתוח של ההסכם שנכרת ביום 12.3.2019 (סעיפים 63 – 93). כך גם בנוסף לעילת הרשלנות ניתן למצוא בבקשת כץ עילה של השבה, המתייחסת להשבת מענקים ששולמו לעובדי הבנק על סמך התוצאות העסקיות של הבנק (סעיפים 125 – 128) וטענות באשר לאחריות רואי החשבון של הבנק (סעיפים 129 – 130). אלא שבכל אלה אין למצוא נדבך מהותי וחיוני שאין בבקשת אהרוני אשר הוגשה נגד הבנק ונגד המשיבים, נושאי משרה בבנק, לגביהם נטען כי הפרו את חובת הזהירות וחובת האמונים כלפי הבנק (סעיפים 91 – 123).




7.
במסגרת התשובה לבקשה ערך כץ טבלה המסכמת את עיקר ההבדלים בין שתי הבקשות, ממנה עולה כי לבקשת אהרוני לא צורפו: הסכם ההתקשרות בין הבנק לרשויות בארה"ב וכתב האישום המותנה שהוגש נגד הבנק בארה"ב, אשר לטענת כץ הם "תנאי בלעדיו אין לצורך ביסוסה של תשתית ראייתית ראשונית".

מסמכים אלה נוצרו לאחר הגשת בקשת אהרוני ובבחינת היעדרותם של מסמכים אלה, יש להתחשב במדיניות השיפוטית הנוגעת למערך התמריצים הגלום במנגנון התביעה הנגזרת. כאמור, הכלל הוא שיש להעדיף את הבקשה המוקדמת לפי שבכך מקודם אינטרס הוודאות והפשטות. במצב דברים זה, אין לאפשר הגשת בקשה מאוחרת רק כדי לכלול בה ראיות וטענות חדשות, לפי שבכפוף לקיום התנאים הקבועים בדין אין כל פסול בתיקון בקשה מוקדמת בשל אירועים שהתרחשו לאחר הגשתה מקום שהבקשה הוגשה בתום לב בשקידה ראויה בהתאם למידע שהיה גלוי באותה עת ולא רק כדי 'לתפוס מקום בתור'. בהקשר זה, יש לציין כי מתשובת אהרוני עולה כי ביום 13.3.2019 ועוד בטרם הגשת בקשת כץ, פנה אל הבנק בדרישה לקבל את הסכם ההתקשרות של הבנק עם הרשויות בארה"ב ואת כתב האישום, ומסמכים אלה הועברו אליו על ידי הבנק.

ועוד. בקשה לגילוי ועיון במסמכים היא שלב מקדים להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, ומטרתה לאפשר לתובע הפוטנציאלי לעיין במסמכים הנדרשים כדי לבחון האם יש מקום להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת וככל שכך, לחקור, לברר ולהכין בקשה ראויה הכוללת את כל העילות והטענות הרלבנטיות, את כל הנתבעים הפוטנציאלים וכימות של הנזק לחברה. ממילא, ומבלי להתיר את הרסן, אין ליתן משקל מכריע לאי הכללת משיבים מסוימים או ראיות כאלה או אחרות בבקשה לגילוי ועיון במסמכים מוקדמת, מקום שהבקשה הוגשה בתום לב והיא עומדת ברף האיכות המלמד שלא הוגשה כלאחר יד ובלא שקידה ראויה, רק כדי לתפוס מקום בתור.

8.
טענתו של כץ, לפיה הגשת בקשת אהרוני בעיתוי בו הוגשה פעלה לרעת הבנק, מעוררת שאלה באשר לשימוש הראוי והנכון במנגנון התביעה הנגזרת במקרה בו נפתחת חקירה פלילית נגד החברה. האם יש לאפשר להנהלת החברה להתמודד עם חקירה שנפתחה בקשר עם פעולות (במעשה ובמחדל) המקימות עילת התערבות שנעשו על ידי עובדי החברה ו/או נושאי המשרה בה (להלן: "הפעולות המזיקות") ורק בסיום החקירה להפעיל את מנגנון התביעה הנגזרת או שמא יש להפעיל את מנגנון התביעה הנגזרת בהיוודע דבר ביצוע הפעולות המזיקות גם אם במקביל או בסמוך נפתחה חקירה. מצד אחד נושאי המשרה בחברה מופקדים על ענייני החברה והם אשר נבחרו על ידי בעלי המניות לנהל את ענייני החברה בשל כישוריהם וניסיונם, ועל כן, לכאורה יש לאפשר להם להתנהל מול החקירה ורק בסיומה ובכפוף לתוצאותיה להפעיל את מנגנון התביעה הנגזרת. מצד שני, קיים חשש שבמהלך החקירה יעדיפו נושאי המשרה את האינטרס שלהם (למלט עצמם מענישה פלילית) על פני האינטרס של החברה ובכך יש כדי להצדיק את מימוש מנגנון התביעה הנגזרת מיד עם היוודע דבר ביצוע הפעולות המזיקות. בהתחשב בתכלית מנגנון התביעה הנגזרת ומכלול ההוראות שנקבעו בחוק החברות בעניין התביעה הנגזרת, נראה כי המחוקק לא שלל אפשרות להתערבות בענייני החברה תוך הפקעת סמכות מנהלי החברה במקרה בו החברה מתמודדת מול חקירה או תביעה שהוגשה נגדה. כך בסעיף 203 לחוק נקבע כי בית המשפט רשאי להפקיע ממנהלי החברה את הכוח להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגד החברה ולאפשר לבעל מניה או דירקטור להתגונן בשם החברה בכפוף לכך שההגנה הנגזרת היא לטובת החברה והמתגונן אינו פועל בחוסר תום לב. דהיינו, מקום שמתעורר חשש שנושאי המשרה יעדיפו את האינטרס האישי שלהם על פני טובת החברה במסגרת חקירה המתנהלת נגד החברה, יש להקדים ולעשות שימוש במנגנון התביעה הנגזרת. על כן, אין פסול או פגם בהגשת בקשה לגילוי ועיון במסמכים (או בקשה לאישור תביעה נגזרת) בשלב בו נודע על ביצוע פעולות מזיקות גם אם בסמוך או במקביל נפתחה חקירה פלילית הנוגעת לאותן פעולות מזיקות. טענת כץ, כאילו מסירת מסמכים בעת שמתנהלת חקירה היא בניגוד לדין ובלתי מתקבלת על הדעת, אינה נראית לי. בשלב הדיון בבקשה לגילוי ועיון במסמכים למבקש ולבית המשפט יש שיקול דעת באשר לאופן ניהול הדיון בבקשה. יראו לנכון יעכבו את הדיון עד לסיום החקירה, ימצאו אחרת תידון הבקשה ותוכרע במקביל להליכי החקירה. בהקשר זה יש להדגיש כי תכליות החקירה ומנגנון התביעה הנגזרת אינם חופפים בהכרח ונטל ההוכחה בהליך הפלילי שונה מנטל ההוכחה במסגרת הליכי התביעה הנגזרת, כאשר במסגרת הדיון במנגנון התביעה הנגזרת יש להעדיף את טובת החברה. עוד יש להדגיש בענייננו, כי לצורך אישור בקשה לגילוי ועיון במסמכים, די להציג בפני
בית המשפט "תשתית ראייתית ראשונית", לפיה
התביעה הנגזרת וניהולה הן לטובת החברה והמבקש עצמו אינו פועל שלא בתום לב.

אוסיף, כי התנהלות מנהלי החברה במסגרת החקירה הפלילית ביחס לפעולות המזיקות, ככל שהיא מכוונת נגד החברה, היא בבחינת "סיפור חדש" העומד בפני
עצמו למבחן טובת החברה במסגרת מנגנון התביעה הנגזרת. על כן, אין חובה לכרוך בינו לבין מימוש מנגנון התביעה הנגזרת ביחס לפעולות המזיקות. בהקשר זה, יצוין כי במסגרת בקשתו ציין אהרוני את האפשרות שתוגש בקשה להתגונן בהגנה נגזרת בהליכים הננקטים נגד הבנק (סעיפים 134 – 146). כמובן, שעניין זה אינו רלבנטי לאחר שהבנק הגיע להסכמות עם הרשויות בארה"ב.

9.
בענייננו, בקשת אהרוני הוגשה עם היוודע הפעולות של עובדי החברה המקימות לכאורה עילת התערבות וכאמור בכך אין פסול. אמנם ההליכים בבקשת אהרוני עוכבו לפי בקשה מוסכמת של הצדדים לבקשה, אולם זאת במסגרת שיקול הדעת הנתון למבקש ולבית המשפט הרואה את טובת החברה. לציין, כי ההחלטה על עיכוב הדיון התקבלה, לאחר שהוגשו תשובות לבקשה, היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי הוא מצטרף לבקשה (ראה הודעה מיום 9.8.2017) והתנהל דיון במסגרתו נקבע כי בקשת אהרוני עדיפה על פני בקשה לאישור תביעה נגזרת מאוחרת (ראה החלטה מיום 1.12.2015). דהיינו החלטת בית המשפט לעכב את הדיון בבקשת אהרוני התקבלה לאחר שהצדדים המעורבים שטחו את טענותיהם בפני
בית המשפט וזה ראה לנכון לעשות כן. עוד יש להוסיף, כי בקשת כץ הוגשה לאחר שהצדדים לבקשת אהרוני השקיעו משאבים בניהול הדיון עד לעיכובו וגם בכך יש כדי לתמוך בהעדפת בקשת אהרוני.


סוף דבר

בהתחשב בכל האמור לעיל, נראה כי במקרה כאן אין הצדקה לחרוג מהכלל לפיו יש ליתן עדיפות לבקשה המוקדמת, ועל כן, אני מוחק את בקשתו המאוחרת של אלעד כץ
בתנ"ג 39057-03-19.

המבקש בתנ"ג 39057-03-19 (אלעד כץ
) ישלם למבקש בתנ"ג 17044-12-14 (משה אהרוני
) את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 28,000 ₪ ובנוסף ישלם למבקשים (בנק מזרחי) הוצאות בסך 12,000 ₪ ולמשיבים 2 – 8 הוצאות בסך של 6,000 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא את ההחלטה לבאי כח הצדדים
ניתנה היום, י"ג אב תשע"ט, 14 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.










תנג בית משפט מחוזי 17044-12/14 בנק מזרחי טפחות בע"מ, u.m.b (switzerland) ltd. zurich, מזרחי טפחות חברה לנאמנות נ' משה אהרוני, אלעד כץ, יעקב פרי ואח' (פורסם ב-ֽ 14/08/2019)