פסקי דין על יורם אהרוני | פסקי דין על עירית נתניה | פסקי דין על הדס חברת עורכי דין |

37855-02/17 א     01/09/2019




א 37855-02/17 יורם אהרוני נ' עירית נתניה, הדס חברת עורכי דין








בית משפט השלום ברמלה


01 ספטמבר 2019
ת"א 37855-02-17 אהרוני נ' עירית נתניה
ואח'




בפני

כב' השופט הבכיר זכריה ימיני


תובעים
יורם אהרוני


נגד

נתבעים
1.עירית נתניה
2.הדס, חברת עורכי דין



פסק-דין

תביעת נזיקין בגין רישום דו"חות חניה שלא כדין והליכי גבייה שכללו עיקול, ותביעת לשון הרע בגין העיקול.

כללי:
בעלי הדין:
התובע, עובד סוציאלי, עבד אצל הנתבעת 1 כעובד סוציאלי, ובמסגרת עבודתו השתמש ברכבו הפרטי.

הנתבעת 1, עירייה שהוקמה על פי פקודת העיריות, הייתה מעבידתו של התובע.

הנתבעת 2 הינה חברת עורכי דין
, אשר נתנה לנתבעת 1 שירותי גבייה

מערכת היחסים בין הצדדים:
משנת 1996 ועד לשנת 2006 רשמו פקחי חניה מטעם הנתבעת 1 דו"חות חניה, בגינן קיבל התובע הודעות תשלום.

התובע פנה לנתבעת 1 וטען כי דו"חות החניה ניתנו שלא כדין. הנתבעת 1 הודיעה לתובע בעל פה שהדו"חות בוטלו.

לאחר זמן החלו הנתבעות בהליכי גביית סכומי הדו"חות מאת התובע, והוטלו עיקולים על נכסיו, לרבות על כלי רכבו.

לאור זאת פנה התובע לבית המשפט לעניינים מקומיים, וניהל הליך נגד הנתבעת 1, ולאחר מספר שנים של הליכים משפטיים בבית המשפט לעניינים מקומיים, הודיעה הנתבעת 1 לבית המשפט לעניינים מקומיים על ביטול כל הדו"חות והפסקת כל הליכי הגבייה.

לאחר סיום ההליכים בבית המשפט לעניינים מקומיים, הגיש התובע את תביעתו זו כנגד הנתבעות, ותבע מהן לפצותו בסך 223,196 ₪.

ההסדר הדיוני שבין הצדדים:
לאחר שניתנה החלטה להגשת תצהירי עדות ראשית הגישו הצדדים הודעה על הסדר דיוני, שנוסחה כדלקמן:
"הצדדים מתכבדים בזאת להודיע לבית המשפט הנכבד כי הוסכם ביניהם הסדר דיוני לפיו:
1.
התובעת 1 (להלן-"העירייה") מודה באחריות בעובדות ובעילות המפורטות בכתב התביעה.
2.
בנוסף, בית המשפט הנכבד מתבקש לפסוק פיצוי שתשלם העירייה לתובע בתחום הגבולות שבין מינימום 45% מסכום התביעה ועד למקסימום 80% מסכום התביעה, וזאת לאחר שהתובע והעירייה יגישו סיכומים מטעמם לעניין גובה הנזק תוך פרק זמן שיקבע ע"י בית המשפט הנכבד.
3.
בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על השבת האגרות ששולמו ולאור העדר התקיימות ישיבת הוכחות והשלב המוקדם שבו הסתיים ההליך.
4.
כמו כן מוסכם כי התביעה נגד הנתבעת 2 (להלן-"חב' הדס") תדחה ללא צו להוצאות.
5.
מוסכם כי לאחר אישור הסדר זה מוותרים התובע והנתבעת 2 ויתור סופי ומוחלט על כל זכות ו/או תביעה ו/או טענה ו/או כל תלונה האחד כנגד רעהו בגין כל עילת התביעה נשוא כתב תביעה זה.
6.
כמו כן מוסכם כי לאחר אישור הסדר זה מוותרים הנתבעת 1 ונתבעת 2 ויתור סופי ומוחלט על כל זכות ו/או תביעה ו/או טענה ו/או כל תלונה האחת כנגד רעותה בגין כל עילת התביעה נשוא כתב תביעה זה.
7.

....."

לאחר הגשת ההסדר הדיוני הגישו הצדדים את סיכומיהם.

התובע תיאר בסיכומיו את מערכת התלאות שעבר מאז הגשת הדו"חות ועד שהדו"חות בוטלו לאחר ההליכים בבית המשפט לעניינים מקומיים, וכתוצאה מהם ואת הוצאותיו. על כן, לטענתו, יש לפסוק לו את הסכום המקסימלי שבהסדר בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהתאם למוסכם בינו לבין בא כוחו.

הנתבעת 1 טענה בסיכומיה שיש לפסוק את הסכום הנמוך שבהסדר הדיוני, שכן היא שומרת על הקופה הציבורית.

דיון ומסקנות:
הנתבעת 1 הודתה באחריותה לנטען בכתב התביעה, ובכך חסכה זמן שיפוטי יקר לכל הצדדים. חבל שהודאה זו באה לאחר שגרמה לתובע תלאות רבות.

מקרה זה צריך להביא את הנתבעת לידי חשבון נפש נוקב. נראה ממקרה זה כי הנתבעת 1 אינה שומעת את טענות מקבלי הדו"חות בלב פתוח ובנפש חפצה, אינה דנה בהן ברצינות, ומתנהגת עם מקבלי הדו"חות בנוקשות יתירה, הדבר שגרם למקבלי ההחלטות שלא לשקול את השיקולים הנכונים ושלא לקבל את ההחלטות הנכונות בכל מקרה ומקרה. מן הראוי שהנתבעת 1 תעשה חשבון נפש בעניין זה.
ייתכן שבעידן המצלמות הדיגיטליות יחול שיפור ניכר בעניין זה.

אכן הנתבעת 1 העבירה את התובע מסכת תלאות מספר רב של שנים, ועליה לפצותו בגין כך. יחד עם זאת לא אמצה את הדין עם הנתבעת 1 עקב היותה שומרת הקופה הציבורית ולא אפסוק לתובע את הסכום המכסימלי שבהסדר הגיוני. לאור שיקולים אלו, ולאור התנהלותה הקלוקלת של הנתבעת 1, אפסוק לתובע למעלה ממחצית הסכומים שנקבעו בהודעה להסדר הדיוני.

לאור האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת את הסך 150,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

ובאשר להוצאות משפט. אמנם פסיקת בית המשפט העליון קובעת שיש לפסוק לבעל דין שכ"ט עו"ד בהתאם להסכם שכר הטרחה שהציג לבית המשפט, אך צריך שיהיה איזהו יחס בין סכום התביעה לבין סכום שכר הטרחה.

ב"כ התובע טען שיש לפסוק לתובע שכ"ט עו"ד בסך 145,665 ₪. סכום זה מופרז ביותר, מעל מעבר לסביר, ואינו עומד בכל יחס לתביעה.

לאור האמור לעיל, סבור אני שהסך 25,000 ₪ הינו סכום נאות בנסיבות העניין כשכר טרחה עו"ד.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת 1 לשלם לתובע כדלקמן:
1)
את הסך 150,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (19.2.17) ועד ליום התשלום בפועל;
2)
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
3)
שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהתאם למוסכם על הצדדים, התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום,
א' אלול תשע"ט, 01 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 37855-02/17 יורם אהרוני נ' עירית נתניה, הדס חברת עורכי דין (פורסם ב-ֽ 01/09/2019)