פסקי דין על ירדן שמשון חזן | פסקי דין על אביב חכם | פסקי דין על ויטוריו דבח ואח' | פסקי דין על איתי ברוק | פסקי דין על גל ברוק | פסקי דין על ערן קמינסקי |

71442-05/19 הפ     13/08/2019




הפ 71442-05/19 ירדן שמשון חזן, אביב חכם, ויטוריו דבח ואח' נ' איתי ברוק, גל ברוק, ערן קמינסקי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ה"פ 71442-05-19 ברוק ואח'
נ' חזן ואח'

13.8.2019



מספר בקשה:1
לפני
כב' השופט ישעיהו שנלר
, סג"נ

ה
מבקשים
1. ירדן שמשון חזן
2. אביב חכם
3. ויטוריו דבח
4. דנה חכם
5. משה חכם
6.
עו"ד חיים שטרן
ע"י ב"כ עו"ד רועי מור


נגד

המשיבים
1. איתי ברוק
2.
גל ברוק
3. ערן קמינסקי
ע"י ב"כ עו"ד איתן ברקוביץ'


החלטה

1.
בפני
בקשה לעיכוב ההליכים בתיק שבכותרת מכוח סעיף 20 להסכם שיתוף הפעולה שנערך בין הצדדים ביום 30.6.2016 (להלן: הסכם שיתוף הפעולה), ובהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות).

רקע עובדתי
2.
עניינה של התובענה בנכס מקרקעין ברחוב טרומפלדור 48, תל אביב, הידוע כגוש 6911 חלקה 50 תת חלקה 44 (להלן: המקרקעין).
המקרקעין הינם חדר בשטח רשום של 16.5 מ"ר, הנמצא על גג של בניין בן שלוש קומות ברחוב טרומפלדור 48, תל אביב, ואשר אליו הוצמדו זכויות בניה המאפשרות בניית כ-6 דירות חדשות על הגג.

3.
המבקשים בתובענה, הם המשיבים בבקשה זו (להלן: קבוצת ברוק), רכשו את הזכויות במקרקעין יחד עם המשיבים 1-4 בתובענה, הם המבקשים 1-4 בבקשה (להלן: קבוצת חזן), תמורת סך של 9.5 מיליון ₪, בהתאם להסכם מיום 30.6.2016 (להלן: הסכם המכר).
מטרת רכישת המקרקעין הייתה מימוש זכויות הבניה הצמודות למקרקעין באמצעות הוצאת היתר בניה, בניית הדירות על גג המבנה הקיים וחלוקת הדירות בין יחידי הרוכשים (להלן: הפרויקט).

4.
המשיב 5 בתובענה, הוא המבקש 5 בבקשה זו (להלן: משה חכם), התחייב לקיים את התחייבויות קבוצת חזן כלפי קבוצת ברוק וערב לקיומן באופן אישי בהתאם למסמך "התחייבות וערבות לביצוע ומימון פרויקט טרומפלדור 48 תל-אביב" מיום 30.6.2016 (להלן: מסמך ההתחייבות).

5.
המשיב 6 בתובענה, הוא המבקש 6 בבקשה זו (להלן: עו"ד שטרן) מונה על ידי הצדדים, בהתאם להסכמים שנחתמו ביניהם, כמיצגם המשותף לצורך ביצוע הפרויקט ורישום זכויות הצדדים.

6.
עניינה של התובענה בהפרה יסודית נטענת של ההסכמים שנחתמו בין קבוצת ברוק ובין קבוצת חזן ומשה חכם.
נטען על ידי קבוצת ברוק כי למרות ששילמו עד היום סכום של 5,300,000 ₪, שלוש שנים לאחר חתימת העסקה קבוצת חזן ומשה חכם לא החלו בבניית הפרויקט זאת תוך הפרה של התחייבויותיהם היסודיות כלפיהם, ולאחר שבמשך קרוב לשנתיים החזיקו שלא כדין במיליוני שקלים שהוציאו מהם תוך שימוש במצגי שווא לצורך הוצאת היתר בניה.
כן נטען כי קבוצת ברוק קיימו עשרות פגישות עם המשיבים בתובענה והציעו הצעות שונות על מנת לקדם את הפרויקט, אך אלה משכו זמן, סירבו להגיע לפתרון ולא התחילו בבניית הפרויקט.

טענות הצדדים
טענות המבקשים בבקשה
7.
לטענת המבקשים בבקשה, קיים בהסכם שיתוף הפעולה סעיף בוררות, סעיף 20 להסכם (להלן: הסכם הבוררות), ולכן אין מקום לאפשר למשיבים לנהל את ההליך שבכותרת בבית המשפט תוך תקווה "לחמוק" מניהול ההליך בפני
בורר, אלא יש מקום להעביר את המחלוקת להליך בוררות ולפעול בהתאם להסכם הבוררות ובהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות.

8.
כך גם נטען כי המבקשים עומדים בכל התנאים המנויים בסעיף 5 לחוק הבוררות:

(א) קיומו של הסכם בוררות – תנית הבוררות הקיימת בין הצדדים מצויה בסעיף 20 להסכם שיתוף הפעולה אשר קובעת כי סכסוכים שיתגלעו בין הצדדים יוכרעו בהליך בוררות בפני
שופט בדימוס.

(ב) התובענה מתייחסת לסכסוך שההסכם חל עליו – סעיף 20.1 להסכם שיתוף הפעולה קובע כי כל סכסוך ו/או מחלוקת בין חברי הקבוצה בכל הכרוך, קשור ונובע מההסכם לשיתוף הפעולה יובא להכרעת בורר.
במסגרת התובענה טענו המשיבים כי המבקשים הפרו הוראות שונות מההסכם לשיתוף הפעולה, ולכן לא יכולה להיות מחלוקת שהמרצת הפתיחה מתייחסת לסכסוך שהסכם הבוררות חל עליו.

(ג) בעל דין שהוא צד להסכם מבקש את העיכוב – המבקשים 1-4 הינם צד להסכם שיתוף הפעולה שבו נקבעה תנית הבוררות.
כמו כן, נטען כי בסעיף 22 לכתב ההתחייבות, עליו חתום המבקש 5, נקבע כי כתב ההתחייבות כפוף להסכם שיתוף הפעולה, וכי ככל שתימצא סתירה בין ההסכמים שנחתמו בין השותפים לבין האמור בכתב ההתחייבות – יגבר האמור בהסכמים הפרטניים שנחתמו ו/או ייחתמו בין השותפים ויחול על כתב ההתחייבות בשינויים המחייבים.

(ד) המבקש היה מוכן, ועוד מוכן בשעת הגשה הבקשה, לעשות כל הדרוש לקיומה של הבוררות – המבקשים 1-5 נכונים לקיים הליך בוררות להכרעה במחלוקות העומדות במרכזה של התובענה, ולא נטען כי מי מהם סרב לברר את המחלוקת בהליך בוררות.

(ה) המבקש ביקש את עיכוב ההליכים בכתב ההגנה או בדרך אחרת ולפני שטען לראשונה לגופו של עניין התובענה – הבקשה לעיכוב הליכים אשר הוגשה הינה הבקשה הראשונה שהמבקשים הגישו בהליך ועוד לפני שטענו לגופם של דברים.

טענות המשיבים בתגובה לבקשה
9.
נטען על ידי המשיבים כי תנית הבוררות מכוח הסכם שיתוף הפעולה איננה חלה, לא על המבקש 5 ולא על המבקש 6.
כן נטען כי פיצול הדיון בנסיבות העניין אינו אפשרי, שכן המבקשים 5 ו-6 נחוצים באופן מהותי לצורך הכרעה במחלוקת בין הצדדים, ולא ניתן להעניק למשיבים סעד אפקטיבי ללא השתתפותם בהליך.

10.
באשר למבקש 5, נטען כי מוקנית סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מכוח סעיף 21 לכתב ההתחייבות אשר קובע כי "סמכות השיפוט לעניין ערבותי זו תהיה לבית המשפט המחוזי בתל אביב".
נטען כי כתב ההתחייבות מאוחר להסכם שיתוף הפעולה ואף מאזכר אותו במפורש ולכן ברור כי הצדדים לכתב ההתחייבות היו מודעים לקיומה של תנית הבוררות לפי סעיף 20 להסכם שיתוף הפעולה ובכל זאת קבעו סמכות ייחודית לבית המשפט המחוזי בכל הנוגע להתחייבותו של משה חכם.

11.
בנוגע למבקש 6, מוקנית סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט מכוח סעיף 37 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979, כנאמן וכעורך הדין המשותף הן של קבוצת ברוק והן של קבוצת חזן.
נטען כי אינו צד להסכמים שנחתמו בין קבוצת חזן ובין קבוצת ברוק, ועל כן ברור כי תנית הבוררות אינה חלה לגביו וכי בורר אינו מוסמך לתת לו הוראות בהתאם להוראות ההסכמים.
טענות המבקשים בתגובה לתשובה
12.
נטען כי מעיון בתשובת המשיבים עולה כי אינם חולקים על כך שבהתאם לסעיף 20 להסכם שיתוף הפעולה, יש לברר כל סכסוך ו/או מחלוקת בכל הכרוך, קשור והנובע מההסכם לשיתוף פעולה, לרבות ביחס לטענה בדבר סטייה ו/או אי קיום ההסכם, ולרבות ביחס לדברים אשר לא הוסדרו בהסכם, באמצעות הליך בוררות, אלא שלשיטתם אין מקום לעכב את ההליכים ולהעביר את הסכסוך לבוררות נוכח צירופם של המבקשים 5 ו-6.

13.
באשר למבקש 5, מעבר לנטען כי תנית הבוררות בהסכם שיתוף הפעולה חלה גם על מסמך ההתחייבות, נטען כי בכל מקרה מסמך ההתחייבות עליו חתום הינו ערבות בלבד של המבקש 5 כלפי המשיבים בקשר עם התחייבויותיהם של קבוצת חזן בהסכם שיתוף הפעולה, ואין בו כשלעצמו כדי לסייע למשיבים לזכות בתביעתם.
כן נטען כי די אם יקבע כי הסכם
שיתוף הפעולה הופר, על מנת שהמשיבים יהיו זכאים לסעדים להם עתרו בהמרצת הפתיחה.
נטען כי בנסיבות, ככל שיקבע שקבוצת חזן לא הפרו את הסכם שיתוף הפעולה, הרי שלא יהיה כל צורך במימוש ערבותו של המבקש 5 כלפי המשיבים בהתאם למסמך ההתחייבות.
מנגד, אם תתקבל הטענה בדבר הפרת הסכם שיתוף הפעולה, נטען כי ייתכן שהמבקש 5 יקבל את קביעותיו של הבורר ויסכים, במידת הצורך, לקיים את ערבותו כלפי המשיבים על פי מסמך ההתחייבות.
בכל מקרה, נטען כי אם יידרש לקיים הליך משלים כנגד המבקש 5 בבית המשפט המוסמך, אזי אין הצדקה לסכל את תנית הבוררות שנקבעה בהסכם שיתוף הפעולה.

14.
בנוגע למבקש 6, נטען כי צירופו אינו נחוץ באופן אמיתי על מנת לברר את המחלוקת שהתגלעה בין המבקשים קבוצת חזן ומשה חכם לבין קבוצת ברוק.
נטען כי ייתכן שהתובענה כנגד קבוצת חזן ומשה חכם תידחה, ובמקרה כאמור ממילא יתיירו גם הסעדים הפורמליים שהתבקשו כנגד המבקש 6 בתובענה.
כמו כן, נטען כי אף אם התובענה לעניין העברת מלוא הזכויות במקרקעין לבעלותם ולניהולם של קבוצת ברוק תתקבל, אין זה מן הנמנע שהמבקש 6 יקבל את קביעותיו של הבורר שימונה ויפעל בהתאם להוראות הקבועות בסכם שיתוף הפעולה, ככל שהדבר תלוי בו.
בכל מקרה, נטען כי גם אם יידרש הליך משלים כנגד המבקש 6 בבית המשפט המוסמך, אין הצדקה לסכל את הליך הבוררות.
כך גם נטען כי לא קיים כל חשש להכרעות סותרות, שכן הסעדים שהתבקשו כנגד המבקש 6 הינם נלווים ופורמליים בלבד, באופן שקבלתם או דחייתם תלויה מלכתחילה בתוצאות ההליך כנגד המבקשים האחרים.

דיון והכרעה
15.
סעיף 5 לחוק הבוררות קובע לאמור:

"(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב הגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."

16.
ככלל,
כאשר מתקיימים התנאים הכלולים בסעיף, יעכב בית המשפט את ההליכים שבין הצדדים להסכם הבוררות, זולת אם מצא כי קיים טעם מיוחד לכך שהסכסוך לא יידון בבוררות.
מאחר שלא ניתן לחייב את מי שאינו צד להסכם הבוררות ליטול חלק בהליך הבוררות, עולה השאלה כיצד על בית המשפט לנהוג במקרים בהם מוגשת בקשה לעיכוב הליכים על ידי חלק מן הנתבעים שהינם צד להסכם בוררות עם התובע, שעה שקיימים נתבעים אחרים אשר אינם צד להסכם זה.
מחד גיסא, היענות לבקשת עיכוב ההליכים במקרה כזה תוביל לפיצולם של ההליכים, כאשר המחלוקת בין התובע לנתבעים שהינם צד להסכם הבוררות תתברר במסגרת הליך בוררות, ואילו המחלוקת שבין התובע ליתר הנתבעים תתברר בפני
בית המשפט. פיצול שכזה עלול להוביל למסקנות ולקביעות סותרות, והוא אף אינו רצוי מטעמים פרקטיים.
מאידך גיסא, דחיית הבקשה לעיכוב הליכים תכשיר את הפרתה של ההסכמה החוזית בין הצדדים להסכם הבוררות.

17.
בהתאם לרע"א 985/93 אלרינה אינווסטמנט קורפוריישן נ' ברקי פטה המפריס (ישראל) בע"מ, פ"ד מח(1) 397 (להלן: עניין אלרינה), על בית המשפט לבחון קיומם של שני תנאים:

(א)
נחיצות דיונית - האם צירופו לתובענה של הנתבע שאינו צד להסכם הבוררות הינו כן, היינו לא נעשה על מנת לאפשר התחמקות מן ההתחייבות ליישב את הסכסוך במסגרת בוררות.

(ב)
נחיצות מהותית - האם ניהולם של ההליכים כמקשה אחת, ללא פיצול, מהווה תנאי לכך שהתובע יוכל לזכות בסעד אפקטיבי.

אם משתכנע בית המשפט כי יש להשיב בחיוב על שתי השאלות הנזכרות, הרי שמתקיים טעם מיוחד שלא להורות על עיכוב ההליכים.

18.
בעניין אלרינה, נקבע גם כי השאיפה לרכז את ההליכים לפני גורם שיפוטי אחד אינה מהווה כשלעצמה את ה-"טעם המיוחד" הנדרש לפי סעיף 5(ג) לחוק הבוררות כדי לא לעכב את ההליכים בתובענה כאשר קיים הסכם בוררות (שם, בעמ' 402. ראו גם רע"א 7242/10 י.ד. מילניום בע"מ נ' "חוסן" כפר שיתופי תנועת חירות בית"ר ע"ש שלמה בן יוסף בע"מ (12.12.2010)).
עוד נקבע כי בין השיקולים שיש לשקול במסגרת הפעלת המבחנים לעיל, יש לקחת בחשבון מחד גיסא את השאלה האם הבוררות לא תסיים את המחלוקת בין הצדדים והם יידרשו להליכים משפטיים נוספים ומאידך גיסא את כיבוד רצונם לנהל הליך בוררות מוסכם ויעיל ולא להיגרר לבירור משפטי ארוך ומסורבל (ראו רע"א 3873/09 עו"ד בכר נ' מושב מצליח (7.9.2009) וכן רע"א 4716/04
hotels.com

נ' זוז תיירות בע"מ
(7.9.2005)).

19.
באשר למשה חכם, סעיף 22 למסמך ההתחייבות קובע כי "כל האמור בכתב התחייבות זה כפוף להוראות ההסכם לשיתוף הפעולה ו/או כל הסכם אחר שיחתם בין השותפים. ככל ותימצא סתירה בין הוראות ההסכמים שנחתמו בין השותפים לבין האמור בכתב התחייבות זה, יגבר האמור בהסכמים הפרטניים שנחתמו ו/או שיחתמו בין השותפים ויחול על כל התחייבות זו בשינויים המחויבים".
כמו כן, סעיף 23 קובע כי "אין באמור בכתב התחייבות זה כדי לגרוע מהוראות הסכם שיתוף הפעולה, אלא אך ורק להוסיף עליהם".

20.
לכן, ככל וקיימת סתירה בין סעיף 21 למסמך התחייבות, אשר קובע כי "סמכות השיפוט לעניין ערבותי זו תהיה לבית המשפט המחוזי בתל אביב", בכל מקרה הוראות הסכם שיתוף הפעולה גוברות ואין במסמך ההתחייבות כדי לגרוע מהוראות אלה באופן שהסכם הבוררות חל על משה חכם.
יתרה מכך, דומה כי סמכות השיפוט הקבועה בסעיף 21 לכתב ההתחייבות אינה שוללת את הסכם הבוררות, אלא מוסיפה עליו בלבד וזאת במקרים בהם המחלוקת נוגעת אך ורק לערבותו של משה חכם או במקרים בהם למרות שהצדדים הסכימו על פנייה להליך של בוררות כדי ליישב את המחלוקת ביניהם, הם בכל זאת ייאלצו לפנות גם לערכאות המשפטיות הרגילות.
זאת ועוד, משה חכם בכל מקרה מסכים להליך של בוררות בין הצדדים ואף מבקש זאת בבקשה דנן.
לאמור יש להוסיף כי על פניו, לאור נוסחת הקשר בין כתב ההתחייבות לבין ההסכם לשיתוף פעולה, חלה ההוראה בדבר בוררות גם בהתייחס למשה חכם. נושא סמכות השיפוט אינו שולל את סעיף הבוררות הואיל ולעיתים גם כשקיים סעיף בוררות בהסכם ישנה התייחסות לסמכות שיפוט וזאת בהתייחס לכלל ההסכם, לרבות קיום הוראות הבוררות וכאשר אין סתירה בין הדברים. כאמור, במקרה דנן קבוצת ברוק, הם התובעים, כרכו יחד הן את קבוצת חזן ואת משה חכם ולמעשה העתירות דומות ומעת שהאחרון הוא זה שמקבל כי הסכם הבוררות חל ביחס אליו, כל טענה הנוגדת, בנסיבות האמורות, יש בה כדי להראות כי לא מדובר בטענה כנה.

21.
בנוגע לעו"ד שטרן, הרי שזה מונה על ידי הצדדים בהסכם שיתוף הפעולה לצורך ביצוע פעולות משפטיות ובהתאם הסעד אשר מבקשים קבוצת ברוק ביחס אליו הינו עתירה להורות לו לרשום את מלוא הזכויות במקרקעין על שמם וכן לשתף פעולה באופן מלא עמם, ובכלל זה לחתום על כל מסמך ולבצע כל פעולה, הדרושים לצורך רישום הזכויות על שמם וביצוע הפרויקט על ידם.
כמו כן, קבוצת ברוק עתרו כי המשיב 1 יבוא במקומו של משה חכם בכל הנוגע לניהול ולביצוע הפרויקט ולהורות למבקשים, ובכלל זה לעו"ד שטרן, לנקוט את כל הפעולות הדרושות לשם כך.
מדובר בסעדים אשר נגזרים ישירות מהסעדים כלפי המבקשים 1-5, ולכן קבלת סעדים אלה תלויה בכך שטענות ההפרה מטעם קבוצת ברוק יוכחו על ידם ושהתובענה תתקבל תחילה כנגד המבקשים האחרים.

22.
למעשה, על פניו הסכסוך הינו בין שתי הקבוצות כולל אשר צוין ביחס למשה חכם וכשעו"ד שטרן, וכפי שנטען דווקא על ידי קבוצת ברוק הינו כנאמן של הצדדים כולם ועל כן גם אם לא יהיה צד לבוררות, בסופו של יום אשר יקבע בבוררות ויאושר כ

פסק דין
, יהיה בו לחייב את הצדדים והנאמן מטעמם.
כמובן, שדעתו של עו"ד שטרן יכול ותישמע במסגרת הבוררות על כל המשתמע מכך.
מכל מקום, אכן עו"ד שטרן אינו צד לבוררות הגם שלאור המסקנה, יכול והצדדים כולם, לרבות עו"ד שטרן, יכול ויסכימו לצירופו אולם גם אם לא כן, אין בכך למנוע דיון כולל של הסכסוך שבין הצדדים הישירים במסגרת הבוררות.
הנה כי כן, בנסיבות אלה, אף אם מתקיים מבחן הנחיצות הדיונית, הרי שדעתי היא שמבחן הנחיצות המהותית אינו מתקיים ובהותרת הליך הבוררות על כנו אין כדי להותיר את המבקשים חסרי סעד.

23.
הנה כי כן, דין הבקשה להתקבל באופן שההליכים יעוכבו בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הבוררות ומצופה מהצדדים כי יגיעו להסכמה אודות זהותו של הבורר ובהעדר הסכמה יפעלו בהתאם לדין.
בכל הקשור לנושא הייצוג של מי מהצדדים על ידי עו"ד שטרן, לא ראיתי צורך להידרש לכך במסגרת ההליך דנן.

24.
המשיבים ישלמו למבקשים 1-5 שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

25.

המזכירות תעדכן עיכוב ההליכים בתיק וכן תמציא העתק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ט, 13 אוגוסט 2019.









הפ בית משפט מחוזי 71442-05/19 ירדן שמשון חזן, אביב חכם, ויטוריו דבח ואח' נ' איתי ברוק, גל ברוק, ערן קמינסקי (פורסם ב-ֽ 13/08/2019)