פסקי דין על גבי לוי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

10094-11/18 בל     14/08/2019




בל 10094-11/18 גבי לוי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 10094-11-18

14 אוגוסט 2019

לפני: כב' השופט יוסף יוספי


התובע
:


גבי לוי
ע"י ב"כ: עו"ד אמיר קמינצקי



-

הנתבע
:


המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי


פסק דין

[נוסח מתוקן]

1.
לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 26.10.18 אשר הותירה על כנה את החלטת הוועדה מיום 29.6.2004 וקבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 18.77% (להלן – החלטת הוועדה).

2.

להלן יפורט הרקע להחלטת הוועדה:

א.
ביום 23.11.2003 עבר המערער תאונה במסגרת עבודתו כחשמלאי, אשר הוכרה כתאונת עבודה. במסגרת התאונה הוכר התובע כמי שנפגע בכף רגל ימין, בצוואר ובגב;

ב.
כשנתיים וחצי לאחר התאונה, החל המערער לסבול ולהתלונן על נעילות ברכו ופנה למספר רופאים בעניין;

ג.
ביום 5.11.15 פנה המערער לביצוע צילום ברך בו עלה כי בברך ימין ישנם שינויים ניווניים מזעריים בעצמות; לאחר מכן ביום 4.2.16 ביצע המערער גם בדיקת
mri
;

ד.
ביום 27.3.16 פנה המערער לד"ר אהוד ראט, אורתופד מנתח מומחה והופנה לטיפולי פיזיותרפיה;

ה.
ביום 1.1.7 ביקר המערער אצל פרופ' גדעון מן, כירורג אורתופד ומומחה לרפואת ספורט, אשר בדק את המערער ונתן בידיו חוות דעת לפיה למערער נכות בכף רגל ימין בשיעור 12%, בברך ימין 15%, פגיעה בעמוד שדרה מותני 7% ובעמוד השדרה הצווארי נכות בשיעור 5%, כאשר כלל הנכויות נובעות מתאונת העבודה (להלן- חוות דעתו של פרופ' מן).

ו.
ביום 29.8.17 התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון בעניינו של התובע וקבעה כי אין החמרה במצבו של המערער;

ז.
על החלטה זו הגיש המערער ערר וביום 26.1.18 התכנסה וועדה רפואית לעררים, אשר השאירה על כנה את החלטת הוועדה מדרג ראשון, וקבעה כי לא חל שינוי בדרגת נכותו של המערער וכי לא חלה החמרה במצבו;

ח.
על החלטה זו הגיש המערער ערעור במסגרת תיק ב"ל 16761-02-18 במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה לה ניתן תוקף של

פסק דין
ולפיו:
"אני נותנת תוקף של

פסק דין
להסכמת הצדדים לפיה יוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתשקול בשנית את החלטתה לאחר שתתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דתעו של פרופ' גדעון מן מיום 1.1.17 וכדלהלן:
א. בהתייחס לברך ימין וכף רגל ימין - תתייחס לעובדה שפרופ' מן מעניק נכות נוספת בגין סעיף ליקוי 35 בגין שינויים ניווניים בנוסף על הגבלה בתנועה והאם יש בכך כדי לשנות את החלטתה המקורית. אין בדרישה כי הוועדה תתייחס לאמור כדי לחוות דעה באשר לאפשרות לעשות כן.
ב. בהתייחס לעמוד שדרה צווארי ומותני תשקול הוועדה בשנית את החלטתה לאחר שתבדוק הטיית צוואר המערער לצדדים תוך השוואה לממצאיו של פרופ' מן לעניין ההטייה והאם יש בכך לשנות מהחלטתה. החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת כך שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה..."
(להלן – פסק הדין המחזיר).

ט.
ביום 26.10.18 התכנסה הוועדה לעררים מכוח פסק הדין המחזיר, ושבה וקבעה כי לא חל שינוי בדרגת נכותו של המערער.


על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.



תמצית טענות המערער

3.
לטענת המערער, הוועדה הרפואית לעררים לא קיימה את פסק הדין המחזיר, הינה נעולה בדעתה ויש להשיב את עניינו לוועדה בהרכב אחר, מן הנימוקים שלהלן:

א.
הוועדה כלל אינה מתייחסת לנכות בכף רגל ימין וזאת הגם הוראות פסק הדין המחזיר אשר הורה לה לשקול להעניק נכות בגין כף רגל ימין בהתאם לפריט ליקוי 35;

ב.
הוועדה מציינת בפרוטוקול אי שיתוף פעולה מצדו של המערער אולם אינה מזהירה אותו כדין, כאשר היא מתרשמת מהגבלה אך הגבלה מוגזמת, ותחת להזהיר את המערער דוחה את הערעור;

ג.
הוועדה, למרות הוראות פסק הדין המחזיר, אינה מתייחסת התייחסות עניינית ומפורטת לחוות דעתו של פרופ' מן ואינה מבצעת בדיקה מקיפה לצורך קביעת נכותו בגין הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי, זאת בעוד פרופ' מן מבצע בדיקה מקיפה בעניין זה; הוועדה מתבססת על האמור בחוות דעתו של פרופ' מן לעניין ההטייה וזאת תוך התעלמות ממגבלותיו של המעערער וטענתה כי הוא אינו משתף פעולה;

ד.
הוועדה אינה מתייחסת התייחסות עניינית ומפורטת לחוות דעתו של פרופ' מן ואינה מבצעת בדיקה קלינית מקיפה לצורך קביעת נכותו של המערער בגין הפגיעה בברך ובכף רגל ימין; הוועדה אינה נותנת
את התייחסותה לבדיקתו המפורטת של פרופ' מן מלבד ציון כי אינה מוצאת את מגבלות הטווחים אותם דיווח, ואינה מבצעת בדיקה מקיפה לצורך קביעת מסקנתה זו;

ה.
הוועדה נעולה בדעתה בפעם השלישית, על אף כל המסמכים הרפואיים שהונחו בפני
ה והגם כי נדרשה ליתן התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של פרופ' מן, ובנסיבות נעילות קיצונית כאמור יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר.



טענות המשיב בתמצית

4.
המשיב טוען כי יש לדחות את הערעור שכן הוועדה פעלה בהתאם לפסק הדין המחזיר וכדלקמן:

א.
הוועדה מתייחסת לחוות דעתו של פרופ' מן לעניין ברך ימין וכף רגל ימין והאם יש מקום להעניק בגין אלו נכות בהתאם לפריט ליקוי 35 כאשר היא מציינת כי: "השינויים השחיקתיים אינם תוצאת חבלה אלא ביטוי תהליכים מבניים של הברך ואין לקבוע בעטיים נכות חבלתית". בכך קובעת הוועדה מפורשות כי אינה מעניקה נכות בגין הברך, שכן המצב קשור לשינויים שחיקתיים ולא לחבלה; קביעה זו כוללת בתוכה גם התייחסות לכף רגל ימין;

ב.
בעניין הצוואר, בהתאם לפסק הדין המחזיר על הוועדה היה לבדוק את הטיות הצוואר תוך השוואה לממצאיו של פרופ' מן, כאשר הוועדה עורכת בדיקה אולם קובעת כי המערער לא מבצע יותר מ-15 מעלות לכל כיוון תוך התנגדות שרירית אקטיבית ועקבית, ואילו בפני
פרופ' מן תועדה הטייה של פי 2 ממה שהפגין בפני
הוועדה – ועל כן, משהמערער מתנגד לבדיקה בהטיות, קובעת הוועדה כי גם ההטיות שקיימות בבדיקת פרופ' מן הן תקינות;

ג.
יתר טענות המערער בדבר בדיקה מקיפה אינן חלק מפסק הדין המחזיר, וכך גם טענותיו לעניין התייחסות לכל מה שנאמר בחוות דעתו של פרופ' מן;

דיון והכרעה

5.
הלכה פסוקה היא כי משהושב עניינו של מבוטח לוועדה הרפואית לעררים ב

פסק דין
, על הוועדה להתייחס להוראותיו של פסק הדין ואין היא נדרשת להתייחס למה שאינו כלול בו.

6.
בשים לב לאמור, וכבר בפתח הכרעתי אציין כי טענות המערער בערעורו, בדבר היעדר בדיקה מקיפה על ידי הוועדה של הצוואר, של הברך ושל כף רגל ימין, דינן להידחות, שכן הוועדה לא נדרשה במסגרת פסק הדין המחזיר לבצע בדיקות מקיפות. כך גם הטענות בדבר היעדר התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של פרופ' מן בכללותה- דינה להדחות, שכן וכאמור לעיל הוועדה נדרשה להתייחס לחוות הדעת באופן ספציפי לעניין ברך וכף רגל ימין – ולשקול בעניין זה האם יש מקום להעניק נכות בהתאם לסעיף ליקוי 35; ואילו באשר לצוואר נדרשה היא לבדוק את ההטיות לצדדים בלבד ולהשוותן לבדיקתו של פרופ' מן.

7.
בשים לב לאמור לעיל, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כך שעניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב.

8.
עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה שמעה את תלונות המערער כדלקמן:


"תלונות התובע: עו"ד – מפנה לפסה"ד, מבוקש לשקול להעניק נכות נוספת בגין הקרסול והברך לאחר השינויים הניווניים שהתפתחו".

9.
בממצאי בדיקת הוועדה נרשם כדלקמן:


"המערער נבדק מספר פעמים ונתבקש לשתף פעולה ככל יכולתו. המערער מבצע לא יותר מ-15 מעלות לכל כיוון תוך התנגדות שרירית אקטיבית ועקבית. לציין שבבדיקת מומחה מטעמו תועדה הטיה בטווחי תנועה עד לפחות פי 2 ממה שהפגין בפני
הוועדה. לציין שהטיה בשיעור 30, 35 מעלות בגילו של הנבדק נחשבת כתקינה.

...

אבחנות


חבלה בצוואר, ברך ימין, כף רגל ימין
".

10.
בסיכום החלטתה ומסקנותיה קבעה הוועדה כדלהלן:

"באשר לברך ימין השינויים השחיקתיים אינם תוצאת חבלה אלא של ביטוי תהליכים מובנים של הברך ואין לקבוע ... נכות חבלתית.

לציין שבחוו"ד משתמש ד"ר מן בקריטריונים ייחודיים של תפקוד צוואר (הגעה עם האוזן לכתף, הצמדה של סנטר לכתף) הוועדה לא מצאה את מגבלת הטווחים עליה מדווח ד"ר מן אשר מציין הפחתה ברוטציה של הגב מבלי לציין מעלות.

הוועדה מותירה החלטתה על כנה
".

11.
מעיון בפרוטוקול הוועדה לעיל, עולה כי הוועדה לא ביצעה אחר מלוא הוראות פסק הדין, ולפיכך יש מקום להשיב את עניין המערער לוועדה להשלים מלאכתה.


כך, באשר לכף רגל ימין – הוועדה כלל איננה מתייחסת לאפשרות הענקת נכות למערער לפי פריט ליקוי 35 כפי שקבע פרופ' מן, ועל כן יש להשיב עניינו של המערער לוועדה בעניין זה. כך גם, באשר לברך ימין -
הוועדה אמנם מתייחסת לברך ימין, אך אינה מציינת במפורש האם יש מקום להעניק
בגין פגיעה זו נכות כפי שקבע פרופ' מן לפי פריט ליקוי 35 ובהתייחס לקביעותיו בחוות דעתו באשר לפריט ליקוי זה.


אשר לעמוד השדרה המותני והצווארי – ומשהוועדה מציינת כי המערער מבצע הבדיקה תוך התנגדות ואי שיתוף פעולה – היה עליה להזהיר את המערער. אמנם הוועדה מתייחסת גם לקביעותיו של פרופ' מן ומציינת כי ההטיות שמצא המומחה מטעם המערער עצמו הן תקינות, אך היה עליה לבצע בדיקה עצמאית משלה של הטיות הצוואר, וככל שכאמור המערער מתנגד או לא משתף פעולה היה עליה להזהירו.


לאור האמור לעיל, יש מקום להשיב עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב כדי שזו תשלים מלאכתה.
לא מצאתי כטענת המערער כי המדובר בוועדה ה"נעולה" בדעתה.
הוועדה מבצעת הבדיקה לעניין הצוואר, מתייחסת לנושא הברך, והעובדה כי לא התייחסה לכף הרגל אין בה להצביע על נעילות.
גם הערת הוועדה באשר לאופי הבדיקה שמבצע פרופ'
מן לעניין הצוואר, איננה מעידה על נעילות כפי שביקש ב"כ המערער לטעון בדיון, אלא מדובר בחוות דעתה הרפואית המקצועית של הוועדה ונימוק בהתייחס לחוות דעתו של פרופ' מן.

12.
לאור כל המפורט לעיל, עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתשלים מלאכתה בהתאם לפסק הדין המחזיר וכדלקמן:

א.
לעניין כף רגל ימין וברך ימין
– הוועדה תשוב ותתייחס לעובדה שפרופ' מן מעניק נכות נוספת בגין סעיף ליקוי 35
בגין שינויים ניווניים בנוסף על הגבלה בתנועה, הן לעניין כף רגל ימין והן לעניין ברך ימין, ותבדוק האם יש בכך כדי לשנות את החלטתה המקורית.
הוועדה תחווה דעתה באופן מפורש האם אין מקום להעניק למערער בגין כף רגל ימין וברך ימין, נכות בהתאם לפריט הליקוי כאמור, תוך התייחסות לחוות דעתו של פרופ' מן בעניין פריט ליקוי זה;

ב.
באשר לעמוד שדרה מותני וצווארי – הוועדה תשוב ותבצע בדיקת הטייה וככל והמערער לא ישתף פעולה, תזהירו. הוועדה תשווה ממצאיה בעניין זה לממצאיו של פרופ' מן, ותקבע האם יש בממצאים להעניק נכות אם לאו;

ג.
המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון
בפני
הוועדה; החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת כך שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה.

13.
משהערעור התקבל, אם כי העניין הוחזר לוועדה באותו הרכב- יישא המשיב בהוצאות המערער בסך 2,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

14.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 ימים לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.

15.
פסק הדין יישלח לבאי כוח הצדדים.


ניתן היום, י"ג אב תשע"ט,
(
14 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.









בל בית דין אזורי לעבודה 10094-11/18 גבי לוי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 14/08/2019)