פסקי דין על דוד הדד

1162/05 פל     09/02/2006




פל 1162/05 מדינת ישראל נ' דוד הדד




1


בתי המשפט

בית משפט לתעבורה ת"א - יפו
פל 001162/05


בפני
:
כב' השופט מאיר דרורי

תאריך:
09/02/2006



בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

ע"י ב"כ עו"ד
חגית אלופי



נ ג ד


דוד הדד

הנאשם

ע"י ב"כ עו"ד
מלמה



הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך כי נהג ברכבו ללא רישיון רכב תקף בהיותו שיכור ובנסיבות הנ"ל סירב ליתן בדיקת נשיפה. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות הסעיפים הבאים:
נהיגה בלא רישיון רכב תקף, עבירה על סעיף 2 לפקודת התעבורה.
נהיגה בשכרות עבירה על סעיף 62(3) בקשר עם סעיף 39(א) וסעיף 38 (1) לפקודת התעבורה, בקשר עם תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה.
נהיגה בקלות ראש עבירה על סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה.
סרוב לבצע בדיקת נשיפה עבירה על תקנה 169 ו' (א) לתקנות התעבורה.

בתיק זה המחלוקת העובדתית בין הצדדים הינה מצומצמת למדי, דהיינו, יש הסכמה כי הנאשם נסע ברחוב העצמאות בבת ים, וכי כאשר הרכב הגיע בסמוך לבית מס' 3, הורו לו המתנדבים קתרי וחבריו לצאת מן הרכב , התברר להם כי מהנאשם נודף ריח של אלכהול. בשלב מסוים החל הנאשם להתווכח עם המתנדבים, המתנדבים הזעיקו סיוע והחליטו לאזוק את ידי הנאשם ולהעביר אותו לאת"ן תל אביב, שם המשיך הנאשם להשתולל לכן החליטו לאזוק גם את רגליו. במצב הזה נערכו לנאשם דוחות מאפיינים כמו כן הוא נחקר על ידי הבוחן רס"מ מזרחי, ומפקח דן ארצי מילא את ת/7. בנסיבות הנ"ל הנאשם סירב לשתף פעולה עם החוקרים וכן סירב לבצע בדיקת נשיפה.

המחלוקת בין הצדדים היא בעיקר מהם המסקנות הנובעות מהתנהגות הנאשם.

ב"כ המאשימה ביקש לקבוע כי לאור ריח האלכוהול, אופן נהיגתו של הנאשם וסירובו לשתף פעולה עם החוקרים יש לקבוע כי הנאשם היה שיכור וכי סירב לבצע בדיקת נשיפה.

ב"כ הנאשם טען כי אין הוכחה כי הנאשם היה שיכור שכן, המרכיב היחידי להוכחת השכרות היה ריח אלכוהול, ההשתללות של הנאשם נבעה מכך שכבלו אותו בידיו וברגליו וסרבו לשחרר את האזיקים, בוודאי שבנסיבות אלו לא ניתן לבצע בדיקת מאפיינים כלשהי. ב"כ הנאשם הפנה את בית המשפט בין השאר למקרה דומה שנידון בפני
כב' השופט טובי ת.פ 1933/00 מ"י נ. שקוי איתן (לא פורסם).

בית המשפט סבור כי יש ממש בטענותיו של ב"כ הנאשם כפי שיפורט להלן:

1. מן הראוי שכתב האישום יפרט בצורה יותר ברורה על סמך מה קבעו כי הנאשם שיכור. מכתב האישום לא ברור כלל מה הבסיס לקביעה כי הנאשם היה שיכור, כמו כן יש לפרט בכתב האישום את נסיבות הסרוב גם זה לא נעשה. בהחלט בדברים אלה יש פגמים היורדים לשורשו של עניין כפי שציין כב' השופט טובי בפסק הדין הנ"ל.

2. לגופו של עניין, למעשה אין מחלוקת כי הבסיס היחידי לקביעה כי הנאשם היה שיכור הוא ריח הלאכוהול שנדף מפיו והתנהגות הנאשם לאחר שנתבקש להגיע לתחנת המשטרה.

1. 1. למותר לציין כי הנאשם עצר מיוזמתו ולמעשה לא נטען כי נהג באופן חריג. מר קטרי שוחח עם הנאשם לאחר שירד מן הרכב, הנאשם אולי סירב לשתף פעולה, אבל בשלב זה לא השתולל, רק כאשר הגיעה הניידת השניה עם מר ונטורה שדרשה ממנו לבוא לאת"ן תל אביב החל להשתולל, אז נכבל והובא אחר כבוד לאת"ן תל אביב, שם המשיך להשתולל ולמעשה לא שיתף פעולה עם החוקרים.

3. לא מובן לבית משפט כיצד מר ונטורה ורס"מ מזרחי מילאו טופס מאפיינים לנאשם, לא מובן לבית משפט כיצד אפשר לבצע טופס מאפיינים לנאשם כאשר הוא כבול. לפיכך בית המשפט לא נותן משקל כלשהו לדוחות המאפיינים הנ"ל.

4. העולה מן המקובץ כי ההוכחה היחידה לשכרותו של הנאשם היא ריח האלכוהול והשתללותו בשטח ובתחנה. דא עקא, בהחלט יכול להיות כי הנאשם השתולל משום שהיה כבול ולא הבין על שום מה ולמה הוא נדרש להגיע לתחנה. בוודאי שאין בכך כדי ליצור תשתית ראייתית להוכחה כי הנאשם היה שיכור.

5. לפיכך, בית המשפט קובע כי לא הוכחה השכרות של הנאשם זאת תוך הסתמכות על פסק הדין של כב' השופט טובי.

6. לעניין בדיקת השכרות, מאחר ובמקרה דנן היה קצין משטרה אשר דרש מהנאשם לבצע בדיקת שכרות בהתאם לכללים, הנאשם סירב לבצע את הבדיקה חרף הפגמים המצוינים בת/7 בהם בסעיף 4 העד שכח למחוק את הרישא של הסעיף. בית המשפט קובע כי הנאשם הבין כי הוא חשוד בשכרות והנאשם הבין כי הוא חייב לבצע בדיקת נשיפה, חרף זאת סירב לשתף פעולה. יתכן שיש לזקוף לזכותו את העובדה כי היה כבול, ברם גם אם היה כבול היה צריך לומר מפורשות לחוקר כי הוא מוכן לבצע את בדיקת הנשיפה במידה וישחררו את האזיקים ממנו. מאחר ולא טען זאת בית המשפט קובע כי הנאשם סירב לבצע בדיקת נשיפה למרות שנדרש כדין לעשות זאת על ידי מפקח בן ארצי.

7. לאור האמור לעיל מרשיע את הנאשם בעבירה של סרוב לבצוע בדיקת נשיפה ומזכה את הנאשם מעבירת של נהיגה בזמן שכרות.

8. 8. לגבי הנהיגה בקלות ראש לא הובאו כל ראיות כמו כן כתב האישום לא מפרט התבטאות הנסיעה בקלות ראש. לפיכך מזכה את הנאשם אף בעובדה זו.


ניתנה היום י"א בשבט, תשס"ו (9 בפברואר 2006) במעמד הצדדים.

מאיר דרורי
- שופט


קלדנית: שני








פל בית משפט לתעבורה 1162/05 מדינת ישראל נ' דוד הדד (פורסם ב-ֽ 09/02/2006)