פסקי דין על ניסים שי אליהו | פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ

8532-05/19 א     12/08/2019




א 8532-05/19 ניסים שי אליהו נ' כלל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 8532-05-19 אליהו נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
תיק חיצוני
:



לפני
כב' הרשם הבכיר אבי כהן



התובע

ניסים שי אליהו

ע"י ב"כ עוה"ד רחל רייצ'ל שחר


נגד


הנתבעת

כלל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל קזס


המשיבה
(לעניין פטור האגרה)
מדינת ישראל
ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)



החלטה

לפניי בקשה (שנייה) לפטור מאגרה מטעם התובע (להלן: "הבקשה שבנדון").

ראשית ולמען הסדר הטוב, אסקור הקיים והרלוונטי בתיק:

·
ביום 05.05.19 הוגש מטעם התובע כתב תביעה "ביטוחית" ע"ס 700,000 ₪ נגד הנתבעת. בכתב התביעה לא צוין כל סדר דין מיוחד ותיק ביהמ"ש נפתח עבור תביעה בסדר דין רגיל. בין היתר, נטען בכתב התביעה כי אמו (המנוחה ז"ל) של התובע רכשה מהנתבעת פוליסת ביטוח חיים אותה ביקש התובע לפדות לאחר פטירת האם, אלא שאז נמסר לידיו מטעם הנתבעת "מכתב ביטול פוליסה מיום 04.04.17", בנימוק לפיו הפוליסה בוטלה ולפיכך אין זכאות לתגמולי ביטוח לפיה. עוד נטען בכתב התביעה כי האם המנוחה מעולם לא קיבלה כל מכתב על ביטול הפוליסה. בנוסף נטען בכתב התביעה כי חרף פניות "חוזרות ונשנות" שנעשו מטעם התובע אל הנתבעת בעניין זה, לא סיפקה הנתבעת כל תשובה עניינית.
o
נספחים שצורפו לכתב התביעה:
§
תצהיר מיום 02.05.19 מאת התובע ובו מוצהר כי התצהיר נעשה בתמיכה לתשובה לתגובה בטענת פרעתי (נראה על פניו שמדובר בהצהרה שגויה!).
§
העתק שני מכתבים מיום 2.1.19 מאת ב"כ התובע לכבוד הנתבעת.
§
העתק צו ירושה מיום 15.04.18 ממנו עולה לכאורה כי התובע הוא יורש יחיד לעיזבון אמו המנוחה.
§
עותקי מכתבים מהשנים 2017-2018 מאת הנתבעת הממוענים לאמו המנוחה של התובע.
§
צילום תעודת זהות של התובע.
o
הערת ביהמ"ש
: התובע לא צירף לכתב התביעה את פוליסת הביטוח עצמה, שעליה מבוססת התביעה, וגם לא מסמך אחר המפרט/מציג את תנאי הפוליסה.
·
ביום 05.05.19 הוגשה בקשה ראשונה לפטור מאגרה מטעם התובע. הבקשה הוגשה על גבי טופס תצהיר מובנה, צוינו בה רק שם התובע וכי אין ביכולתו לשלם את האגרה. לבקשה לא צורפו כל נספח או אסמכתא.
o
בהחלטתי מיום 08.05.19 דחיתי את הבקשה כפי שהוגשה בנימוק שאינה מגלה דבר על מצבו הכלכלי הנטען של התובע, לא צורפו לה כל אסמכתא או מסמך תומך וזאת בניגוד לדין הרלוונטי ובנוסף הבקשה אינה מתייחסת כלל לעילת התביעה. בנוסף הוריתי לתובע לשלם את האגרה עד יום 15.06.19 שאחרת תימחק התביעה וייסגר התיק.
·
ביום 05.06.19 הוגשה הבקשה שבנדון ולפיה, בין היתר, לתובע אין נכסים או משאבים ואינו יכול לעמוד בתשלום האגרה. לבקשה צורף תצהיר מיום 16.05.19 מאת התובע ואלה עיקריו:
§
אמו של התובע נפטרה, שתי אחיותיו הסתלקו מן הירושה והוא עומד בפני
חוב בסך כ-130,000 ₪ "בגלל שירשתי חובות של אמא שלי".
§
אמו של התובע מסרה לו "על ערש דווי" שישנה פוליסת ביטוח חיים על שמה אצל הנתבעת וזו אינה מוכנה לשלם לו.
§
לתובע אין חסכונות, פנסיה, קופת גמל, רכוש בעל ערך וכיו"ב.
§
התובע אינו בעל חברה או בעל מניות בחברה.
§
התובע לא קיבל פיצויים, ירושה או מתנה ב-3 השנים הקודמות לבקשה.
§

"אין לי ממה לשלם אגרה, ועד שלא אתמיד בעבודתי הנוכחית ואצבור קצת כסף פנוי, לא אוכל להתחיל להחזיר את חובותיי".
o
בנוסף לתצהיר האמור לעיל צורפו לבקשה שבנדון הנספחים הבאים:
§
עותקי 12 תלושי שכר על שם התובע מהחודשים 05/18-04/19.
§

10 תדפיסי תנועות חשבון בנק (חשבון בנק אחד בסניף של בנק הפועלים).
·
הערת ביהמ"ש
: התדפיסים אינם נושאים כל פרט מזהה לגבי זהות בעל או בעלי החשבון.
o
בהחלטתי מיום 07.06.19 הוריתי על העברת הבקשה שבנדון לתגובת הנתבעת וכן לתגובת המשיבה (המדינה) ואלה יועברו לתשובת התובע.
·
ביום 13.06.19 הוגשה תגובת המשיבה (המדינה) ולפיה המדינה מוצאת להותיר את ההכרעה בבקשה שבנדון לשיקול דעת ביהמ"ש ונומק, בין היתר, כי הבקשה שבנדון אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית ובידי ב"כ המדינה אין מידע רלוונטי לבקשה מעבר למידע הקיים בתיק ביהמ"ש. כמו כן מבקשת המשיבה מביהמ"ש לקבוע כי אם תתקבל בקשת התובע לפטור מאגרה וכן יזכה התובע בתביעה, תחויב הנתבעת בתשלום האגרה, בהתאם לסעיף 14(י) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.
o
הערת ביהמ"ש
: מדובר למעשה בתגובה שאין בה דבר: אין בה כל נקיטת עמדה עניינית לגופה של הבקשה שבנדון, והיא מגלה אדישות גמורה של המדינה לבקשה ולהליך.
·
ביום 26.06.19 הוגשה תגובת הנתבעת ובה היא מתנגדת לבקשה שבנדון.
o
נימוקים עיקריים לתגובת הנתבעת:
§
תצהיר התובע שצורף לבקשה שבנדון אינו פורש תשתית ראייתית מספקת ע"מ להראות כי אין ביכולתו של התובע לשלם את האגרה.
§
התובע אינו מפרט מה מהות החובות שנטען שירש ואינו מביא כל ראייה לקיומם.
§
התובע אינו מפרט אילו נכסים וזכויות ירש באותה ירושה לצד החובות הנטענים.
§

"התובע עובד ומקבל משכורת בסך של כ-7,000 ₪" ובנוסף עולה מהמסמכים שהגיש שמפעם לפעם מופקד בחשבונו כסף מזומן נוסף.
§
מתדפיס חשבון הבנק של התובע עולה כי הוא מחזיק כרטיס אשראי מסוג "דירקט" וגם כרטיס אשראי מסוג "מסטרקרד" ומסקנת הנתבעת מכך היא שהתובע "יכול בנקל לקבל הלוואה באמצעות חברת כרטיסי האשראי כנדרש לצורך תשלום האגרה".
§
מתדפיס חשבון הבנק של התובע עולה גם שמבוצע בו תשלום החזר הלוואה בהוראת קבע ומכאן שלתובע אמצעים מספקים לקבלת הלוואה ממוסד בנקאי אך הוא אינו מגלה פרטי ההלוואה שכבר לקח.
§


התובע אינו מראה כי פנה לבנק, חברת אשראי ואף לא לידידים או בני משפחה בבקשה להלוואה וסורב.
§
התובע לא צירף פירוט תשלומים בכרטיסי אשראי כדי שניתן יהיה להתרשם מהוצאותיו.
§

"לא הוכח עוניו של התובע, מבוקש כי הבקשה לפטור מתשלום אגרה תידחה, תוך פסיקת הוצאות".
§
התובע לא התייחס בבקשתו כלל לעילת התביעה ודי בכך להביא לדחיית הבקשה.
o
תגובת הנתבעת הוגשה ללא תצהיר וללא כל נספח אחר.
·
ביום 21.07.19 הוגשה תשובת התובע לתגובת הנתבעת לבקשה שבנדון ולפיה יש לדחות את כל טענות הנתבעת הנזכרות בתגובתה ולקבל את הבקשה שבנדון.
o
נימוקים עיקריים לתשובת התובע:
§
פעם אחת הופקד מזומן בחשבון התובע כסיוע שקיבל עקב מצבו הכלכלי הקשה שהוחמר בשל לידת בנו.
§
כתב הבקשה שבנדון והתצהיר הנלווה לו מציגים מידע מלא אודות מצבו הכלכלי של התובע.
§
אין באפשרותו של התובע ללוות את הסכום הדרוש לתשלום האגרה מחברים ואף לא מבנק כלשהו שכן אין בבעלותו בטוחות מתאימות.
§
הוצאות התובע המשתקפות בתדפיסי חשבון הבנק מעידות על "רכישות חיוניות בלד, ללא מותרות וללא 'בזבוזים' ".
o
התשובה אינה נתמכת בכל תצהיר או אסמכתא.


דיון והכרעה

דין הבקשה שבנדון – להידחות.



מסגרת נורמטיבית
תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן – "התקנות") מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח (פורסם בנבו, 21.9.10);

עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

בהלכה הפסוקה נקבע כי מדובר בשני תנאים מצטברים וכי הנטל להוכיח אותם מוטל על מבקש הפטור (רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח (פורסם בנבו, 21.9.10); רע"א 9520/10 ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 8.3.11)).
את שאלת יכולת תשלום האגרה על ביהמ"ש לבחון ביסודיות [רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.11)], ובאשר למבחן עילת התביעה נקבע, כי "מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש" וכן "יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים" (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט (4) 721 (2005)) וכי על ביהמ"ש לתת דעתו גם לסכום התביעה "כחלק ממכלול הערכת התביעה" וכן להתייחס לסיכויי התביעה להתקבל (רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה ואחרים (פורסם בנבו, 26.8.07).

עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות, כאשר המבקש מוכיח התקיימותם של שני תנאי הזכאות לפטור המפורטים בתקנה זו, "רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".
ועפ"י תקנה 14(ז) לתקנות, "דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך זמן שיקבע".


דיון בתנאי הראשון – יכולת כלכלית

·
התובע
הגיש כתב בקשה בצירוף תצהיר ואסמכתאות ואלה מגלים לכאורה תמונה של אדם המועסק ברצף לפחות בשנה האחרונה, מקבל משכורת קבועה עבור עבודתו זו ומתקיים בצנעה כאשר נטען כי לו לתובע שירות אינטרנט, מנוי לעיתון או חד"כ, פנסיה, קופת גמל ו"כל רכוש בעל ערך" - אדם שנקלע לחובות כספיים כיוון שירש אותם מאמו המנוחה לבדו לאחר ששתי אחיותיו הסתלקו מן הירושה. לכאורה מבקש התובע להפרע מן הנתבעת על סכום התביעה ולהשתמש בכסף, בין השאר, לכיסוי אותם חובות אמורים.
מתשובת התובע לתגובת הנתבעת עולה כי לתובע יש ילד צעיר וכי בסמוך ללידתו קיבל התובע ממקור לא ידוע סיוע בדמות סכום כסף שהופקד לחשבון הבנק שלו.
התובע טוען כי אין ביכולתו לעמוד בתשלום האגרה וכן אין ביכולתו ללוות את הכסף הדרוש לכך מחבריו, שאין בידיהם סכומים כאלה, ואף לא מבנק כלשהו, שכן אין בידיו בטוחות מתאימות להעמיד כנגד הלוואה כזו ומדגיש כי "הבנקים נושים המה של חובותיו".
·
הנתבעת
טוענת, בקצרה, שהתובע לא פרש תמונה מלאה של מצבו הכלכלי ותומכת טענתה זו בנימוקים שונים כפי שפורט לעיל.
·
המדינה
אינה מתנגדת לבקשה שבנדון ומותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, תוך גילוי אדישות לבקשה.

הכרעה

·
לאחר עיון מעמיק בכל מסמכי הבקשה באתי למסקנה כי התשתית העובדתית שהציג התובע בעניין יכולתו הכלכלית אינה מלאה, ולפיכך התובע לא הוכיח כדין ובאופן מספיק היעדר יכולת כלכלית לשלם האגרה הדרושה:
o
כך למשל התובע אינו מציין את מעמדו המשפחתי בכתב הבקשה ורק בכתב התשובה מתגלה כי לתובע ילד צעיר, אך לא ברור מה גילו ומה טיב מערכת היחסים של התובע עם אם הילד – האם התובע הוא אב יחידני? האם התובע ואם הילד הם בני זוג? אם כן, מדוע לא אוזכרה בשום שלב ולא הוצהר דבר לגבי רכושה כמתבקש בתקנה 14(ג) לתקנות?
o
התובע אף אינו מבהיר היכן הוא ו/או בני משפחתו (בנו) מתגוררים, ובאילו תנאים, ואינו מצרף כל אסמכתא נדרשת.
o
התובע נמנע מלהבהיר טיבו ומהותו של אותו סיוע שקיבל סמוך ללידת בנו, מניין הגיע ובאיזה אופן והאם פנה למקור אותו סיוע בבקשה לסייע לו גם כעת.
o
התובע אף נמנע מלמסור מידע על משפחתו, לבד מן הטענה כי אחיותיו הסתלקו מן הירושה וכך לא נטען ולא נודע האם פנה למי ממשפחתו בבקשה לסייע בתשלום האגרה וסורב.
o
זאת ועוד, התובע אינו מוסר פרטים על טיב הירושה, אילו נכסים נכללו בה אם בכלל, לצד אותם חובות נטענים.
o
התובע אינו מפרט הוצאותיו באופן ברור ומסודר.
o
התובע אינו מציג מידע מסודר וברור לגבי החובות הנטענים שירד מאמו ולגבי הסדרתם, ואינו מצרף כל אסמכתא על כך, באופן מעורר תמיהה.
o
קיימות סתירות כלשהן בין המוצהר ע"י התובע לאסמכתאות המוצגות על ידו. כך למשל מצהיר התובע כי אין לו פנסיה ובמקביל מציג תלושי שכר בהם ניכרת הפרשה לפנסיה; עוד מצהיר התובע, למשל, כי לא קיבל ירושות בשלוש השנים האחרונות ובמקביל מצרף לכתב התביעה צו ירושה לכבודו מ-2018.
o
התובע אינו מראה ומוכיח כי עשה ניסיונות מלאים ומוכחים לגייס מסביבתו או מנותני אשראי את סכום האגרה הדרושה, כאשר הדין מחייבו לעשות זאת, מאחר שראוי שמימון ציבורי של הליך פרטי ייעשה רק כמוצא אחרון ובלתי ברירה, לאחר שהתובע הפרטי ממצה כל אפיק פרטי אפשרי לכך.


משלא נתמלא התנאי הראשון מתייתרת לכאורה בחינת התנאי השני – התנאי בדבר עילת התביעה. למעלה מן הצורך ומבלי לנטוע מסמרות בעניין זה אציין התרשמותי כי לתובע בעיה וקושי כך במישור זה: ראשית, ולמרות דרישת הדין ואף למרות לשון החלטתי מיום 8.5.19, התובע נמנע בבקשה שבנדון מלהתייחס ליסוד זה של עילת התביעה; שנית, התובע לא צירף פוליסת הביטוח הרלוונטית החשובה, ולא טען בבקשה וממילא לא הוכיח כי ניסה בכל האמצעים הסבירים להשיגה ללא הצלחה; ושלישית, התובע נמנע מלהתמודד באופן מלא בגיבוי ראיות עם טענת הנתבעת להיעדר יריבות/עילה ביחסיו עמה.

סוף דבר

הבקשה שבנדון נדחית.

התובע ישלם את האגרה הדרושה עד יום 15.09.19 שאחרת תימחק התביעה וייסגר התיק.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות הליך זה בסך 2,500 ₪.

מצופה מנציג בכיר של פרקליטות המדינה לתת דעתו לאמור בהחלטתי זו באשר למדיניותה של המדינה בכל הנוגע לבקשת פטור מאגרה, שהרי, בסופו של יום, למדינה אמור להיות עניין גדול בשאלה, האם כספי אגרה ישולמה לו, אם לאו, ובאופן שבו הגיבה המדינה בתיק זה לא שוכנעתי כי בא לידי ביטוי אותו עניין של המדינה.

תז"פ 17.09.19



ניתנה היום, י"א אב תשע"ט, 12 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 8532-05/19 ניסים שי אליהו נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/08/2019)