פסקי דין על אברהם אלתר קוסטינר | פסקי דין על א.א.א.קבוצת שיא ניהול פרוייקטים | פסקי דין על יוסף הרשנזון | פסקי דין על אבי הרשנזון ואח' |

5548-02/16 א     19/08/2019




א 5548-02/16 אברהם אלתר קוסטינר נ' א.א.א.קבוצת שיא ניהול פרוייקטים בע"מ, יוסף הרשנזון, אבי הרשנזון ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה


ת"א 5548-02-16 קוסטינר נ' א.א.א. קבוצת שיא ניהול פרוייקטים בע"מ
ואח'






לפני כבוד השופט סארי ג'יוסי




התובע



אברהם אלתר קוסטינר
ת"ז 055895932


נגד

הנתבעים
.1

א.א.א. קבוצת שיא ניהול פרוייקטים בע"מ

.2

יוסף הרשנזון
ת"ז 029409729
.3

אבי הרשנזון ת"ז 025209511
.4

זוהר הרשנזון ת"ז 09580242




החלטה


פתח דבר:
1.
לפני בקשתו השנייה של התובע, אברהם אלתר קוסטינר
(להלן: "קוסטינר") מיום 28.2.2018 לתיקון כתב התביעה מיום 6.11.2016 על דרך מחיקת הנתבעים 2-3, יוסף ואבי הרשנזון (אשר יכונו במשותף: "הרשנזון"), והוספת נתבעים אחרים
ודרושים – ווסלוביצר דני (להלן: "ווסלוביצר"), בן ארויה – מנשרוב צפורה (להלן: "מנשרוב"), עו"ד רון אלישיב (להלן: "עו"ד אלישיב") ועו"ד רענן צפניה (להלן: "עו"ד צפניה"), כמו גם פירוט עילות התביעה כנגד הנתבעים, אלה שנותרו ואלה שהתווספו.

2.
התובענה שתיקונה נתבקש נסובה בעיקר סביב הסכם מיום 24.7.2014 שנכרת בין קוסטינר לבין חברת א.א.א. קבוצת שיא ניהול פרוייקטים בע"מ
(להלן: "קבוצת שיא"), לקבלת אופציה לרכישת 500/2000 חלקים מקרקע חקלאית המשתרעת על פני 11,450 מ"ר הידועה כחלקה 10 בגוש 10108 בפרדס חנה- כרכור (להלן: "המקרקעין"), ומימושה אל מול בעלי המקרקעין, כנגד תשלום 385,000 ₪( להלן:"ההסכם"); וטענות קוסטינר לחוסר תום לב בכריתת ההסכם וקיומו, הטעיה, עושק וזכאותו לפיצויים בגין הפרתו הנטענת של ההסכם.

3.
למען שלמות התמונה אפרט את השתלשלות האירועים הרלוונטיים:

ביום 2.2.2016 הגיש קוסטינר, באמצעות בא כוחו הקודם, תביעה לבית משפט השלום בתל אביב כנגד נתבעת 1 בלבד – קבוצת שיא.

ביום 26.9.2016 המליץ בית משפט השלום בתל-אביב לקוסטינר לשקול את צירוף בעלי הקרקע כנתבעים נוספים.

ביום 6.11.2016 הגיש קוסטינר כתב תביעה מתוקן אשר כלל גם את הנתבעים 2-4: בעלי הזכויות במקרקעין.

בדיון שהתקיים ביום 2.2.2017 בפני
בית משפט השלום בתל אביב הבהיר קוסטינר, כי מלבד הוספה שמית של הנתבעים 2-4 לכתב התביעה, לא נוספו טענות חדשות בגוף כתב הטענות המתוקן, כלומר, לא פורטו עילות התביעה הרלוונטיות כנגד אותם נתבעים.

ביום 15.2.2017 העביר בית משפט השלום בתל אביב את התיק לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשל חוסר סמכות עניינית ומקומית ובמצוות סע' 79 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן:"חוק בתי המשפט"). וכך ציין בהחלטתו: "...התביעה הנה תביעה לביטול הסכם אופציה לרכישת מקרקעין רשומים ולהשבת הכספים ששולמו לפי ההסכם. הסכם האופציה מומש והנתבעים חתמו על הסכם מכר עם בעלי הקרקע. חלק מהכספים ששולמו הועברו לנתבעת 1 (מסחרת האופציה) וחלקם האחר לבעלי הקרקע (נתבעים 2 – 4). בנסיבות אלה, ולאחר שהתביעה המקורית הוגשה כנגד הנתבעת 1 בלבד, המלצתי לתובע לצרף את בעלי הקרקע לתביעה ולתקן אותה בהתאם, שכן משחתם על הסכם המכר עמם, נדמה כי ביטול הסכם האופציה בלבד לא יועיל לו. בעלי הקרקע צורפו, אולם התובע לא הוסיף בגוף התביעה
טענות כלשהם כנגדם. לענין זה יידרש בית המשפט המוסמך. הסמכות הנה אפוא לבית המשפט המחוזי שעה שמדובר בתביעה לביטול הסכם אופציה ומכר במקרקעין רשומים...".

ביום 7.11.2017 התקיים דיון ראשון בפני
במהלכו הודיע בא כוחו הנוכחי של קוסטינר על כוונתו לתקן את כתב התביעה ומשקיבל אך לאחרונה את המסמכים הרלוונטיים.
בא כוח קבוצת שיא הסכים לבקשה בכפוף לפסיקת הוצאות. בסיום הדיון הוחלט כי תוגש בקשה מתאימה בכתב.

אלא שהבקשה לתיקון כתב התביעה שהוגשה ביום 28.2.2018 חרגה מגדר פירוט עילות התובענה כנגד הנתבעים 2-4, וכללה גם בקשה להוספת מספר נתבעים חדשים ולמחיקת נתבעים אחרים, תוך פירוט עילות התביעה הרלוונטיות כנגד כלל הגורמים הנתבעים.
קבוצת שיא התנגדה לתיקון המבוקש.

דיון והכרעה
:
4.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה במלואה.

5.
ההליך של תיקון כתב התביעה מוסדר בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 המורה:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

6.
רבות נכתב בעניין בקשות לתיקון כתב תביעה ואימתי יש להיעתר להן, כאשר ההלכה הפסוקה קובעת כי יש לנהוג בליברליות רבה באישור בקשות מסוג זה, בעיקר אם הן מוגשות בשלב מוקדם של ההליך הדיוני. אולם אין המדובר בזכות בלתי מוגבלת ואין להיעתר לבקשה כאשר הזכויות הדיוניות של הצד השני נפגעות באופן מהותי כתוצאה מהתיקון. כך למשל, במקרים בהם המבקש נהג בשיהוי רב או בחוסר תום לב, ובמקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אילו הוגשה הבקשה מחדש כגון: טענה להתיישנות (רע"א 1808/16 אהרון אמסלם נ' לאה אלון
עמ' 8-9 [פורסם במאגרים המקוונים] (28.3.2016).

7.
אתעכב על טענות הנתבעת הרלוונטיות כנגד התיקון.

8.
תיקון כתב התביעה מהווה מקצה שיפורים
ברור כי מטרת הבקשה לתיקון כתב התביעה הינה תיקון ושיפור כתב התביעה המקורי כך שזה יכלול
את כלל העובדות והעילות אשר עשויות לתרום לבירור הפלוגתאות שבין הצדדים
.

יובהר כי אין המדובר בהרחבת חזית ובהוספת עילות חדשות המנותקות מהתקשרות קוסטינר בהסכם המקורי, במשא ומתן שקדם להתקשרות, ולאחר מכן גם במהלך קיום ההסכם. מדובר איפוא במערכת עובדות ונסיבות אחת, והתיקון המבוקש נועד לשם תיאור כלל הנסיבות והשתלשלות האירועים מתחילתם ועד סופם.
במילים אחרות, התובענה המתוקנת לכל היותר מרחיבה את מערכת העובדות שתוארה בתובענה המקורית, אך היא אינה מנותקת ממנה והיא שזורה בה באופן שלא ניתן להפרדה.

מכל מקום, התיקון המבוקש אינו חורג מהעילה המקורית, והוא אינו מבקש להעמיד עילת תביעה חדשה המנותקת מהשתלשלות העניינית שתוארה בתביעה המקורית או לתקן כתב תביעה שבמקור לא גילה עילה.
כמו כן הבקשה לתיקון הוגשה בשלב מקדמי, לאחר קדם המשפט הראשון שהתקיים לפני, כאשר עתידה להתקיים ישיבת קדם משפט נוספת לפחות, טרם קביעת התיק להגשת תצהירי עדות ראשית ושמיעת ראיות.

יתר על כן אין ספק כי כאשר מתבקש צירופם של נתבעים נוספים ודרושים, כפי שארחיב בהמשך, בין אם על דרך צירוף מנהלי קבוצת שיא שהתקשרה עם קוסטינר בהסכם, ובין אם בצירוף גורמים שהיו מעורבים בהליכים שקדמו לפרסום המקרקעין נשוא המחלוקת ולאחר מכן בעריכת ההסכם שנחתם עם קוסטינר, יש צורך בפירוט והרחבה באשר לעילות התביעה הקמות כנגדם, ואין להסתפק בעילות שפורטו בתובענה המקורית.

9.
נוכחות בעלי הדין שצירופם מתבקש אינה הכרחית לצורך הכרעה בתובענה

טענה זו הועלתה בעלמא על-ידי הנתבעים, ללא כל תימוכין.

בחקירתו הנגדית של ווסלוביצר - אחד הנתבעים אותם ביקש קוסטינר לצרף (בפרוטוקול נרשם
"דניאל וסרויצ'ר") התברר כי הוא ומנשרוב - נתבעת נוספת שצירופה נתבקש (כונתה בפרוטוקול "ציפורה בן הרואה") הינם בעלי השליטה בפועל בקבוצת שיא, וכי שניהם היו לכאורה אחראים לניהול החברה ולפרסום שנעשה ביחס למקרקעין נשוא ההסכם (עמ' 4-6 לפרוט' מיום 28.3.2019). הווה אומר, לכאורה לא ניתן לשלול בשלב זה את טענת התובע לפיה לא מדובר בצדדים אזוטריים לעסקה, כפי שציינה קבוצת שיא וכי מדובר בצירוף "מי שנשם ליד העסקה".

נדמה אם כן, כי הטענה העיקרית של קבוצת שיא היתה שלא עלה בידי קוסטינר להראות ולו ראשית ראיה המצדיקה הגשת התביעה נגד אורגני החברה והרמת מסך ההתאגדות. עם זאת יש להבדיל בין היעדר יריבות לבין שאלה זו המצריכה בירור עובדתי וראייתי נרחב שאין להידרש אליה במסגרת בקשה לתיקון כתב התביעה, וככל שיתברר בסיום ההליך כי התובענה הוגשה גם כנגד נתבעים החיצוניים למחלוקת, התובענה תידחה תוך חיוב בהוצאות.

בכל הנוגע לצירוף הנתבעים הנותרים - עורכי הדין שעל פי הנטען היו מעורבים בעריכת עסקת המכר, אישרה קבוצת שיא בסעיף 154 ל"כתב תגובה מטעם המשיבה לבקשת המבקש לתיקון כתב תביעתו", כי מדובר בשני עורכי דין שתפקידם היה "לייעץ בעסקה נשוא המחלוקת ללקוחותיהם".
מכל מקום, אחריותם וחבותם הנטענת של עורכי הדין אמורה להתברר במסגרת ההליך ולאחר שמיעת הראיות.

10.

הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה נגועה בשיהוי
סבורני כי אף אם חל שיהוי מסוים בהגשת הבקשה, אין המדובר בשיהוי משמעותי שלא ניתן לתקנו ולפצות המשיבים בגינו באמצעות השתת הוצאות על הצד שהשתהה לטובת הצד שכנגד. זאת ביחוד כאשר התיקון הינו על דרך הוספת עובדות ועילות אשר עשויות לתרום לבירור הפלוגתאות שבין הצדדים, ואין כל תוחלת בכך שיתנהל הליך משפטי נפרד בנוגע לנתבעים שצירופם מבוקש נוכח המסכת העובדתית הזהה.

יפים לעניין זה הדברים שנאמרו ברע"א 7466/17 מאיר אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון עמ' 6 [פורסם במאגרים המקוונים] (20.12.2017): "למקרא טענות הצדדים ושאר מסמכים שהוגשו, דומה כי העובדות העומדות בבסיס הבקשה לתיקון כתב התביעה – רובן ככולן – היו ידועות למבקשים בשלב מוקדם יותר. חל אפוא שיהוי בהגשתה. ברם, אין בו בשיהוי דנן, בנסיבות, משום מעוות שלא יוכל לִתְקוֹן. על פני הדברים, התרשמתי כי עניינו של התיקון לכתב התביעה הוא בעובדות ובעילות אשר עשויות לתרום לבירור הפלוגתאות שבין הצדדים, להשלים את המסכת העובדתית והמשפטית המתוארת בכתב התביעה המקורי, ולסייע לבית המשפט המחוזי "להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת". כמובן אינני נוקט עמדה לגופו של עניין, לבטח תתברר התביעה לפנַי ולפנים במהלך המשפט. גם צירופה של אילנה כתובעת יתרום ליעילות הדיונית בנדון, שכן חרף השיהוי בבקשת הצירוף, אין תועלת בכך שיתנהל הליך משפטי נפרד לגבי מסכת עובדתית זהה (ראו
תקנה

24
לתקנות;

ע"א 3807/12
מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמעון, [פורסם בנבו] פסקה 33 (22.1.2015)). זאת ועוד, ההליך בבית המשפט המחוזי עודנו בשלב מוקדם. אכן, תיקון כתב התביעה יביא לעיכוב נוסף בהליך, ויחייב את תיקונם של כתבי ההגנה – אך על כל 'פשעים' יכסה התשלום הכספי, על ההוצאות היתרות שגרמו המבקשים, ועל הסירבול שנגרם בעטיים"

.

11.
הסעדים הכספיים המבוקשים כנגד הנתבעים החדשים הם בסמכותו של בית משפט השלום ולא של בית המשפט המחוזי ועל כן יש לפצלם
:

לטעמי יש להבדיל בין תובענה שטרם החלו לדון בה, המכילה שני סעדים כאשר אחד מהם מצוי בסמכותו של בית משפט השלום והשני בסמכותו של בית המשפט המחוזי, שאז יש לפצלם בהתאם לקבוע בע"א 29/58 נסים לוי נ' עמרם עקריש, יב 1457 (20.10.1958) (אלא אם כן מדובר בתובענות בענייני מקרקעין, בהם חלה הלכת "הטפל הולך אחר העיקר". ראה לעניין זה רע"א 3749/12 ששון בר-עוז נ' דניאל סטר, סו (1) 678 (1.8.2013)), לבין תובענה שהדיון בה כבר החל, כאשר המדובר בהליך המתנהל בפני
בית המשפט המחוזי, והסעדים הכספיים המבוקשים במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה נופלים מתקרת סמכותו של בית המשפט השלום.
הדברים אמורים ביתר שאת כאשר התובענה המקורית הועברה כבר מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, מטעמי סמכות עניינית (כמו גם מקומית).

השווה עם האמור ברע"א 60/03 יעקב רובין, עו"ד נ' ירחמיאל אפלבוים, נז (3) 457 עמ' 479 (10.4.2003), במסגרתו נערכה הפרדה בין בקשה לתיקון כתב תביעה המוגשת בהליך המתנהל בבית משפט השלום לבין הליך המתנהל בבית המשפט המחוזי.

בתחילת פסק הדין מאוזכר הכלל הרגיל לפיו משתוקן כתב התביעה באופן שהסעד הכספי הנדרש בו חדל מלהיות בגדר הסמכות העניינית של בית משפט השלום אשר היה מוסמך לדון בתביעה ביום הגשתה, יעביר בית המשפט השלום את הדיון בתביעה לבית המשפט המחוזי.
אולם בהמשך נקבע, כי אין להחיל כלל זה גם במקרה ההפוך בו תוקן כתב תביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי באופן שהסכום הנתבע המתוקן נמצא מתחת לתקרת סכום התביעות שבסמכות בית משפט השלום:
"...במקרה שבית-
המשפט המחוזי מתקן כתב-
תביעה באופן שסכום התביעה פוחת אל מתחת לתקרת סמכות בית-
משפט השלום, אין מתקיים הקושי האמור עד שניתן להותיר בבית-
המשפט המחוזי תביעות שהסכום הנתבע בהן נמוך יותר. בשל כך העברתו של תיק מבית-
המשפט המחוזי לבית-
משפט השלום נעדרת הצדקה מהותית, והמניע האפשרי היחיד לה הוא האינטרס של המערכת במניעת יצירת עומס-
יתר בבית-
המשפט המחוזי. אולם בהעברתה של תובענה מבית-
משפט אחד אל רעהו, אחרי שכבר החל בה הדיון, כרוכות עלויות מערכת לא מבוטלות. עלויות שכאלה כרוכות גם בעצם הדיון בבקשה להעברה. בעלויות אלה אין תוחלת בשל היעדר חשש מפני השלכות המשך הדיון בבית-
המשפט המחוזי. והתוצאה היא: בית-
המשפט המחוזי אינו רשאי להעביר את הדיון לבית-
משפט השלום – גם לאחר שתוקן סכום התביעה"
.

אמנם המקרה שנדון שם שונה מזה שלנו. יחד עם זאת נראה כי אותו רציונל תקף גם במקרה שלנו, לאחר שהתובענה הועברה מבית משפט השלום על פי סע' 79 לחוק בתי המשפט, כאשר הוספת הסעדים והטענות המתייחסות לאחריות הנתבעים שצירופם מתבקש, נוגעים ללב ליבה של הפלוגתא בין הצדדים משמדובר באותה מסכת עובדות ויש בהם כדי לסייע לבית המשפט להכריע במחלוקת כולה ולא בחלקה בלבד. הדברים אמורים גם נוכח העובדה כי עסקינן בסעדים כספיים כאשר שתי הערכאות מוסמכות עקרונית לתתם, ולא בסעד שמלכתחילה נתון לסמכותה הבלעדית של אחת הערכאות.

יפים גם לעניין זה הדברים שנאמרו ברע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, נב(3) 427
עמ' 432 (28.7.1998): "...תיקון כתב-
התביעה כמבוקש בבקשה הראשונה נחוץ לא רק על-
מנת לסייע לבית-
המשפט להכריע בשאלות שבמחלוקת בין הצדדים, אלא אף יש בו כדי להביא את המחלוקת כולה אל קצה. על-
ידי הוספת העתירה לסעד כספי, עם תום הדיון תבוא ההתדיינות בין הצדדים לסופה, ולא יהיה צורך לנקוט הליכים נוספים, כפי שהיה נדרש לו היה הסעד הצהרתי בלבד. מטעם זה התוצאה המתקבלת מצירוף שתי ההחלטות של בית-
משפט קמא הינה, על פניה, בלתי רצויה. אם תעמודנה שתי ההחלטות על כנן, הרי שבמקום לרכז את הדיון בסעד ההצהרתי והאופרטיבי תחת מטרייה דיונית אחת, יצטרכו המבקשים, בעל כורחם, לתבוע את הסעד ההצהרתי, ורק לאחר מכן, בהתבסס על ההיתר לפיצול סעדים, יוכלו לתבוע את הסעד האופרטיבי. נמצא, כי החלטה הכופה על המבקשים להסתפק בתביעת הסעד ההצהרתי גרידא, אינה עולה בקנה אחד עם הרציונל של מניעת התדיינות כפולה".

12.
לאור כל האמור מצאתי כי יש לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה במלואה.
כתב תביעה מתוקן יוגש בפועל תוך 10 ימים, וימציאו בצוותא עם החלטה זו לכלל הנתבעים במסירה אישית תוך 20 יום.
הנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן או כתב הגנה, לפי העניין, לא יאוחר מיום 15.10.19.

13.
לאור הנימוקים המפורטים בהחלטתי מתייתר מאליו הדיון בבקשה מס' 44 של קבוצת שיא "למחיקה על הסף של חלקים מבקשת המשיב לתיקון כתב התביעה הנוגעים לצדדים החדשים שצירופם נתבקש על ידו, וכן, הבקשה למחיקה על הסף של כל החלקים הנוגעים לסעדים הכספיים, וסילוקם על הסף בגין חוסר סמכות עניינית, ומחמת זאת, שהגשתם נעשתה בניגוד ובהעדר רשות מצד בית המשפט".

14.
בשים לב לתוצאה דלעיל, הנני מחייב את קוסטינר לשלם לקבוצת שיא הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪.



15.
קובע את התיק לקדם משפט ביום 3.3.2020 בשעה 9:30.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ט, 19 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.









א בית משפט מחוזי 5548-02/16 אברהם אלתר קוסטינר נ' א.א.א.קבוצת שיא ניהול פרוייקטים בע"מ, יוסף הרשנזון, אבי הרשנזון ואח' (פורסם ב-ֽ 19/08/2019)