פסקי דין על ג'מאל אבו מוך | פסקי דין על א. חממות באקה | פסקי דין על אמג'ד רבחי מסארוה | פסקי דין על אשרף רבחי מסארוה |

20479-03/19 תק     23/08/2019




תק 20479-03/19 ג'מאל אבו מוך נ' א. חממות באקה בע"מ, אמג'ד רבחי מסארוה, אשרף רבחי מסארוה








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 20479-03-19 אבו מוך נ' א. חממות באקה בע"מ
ואח'



בפני

כב' הרשמת הבכירה טלי מירום


התובע

ג'מאל אבו מוך


נגד


הנתבעים

1. א. חממות באקה בע"מ

2. אמג'ד רבחי מסארוה

3. אשרף רבחי מסארוה





פסק דין



1.
בין התובע ובין נתבעת מס' 1 נחתם ביום 30.8.09 הסכם שכירות, לפיו השכיר התובע לנתבעת שטח של 2,000 מ"ר מתוך מקרקעין הרשומים בבעלותו בבאקה אל ע'רביה, לצורך הקמה וניהול של מסגריה. בהסכם נקבע, כי גבולו של השטח המושכר הוא 40 מטר לעומק החלקה לכיוון צפון מדרך 5.
2.
בהסכם נקבע כי התובע יאפשר לנתבעת לקבל חיבור חשמל לשטח המושכר, כאשר הנתבעת תישא בעלויות הקמת חיבורי החשמל והתקנתם, ואלו יקוזזו מדמי השכירות השנתיים.
טענות התובע וראיותיו
3.
לטענת התובע, במועד מסויים לקראת סוף שנת 2015 פנתה הנתבעת לחברת החשמל בבקשה להתקין חיבור חשמל לשטח המושכר, לצורך הקמת חממה במקום. לטענת התובע, לצורך כך הציגה הנתבעת לחברת החשמל היתר להקמת חממות לגידול ירקות בשטח המושכר, אותו קיבלה מידי הועדה המקומית לתכנון ובניה - עירון, על סמך בקשה שהגישה למתן היתר כאמור; אלא שלטענת התובע, חתימתו על הבקשה האמורה למתן היתר זוייפה על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה, כאשר הוא עצמו מעולם לא הסכים להגשת הבקשה ולא ידע על הגשתה, לא הסכים להקמת חממות בשטח שהשכיר לנתבעת, ואף לא ידע על מתן ההיתר כאמור.
4.
לטענת התובע, בהתאם לבקשת הנתבעת ולהיתר שניתן על פיה הציבה חברת החשמל ארון מונים ("פילר"), אלא שזה הוצב מחוץ לגבולות השטח שהושכר לנתבעת על פי הסכם השכירות, בשטח השייך לאחיו, וזאת בניגוד להיתר. לטענת התובע, לאחר סיור שביצע במקום ביחד עם נציג מוסמך של חברת החשמל, התברר כי אכן ארון המונים הותקן שלא על פי ההיתר שניתן על ידי חברת החשמל. חברת החשמל הסכימה להעתיק את ארון המונים אל מיקומו המקורי והמאושר, אולם דרשה עבור ההעתקה סך של 5,325.84 ₪. לטענת התובע, סכום זה חל עליו כעת עקב הטעייתה של הנתבעת את חברת החשמל ופעולתה בניגוד להיתר (שאף אותו קיבלה במירמה), ועל כן הוא תובע סכום זה, בצירוף הוצאות משפט. סכום התביעה הועמד על 8,326 ₪, קרי, עלות העתקת ארון המונים ועוד סך של 3,000 ₪ שמהותו לא צויינה בכתב התביעה.
5.
בדיון הציג התובע תשריטים ותכניות המציגים את השטח, את מיקומו המאושר של ארון המונים ואת המיקום בו הוצב בפועל. כן הציג אישור לתשלום סך של 5,325.84 ₪ ביום 20.8.19 (יומיים לפני הדיון בבקשה), עבור העתקת ארון המונים, לפי דרישת חברת החשמל.
6.
מטעם התובע העיד בדיון מר יצחק בן ברוך, נציג חברת החשמל שהיה מעורב במתן האישור להתקנת ארון המונים ולהתקנתו בפועל. לגבי נוהל העבודה במקרה של הגשת בקשה להיתר לביצוע חיבור לחשמל העיד מר בן ברוך: לאחר קבלת בקשה למתן היתר, הוא נפגש בשטח עם החשמלאי מטעם מגיש הבקשה, אשר מציג לו תשריטים ותכניות; לאחר מכן עורך מר בן ברוך בדיקה של התב"ע, מאמת את פרטי הבעלות בשטח בו מבוקש להתקין את החיבור, מחליט האם לאשר את הבקשה אם לאו, ובמידה שכן - מכין תכנית לביצוע, אותה הוא מוסר לחשמלאי מטעם מגיש הבקשה; על החשמלאי להכין גומחה להתקנת ארון המונים לפי קביעה של מודד מוסמך, בהתאם לתכנית שאושרה על ידי חברת החשמל.
7.
במקרה דנא, העיד מר בן ברוך, הוא נפגש בשטח עם חשמלאי מטעם הנתבעת בשם עלאא', הבהיר לו היכן עליו להתקין את ארון המונים, בהתאם לתכנית שמסר לו, והדגיש בפני
ו כי ביצועה צריך להתבצע על סמך מדידות של מודד מוסמך. הוא שלל את טענתו של נתבע מס' 3, לפיה החליט ביחד עם החשמלאי עלאא' להציב את ארון המונים במקום אחר מאשר אושר בתכניות.
מר בן ברוך העיד, כי בעקבות פניה מהתובע הוא יצא עמו לשטח והתברר לו כי בפועל הותקן ארון המונים במרחק של 4-3 מטרים מהמיקום אותו אישר. מר בן ברוך ציין, כי מדובר בחלקה אחת שלא נעשתה בה פרצלציה, ועל כן מבחינת חברת החשמל אין מדובר בחריגה מהשטח, מה גם שארון המונים נמצא במיקום שאין בו משום הפרעה לגישה ואין מבחינתה מניעה להשאיר את ארון המונים במקום בו הותקן.
עוד העיד מר בן ברוך, כי חברת החשמל אינה נוהגת לבדוק בדיעבד האם הלקוח התקין את ארון המונים במקום בו אישרה את ההתקנה, וכי היא נותנת אמון בלקוח (ובחשמלאי מטעמו) כי יפעלו בהתאם להיתר שאושר ולהנחיות שקיבלו ממנה, וכדבריו - "האחריות היא של הלקוח להקים גומחה לפי ההנחיות ואם הוא לא עושה את זה אז הם צריכים לשאת בעלויות."
טענות הנתבעים
8.
הנתבעים הכחישו בכתב ההגנה את כל טענותיו של התובע וטענו, כי אין מדובר אלא בחוליה נוספת בשרשרת פעולות שנוקט נגדם התובע, הליך נוסף בשורה של תביעות שונות שהגיש ומגיש התובע נגדם, בקשר להסכם השכירות בינו ובין הנתבעת, כגון תביעה לפינוי מושכר ותביעות כספיות שונות.
9.
הנתבעים טענו, כי את טענותיו של התובע בדבר ארון המונים היה עליו לתבוע במסגרת תביעה אחת, שכן לא ניתן לו היתר לפיצול סעדים.
10.
הנתבעים טענו, כי ארון המונים הותקן, לטענת התובע, בשטחו של אחיו זיאד ומכאן שאין לו עילת תביעה נגדם.
11.
עוד טענו הנתבעים, כי לא היה מקום להגיש את התביעה נגד נתבעים מס' 2 ו - 3, בשים לב לכך שהסכם השכירות מכוחו הגיש התובע את התביעה הוא בינו ובין הנתבעת בלבד.
12.
מעבר לטענה, כי כל טענות התובע הן פרי דמיונו, אין בכתב ההגנה מטעם הנתבעים כל טענה לגופו של עניין בדבר מיקום ארון המונים.
13.
בדיון, אליו התייצבו נתבעים מס' 2 ו - 3, חזרו השניים על טענותיהם בדבר היות התובע מגיש תביעות סדרתי כנגדם ועתרו לדחיית התביעה תוך חיוב התובע בהוצאותיהם.
14.
נתבע מס' 2 העיד, כי כיום כלל אינו עובד בנתבעת וכי היא בבעלותו של נתבע מס' 3 בלבד. הוא העיד, כי התקנת ארון המונים היתה באחריות חברת החשמל בלבד, וכי הם עצמם לא הביאו חשמלאי או מודד מטעמם. לעומתו העיד נתבע מס' 3, כי מי שטיפל בהתקנת ארון המונים הוא אכן החשמלאי עלאא' מטעם הנתבעת, אשר קיבל מחברת החשמל את ההנחיות לגבי מיקום והתקנת ארון המונים. לטענתו, הוא עצמו נכח בפגישה שהתקיימה בשטח בין מר בן ברוך והחשמלאי עלאא', וכי שני האחרונים הם אלו שהחליטו להציב את ארון המונים במקום בו הוצב, משום שלא היתה מניעה להציבו שם ולא במקום שנקבע בתכניות חברת החשמל (כאמור לעיל, מר בן ברוך שלל טענה זו). עוד העיד נתבע מס' 3, כי הוא עצמו לא התערב בעניין ואף לא מצא לנכון לציין בפני
מי מהם כי אין מדובר בשטח שהושכר לנתבעת לפי ההסכם עם התובע, משום שלפי הבנתו מדובר בשטח אחד ללא חלוקה פנימית.
15.
נתבע מס' 2 טען, כי עקב התייצבותו לדיון נגרם לו הפסד של 2,500 ₪ - עלות יום עבודה על מחפרון שופל, בהיותו מפעיל מחפרון עצמאי.
דיון והכרעה
16.
לאחר שהנסיונות הממושכים להביא את הצדדים להסכמות, בשים לב לסכסוך הארוך בשנים הקיים ביניהם, לא עלו יפה, אין מנוס אלא מלהכריע במחלוקת שהובאה בפני
י.
17.
ראשית דבר, דין טענת הנתבעים להעדר זכות תביעה מצד התובע, עקב מיקום ארון המונים בשטח של אחיו, להידחות. מערכת היחסים שבין התובע ובין אחיו אינה רלוונטית לעניין התובענה דנא ואינה מעניינה של הנתבעים. התובע הוא זה שנדרש לשלם עבור העתקת ארון המונים, והוא זה אשר שילם עבורה בפועל, על פי אישור התשלום שהגיש, מה שמקנה לו זכות תביעה ועילת תביעה.
18.
גם טענת הנתבעים להעדר עילת תביעה משלא התבקש פיצול סעדים דינה להידחות, שכן אין כל חובה לכלול את כל הסעדים הנובעים מהסכם השכירות בתביעה אחת, כאשר העילות שונות ונפרדות, כבמקרה דנא; זאת ועוד, בכל מקרה, לפי תקנה 215ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, רשאי תובע שהגיש תביעה לפינוי מושכר לתבוע סעדים נוספים בהליך נפרד, ללא צורך בקבלת רשות מבית המשפט.
19.
לגופו של עניין, למעשה אין הנתבעים כופרים בכך שארון המונים הותקן שלא על פי ההיתר והתכניות שניתנו על ידי חברת החשמל, אלא שהם טוענים כי הדבר נעשה באישור נציג חברת החשמל, וכי בפועל אין ארון המונים, במיקומו הנוכחי, מהווה הפרעה כלשהי ואין מניעה להותירו במקומו.
20.
במחלוקת שבין הצדדים בעניין זה מצאתי לנכון לקבל במלואה את עדותו של מר בן ברוך, נציג חברת החשמל, שהינו עד אובייקטיבי וחסר עניין במחלוקת שבין הצדדים. העד אף אישר, כי מבחינת חברת החשמל אין כל מניעה להותרת ארון המונים במיקומו הנוכחי, ומכאן שעמדתה בסכסוך האמור היא עמדה נייטראלית. לאור זאת ראיתי לנכון לייחס לעדותו של מר בן ברוך משקל מכריע, מה גם שזו נתמכה במסמכים, בשרטוטים ובתכניות בהם נראה מיקומו המאושר של ארון המונים לעומת המקום בו הוצב בפועל על ידי הנתבעים ו/או מי מטעמם.
21.
אשר על כן, אני מקבלת במלואה את עדותו של מר בן ברוך, לפיה הוא עצמו לא נתן כל הסכמה להצבת ארון המונים שלא במקום שאושר על פי תכניותיו, ואני מעדיפה אותה על פני עדותו של נתבע מס' 3 בעניין זה.
22.
אציין, כי בין עדויותיהם של נתבעים מס' 2 ו - 3 נתגלעה סתירה מהותית, כאשר נתבע מס' 2 טען כי כלל לא היו במקום מודד וחשמלאי מטעם הנתבעת, בעוד שנתבע מס' 3 העיד שכן היה חשמלאי מטעמה, בשם עלאא', ואישר בכך את עדותו של מר בן ברוך. שקלתי שמא יש לייחס סתירה זו לכך שנתבע מס' 2 אינו עובד מזה שנה בנתבעת, אלא שעסקינן באירועים שאירעו לפני כשלוש שנים, בעת שנתבע מס' 2 עבד בנתבעת גם לפי עדותו, ובכל מקרה הצביעה עדותו על כך שהיה מעורב בצורה פעילה בהשתלשלות העניינים נשוא התביעה והוא מכיר היטב את פרטיה. סתירה זו מלמדת על כפירה מוחלטת ושלילה גורפת של כל טענות התובע, מצדו של נתבע מס' 2 לפחות, דבר שיש בו כדי לפגוע במהימנות גרסתו
23.
החשמלאי עלאא' עצמו לא הובא לעדות על ידי הנתבעים, על אף שהינו על פניו עד רלוונטי למחלוקת נשוא התביעה. בנסיבות אלו פועל העקרון לפיו במקרה של הימנעות מהבאת עדות רלוונטית, חזקה כי לו היתה עדות זו מובאת, היא היתה פועלת לחובת הנתבעים (ע"א 548/78 נועה שרון נ' יוסף לוי, פ"ד לה(11), 736, 760 [1980];
רע"א 12/15 עזבון המנוח אליה פרג' ז"ל נ' אסף אלעזר

[1.3.2015].
24.
לאור כל אלו אני קובעת, כי הנתבעת ו/או מי מטעמה פעלה בניגוד להיתר ולתכניות שאושרו על ידי חברת החשמל ופעלה להתקנת ארון המונים שלא על פי ההיתר והתכניות דנא, תוך חריגה מודעת מהן, ובשטח שאינו כלול בשטח שהושכר לה על פי הסכם השכירות שחתמה עם התובע; זאת כאשר ידעה בבירור, ובכל מקרה היה עליה לדעת, מהם גבולות השטח המושכר, לאור לשונו הברורה של הסכם השכירות. בכך שהנתבעת עשתה שימוש בשטח שהיא אינה בת-רשות בו, היא הפרה את הסכם השכירות בינה ובין התובע. בעקבות זאת נגרם לתובע נזק בדמות הצורך בהעתקת ארון המונים אל תוך השטח המושכר, על העלויות הכרוכות בכך.
25.
אשר על כן, אני קובעת כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו, קרי, עלות העתקת הארון ששולמה על ידיו, בסך מעוגל של 5,326 ₪.
26.
כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪.
27.
הסכום הכולל שעל הנתבעת לשלם לתובע הוא, איפוא, סך של 5,825 ₪.
28.
התובע לא הסביר מדוע הוא תובע מהנתבעים סכום נוסף של 3,000 ₪, ומכל מקום, סכום זה לא הוכח ואינני פוסקת אותו לתובע.
29.
באשר לתביעה נגד נתבעים מס' 2 ו - 3:
הסכם השכירות נשוא התביעה הוא בין התובע ובין הנתבעת וחובות השוכר לפי הסכם זה הם חובותיה של הנתבעת בלבד. מכאן שהנתבעת היא בעלת-דינו היחידה של התובע. התובע לא הוכיח מיהם בעליה של הנתבעת ומדוע יש לכאורה להרים את מסך ההתאגדות בינה ובין בעליה או להגיש את התביעה נגדם באופן אישי. בנסיבות אלו, דין התביעה נגד נתבעים מס' 2 ו - 3 להידחות, תוך חיוב התובע בהוצאותיהם.
30.
בקביעת גובה ההוצאות לקחתי בחשבון את מהות ההליך, את העובדה שבכל מקרה היה על נתבע מס' 3 להתייצב בדיון בתור בעליה של הנתבעת (לפי הצהרתו); אני מניחה שנתבע מס' 2 היה מתייצב אף הוא כעד וכמי שהיה מעורב בכל ההתרחשות ובקיא בפרטיה. טענתו של נתבע מס' 2 להפסד של 2,500 ₪ - שווי יום עבודה במחפרון - לא הוכחה.
בנסיבות אלו, אני מחייבת את התובע לשלם לנתבע מס' 2 הוצאות בסך של 500 ₪ ולנתבע מס' 3 - הוצאות בסך של 300 ₪.
סוף דבר
:

31.
התביעה נגד נתבעת מס' 1 מתקבלת בחלקה. הנתבעת תשלם לתובע סך של 5,825 ₪.
התביעה נגד נתבע מס' 2 נדחית. התובע ישלם לנתבע מס' 2
הוצאות בסך של 500 ₪.
התביעה נגד נתבע מס' 3 נדחית. התובע ישלם לנתבע מס' 3 הוצאות בסך של 300 ₪.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין
.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה
.


ניתן היום,
כ"ב אב תשע"ט, 23 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 20479-03/19 ג'מאל אבו מוך נ' א. חממות באקה בע"מ, אמג'ד רבחי מסארוה, אשרף רבחי מסארוה (פורסם ב-ֽ 23/08/2019)