פסקי דין על ולדימיר בוטנקו |

1166/06 עפ     09/02/2006




עפ 1166/06 ולדימיר בוטנקו נ' מדינת ישראל






בבית המשפט העליון

ע"פ 1166/06

בפני
:
כבוד השופטת א' חיות


המערער:
ולדימיר בוטנקו



נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל


בקשה לעיכוב ביצוע

בשם המערער: עו"ד תומר אורינוב

בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות



החלטה


1. בפני
בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בן שלוש שנים שנגזר על המערער, לאחר שהורשע על פי הודאתו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטים ר' יפה-כ"ץ, ו' מרוז וא' ואגו) בביצוע מעשה מגונה.

2. המערער, שעלה ארצה מאוקראינה לפני כשש שנים, הואשם בכך שביום 26.4.2003, לאחר שהוא וחבריו, וביניהם המתלוננת, השתכרו בפארק באשדוד, נטל את המתלוננת למקום מרוחק וחיכך את אבר מינו באבר מינה בניגוד לרצונה עד אשר הגיע לסיפוקו המיני. במהלך ביצוע מעשה זה אף חבל המערער במתלוננת וגרם לה המטומה בברך. המערער הורשע כאמור בעבירה של ביצוע מעשה מגונה ובמסגרת הסדר הטיעון שהושג עימו עתרה המדינה להשית עליו ארבע שנות מאסר בפועל ואילו המערער עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן, בתסקיר שהוגש בעניינו ביום 25.12.2005, ולגזור עליו עונש מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות וכן הסכים לעמוד לפיקוח שירות המבחן למשך שנה.

3. בית המשפט המחוזי גזר על המערער שלוש שנות מאסר בפועל וכן גזר עליו מאסר על תנאי בן 12 חודשים וחייבו לשלם למתלוננת פיצוי בסך 10,000 ₪. עוד הורה בית המשפט המחוזי כי המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 12.2.2006, ועד לאותו מועד עיכב את יציאתו מן הארץ וחייבו בהפקדת ערבות עצמית וערבות צד ג'.

4. המערער טרם הגיש הודעת ערעור מפורטת, אך הוא עותר לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו בציינו כי כתב האישום במקרה דנן הוגש כשנה לאחר האירוע נשוא האישום וכי מאז אותו אירוע וכן במהלך הדיונים שארכו כשנתיים היה משוחרר ללא תנאים והצדיק את האמון שניתן בו בכך שהתייצב לכל הדיונים ואף יצא לחו"ל וחזר. על כן לטענתו יש בערבויות שבהן חויב כדי להבטיח את התייצבותו לדיון בערעור. עוד טוען המערער כי המעשה שבו הורשע היה בבחינת מעידה חד-פעמית מבחינתו וכי הוא נשוי ונעדר עבר פלילי, למעט הרשעה אחת בבית הדין הצבאי בשל טיפול בנשק ללא נקיטת זהירות. בטיעוניו בעל-פה ציין המערער כי טובים סיכוייו בערעור נוכח המלצת שירות המבחן בעניינו ונוכח עברו הנקי וההליך השיקומי שבו החל, במסגרתו פנה לטיפול אצל פסיכולוגית קלינית, ד"ר נעמי כהן, ואף שיתף את אשתו בנסיבות התרחשות העבירה, מתוך רצון לרכוש כלים להתמודדות נורמטיבית עם קשייו.

5. המשיבה מתנגדת לבקשה ומדגישה את חומרת המעשה שבו הורשע המערער וכן את עונש המינימום המתחייב בגינה.

6. לא מצאתי מקום לעיכוב ביצוע העונש במקרה דנן. העונש שהוטל על המערער נופל בגדר הסדר הטיעון שהושג בעניינו. המעשה שבו הורשע חמור ואך כפסע בינו ובין אינוס ממש. נימוקי הערעור לא הוגשו בכתובים, אך מן הטיעונים שהעלה המערער בעל-פה לא שוכנעתי כי יש טעם מבורר לחרוג במקרה זה מן הכלל הנקוט עימנו ולפיו אין בעצם הגשת הערעור, ובוודאי ככל שהוא נוגע לחומרת העונש בלבד, כדי להצדיק עיכוב ביצועו של עונש מאסר.

הבקשה נדחית. המערער יתייצב לריצוי עונשו במועד ובמקום שקבע בית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, י"א שבט, תשס"ו (9.2.2006).

ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06011660_v01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il









עפ בית המשפט העליון 1166/06 ולדימיר בוטנקו נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 09/02/2006)