פסקי דין על סמי אביטן | פסקי דין על פולט אביטן | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה

23080-12/16 בבנ     22/08/2019




בבנ 23080-12/16 סמי אביטן, פולט אביטן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה








בית משפט לעניינים מקומיים בחדרה



בב"נ 23080-12-16 ועדה מקומית לתכנון חדרה נ' אביטן




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
רקפת סגל מוהר


מבקשים

1.
סמי אביטן
2.
פולט אביטן
באמצעות ב"כ עוה"ד סמדר ארביב


נגד

משיבה
הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה




החלטה


לפני "בקשה למתן צו מניעה לביצוע הריסה בנכס מקרקעין".

רקע

1.
בתאריך 12.12.16 פנתה המשיבה לבית משפט זה ב"בקשה דחופה למתן צו הריסה ללא הרשעה על פי סעיפים 212-213 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965" (להלן: "הצו"), בנוגע לגדר מבלוקים ובטון באורך של כ- 45 מ', חלק ממבנה מקונסטרוקציית עץ וגג רעפים בשטח של כ- 35 מ"ר, חלק מבריכה בשטח של כ- 5 מ"ר, ריצוף דק מעץ וצלחת לווין (להלן: "המבנים") אשר לטענתה נבנו על ידי מבקש 1 (להלן: "המבקש") במועד לא ידוע וללא היתר בניה כחוק, בגוש 12798 חלקות 33 ו-57, שהן שצ"פ (שטח ציבורי פתוח) ודרך מוצעת, על פי תב"ע חד/1300 (להלן: "המקרקעין").

2.
בבקשתה טענה המשיבה כי מדובר במבנים המהווים הפרעה לביצוע פרויקט
מתוכנן של עיריית חדרה וחברת "נתיבי איילון", להקמת דרך שתחבר את גשר "אריאל שרון" אל כביש מס' 2, פרויקט שתוכנן לחודש ינואר 2017.




3.
בהמשך (26.2.17) הודיעה המשיבה לבית המשפט כי לנוכח נסיבותיו האישיות הקשות של המבקש, עותר מהנדס העיר לכך שביצוע הצו יוטל על המבקש וככל שהוא לא יבצעו, כי אז תהיה הועדה המקומית רשאית לעשות כן, מבלי שהלה יחוייב בתשלום הוצאות ההריסה.

4.
מאחר שבמהלך הזמן שחלף מאז ועד תחילת חודש ספטמבר 2017, לא הוצג בפני
אישור מתאים לכך שבקשת המשיבה נמסרה למבקש כדין, חרף העובדה שהיא הונחתה לעשות כן, הבהרתי – בהחלטתי מיום 3.9.17 - כי לא אוכל להעתר לבקשה שהמבקש (אז – המשיב) אינו מודע לקיומה.

5.
בתאריך 25.9.17 הודיע המבקש לבית המשפט
כי לאחר שקבל לידיו את הבקשה, הוא נפגש עם ב"כ המשיבה אשר הסבירה לו "מה מבוקש להרוס", שוחח בעניין זה גם עם "מנהלת הפיקוח ומנהל התשתיות", והוא מסכים למתן הצו המבוקש ובלבד שהוצאות ההריסה יחולו על המשיבה.

6.
לנוכח הודעת המבקש, הוריתי כי הצו יבוצע וכי הוצאות ההריסה יחולו על המשיבה.


הבקשה ונימוקיה

7.
כשנה וחצי לאחר שניתן הצו כאמור , במהלך חודש פברואר 2019, הגישו המבקשים את הבקשה המונחת לפני - "בקשה דחופה למתן צו מניעה לביצוע הריסה בנכס מקרקעין (במעמד צד אחד)", ואלה הם נימוקיה:

א.
הצו אמנם בוצע על ידי קבלן מטעם המשיבה בחודש יולי 2018, ואולם הוצאות ההריסה חלו בסופו של דבר עליהם ובנוסף לכך נגרמו להם נזקים עצומים.

ב.
במהלך ההריסה והשיפוצים (וגם לאחר מכן, בעקבות האירועים שיפורטו להלן) אושפזה מבקשת 2 הסובלת ממחלת ריאות חסימתית, בבית חולים.

ג.
מספר ימים עובר להגשת הבקשה הנוכחית הודיעה המשיבה למבקשים כי המהנדסים "טעו בחישוב" ולכן עליהם לבצע הריסה נוספת. המבקשים התנגדו לכך וביום 17.2.19 שלחה המשיבה ניידת משטרה אל ביתם והודיעה להם על "הריסתה מחדש של הגדר ולקיחת מספר מטרים נוספים משטחם".

ד.
בחצר ביתם של המבקשים קיים מבנה ללימודי תורה, אשר נבנה בשעתו לעילוי נשמת בתם החיילת שנהרגה בפיגוע, והוא בעל ערך עבור המשפחה כולה. משמעות הודעת המשיבה היא כי מבנה זה ייהרס, לאחר שבפעם הקודמת הוא הורם והוזז ממקומו בשל הצורך בהריסת הגדר.

8.
המבקשים צרפו לבקשתם מסמכים ואסמכתאות שונות לביסוס נימוקיה.

9.
גם במסגרת הדיון הראשון שהתקיים בבקשה, חזר המבקש על הטענות דלעיל, וכך תיאר הוא במילותיו את אופן השתלשלות העניינים עד כה: "...
הם ביקשו הריסה, נתתי להם להרוס, הריסה של החומה, הם לא ביקשו משהו אחר, הם רצו של החומה בכדי לעשות את הכביש. החומה של הגינה שלי. לזה הסכמתי. הם הביאו מודדים שלהם, הם הביאו הכל והם שלחו לי אפילו את תורג'מן שהוא מנהל הפרויקט של המתחם החדש ליד הבית שלי. עיריית חדרה שלחה אותו. תורג'מן היה חלק מהדבר הזה שבאו להרוס את הגינה כדי שיעשו לו את המתחם שלו. זה בא ביחד. הוא הרס את הכל, השאיר לי את הכל זרוק, השקעתי כמעט חמישים אלף. שלחתי לו הודעות. שבר לי את הדק, את השער החשמלי של עשרים אלף, הכל בהלוואות מחברים. אחרי כמה זמן שסידרנו הכל הם באים ואומרים טעינו. אשתי סובלת ממחלת ריאות. היינו בישיבה לפני שבועיים אצלם בעירייה, הם הלחיצו אותה, היא לא יכלה לנשום, לקחתי אותה לבית חולים ועשו לה צינתור. יש לנו שם "כולל" של הילדה של הרב ביטון, הרב של העיר, הם רוצים להרוס עוד פעם את החומה. הם אומרים שהם טעו במטרים. כל החומה נהרסה. הם רוצים להרוס עוד פעם את החומה. היא נבנתה מחדש, הקבלן שלהם בנה לי אותה...".

10.
בתשובותיו לשאלות ב"כ המשיבה אישר המבקש כי חרף הסכמתו מלכתחילה לביצוע הצו כלשונו, דהיינו לרבות הריסת חלק מהמבנה המשמש כ"כולל" לזכר בתו, הוא בקש שהמבנה לא ייהרס אלא רק יוזז ממקומו. לגרסתו, נציגי העירייה נאותו לסייע לו בכך ואז הקבלן תורג'מן הרס את הגדר, בנה גדר חדשה ממקומה, הזיז את מבנה ה"כולל" וכעת טוענת המשיבה כי נעשתה טעות במדידה ומבקשת להרוס את הכל מחדש, לרבות המבנה. בתוך כך אישר המבקש כי מבנה ה"כולל" נבנה בשעתו ללא היתר בניה כחוק, טען כי הוא מוצב במקום מזה כ- 18 שנים ואמר: "אני הגעתי להסכם עם מינהל מקרקעי ישראל שהם נותנים לי רבע דונם בתנאי שאני נותן להם את החלקה הקטנה להם. הסכמתי ונתתי להם. למה 18 שנה אחרי נזכרו פתאום? זו הנשמה של אשתי, אם מורידים לה את ה"כולל", היא אחרי ניתוח לב פתוח וצינתור...".


תגובת המשיבה

11.
בתגובתה בכתב לבקשה, טענה המשיבה כי מאז שניתן הצו בהסכמת המבקש כאמור, הוא "ככל הנראה קיים הידברות עם הקבלן המבצע את העבודות, שהיה לחוץ לקיים את ההריסה נוכח הפרעתה לביצוע העבודות וככל הנראה בתיאום של הקבלן עם המבקש ויתכן שאף בידיעת גורמים בעירייה, בוצעו עבודות מסוימות, כנראה מינוריות, להזזת המבנה (ולא להריסתו כפי שנצטוו)...". ב"כ המשיבה בקשה להבהיר כי הגורמים המקצועיים האמונים על הנושא, קרי היא עצמה ומנהלת מחלקת הפיקוח על הבניה, לא היו מעורבות בשום שלב בהידברות או בסיכומים לגבי ביצוע הצו וכי למעשה, מבחינתם צו ההריסה ללא הרשעה טרם בוצע.


לצד דברים אלה, ציינה ב"כ המשיבה כי לאחרונה נמסר לידיה מסמך הנושא את הכותרת "הסכם שיפוץ בית סמי אביטן
", עליו מופיעות חתימותיהם של המבקש ואדם נוסף בשם "דוד בוזגלו" שזהותו ו/או זהות הגורם שבשמו יתכן וחתם על ההסכם, לא ידועות לה (להלן: "הסכם השיפוץ").

12.
בהסכם השיפוץ הנושא תאריך לא ברור בשנת 2018, סיכמו המבקש ואותו דוד בוזגלו על כל אלה:
·
העברת קונטר מהמקום הנוכחי לצד דרום כולל הכנה לקונטר, בטון, יציקות + בור סופג.
·
הריסת קיר מערבי כולל פינוי פסולת (מול המחלף).
·
בניית קיר בלוק 20 לפי הקיים לפני הפירוק, כולל יסוד, חגורות, עמודים + שליכט צבעוני + טיח שחור.
·
השלמת צמחים לאחר פירוק הקיר ושתילה.
·
השלמת דק לאחר פירוק הקירות.
·
פירוק קרמיקה בשתי מקלחות + וכן הספקה של קרמיקה והתקנה + רובה + שירותי אורחים.
·
סגירת בריכת שחיה, מילוי כורכר + בטון.



13.
בדיון הראשון שהתקיים בפני
, חזרה ב"כ המשיבה על טענותיה
דלעיל, הגישה את תצלום האוויר - ת/1
והצביעה על היקף פלישת הגדר,
מבנה ה"כולל", הבריכה, הדק וצלחת הלווין אל השטח הציבורי. ב"כ המשיבה עמדה על כך שעובר להסכמתו למתן הצו וביצועו הבין המבקש את כל משמעויותיו וחזרה וטענה כי היא "יכולה רק לשער שהיו נסיונות ומגעים לבוא לקראתו מצד כל מיני גורמים בעירייה... עוזר ראש העיר ואנשים שניסו לעזור לו ולמצוא אופציות חלופיות כמו "דחיפת" המבנה...". בהקשר זה בקשה ב"כ המשיבה להדגיש כי אין באפשרותה ליתן את הסכמתה להזזת מבנה ה"כולל" תחת הריסתו, שכן מדובר במבנה שהוקם ללא היתר בניה כחוק.

14.
לשאלתי מדוע לא בוצע הצו מיד לאחר שניתן אלא רק כשנה לאחר מכן, השיבה מנהלת מחלקת הפיקוח על הבניה בעירית חדרה, הגב' שוש דהן, כי
ידוע לה על קיומם של הידברויות ודיונים שהיא עצמה לא היתה חלק מהם, ולמעשה, כך אמרה: "אין לה מושג מה היה שם".

15.
סגן מהנדס העיר ומנהל מחלקת פיתוח תשתיות, מר כפיר אורגובי, תיאר את שארע מאז ניתן הצו, כך:
"... כחלק מהדיונים על העניין הזה, נפגשנו עם נתיבי איילון שזה הקבלן המבצע ועם "אמירי גן" שזה עודד תורג'מן, שיש לו מרכז מסחרי שם ויש לו כל מיני ממשקים עם הפרויקט. בעצם שם דובר על נושא הפלישה, כל אחד ניסה לראות מי יבצע את זה. בעצם בלי קשר ל"אמירי גן" היזם תורג'מן קפץ ואמר שאין לו בעיה להרוס פה. האינטרס שלו לקדם את הפרויקט, שהוא מכיר את המשיב, שמע את הסיפור האישי שלו והוא יעזור לו לעשות את ההריסה. מהרגע הזה זה התקדם ביניהם... אחרי הביצוע של העבודות שבוצעו על ידי היזם בתיאום עם סמי
(מבקש 1 – ר.ס.מ), ביצענו מדידה של השטח וראינו שהקיר בוצע בצורה פרוביזורית, הוזז אולי מטר, והוא נהרס ונבנה מחדש וחורג עדיין בצורה שלא מאפשרת בניה של המדרגות ושל השביל שמחבר בין השכונה לבין המחלף והציר... אם לא נבצע את הפרויקט השכונה תישאר כלואה מכל הבחינות...".


לשאלותי בדבר מידת המעורבות של העירייה ופיקוחה על אופן ביצוע ההריסה על ידי הקבלן תורג'מן, השיב מר אורגובי : "... נכון שהיינו מודעים לכך שהוא עומד לעשות את זה... נכון שנתנו לו לבצע את זה בלי לפקח על מה שנעשה ורק בדיעבד הסתבר לנו שזה לא נעשה כמו שצריך..." וכן: "מי שהזיז את המבנה הוא היזם עודד תורג'מן שעשה גם את הריסת החומה ובנייתה מחדש. הוא פעל מטעם הסכם בינו לבין המשיב. זה היה בידיעתנו שהוא אמור לעזור לו לפנות את הפלישה. אותי מה שמעניין זה שהשטח יהיה פנוי ולא מעניינת אותי הפרוצדורה מסביב".


גרסאות היזם עודד תורג'מן והקבלן המבצע מטעמו – מר דוד בוזגלו

16.
לאחר ששמעתי את טענות המבקש ואת עמדת המשיבה באמצעות נציגיה הנ"ל, סברתי כי נכון אעשה אם אורה על זימונו לעדות של מי שהיה אחראי על ביצוע ההריסה בפועל, היזם מר תורג'מן.

17.
בדיון הנוסף שהתקיים בפני
לצורך כך, טען מר תורג'מן כי מי שפנה אליו בעניין זה היה הקבלן דוד בוזגלו וכי הזזת הגדר נעשתה בהתאם לסימונים שסומנו בשטח על ידי מודדים מטעם עירית חדרה. מר תורג'מן עמד על כך שלא היתה זו עיריית חדרה ש"שלחה" אותו לבצע את הריסת הגדר ובנייתה מחדש, וכי היו אלה מר דוד בוזגלו והמבקש עצמו שהציגו בפני
אנשיו את צו ההריסה "ואמרו שאם לא יבצעו את זה בהסכמה ויחזירו את המצב לקדמותו, פשוט יבואו ויהרסו להם את הבית". מר תורג'מן גם הוסיף וטען כי "כל ההליך הזה עלה לו מעל 60 אלף שקל והוא עשה זאת רק כי מדובר במשפחה שכולה".

18.
מר דוד בוזגלו טען כי היה זה מר תורג'מן שבקש ממנו לבצע את הריסת הגדר ובנייתה מחדש - זאת בשל היכרותו הקודמת (של מר בוזגלו עצמו) עם המבקש. לגרסתו, מר תורג'מן שאל אותו "האם יוכל לבצע את מה שהעירייה היתה אמורה לעשות" וכי למעשה עוד לפני כן הוא עצמו נפגש מספר פעמים עם כפיר - מהנדס הכבישים של עיריית חדרה (מר אורגובי – ר.ס.מ) "... והיו גם פגישות עם נתיבי ישראל ועם המודדים מטעם עיריית חדרה ש"סימנו את כל הסימונים איפה צריך להרוס ואת המבנה שצריך להזיז, סימנו על הדק סימנים של איפה שהקיר צריך להיות...", כך שכל מה שנעשה בוצע בהתאם להנחיות אלה. אשר למבנה ה"כולל" אמר מר בוזגלו את הדברים הבאים: "... במילים האלה נאמר גם בקשר למבנה הקיים שאם אני לא טועה זה "כולל" או בית מדרש, משהו כזה, שיינתן אישור למבנה הזה לאחר שיזיזו אותו" זה מה שאמר כפיר, הוא אמר את זה לי. היינו שם שניים שלושה אנשים מנתיבי ישראל, היו מהנדסים וגם מודדים מטעם עיריית חדרה... במהלך העבודה הם נכחו שם, נציגים מטעם עיריית חדרה, וכל פעם באו אנשים אחרים שאני לא מכיר אותם". לשאלתי האם באיזה שהוא שלב של ביצוע העבודות העיר מי מנציגי העיריה שהדברים נעשים לא כפי שצריך, השיב מר בוזגלו בשלילה ואף העיר כי לדעתו מדובר ברשלנות מצד העיריה במקרה זה. בהתייחסותו לאמירת ב"כ המשיבה לפיה היה עליו לקבל את אישור העיריה לביצוע ההריסה, השיב מר בוזגלו: "כפיר יודע שצריך להרוס את הקיר, הרי הוא היה נוכח, הוא בקש מאיתנו להרוס את הקיר וישב לנו על הראש. הוא בקש את הכל".


דיון והכרעה

המסגרת המשפטית

19.
סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, הנושא את הכותרת "הריסה ללא הרשעה", מסמיך את בית המשפט ליתן צווים כאמור בסעיף 205 לאותו חוק אף ללא הרשעה וזאת בנסיבות המפורטות בו, כדלקמן::


"נעברה עבירה בבניין לפי פרק זה, ואילו הורשע עליה אדם היה בית המשפט רשאי



לצוות כאמור בסעיף 205, רשאי הוא לצוות כן אף ללא הרשעה, ובלבד שחלה



אחת הנסיבות האלה:

(1) אין למצוא את האדם שביצע את העבירה;

(2) אי-אפשר או בלתי מעשי הוא למסור לו הזמנה לדין;

(3) מי שהיה בעל הבנין בשעת ביצוע העבירה וביצע אותה איננו בעל הבנין עוד;

(4) אין להוכיח מי ביצע את העבירה;

(5) מי שביצע את העבירה מת או איננו בר-עונשין מסיבות שאין בהן כדי לעשות

את פעולתו חוקית".

צווי הריסה לפי סעיף זה אינם ניתנים כדבר שבשגרה. במקרים בהם מוגשות בקשות לצווי הריסה מן הסוג הזה על המדינה להראות קיומו של שיקול ועניין ציבורי חשוב כתנאי להיעתרות לבקשה. צו שכזה יינתן רק במקום בו ישתכנע בית המשפט כי שיקולי העניין הציבורי גוברים על השיקולים האחרים שהוצגו מטעם המתנגד לו. דהיינו, הנטל להוכחת העניין הציבורי החשוב מוטל על המבקשת ולאורו של אותו עניין ציבורי יבחן בית המשפט את נסיבותיו ואינטרסיו של המתנגד לצו.

בע"פ 3490/97 יצחק נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, עמד בית המשפט העליון על ההבחנה הקיימת בין תכליתו של צו הריסה שניתן במסגרת גזר דין לבין זו של צו הניתן לפי סעיף 212 הנ"ל וקבע כי בעוד הראשון מופנה כנגד העבריין ("הגברא"), מופנה האחר כלפי המבנה הבלתי חוקי המהווה מכשול (החפצא").






ברע"פ 8025/09 מחמד חאפז אבו אלדבעאת נ' מדינת ישראל קבע כב' השופט ס' ג'ובראן כי לצורך מתן צו הריסה לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, צריכים להתקיים 3 תנאים מצטברים:
1.
נעברה עבירה בבניין לפי פרק י' לחוק ואילו הורשע עליה אדם היה בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף 205 לחוק.
2.
אחת מחלופותיו של סעיף 212 חלה בנסיבות המקרה
3.
קיים אינטרס ציבורי ברור ומובהק המצדיק את מתן צו ההריסה.

מן הכלל אל הפרט

20.
הן בבקשתו למניעת ביצוע הצו והן במהלך שני הדיונים שהתקיימו בפני
, טען המבקש כי אין כל הצדקה לביצוע הצו הנדון פעם נוספת כאשר הסיבה לאי ביצועו כנדרש בפעם הראשונה היתה נעוצה באופן התנהלותה הרשלני של המשיבה הטוענת כעת כי טעתה, והיא מבקשת לתקן את הטעות באופן שיסב לו ולבני משפחתו נזקים נוספים וסבל רב, מעבר לאלה שכבר נגרמו להם עד כה.

יחד עם זה, בסיכומיה בכתב הבהירה ב"כ המבקש כי מאחר שהוא והמבקשת מבינים את חשיבות העניין, אין בכוונתם להתנגד לביצוע ההריסה בשנית, ואולם במקרה כזה הם יעמדו על כך שתינתן להם האפשרות להזיז את מבנה ה"כולל", שתהא התחשבות במצבה הבריאותי של המבקשת,
שישולמו להם הוצאות ופיצויים בגין הנזקים הנרחבים ועוגמת הנפש הגדולה שהיתה מנת חלקם עד כה, שתתבצע מדידה מדויקת על ידי עיריית חדרה ושנתוניה יימסרו להם מבעוד מועד.

21.
מנגד, טענה המשיבה כי צו ההריסה ללא הרשעה שניתן עוד בשנת 2017 בהסכמת המבקש,
למעשה לא בוצע ולכן עדיין תקף, וכדברי באת כוחה:
"גם אם חלה טעות כזו או אחרת, וגם אם המשיבה לא ביצעה מעקב אחר ביצוע ההריסה, הרי שאין לעשות טעות על טעות ולא ניתן לקבל מצב בו ייוותר מבנה ללא היתר שנערכים בו לכאורה שיעורי תורה, מה שמחייב נוכחות של אנשים רבים, ללא היתר. זה מהווה מפגע וסכנה לכל הנוכחים. מבחינתנו צו ההריסה לא בוצע במלואו ואנחנו מבקשים שבית המשפט ייתן לנו אפשרות להשלימו".

בהתייחסותה לדרישת המבקשים לתשלום הוצאות ופיצויים
טענה ב"כ המשיבה בסיכומיה כי מדובר בדרישה מאוחרת ובלתי מבוססת שאין מקומה בהליך זה.


22.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, לראיות שהונחו בפני
, לעדויות ששמעתי ולנכונות המבקשים לאפשר למשיבה לתקן את טעויותיה, החלטתי לדחות את הבקשה למניעת ביצוע הצו, בכפוף לתנאים שיפורטו להלן.



ואלה הם נימוקי
:

א.

אין חולק על כך שבמהלך השנים שקדמו להגשת בקשתה הנ"ל, לא נקטה המשיבה בהליך כלשהו כנגד פלישת המבנים הנדונים אל השטח הציבורי וגם לא כנגד השימוש שנעשה במהלך כ- 18 שנים (כך לטענת המבקש שלא נסתרה) במבנה ה"כולל" שנבנה ללא היתר ואשר לגביו היא טוענת רק עתה כי הוא מהווה מפגע וסכנה לשלום הציבור.

ב.

זאת ועוד, גם במהלך הזמן הרב יחסית שחלף מאז נעתרתי לבקשת המשיבה בדרך של מתן צו הריסה ללא הרשעה (ספטמבר 2017) ועד לביצועו באופן שתואר לעיל (כשנה לאחר מכן), נמנעה המשיבה מלבצעו בעצמה, וזאת חרף טיעוניה בבקשתה הדחופה מיום 12.12.16 למתן הצו, לפיהם מדובר בהפרעה לפרויקט, ולמרות בקשתה כי ככל שהמבקש לא יבצע את ההריסה בעצמו באופן מיידי,
כי אז תעשה זאת היא בעצמה ועל חשבונה (בשל נסיבותיו האישיות הקשות).

ג
.
במקום זאת, בחרה המשיבה במדיניות המצטיירת כ"עמידה מן הצד" בשעה
שהיתה מודעת
למתרחש מתחת לאפה, מבלי לפקח על האופן שבו בוצעו הריסת הגדר ובנייתה מחדש והזזת מבנה ה"כולל" גם כן, וכדברי מנהל מחלקת התשתיות של עירית חדרה, מר אורגובי, שכבר צוטטו לעיל ולצורך העניין אחזור על ציטוטם בשנית: "... נכון שנתנו לו לבצע את זה בלי לפקח על מה שנעשה ורק בדיעבד הסתבר לנו שזה לא נעשה כמו שצריך..." וכן: "מי שהזיז את המבנה הוא היזם עודד תורג'מן שעשה גם את הריסת החומה ובנייתה מחדש. הוא פעל מטעם הסכם בינו לבין המשיב. זה היה בידיעתנו שהוא אמור לעזור לו לפנות את הפלישה. אותי מה שמעניין זה שהשטח יהיה פנוי ולא מעניינת אותי הפרוצדורה מסביב".




ד.

במצב דברים זה, כך לטעמי, אין למשיבה אלא להלין על עצמה ולא נותר לה אלא להעריך את נכונות המבקשים לאפשר לה לתקן את מה שמסתבר כטעויות המודדים מטעמה, בדרך של הריסה נוספת של הגדר החדשה שנבנתה על ידי
היזם מר תורג'מן ו/או הקבלן המבצע מטעמו מר בוזגלו. ההריסה תתבצע על ידי המשיבה או מי מטעמה, בתיאום עם המבקשים, תוך התחשבות בצרכיהם, ברווחתם ובמצבה הבריאותי של המבקשת, ולאחר מדידה אחראית מדוייקת שתתבצע על ידי מודד מטעמה שנתוניה יימסרו למבקשים מבעוד מועד.

ה.

אשר למבנה ה"כולל" – אף שמדובר במבנה שהוקם על ידי המבקשים מבלי שהיה בידיהם היתר בניה כחוק ומבלי שאקל בכך ראש, אזי בהתחשב בנסיבות שפורטו לעיל בכלל, ובנסיבות האישיות של המבקשים בפרט, הנני מורה למשיבה לעשות את כל שיש בידה לעשות בהליכה לקראת המבקשים בכל הנוגע לאפשרות של הזזת המבנה והכשרת בנייתו בדיעבד בתנאים שיבטיחו את מניעת היותו מפגע המסכן את שלום הציבור. מאחר שמסיכומי ב"כ המבקשים עולה כי אלה כבר החלו בהליך הנדרש לצורך כך, הנני מוצאת מקום להבהיר גם להם כי מצופה מהם לשתף פעולה עם המשיבה בעניין זה, ככל הניתן.

23.
דרישת המבקשים לתשלום הוצאות ופיצוי מצד המשיבה, צריך שתידון במסגרת אחרת ובהתאם לכללים בדבר הבאת ראיות להוכחת נזק. למעלה מן הצורך אציין כי לעניות דעתי טוב יעשו הצדדים אם יצליחו להידבר ביניהם בכל הנוגע לעניין זה, ולסיימו בדרך של הסכמה ופשרה ולא בין כתלי בית המשפט.

24.
סוף דבר, הבקשה נדחית בכפוף לתנאים שפורטו לעיל.




המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום, כ"א אב תשע"ט, 22 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.










בבנ בית משפט לעניינים מקומיים 23080-12/16 סמי אביטן, פולט אביטן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה (פורסם ב-ֽ 22/08/2019)