פסקי דין על אולמי אחים סעיד אל-דאהוד | פסקי דין על טארק סעיד | פסקי דין על תאמר סעיד | פסקי דין על אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ

16910-01/16 א     29/04/2017




א 16910-01/16 אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ, טארק סעיד, תאמר סעיד נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 16910-01-16 אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ
נ' אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
אורית וינשטיין


המבקשים:

(הנתבעים)

1. אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ

2. טארק סעיד

3. תאמר סעיד

נגד


המשיבה:
(התובעת)

אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ



החלטה

1.
המבקשים, הנתבעים בתובענה שבכותרת (להלן – המבקשים) הגישו ביום 23.4.17 "בקשה להזמנת עדים ו/או למתן תעודת עובד ציבור" (להלן – הבקשה).
2.
המבקשים עותקים בבקשה לזימונם של שלושה עדים ו/או למתן היתר להגשת תעודת עובד ציבור ביחס לשניים מהעדים.

העדים שזימונם מתבקש הם: מנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית עכו – לצורך הוכחת טיעון המבקשים כי לא ניתן רישיון עסק ל"אולמי אלמאס" (או תעודת עובד ציבור בעניין זה); עד ממשטרת ישראל תחנת עכו – לצורך הצגת הרישום הפלילי של מר עמאר בדאח, אשר נטען כי מכונה אחמד בדאח (או תעודת עובד ציבור לגבי תלונות שהוגשו נגד מר בדאח ביחס להטרדה מינית של קטינים); מר סלים דאוד.
3.
לגבי העד ממחלקת רישוי עסקים – נטען על ידי המבקשים כי רק בסמוך לפני חג הפסח ולאחר בירור שערך המבקש מס' 2, נודע להם כי לאולמי אלמאס אין רשיון עסק, וכי נתון זה יש בו כדי לסתור את עדותו של העד עו"ד ג'ואד ח'טיב שנתן תצהיר עדות ראשית לטובת המשיבה, התובעת (להלן – התובעת). המבקשים טוענים כי נושא רישיון העסק לאולמי אלמאס כינו מהותי לצורך הכרעה בשאלה האם היה או לא היה מו"מ לרכישת השם "אולמי דאוד" בין התובעת לבין אולמי אלמאס ולצורך קביעת ממצאי מהימנות באשר לעדות עו"ד ח'טיב.

לגבי העד ממשטרת ישראל – טוענים המבקשים כי עדותו של מר בדאח, אשר נתן תצהיר עדות ראשית לטובת התובעת, לא היתה אמת ביחס לנסיבות פיטוריו וביחס להגשת תלונות נגדו בגין הטרדה מינית של קטינים שעבדו באולם המופעל על ידי המבקשים. על כן, לגישת המבקשים, הבאת ראיה בעניין זה, תהא בעלת משמעות לעניין מהימנות עדותו של מר בדאח.

לגבי עדותו של מר סלים דאוד – המבקשים טוענים כי מדובר בעד עיקרי וחשוב, שכן הינו מנהל התובעת ובעל המניות העיקרי בה, אשר נכח, לפי עדות אביו מר עפיף דאוד, במספר פגישות בנוגע להסכמים שבין התובעת ומר עפיף דאוד לבין המבקשת 1; העד חתום על הדוחות הכספיים ומסמכים של התובעת ושל חברת אולמי דאוד בע"מ כמו גם על הסכמי השכירות בין התובעת לבין מר עפיף דאוד והוא אמור לדעת את העובדות הרלבנטיות.
4.
התובעת, בתגובה שהוגשה מטעמה ביום 26.4.17 על פי החלטת בית המשפט, מתנגדת לבקשה וכן טוענת כי יש לחייב את המבקשים בהוצאות לדוגמה בשל הגשתה.

התובעת טוענת כי בהגשת הבקשה, אף אם לא תתקבל, פעלו המבקשים במטרה להשפיע על בית המשפט תוך שלא היססו להעלות טענות שאינן אמת. כמו כן, מדובר בניסיון נוסף מצד המבקשים לסרבל ולעכב את בירור התובענה, תוך הסבת הוצאות נוספות לתובעת ותוך פעולה בניגוד להחלטות בית המשפט.
5.
התובעת טוענת כי הבקשה הוגשה בעיתוי שיש בו כשלעצמו להביא לדחייתה, מאחר ואילו סברו המבקשים כי יש צורך אמיתי בזימון עדים אלו, היה עליהם לפעול לזימונם במועד הרלבנטי – הוא מועד הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמם. מועד זה חלף זה מכבר. התובעת מפנה להחלטה מיום 8.8.16 במסגרתה נקבעו המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם שני הצדדים וכן נקבע כי צד כלשהו המבקש להעיד עד בלא תצהיר – יקדים ויגיש בקשה מתאימה בתוך המועד שנקבע להגשת תצהיריו, בליווית נימוק אודות הצורך לזמן לעדות בלא תצהיר, וכי ככל שלא תוגש בקשה כאמור במועד שנקבע – לא תותר העדת עד שלא הוגש לגביו תצהיר עדות ראשית.

תצהירי התובעת הוגשו ביום 7.11.16 ותצהירי המבקשים הוגשו ביום 29.1.17, כאשר תצהיר מתוקן מטעם המבקש 2 הוגש ביום 15.2.17. יחד עם הגשת תצהירי המבקשים עתרו ביום 29.1.17 לזימון העד עו"ד אשרף שחאדה. המבקשים לא ביקשו את זימון העדים שזימונם הוא נשוא הבקשה דנן.
6.
לגופו של עניין טוענת התובעת כי אין מקום להתיר את זימון העדים על פי הבקשה.

באשר לעד ממחלקת רישוי עסקים – טוענת התובעת כי מדובר בעדות בלתי רלבנטית לצורך הקביעה אם התנהל או לא התנהל מו"מ בין התובעת לאולמי אלמאס לצורך קבלת רישיון שימוש בשם "אולמי דאוד", מאחר ומדובר באולם אירועים שהיה פעיל בזמן ניהול המו"מ עם התובעת והינו פעיל גם כיום. יתר על כן, נטען על ידי התובעת כי טענת המבקשים בבקשה, לפיה רק בסמוך לפני חג הפסח הסתבר להם כי לאולמי אלמאס אין רישיון עסק, אינה אמת שכן כבר בתצהיר העדות הראשית של המבקש 2
הועלתה טענה כאמור בסעיפים 122 ו- 123 לתצהיר, כך שאין מדובר ב"גילוי" חדש. על כן, ככל שסברו המבקשים כי הטענה בדבר היעדר רישיון עסק לאולמי אלמאס היא משמעותית – היה עליהם לבקש לזמן עד מתאים במועד הגשת תצהיריהם.

באשר לעד ממשטרת ישראל – התובעת טוענת כי אין רלבנטיות לסיבה בגינה הפסיק מר בדאח לעבוד בשירות המבקשת 1. עניין זה אין לו קשר לעדותו בעניין המו"מ שהתנהל בין מר עפיף דאוד לבין המבקשים או ביחס להתנהלות המבקשים לאחר מכן. יתר על כן, הטענה בדבר ההטרדה המינית של קטינים על ידי מר בדאח הועלתה אף היא כבר בתצהירו של המבקש 2 (סעיף 119 לתצהיר). על כן, ככל שסברו כי יש רלבנטיות לטענה זו היה עליהם להגיש בקשה מתאימה במועד בו הגישו תצהיריהם. יתר על כן, היעתרות לבקשה משמעה פגיעה אנושה בפרטיותו של מר בדאח שאינו בעל דין בתובענה זו, וכי המבקשים החליטו על פי הנראה לנקום במר בדאח על שנאות להגיש תצהיר השולל את גרסתם לטובת התובעת, על ידי הטחת האשמות קשות ושקריות, תחת ההגנה של הליך משפטי בכדי לשלול תביעת לשון הרע.

באשר לעדות מר סלים דאוד – התובעת חזרה על טענתה בעניין המועד בו היה על המבקשים לזמן את מר סלים דאוד לעדות. תצהירי התובעת הוגשו לפני כחצי שנה והמבקשים ידעו כי מר סלים דאוד איננו עד מטעמה, ובכל זאת בחרו שלא לבקש את זימונו במועד. יתר על כן, כל הסיבות הנטענות באשר להיות העד הנ"ל "עד עיקרי וחשוב" ידועות למבקשים זה מכבר. ומעל לכל – טוענת התובעת כי הנימוק שהובא על ידי המבקשים לצורך זימונו של מר סלים דאוד, עומד בסתירה לטענתם המרכזית של המבקשים עצמם לפיה כל התנהלותם היתה מול מר עפיף דאוד וכי מר סלים דאוד לא היה גורם משמעותי במו"מ או בקבלת ההחלטות. התובעת הפנתה למספר סעיפים בתצהירו של המבקש 2 מהם עולה כי כל הטענות באשר למו"מ והתנהלותו היה בהתייחס למר עפיף דאוד, בלא אזכור של מר סלים דאוד.
7.
בתשובה לתגובה שהוגשה על ידי המבקשים ביום 28.4.17 נטען כי תעודות עובד הציבור המבוקשות הינן מסמכים רשמיים, לא יהיה בהגשתן כדי לעכב את הדיון, ויהיה בהן כדי להוכיח עובדות רלבנטיות למחלוקת.
עוד נטען כי הצורך בקבלת תעודת עובד ציבור ביחס לרישיון העסק של אולמי אלמאס נוצר רק לאחר עדותו של עו"ד ג'ואד ח'טיב.

באשר לתעודת עובד ציבור מהמשטרה – נטען כי המבקשים לא יכלו לדעת שהעד מר בדאח יעיד שקר בעדותו לגבי הסיבה בגינה פוטר מעבודתו אצל המבקשים, וגם אם היה איחור בהגשת הבקשה אין בכך משום הצדקה לשלילת הזכות להביא את הראיות שאינן בשליטתם. עוד נטען, כי כנגד הזכות לפרטיות של מר בדאח עומדת הזכות של בעל דין למשפט הוגן וזכות זו גוברת על הזכות לפרטיות. ניתן לצמצם את הפגיעה בפרטיות על ידי הטלת חיסיון על תעודת עובד הציבור. על כן, יש להורות על הגשת גיליון הרישום הפלילי של מר בדאח שכן אי הגשתו יהא בו כדי לפגוע בזכויות המבקשים. לעבר פלילי יש כדי להשפיע על ממצאי מהימנות של עדות ואם יסתבר כי מר בדאח הוליך שולל את בית המשפט ביחס לסיבת פיטוריו והמניע לעדותו – יש בכך כדי להשפיע על משקל עדותו.

לעניין עדותו של מר סלים דאוד – חזרו המבקשים על טענותיהם כפי שהועלו בבקשה והוסיפו כי "טרם השלימו את הגשת ראיותיהם וטרם הצהירו אלה עדי" כך שאם יש צורך בזימון עדים נוספים – אין לשלול מהם זכותם זו כאשר אין בכך כדי לשבש את סדר ההליך המשפטי. מאחר ומדובר בעד מרכזי הרי שהאיחור בבקשת זימונו נסוג בפני
חשיבות עדותו.
8.
דין הבקשה להידחות.

בהחלטה שניתנה על ידי ביום 8.8.16 נקבעו מועדים הן להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים והן להגשת בקשות לזימונם של עדים שלא ניתן להגיש תצהיר מטעמם, בליווית הנמקה מתאימה.

התובעת הגישה תצהירי העדות הראשית מטעמה ביום 7.11.16, כאשר בין המצהירים מטעמה היו מר עפיף דאוד, מר ג'ואד ח'טיב, מר אחמד בדאח וכן המבקשים הגישו תצהירי העדות הראשית מטעמם ביום 29.




ולהביא את ההתדיינות לסיומה, וראו דברי כב' השופט חשין ז"ל בע"א 579/90
מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון
, מו(3) 738 (1992) (להלן: "פס"ד רוזין") "...

דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפנייה לבתי-משפט היא מזכויות היסוד של האדם. ואולם, משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" -כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם. והטעם לדבר? "... כי אחרת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין, לוקה
" (
ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי ואח', פ"ד יט
(א) 337, בעמ' 339 מפי השופט זילברג).


לצד זאת, בתי המשפט הכירו בכך שקיימים מצבים בהם הצורך בגילוי וחשיפת האמת משמעותי דיו באופן אשר לקבלת הראיה הנוספת, גם במחיר של פגיעה מסוימת בכללי הפרוצדורה ושיקולים דיוניים. בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, נקבע כי על בית המשפט לבחון בין היתר, את אופי הראיה הנוספת, השלב אליו הגיע המשפט, האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר, הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד להגשת הראיה אל מול הנזק אשר עלול להיגרם למבקש אם תדחה בקשתו להגשתה, ועוד. ר' למשל:
רע"א 2082/16
סעיד נ' רשות הפיתוח
(4.5.2016);

רע"א 6165/15
אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ
(13.12.2015);

רע"א 2948/15
חוסין נ' רשות הפיתוח
(1.7.2015);

רע"א 8366/14
דפני נ' עמותת אוהל רחל
(27.1.2015),

רע"א 2370/12
קורן נ' חיפה כימיקלים בע"מ
(31.10.2012);

רע"א 2137/02
ממן נ' פז חברת נפט בע"מ
(30.7.2002);

ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז
(1) 661 (2.3.1993);
ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי, פ"ד יט
(4) 337 (28.5.1965).



בשעתו כתב השופט עציוני - אל מול דבריו הנודעים של השופט ברנזון בהלכת
ששון
(
ע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כו

(3) 477, 479) כי הפרוצדורה אינה "מיטת סדום" - כהאי לישנא: "אמנם אין הפרוצדורה מיטת סדום, אך גם מזרן סתם אין היא, שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום" (
ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר, פ"ד כו

(1) 320, 325; על פרוצדורה אזרחית בכלל, ראו ש' לוין,
תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד
(תשנ"ט)).

בשעתו נזדמן לי לכתוב, ברשימה לכבוד פרישתו של השופט ש' לוין, "על דין אמת וסדר דין אמת, דברים לכבוד המשנה לנשיא בבית המשפט העליון, השופט ד"ר שלמה לוין עם פרישתו" (
המשפט
ט' (תשס"ד) 501, עמ' 502-501):

"אכן, יש המקלים ראש במידת מה בסדרי הדין מתוך תפיסת עולם שלפיה מסגרות 'פורמליסטיות' מכבידות על עשיית הצדק. אך הצדק צריך להיעשות לכל הצדדים, לא רק למי שסדרי הדין אינם נוחים לו, וסדרי הדין הם המרכבה לכך. המקל ראש בהם טועה. אכן, אולי אין הם במהותם משוש כל לב ואין בהם ניחוח של שיח הרבים... בבוא רש"י לאפיין את המשפט (בדונו בחושן המשפט שעל לב הכהן הגדול,
שמות
כ"ח, ט"ו - א"ר), מזכיר הוא את סדרי הדין: "שהמשפט משמש ג' לשונות, דברי טענות בעלי הדין, וגמר הדין ועונש הדין", קרי, למשפט שלבים סדורים, ומנהגו מנהג של שופי".





ניתנה היום, ג' אייר תשע"ז, 29 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.




חתימה






א בית משפט מחוזי 16910-01/16 אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ, טארק סעיד, תאמר סעיד נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/04/2017)