פסקי דין על רותי לוי | פסקי דין על שחר לוי | פסקי דין על יצחק מעוז ואח' | פסקי דין על דרור נקש

33310-06/19 עא     01/09/2019




עא 33310-06/19 רותי לוי, שחר לוי, יצחק מעוז ואח' נ' דרור נקש








בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 33310-06-19 לוי ואח'
נ' נקש




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד הרשמת
עינב גולומב


מבקשים

1
.
רותי לוי

2
.
שחר לוי

3
.
יצחק מעוז

4
.
חנה מעוז


נגד

משיב
דרור נקש



החלטה


לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור עד יום 6.9.19.

ביום 17.3.19 נתן בהמ"ש השלום בצפת (כב' השופטת מיכל ברלינר לוי) פס"ד בו התקבלה תביעת המשיב נגד המבקשים לסילוק ידם מנכס מקרקעין בצפת, שהמשיב הוא בעליו.

הבקשה דנא הוגשה ביום 16.6.19. בבקשה נטען כי פסה"ד הומצא למבקשים ביום 2.5.19, כך שהבקשה מוגשת בתוך תקופת הזמן להגשת ערעור. הנימוק בבקשה הוא כי נודע למבקשים אודות ראיה בעלת משמעות שלא היתה בידיעתם בעת הדיון בבית משפט קמא, ולטענתם אף לא יכולים היו לדעת אודותיה, וכי יש בה לשנות את התמונה הראייתית שהונחה בבית משפט קמא. ראיה זו, כך נטען, צפויה להגיע לידיהם עם הגיעו של אדם המחזיק בה לביקור בישראל "בחודשים הקרובים". על מנת שלא להגיש הליך ערעורי ולהידרש בהמשך לבקשה לתיקונו, וכן על מנת שיהיה בידי המבקשים שהות לשקול צעדיהם האם להגיש ערעור או שמא הליך מתאים בערכאה הראשונה, מתבקשת הארכה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת ערעור, שכן בא-כוח המבקשים צפה בפסה"ד ביום נתינתו, ובנוסף פסה"ד הומצא לו על-ידי מזכירות בית המשפט ביום 20.3.19. כמו-כן טען המשיב טענות לגוף המחלוקת בין הצדדים.

לאחר עיון ובחינה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

תחילה יש להידרש למועד להגשת ערעור, האם חלף הוא בעת הגשת הבקשה דנן. סבורני כי התשובה לשאלה זו היא בחיוב.

ראשית, עיון בתיק בית משפט קמא מעלה כי פסה"ד הומצא ע"י מזכירות בית המשפט לב"כ המבקשים ביום 20.3.19 באמצעות משלוח בדואר אלקטרוני. על אף שהדבר נטען במפורש בתגובת המשיב, התעלמו מכך המבקשים כליל ולא טענו דבר בעניין זה אף לא בתשובתם לתגובת המשיב. לא נטען כי משלוח פסה"ד בדואר האלקטרוני לא התקבל בידי בכ"כ המבקשים, או כי לא התקיימו איזה מהתנאים להמצאה. טענת המבקשים להיעדר תצהיר בתגובת המשיב אין בה לשנות לעניין זה, שכן מדובר בנתונים העולים מתיק בהמ"ש עצמו. עולה מהאמור, כי פסה"ד הומצא למבקשים ביום 20.3.19.

שנית, בנסיבות דנן יש אף מקום ליתן משקל משמעותי לכך שב"כ המבקשים צפה בפסה"ד כבר ביום נתינתו, דבר העולה מעיון בנט המשפט. בתשובת המבקשים צוין בהקשר זה כי "מבלי להודות בעובדות כלשהן" צפייה בנט המשפט איננה מהווה המצאה כדין (סע' 13 לתשובה). אכן, צפייה יזומה של ב"כ בעל דין בנט המשפט, איננה מהווה ברגיל המצאה כדין ממנו נמנה המועד להגשת ערעור. אלא שלכלל זה נקבעו חריגים, ובהם - השתהות לא סבירה מצד בעל דין המודע לקיומו של פסה"ד, בנקיטת הליך ערעורי. לעניין זה נפסק כי המתנה ממושכת להמצאת פסה"ד, אודותיו קיימת ידיעה בפועל, איננה מתיישבת עם חובת בעל דין לפעול בתום-לב דיוני:

"מהחלטות אשר ניתנו בעבר ניתן ללמוד כי כאשר עבר פרק זמן קצר יחסית בין המועד בו חלף פרק הזמן הקבוע בדין להגשת הליך ערעורי, אם מונים אותו ממועד הידיעה, ועד למועד ההגשה בפועל, הנטיה היא – כאשר לא הוכח נסיבות קונקרטיות המלמדות על חוסר תום לב דיוני – לאפשר את הגשת ההליך או ליתן אורכה להגשתו. ... ההנחה העומדת בבסיס החלטות אלו היא כי בימים הסמוכים למועד הידיעה על ההחלטה יכול בעל דין להניח שזו תומצא לו בסמוך לכך, ואין מקום לכך שיעמדו לרשותו לבסוף פרק זמן קצר מזה הקבוע בדין בשל המתנה להמצאה. אולם כאשר נוקפים הימים (כך שמסתבר יותר כי ההחלטה לא תומצא כלל), אין באפשרותו של בעל דין להיבנות מהיעדר ההמצאה ועליו לפעול בתום לב דיוני ולהשיג על ההחלטה על יסוד ידיעתו. זאת בפרט כאשר ידיעתו זו מבוססת על צפייה בהחלטה, על נימוקיה, באתר 'נט המשפט'".

ע"א 4637/16 הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית נ' פארוק איברהים יעקוב (פורסם במאגרים) (2017)).

בענייננו, ב"כ המבקשים צפה בפסה"ד עוד ביום בו ניתן (17.3.19), אולם את הבקשה דנן ראו המבקשים להגיש רק בחלוף כשלושה חודשים, ביום 16.6.19. להשתהות משמעותית זו לא ניתן כל הסבר או הצדק. לכך מצטרף הערפול בבקשת המבקשים באשר לנסיבות בהן הומצא לידיהם לפי טענתם פסה"ד, ביום 2.5.19, כאשר מתוך הבקשה לא ניתן לדלות דבר לעניין זה, כמו-גם האמור לעיל לעניין המצאת פסה"ד בסמוך לנתינתו ע"י מזכירות בהמ"ש. המסקנה מהמקובץ היא כי המועד להגשת ערעור חלף בעת שהוגשה הבקשה.

לגוף העניין, לא מצאתי הצדקה להארכת מועד.
המועד להגשת ערעור קבוע בדין. משכך, הארכתו טעונה קיומם של "טעמים מיוחדים" המצדיקים זאת, כמצוות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. בכך ניתן ביטוי לחשיבות העמידה במועדים הקבועים בדין, בפרט בכל הנוגע להגשת ערעור על הכרעה שיפוטית שניתנה, תוך קביעת נקודת האיזון בין עקרון סופיות הדיון והסתמכות עליו מצד בעל-דין שזכה בדינו, כמו-גם שיקולים מערכתיים כוללים, אל מול האינטרס של מבקש הארכה שענייננו יתברר בפני
ערכאת הערעור. ראו לעניין זה רע"א 3010/18 שריף עביד נ' עו"ד יניב אינסל ואח'
(פורסם במאגרים) (2018), כדלקמן:

"מועדים הקבועים בדין אינם בגדר נקודת פתיחה או המלצה גרידא. על חשיבותה של ההקפדה על המועדים הקבועים בדין עמד רשם בית משפט זה בציינו כי "הקפדה על לוחות הזמנים שהתוו בדין הכרחית היא לשם ניהול מערכת שיפוט סדירה, יעילה ותקינה, כמו גם לשם הבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם" (ע"א 3832/00 מיטרני נ' מחלוף, [פורסם בנבו] פסקה 24 (10.8.2010)). אכן, תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מסמיכה את בית המשפט להאריך את המועד להגשת ערעור בהליכים אזרחיים אולם זאת רק בהתקיים "טעמים מיוחדים" לכך. שאלת קיומם של "טעמים מיוחדים" נבחנת על רקע מכלול נסיבותיו של כל מקרה והאיזון הראוי בין השיקולים השונים. לצורך כך על בית המשפט לבחון, בין היתר, את משך האיחור, את הטעם העומד בבסיסו ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי שמתבקשת ארכה להגשתו".

כפי שפורט לעיל, החריגה מלוח הזמנים להגשת ערעור בענייננו היא ממשית, דבר שיש בו להקרין על מידת הפגיעה בצד שכנגד בשל הסתמכותו על סופיות הדיון. מבחינת הנימוק לבקשה, אין בו להצדיק מתן אורכה. לפי שניתן להבין מהבקשה, היא מבוססת על אפשרות שאולי יגיע לידי המבקשים מסמך הקשור למחלוקת בין הצדדים, דבר שאין כל וודאות שיקרה, כך שאת מהותו וטיבו של המסמך לא ניתן לדעת ולהעריך בשלב זה, וממילא אף לא את הסיכויים של
בקשה לצירוף ראיה חדשה בערעור, ככל שתבוא כזו. מדובר בטיעון ספקולטיבי, שאין בו לבסס "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור. מבחינת סיכויי הערעור, הרי שלעת הזו, ובהיעדר תשתית כאמור לעיל, נראה כי סיכוייו אינם גבוהים, נוכח בעלותו של המשיב בנכס וקביעות שבעובדה שקבע בהמ"ש קמא, ואף המבקשים בבקשתם לא טוענים אחרת (אלא ממקדים כאמור טיעוניהם באותה ראיה פוטנציאלית חדשה ועלומה).

אשר על כן הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא


ניתנה היום, א' אלול תשע"ט, 01 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.

עינב גולומב
,
שופטת
רשמת בית המשפט המחוזי-נצרת








עא בית משפט מחוזי 33310-06/19 רותי לוי, שחר לוי, יצחק מעוז ואח' נ' דרור נקש (פורסם ב-ֽ 01/09/2019)