פסקי דין על מחמוד חטיב | פסקי דין על טאהא דיאב | פסקי דין על תאופיק דיאב | פסקי דין על מוניר דיאב |

8206-05/19 א     29/08/2019




א 8206-05/19 מחמוד חטיב נ' טאהא דיאב, תאופיק דיאב, מוניר דיאב








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 8206-05-19 חטיב נ' דיאב ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
נאסר ג'השאן


תובעים

מחמוד חטיב


נגד


נתבעים

1.טאהא דיאב

2.תאופיק דיאב

3.מוניר דיאב








פסק דין


1.
הנתבעים עותרים לסילוק תביעת התובע על הסף לאחר שהתובע נקט בהליך שגוי שלבית משפט זה אין הסמכות לדון בו. לטענת הנתבעים התובע עצמו מודה, כי הוא מבקש לבטל הסכם מכר מקרקעין שקיבל תוקף של

פסק דין
, ומשכך עליו לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין (במקרה זה בית משפט השלום בעכו) ולהגיש את תובענתו שם.

2.
מספר מילים על תביעת התובע ועל עילת התביעה: התובע הוא בעל הזכויות להירשם כבעלים בחלק המהווה 11/100 מחלקה 77 בגוש 18566 (להלן : "חלקה 77") (המהווים שטח של 230 מ"ר), ואילו הנתבעים 1-3 אף הם בעלי חלק מן הזכויות בחלקה. זכויות הצדדים בחלקה הם ב-"מושאע". התובע הוא הבעלים בשטח של כ-2,000 מ"ר בחלקה סמוכה- חלקה 79 בגוש 18566 (להלן : "חלקה 79") הנתבעים החלו לבצע עבודות בנייה בחלקה 77 ללא קבלת היתר בנייה מן הועדה המקומית לתכנון ובנייה. התובע הגיש תביעה ובקשה למתן צו זמני בבית משפט השלום בעכו במסגרת תיק 12771-06-17. בקשתו למתן צו מניעה זמני נדחתה בבית המשפט השלום ובמסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בתיק מס 68279-06-17 הגיעו הצדדים ביום 03.07.2017 להסכם פשרה, לפיו יקבל התובע את זכויותיו בחלקה 77 בשטח צמוד לחלקה 77. לימים, ולאחר שהנתבעים ביקשו לבנות בחלקה והיתר הבנייה שהוציאו הוקפא, התערבו מכובדים והוסכם בין הצדדים כי התובע ימכור זכויותיו בחלקה 77 לנתבעים בתמורה לתשלום סך 250,000 ₪ ותיבנה גדר שתפריד בין חלקה 79 לבין חלקה 77. הצדדים ניסחו הסכם המסדיר את המחלוקת ביניהם הכולל את עסקת המכר והסכם זה הוגש לאישור בית המשפט השלום בעכו ביום 12.03.2019 וביום 13.03.2019 קיבל תוקף של

פסק דין
על כל תנאיו במסגרת תיק12771-06-17 (להלן: "הסכם הפשרה"). לטענת התובע לא עמדו הנתבעים בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
כאשר מנעו בניית הגדר, הרסו את ההכנות לבנייתה ואף סילקו את הקבלן שהחל בונה אותה. לטענת התובע הפרו הנתבעים את ההסכם הפרה יסודית ועל בן ביקש התובע לבטל את הסכם המכר, וביקש לפסוק לו פיצוי מוסכם בסך 100,000 ₪.

3.
הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו כפרו בטענות התובע. בכתב הגנה ולאחר מכן בבקשה לסילוק התביעה על הסף טענו הנתבעים, כי ההליך שבו נקט התובע הוא הליך שגוי וכי בית משפט זה אינו מוסמך לדון בו, שכן קבלת התביעה כרוכה בביטול

פסק דין
שניתן על-ידי ערכאה מוסמכת אחרת.

4.
הנתבעים טענו כי התובע עצמו מודה, כי הסכם המכר קיבל תוקף של

פסק דין
בבית משפט השלום בעכו, משכך היה על התובע להגיש תובענה לביטול פסק הדין בשל הפרת ההסכם העומד בבסיסו לבית המשפט שנתן את פסק הדין. לגופן של טענות התובע, לגבי הריסת הגדר או ההכנות להקמתה, הכחישו הנתבעים את הטענה. הנתבעים טענו כי התובע הוא הוא שהפר את ההסכם בין היתר על-ידי הגשת התנגדויות סרק לוועדה המקומית לתכנון ובנייה להיתרי בנייה שמבקשים הנתבעים או מי מהם.

5.
בתגובתו טוען התובע כי יש לדחות את הבקשה. הוא טען כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר אף שכוללת היא טענות עובדתיות. התובע טען כי מטרת ההסכם בין הצדדים היתה סיום כל המחלוקות ועל מנת שדרכיהם של הצדדים תיפרדנה, אלא שהנתבעים אינם חפצים בפתרון הסכסוך. כל מטרתו של התובע היא להקים את הגדר בלבד וכפי שנקבע בהסכם הפשרה עבודות הקמת הגדר היתה אמורה להיות בפיקוח שני מגשרים שהביאו את הצדדים להסכמות.

6.
התובע הוסיף בתגובתו וטען כי טרם אישר בית המשפט את הסכם הפשרה הכולל הסכם למכירת הזכויות בחלקה 77 היה הסכם פשרה אחר, שלפיו קיבל התובע את זכויותיו בחלקה 77 בצמוד לזכויותיו בחלקה 79. אכן הצדדים הגיעו להסכם פשרה והגישו אותו לאישור בית המשפט, אולם הפרשנות שמבקשים הנתבעים לתת לו לגבי הגדר רחוקה מהסכמות הצדדים. בסעיף 22 לתגובתו טען התובע, כי לאור סירובם של הנתבעים להקמת הגדר כפי שקובע סעיף 13 להסכם, שלח התובע הודעה לביטול הסכם המכר (נספח ב' לתגובה). על-פי הנטען הנתבעים פנו לבית המשפט לאכוף את פסק הדין ואף פתחו הליכי הוצאה לפועל כנגדו.
7.
בתשובה חזרו הנתבעים על טענתם.

8.
לאחר עיון בטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

9.
עיון בהסכם הפשרה מעלה, כי הצדדים ביקשו לסיים את כל המחלוקות ביניהם, על-ידי כך שהתובע ימכור את זכויותיו בחלקה 77 לנתבעים ותבנה גדר. הסכם זה קיבל תוקף של

פסק דין
, כאשר הצדדים הסכימו כי הסכם זה מחליף את ההסכם שקיבל תוקף של

פסק דין
בבית המשפט המחוזי בחיפה. ההסכם קבע הוראות מפורטות לגבי עסקת מכירת הזכויות בחלקה 77 והוא אף קבע הוראות מפורטות לגבי בניית הגדר ואף לגבי חיובי התובע לגבי חתימתו על בקשות להוצאת היתרי בנייה שהגישו הנתבעים לועדה המקומית. הצדדים ביקשו כי יינתן להסכם תוקף של

פסק דין
ובית משפט השלום בעכו קבע: "אני נותן תוקף של

פסק דין
להסכם הפשרה, על כל חלקיו ותנאיו. אין צו להוצאות".

10.
משמע, ההסכם שמבקש התובע לבטלו קיבל תוקף של

פסק דין
.

11.
הסכם אשר קיבל תוקף של

פסק דין
מגלם בתוכו הן הסכם מדיני החיובים והן

פסק דין
המסיים סכסוך בין הצדדים. ראו לעניין זה דיון מקיף
בע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש ואח', פ''ד נא(1) 577
, 588 (1997) בגדרו נקבעו הכללים הבאים:

"'

פסק דין
שבהסכמה אשר הוא יציר כפיו של הסכם בין בעלי הדין – מורכב משני חלקים: מההסכם שבין הצדדים, ומהגושפנקה של השופט אשר זה הטביע עליו' (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [31], בעמ' 787). המערערת אינה טוענת כי נפל פגם בהיבט השיפוטי של פסק-הדין. טענתה היא, כי בהסכם אשר מהווה תשתית לפסק-הדין נפל פגם המקנה לה את הזכות לבטלו.
פסק-דין בהסכמה הוא 'הסכם מחייב, שהוראותיו נוצרו ועוצבו על-ידי הצדדים" (...)בהתאם לכך, מכיר הדין בקיומה של עילה לביטול פסק-דין שניתן בהסכמה בשל פגם בכריתת ההסכם העומד בבסיסו של פסק-הדין... על-כן, חלותו של חוק החוזים על עניין זה נובעת מן האופי החוזי המובהק של פסקי-דין שבהסכמה
".




12.
כבר נקבע בפסיקה כי אף בקשה לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
בגין הפרת ההסכם אף היא אפשרית. לעניין זה ראו האמור
בב"ש 215/83 ספטי נ' ספטי, פ"ד לז(2) 181, 186 (1983) (להלן: "עניין ספטי")
:

"אין הבדל איפוא, מה העילה, לפיה יבקש המבקש את ביטול פסק הדין: בין אם יבקש ביטול עקב פגם בכריתת ההסכם או יבקש לבטל את ההסכם עקב הפרה - עליו להגיש תובענה עצמאית לבית המשפט
".

13.
אם כן ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
אפשרי הוא והעילה לביטולו היא על-פי דיני החוזים העוסקים בביטול הסכם. הדרך הדיונית היא להגיש תובענה עצמאית ולא בקשה במסגרת ההליך שבו ניתן פסק הדין. ההיגיון בכך הוא שמשניתן

פסק דין
סיים בית המשפט את מלאכתו.

14.
לאיזה בית המשפט תוגש אותה תביעה עצמאית? על שאלה זו השיב בית המשפט העליון בעניין ספטי בקובעו, כי הסמכות לדון באותה תביעה עצמאית היא לאותו בית משפט שנתן את פסק הדין בהסכמה. ראו לעניין זה גם הדברים שנקבעו בע"א 7398/00 גולדברג נ' ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בת"א יפו, פ"ד נז(6) 730, 743 (2003):

"הגשת תביעה היא הדרך היחידה לביטול פסק-דין המאשר הסדר פשרה, והביטול אינו יכול להיעשות בדרך אינצדנטלית. ביטול הפסק פירושו מחיקתו והעברתו מן העולם, והדבר מצריך הגשת תביעה לאותו בית-משפט אשר נתן את הפסק
..
".

15.
משמע, על מנת לבטל הסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
יש להגיש תביעה עצמאית (כפי שהתובע עשה) אולם יש להגישה לאותו בית משפט שנתן את פסק הדין. משכך, סבורני וזאת מבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי התובענה, כי התובע נקט בהליך הנכון (הגשת תובענה עצמאית) אולם הגיש את ההליך לבית המשפט שאינו מוסמך להידרש לתובענה.

16.
שקלתי אם להעביר את התביעה לבית המשפט השלום בעכו, אולם מאחר והעברת התביעה היא לבית משפט ספציפי (ולא לבית משפט שלום), ראוי להגיש את התביעה מחדש לבית המשפט השלום בעכו. על כן מצאתי למחוק את התביעה.

17.
בעניין ההוצאות ובשים לב לאמור לעיל, יישא התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.

18.
המזכירות תסגור את התיק.


ניתן היום,
כ"ח אב תשע"ט, 29 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.















א בית משפט מחוזי 8206-05/19 מחמוד חטיב נ' טאהא דיאב, תאופיק דיאב, מוניר דיאב (פורסם ב-ֽ 29/08/2019)