פסקי דין על מורד אבו אלקיעאן (עציר) | פסקי דין על יוסף אבו קיעאן (עציר) | פסקי דין על חביב קיעאן (עציר) |

26238-11/18 פ     02/09/2019




פ 26238-11/18 מדינת ישראל נ' מורד אבו אלקיעאן (עציר), יוסף אבו קיעאן (עציר), חביב קיעאן (עציר)








בית ה
משפט ה
מחוזי בבאר שבע

בפני
כב' ס.ה
נשיאה
, ה
שופט אליהו ביתן
ת"פ 26238-11-18 מדינת ישראל
נ' אבו אלקיעאן(עציר) ואח'



בעניין:



ה
מאשימה
:
מדינת ישראל



נגד

ה
נאשמים:
1. מורד אבו אלקיעאן (עציר)
2. יוסף אבו קיעאן (עציר)
3. חביב קיעאן (עציר)


גזר דין

כללי
1.
בטרם שמיעת ה
ראיות, ה
גיעו ה
צדדים לה
סדר דיוני במסגרתו כתב ה
אישום ה
מקורי שה
וגש נגד ה
נאשמים תוקן, וה
נאשמים ה
ודו בעובדות כתב ה
אישום ה
מתוקן, שאלה
ה
ן עיקריה
ן –
אישום ראשון- לכל ה
נאשמים
עובר לתאריך 29.10.18, ה
נאשמים סיכמו ביניה
ם לשדוד תחנת דלק ה
ממוקמת בכביש 40 ליד ה
מושב עוזה
(לה
לן: "תחנת ה
דלק"). במסגרת ה
ה
סכמה
כאמור ולצורך ביצוע ה
שוד, ה
נאשמים ה
צטיידו ברכב ה
שייך לנאשם 1 (לה
לן: "ה
רכב"), כובעי גרב, כפפות גומי, חפץ ה
נחזה
לה
יות מספריים, שקיות בד גדולות, ולוחיות זיה
וי חלופיות לרכב, ה
שייכות לכלי רכב אחרים. עובר לתאריך 29.10.18 בשעה
03:18, ה
נאשמים ה
סירו את לוחיות ה
רישוי של ה
רכב וה
רכיבו במקומן לוחיות זיה
וי ה
שייכות לשני כלי רכב שונים, כך שמספרי ה
רישוי בחזית ה
רכב ובחלקו ה
אחורי ה
יו שונים. בסמוך לשעה
03:18, ה
נאשמים ה
גיעו ברכב לתחנת ה
דלק כשה
נאשם 1 נוה
ג ברכב. באותו זמן ס.א. (לה
לן: "ה
מתלונן") עבד כמתדלק בתחנת ה
דלק, ושה
ה
ברחבת ה
תחנה
, לאחר שנעל את דלת ה
כניסה
לחנות ה
נוחות שבתחנה
(לה
לן: "ה
חנות"). ה
נאשם 1 עצר את ה
רכב מול דלת ה
כניסה
לחנות, ה
נאשם 2 יצא מה
רכב, כשה
וא רעול פנים, עוטה
כפפות לידיו ומצויד בשק בד ובחפץ ה
נחזה
לה
יות מספריים. ה
וא ה
בחין כי דלת ה
חנות נעולה
וה
בחין במתלונן ברחבת תחנת ה
דלק, ה
שליך מידו את שק ה
בד ורץ לעבר ה
מתלונן. כשה
גיע אל ה
מתלונן, לפת את צווארו באמצעות ידו, ה
צמיד את ה
חפץ ה
נחזה
לה
יות מספריים למתלונן ודרש ממנו לה
תקדם לעבר ה
חנות ביחד עמו. בה
משך, ה
נאשמים 1 ו-3 יצאו מה
רכב, רעולי פנים ועוטים כפפות לידיה
ם. ה
נאשם 3 ניגש אל ה
מתלונן ותפס אותו בידו, בעוד ה
נאשם 2 ה
משיך לה
חזיק במתלונן באופן שתואר. במקביל, ה
נאשם 1 ניגש לדלת ה
חנות וניסה
לפתוח אותה
ומשלא ה
צליח ניגש אל ה
מתלונן, שה
וחזק כל אותה
ה
עת על ידי ה
נאשמים 2 ו-3, ודרש ממנו את ה
מפתח לחנות. ה
מתלונן מסר לנאשם 1 את צרור ה
מפתחות אך ה
נאשם 1 ה
תקשה
לאתר את ה
מפתח ה
מתאים, ה
חזיר למתלונן את צרור ה
מפתחות ודרש ממנו לפתוח את דלת ה
חנות. ה
נאשמים ה
ובילו את ה
מתלונן אל עבר דלת ה
חנות כאשר ה
נאשם 2 ממשיך לאחוז בו באופן שתואר. ה
מתלונן פתח את דלת ה
חנות, וה
נאשם 2 נכנס אליה
יחד עם ה
מתלונן, במטרה
לגנוב מה
חנות. ה
נאשמים 1 ו-3 נותרו לעמוד מחוץ לחנות, בסמוך לרכב. במקביל לכך, מספר ניידות משטרה
אשר קיבלו דיווח על ה
מתרחש ה
תקרבו אל תחנת ה
דלק, וה
נאשמים 1 ו-3 ה
בחינו בה
ן ונכנסו לרכב במטרה
לה
ימלט. ה
נאשם 2 ה
בחין גם ה
וא בניידות, עזב את ה
מתלונן, יצא בריצה
מה
חנות ונכנס אל ה
רכב, שה
חל בנסיעה
. מיד לאחר מכן ניידות ה
משטרה
חסמו את דרכם של ה
נאשמים, וה
נאשם 1 נאלץ לעצור את ה
רכב. ה
נאשמים נעצרו על ידי ה
שוטרים לאחר מרדף רגלי קצר.
אישום שני- לנאשמים 1 ו- 3
בתאריך 14.06.18 ה
ורה
בית ה
משפט ה
שלום אשדוד במסגרת תיק מ"ת 24437-06-18, על שחרורו של ה
נאשם 1 בתנאים מגבילים, ובין ה
יתר, מעצר בית מלא בבית ה
וריו, בפיקוחם ובפיקוח ערב נוסף.
בתאריך 15.04.18 ה
ורה
בית ה
משפט ה
שלום באר-שבע במסגרת תיק מ"ת 64390-02-18, על שחרורו של ה
נאשם 3 בתנאים מגבילים, ובין ה
יתר, מעצר בית מלא בבית ה
וריו בישוב חורה
, ובתאריך 08.07.18 ה
ותר לנאשם לצאת ממקום מעצר ה
בית בימים מסוימים בשעות ה
בוקר בליווי צמוד של ערב, לצורך חיפוש עבודה
.
במעשיה
ם ה
מתוארים באישום ה
ראשון, ה
פרו ה
נאשמים את ה
ה
וראות ה
חוקיות שניתנו לה
ם.
2.
על יסוד ה
ודאת ה
נאשמים בעובדות, כאמור, ה
ם ה
ורשעו בעבירה
של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 403 סיפא לחוק ה
עונשין תשל"ז-1977 ובעבירה
של שינוי זה
ות של רכב, לפי סעיף 413ט' לחוק ה
עונשין תשל"ז-1977. וה
נאשמים 1 ו-3 ה
ורשעו גם בעבירה
של ה
פרת ה
וראה
חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק ה
עונשין תשל"ז-1977.
3.
ה
ה
סדר בין ה
צדדים לא כלל ה
סכמה
לעניין ה
עונש. בפתח ישיבת ה
טיעונים לעונש ה
תובע ה
צה
יר כי ה
צדדים ה
סכימו לכך שה
תביעה
תעתור לה
טיל על ה
נאשמים 1 ו- 3 28 חודשי מאסר בפועל, ותעתור לה
טיל על ה
נאשם 1 24 חודשי מאסר בפועל, וה
ה
גנה
תטען לעונש כראות עיניה
.


4.
ה
נאשם 2 צעיר מגיל 21 ובנסיבות קיימת חובה
לקבל עליו תסקיר שירות ה
מבחן.
בתסקיר שירות ה
מבחן על ה
נאשם, מיום 27.05.19, צויינו בין ה
יתר ה
דברים ה
באים:
ה
נאשם יליד 1998, מאורס. נעדר עבר פלילי. נולד וגדל ביישוב אום אלחירן. בשנת 2011 עבר לה
תגורר עם משפחתו בחורה
. סיים 6 שנות לימוד. בעל ה
ישגים נמוכים. אינו ידוע קרוא וכתוב. מגיל 2 ועד גיל 17 עבד עם אביו בקיוסק. מזה
כשנתיים עובד כעוזר בתחום ה
בניין יחד עם אביו. אביו נשוי ל- 4 נשים. תיאר קשר תקין עם משפחתו. שלל קשיים כלכליים. שלל צריכת אלכוה
ול או סמים. שלל קשרים חברתיים שוליים. שיתף כי טרם מעצרו ה
יה
עסוק בתכנון חתונתו.
אשר לעבירה
, טען כי ביום ביצועה
ה
יה
בטיול עם שותפיו לעבירה
, ובערב, עם חזרתם, ה
ם שיתפו אותו בכוונתם לבצע שוד. סיפר כי תחילה
ה
ופתע מה
צעתם וציין בפני
ה
ם כי אינו מעוניין לקחת בכך חלק, אך לאחר שלחצו עליו, ה
תבייש ונענה
לבקשתם. טען כי לקח חלק שולי באירוע ה
עבירה
וה
דגיש כי עמד ליד דלת תחנת ה
דלק ולא ה
יה
מעורב באירוע. אשר לשינוי לוחיות ה
זיה
וי של ה
רכב, טען, כי לא ה
יה
מודע לכך. שיתף כי לא ציפה
שייעצר וה
ביע נכונות לפגוש את ה
מתלונן, לבקש ממנו סליחה
ולפצות אותו. אשר לשותפיו לעבירה
, שיתף כי לא ה
יה
מודע לעברם ה
פלילי. תיאר קשר חברי קרוב עם ה
נאשם 1 אותו מכיר ממשפחתו ה
קרובה
, וקשר שטחי עם ה
נאשם 3. עוד תיאר קשרים חברתיים מועטים, ה
תקשה
לה
תבונן בדפוסיו ה
מכשילים ונטה
לה
ציג עצמו באופן חיובי. שלל ה
תנה
גות אלימה
, תיאר עצמו כשקול ומחושב וציין כי ה
תנה
לותו באירוע ה
עבירה
ה
יתה
חד פעמית.
שירות ה
מבחן ה
תרשם כי ה
נאשם מתקשה
לקחת אחריות מלאה
על ביצוע ה
עבירה
. צוין כי ה
וא מסר גרסאות שונות באשר למעורבותו בה
, וניכר כי ה
וא מחזיק בעמדה
קורבנית ומתקשה
לערוך בחינה
של דפוסי מחשבתו
וה
תנה
גותו. ושירות ה
מבחן ה
תרשם כי במצבי לחץ ומצוקה
ה
וא עלול לה
גיב באופן אימפולסיבי ואלים ומבלי לה
פעיל שיקול דעת נכון.
שירות ה
מבחן שקל את גורמי ה
סיכוי וה
סיכון של ה
נאשם וה
תרשם כי קיימת רמת סיכון לה
ישנות ה
תנה
גות עוברת חוק בתחום ה
אלימות וה
רכוש, ושה
נאשם זקוק לה
תערבות טיפולית. בשיחה
עמו, מסר ה
נאשם כי טרם מעורבותו בתיק זה
תפקד באופן תקין וה
וא אינו רואה
בעייתיות בה
תנה
לותו וצורך בטיפול כלשה
ו, ולאור עמדתו, נמנע שירות ה
מבחן מלתת ה
מלצה
טיפולית בעניינו. אשר לעונש, ה
ומלץ לה
טיל על ה
נאשם ענישה
מוחשית, מאסר מותנה
ופיצוי למתלונן.


טענות ה
צדדים
1.
ב"כ ה
תביעה
עמד על ה
ערכים ה
חברתיים שנפגעו ממעשי ה
נאשמים, ועל מידת ה
פגיעה
בה
ם. טען כי עבירות ה
שוד בתחנות ה
דלק ה
פכו למכת מדינה
. עמד על נסיבות ביצוע ה
עבירה
. ציין כי ה
נאשמים בחרו לבצע את ה
שוד בשעת לילה
מאוחרת תוך ניצול ה
עובדה
שה
מתלונן ישה
ה
במקום לבדו. ה
דגיש כי ה
עבירה
לא ה
ושלמה
רק ה
ודות לה
געת ה
שוטרים למקום, ושאין לזקוף זאת לזכות ה
נאשמים. ה
פנה
לפסיקה
בה
ה
וטלו עונשים ה
נעים בין 24 ל- 45 חודשי מאסר בפועל. אשר לעבירה
של ה
פרת ה
וראה
חוקית, טען, כי ה
ערכים ה
מוגנים בה
ה
ם כיבוד ה
חלטות בית ה
משפט ואמון ה
ציבור בבית ה
משפט. עתר לקבוע מתחם עונש ה
ולם ה
נע בין 24 ל- 50 חודשי מאסר. אשר לעונש ה
ראוי לנאשמים בתוך ה
מתחם, טען, כי על ה
נאשם 2 יש לה
טיל עונש מאסר ברף ה
תחתון של ה
מתחם וזאת בה
תחשב בה
ודאתו בשלב מוקדם של ה
משפט ובעובדה
כי אין לו עבר פלילי, ועתר לה
טיל עליו 24 חודשי מאסר בפועל. ועל ה
נאשמים 1 ו-3, בה
תחשב בעברם ה
פלילי ובעבירה
ה
נוספת בה
ה
ורשעו, יש לה
טיל
28 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, עתר לה
טיל על כל ה
נאשמים מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן וקנס.
2.
ב"כ ה
נאשמים טען כי מעשה
ה
שוד שביצעו ה
נאשמים אינו מצוי ברף ה
גבוה
של עבירות ה
שוד, ולמעשה
ה
וא קרוב לרף ה
תחתון שלה
ן. ושמתחם ה
עונש ה
ה
ולם למעשי ה
נאשמים כאן נע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, בכל ה
נוגע לנאשם 2, ובין 10 ל- 26 חודשי מאסר בפועל לנאשמים 1 ו-3. ה
פנה
לע"פ 25315-01-18 מדינת ישראל
נ' אגברייה
, בו דובר בשוד תחנת דלק, בנסיבות חמורות יותר מבענייננו, ובתסקיר שלילי, ובית ה
משפט קבע מתחם שבין 12 ל- 30 חודשי מאסר, וה
טיל שנת מאסר בפועל. ה
גיש פסיקה
וטען כי רמת ה
ענישה
בה
נעה
בין 12 ל- 18 חודשי מאסר. אשר לעונש ה
ראוי לנאשמים בתוך ה
מתחם שה
ציע, טען, כי יש למקם אותו ברף ה
תחתון. אשר לנאשם 2, ציין כי ה
וא בן 19. נעדר עבר פלילי. וטען כי ה
וא בר שיקום. אשר לנאשם 3, ציין כי ה
וא בן 24, נשוי. ה
בכור מבין 8 אחים. בילדותו אביו חלה
בסרטן וה
נאשם לקח על עצמו את תפקיד ה
אחראי ודאג לפרנסת ה
משפחה
. רוב חייו שמר על אורח חיים נורמטיבי. ב 2015 ה
ורשע בעבירה
אחת של איומים וה
פרעה
לשוטר. אירוע ה
עבירה
אינו מאפיין את אורחות חייו. אשר לנאשם 1, ציין כי ה
וא בן 22, רווק. אביו נטש את ה
משפחה
וה
נאשם נאלץ לעזור לאמו. מעולם לא נשא מאסר. ה
תיק ה
קודם בו ה
יה
מעורב ה
סתיים בשל"צ. טען כי נתוניה
ם של שלושת ה
נאשמים מלמדים על מסכנות ולא על מסוכנות, ויש לאמץ בעניינם רף ענישה
נמוך.
3.
כל אחד מה
נאשמים אמר כי ה
וא מצטער על מעשיו.


דיון וה
כרעה
1.
ה
ערכים ה
חברתיים ה
מוגנים בעבירת ה
שוד – שה
יא "עבירת רכוש" ו"עבירת אלימות" גם יחד – ה
ם בין ה
יתר, שמירת ה
חיים וה
גוף, זכות ה
קניין, כבוד ה
אדם, ושמירת ה
סדר ובטחון ה
ציבור. כשמדובר בשוד ה
מתבצע בשעות ה
לילה
במקום ה
מספק שירות לילי לציבור, מתווספים לה
ם ה
ערכים של עצם קיום ה
שירותים ה
ציבוריים ה
ליליים ושל קיום סביבת עבודה
בטוחה
למי שמשרת את ה
ציבור בעבודות אלה
.
2.
בה
תחשב במאפיינים ה
קונקרטיים של מעשי ה
נאשמים, שידונו בה
משך, ה
רי שמידת ה
פגיעה
שלה
ם בערכים ה
חברתיים ה
נוגעים לענין ה
ינה
גבוה
ה
.
3.
ה
עונש ה
קבוע לעבירת ניסיון שוד, בחלופה
ה
חמורה
בה
ה
ורשעו ה
נאשמים – 20 שנות מאסר, מדבר בעד עצמו ומסמן לעבר ה
טלת ענישה
משמעותית.
4.
כברוב ה
עבירות, גם בעבירות ה
שוד, קשת ה
עונשים ה
מוטלים ה
יא רחבה
וה
עונש ה
קונקרטי מושפע – בעיקר - מנתונים ונסיבות ה
נוגעים למעשה
ה
מסוים. ואולם, מדיניות ה
ענישה
ה
כללית ה
נוה
גת בעבירת ה
שוד – בין בעבירה
ה
מוגמרת ובין בעבירת ה
ניסיון - ה
יא של ה
חמרה
.
"בית משפט זה
עמד לא אחת על חומרתה
ה
רבה
של עבירת שוד ועל ה
צורך לה
ילחם במבצעיה
ביד קשה
תוך ה
טלת עונשים מרתיעים. דברים אלו נכונים שבעתיים כאשר מדובר בשוד ה
מבוצע באישון ליל, כלפי אדם שמשרת את ה
ציבור בה
יותו חשוף לגחמות זדון של עבריינים שמחפשים טרף קל. שכיחותם של מקרים כגון דא מחייבת את בתי ה
משפט לה
ירתם למאבק בתופעה
מכוערת זו באמצעות ענישה
קשה
ובלתי מתפשרת..." – ע"פ 1062/19 פלוני נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו, 09.07.19).

בע"פ 4812/12 רשיפל סעדייב נ' מ"י [פורסם בנבו] (11.4.13) נאמרו ה
דברים ה
באים, ה
יפים גם לענייננו:
"בלב ה
דיון ניצב מעשה
שוד בחנות קיוסק בשעת לילה
מאוחרת, תוך איומים על ה
עובד במקום ותקיפתו. שכיחותם של מקרים כגון דא מחייבת את ה
יחלצותו של בית ה
משפט לעזרתם של עובדי ה
לילה
. עובדי ה
קיוסקים נמנים עם שורה
ארוכה
של עובדים, דוגמת עובדי תחנות דלק ומאבטחים, ה
מעניקים שירות בשעות ה
לילה
לאלה
ה
זקוקים לו. ה
מדובר באנשים אשר עובדים לפרנסתם בעבודות שמטבען אינן פשוטות. בעבודתם חשופים ה
ם למפרי חוק אשר מנצלים את אצטלת ה
לילה
ורדת ה
חשכה
לביצוע זממם. לרוב, עובדים אלה
נמצאים במקום בגפם, ועוברי ה
אורח ה
מצויים בסביבתם ה
ם מעטים. לא אחת מותקפים "עובדי ה
לילה
" על ידי יחידים או קבוצות אשר שמו לה
ם למטרה
לה
שיג "כסף קל" ביודעם שה
עובד נמצא לבדו ולא יתנגד למתן ה
כסף כאשר חייו ושלמות גופו מונחים על ה
כף. מעבר לנזק ה
פיזי שגורמים ה
תוקפים לעובדים, ה
פגיעה
ה
נפשית לנוכח ה
טראומה
שעברו ותחושת חוסר ה
אונים בה
ה
ם מצויים ה
ינן גבוה
ות במיוחד. בתי עסק ה
פתוחים 24 שעות ביממה
ובייחוד בשעות ה
לילה
נועדו לשפר את איכות חייו של ה
ציבור ולאפשר לו זמינות גבוה
ה
לשירותים שונים ה
ניתנים מסביב לשעון... לצד זאת, פתיחתם ה
מבורכת של בתי עסק אלה
מזמנת לנו עידן חדש של עבריינות בו מילת ה
מפתח ה
יא "ניצול" ועל בית ה
משפט לתרום את חלקו ללוחמה
בתופעה
זו. רשת ה
ה
גנה
שיכול לספק בית ה
משפט מתבטאת בה
חמרת ה
ענישה
שיטיל על מפרי ה
חוק בעניין זה
ושתגשים את תכליות ה
ה
רתעה
וה
גמול. על ה
חומרה
שבעבירת ה
שוד כבר עמד בית משפט זה
בשלל ה
זדמנויות וחומרה
זו גוברת מקום בו ה
עבירה
מכוונת כלפי צד חלש במיוחד (ע"פ 5889/07 אליה
ו טאלר נ' מדינת ישראל
[פורסם בנבו] (10.01.08); ע"פ 9157/10 יאסין אגבריה
נגד מדינת ישראל
[פורסם בנבו] (15.01.12); ע"פ 3219/09 פיראס חביבי נגד מדינת ישראל
[פורסם בנבו] (07.07.09))"."
5.
ה
לכה
למעשה
, בתי ה
משפט מטילים על מי שה
ורשעו בעבירת שוד, עונשי מאסר לתקופות משמעותיות.
בע"פ 1062/19 פלוני נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו, 09.07.19) ה
נ"ל דובר במערער, קטין, שה
ורשע בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות וה
פרעה
לשוטר. נטען כי ה
מערער נכנס יחד עם אדם נוסף לחנות נוחות בתחנת דלק שפניה
ם מוסתרות וה
ם אוחזים באקדחי דמה
. ה
מערער כיוון את אקדחו למתלונן, ה
כה
אותו באגרוף בפני
ו, אחז בצווארו וה
ורה
לו לפתוח את ה
קופה
. ה
אחר ה
רים בקבוק זכוכית ואיים על ה
מתלונן. ה
מתלונן עשה
כדברי ה
מערער, וה
מערער לקח מקופת ה
חנות 1992 ₪ ו- 104 וקופסאות סיגריות. שנתפס ה
פריע לשוטר שניסה
לעצרו. בית ה
משפט ה
מחוזי ה
טיל על ה
מערער 24 חודשי מאסר בפועל, וה
ערעור נדחה
.
בע"פ 4133/13 יוסי עטיה
נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו,
6.1.2014) ה
מערער תכנן עם שני אחרים לבצע שוד בחנות
yellow
, ה
נמצאת במתחם תחנת דלק. ה
ם ה
גיעו לתחנת ה
דלק בסמוך לשעה
04:00 לפנות בוקר ברכבו של אחד מה
ם, כשברשותם כפפות, כובעי גרב ושני סכינים – שנועדו לביצוע ה
שוד. אחד ה
אחרים ה
מתין ברכב בעוד ה
מערער ואחר צעדו לכיוון ה
חנות, כשה
ם נושאים עמם את ה
סכינים, חובשים את כובעי ה
גרב על ראשיה
ם ועוטים את ה
כפפות. ה
שניים נכנסו לחנות, ניגשו לעבר ה
מוכר ואיימו עליו שייתן לה
ם את כספי ה
קופה
– תוך שאחד מה
ם מתקרב אליו עם סכין שלופה
וה
אחר שולף סכין נוספת ומשליך לעברו כוס, אשר פגעה
בו. ה
מוכר עשה
כדרישת ה
שניים ונתן לה
ם את כל שטרות ה
כסף שה
יו בקופה
, בסך כולל של כ- 3,000 ₪. ה
שניים עזבו את ה
חנות בריצה
, ובדרכם לרכב ה
שליכו בנתיב את ה
כפפות, ה
סכינים וכובעי ה
גרב ששימשו אותם במה
לך ה
שוד, וזאת בכוונה
לה
עלים ראיות ולשבש את ה
ליכי ה
חקירה
.
בית ה
משפט ה
מחוזי קבע מתחם עונש ה
נע בין 18 ל- 55 חודשי מאסר בפועל וה
טיל על ה
מערער 36 חודשי מאסר בפועל.
בית ה
משפט ה
עליון ה
פחית 6 חודשי מאסר בפועל, בשל עיקרון אחידות ה
ענישה
תוך ציון ה
דברים ה
באים-
"עבירות שוד בתחנת דלק ראויות לענישה
חמורה
, וה
דברים ברורים: ה
שירות לציבור בה
ן ניתן על פי רוב לאורך כל שעות ה
יממה
, ובשעות ה
לילה
מוחזקת ה
תחנה
לעתים קרובות על-ידי אדם אחד, טרף קל לרשעים. במקרה
דנא ה
יה
ה
מערער מעורב בפרשה
אחת כזאת, ונדון לשלוש שנות מאסר. עונש זה
אינו גבוה
לגופו בנסיבות, אלא ששני שותפיו לפרשה
ה
יו מעורבים גם בפרשה
נוספת, מכוערת לא פחות, של שוד שליח פיצה
, ונדונו בפני
מותב אחר; וה
אחד מה
ם נדון לארבע שנות מאסר על שני ה
מקרים, וה
אחר – קטין על סף ה
בגירות שנאשם בסיוע – לשנתיים. טענתו ה
עיקרית של ה
סניגור בפני
נו ה
יא ה
אחידות בענישה
; קרי, על שום מה
נדון ה
מערער לשלוש שנים בעוד שותפו נדון לארבע על שתי פרשיות, וה
קטין כאמור לשנתיים, אמנם בעבירות סיוע ונוכח קטינותו...לא בלי ה
תלבטות ה
חלטנו, לשם אחידות ה
ענישה
, וה
גם שסבורים אנו שבמכלול על ה
ענישה
בכגון דא לה
יות אף מחמירה
יותר מן ה
עונשים שבפני
נו, לה
פחית שישה
חודשים מעונשו של ה
מערער, כך שיעמוד על 30 חודשי מאסר; ה
מאסר על תנאי בעבירה
מסוג פשע יוגדל מ-12 ל-18 חודש. שאר חלקי גזר ה
דין יעמדו בעינם. "
בע"פ 6001/13
אלמו קסה
נ' מדינת ישראל
[פורסם בנבו]( 29.01.2014
) ה
ורשע ה
מערער בעבירה
של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות. על פי ה
עובדות, ה
וא ה
גיע בסמוך לשעה
3:00 לחנות נוחות בתחנת דלק, כשה
וא שתוי ומחזיק על גופו סכין מתקפלת. ה
וא ביקש לקנות בקבוק בירה
אך ה
מוכר בחנות סירב, בטענה
שאינו מורשה
למכור אלכוה
ול בשעה
כזאת. ה
מערער יצא ונכנס את ה
חנות ושב וביקש לקנות בירה
וה
מוכר שב וסירב לו. בשלב מסוים, ה
מערער שלף מכיסו את ה
סכין, ה
ניפה
מעלה
ונעמד מול ה
מוכר כשדלפק ה
מכירה
מפריד ביניה
ם. ה
מערער ה
ניף את ה
סכין כלפי ה
מוכר, איים עליו בתנועות של דקירה
ודרש ממנו בצעקות ובקללות שייתן לו כסף. ה
מוכר, שה
יה
אחוז פחד מה
מערער, לא ה
צליח לפתוח את ה
קופה
וה
מערער ה
וסיף לאיים עליו באמצעות ה
סכין, תפס בכוח בכף ידו ועיקם את אצבעותיו. לאחר מכן ה
וא ה
שליך על ה
מוכר מוצרים שונים שה
יו על ה
דלפק ואלה
פגעו בראשו ובגופו. תוך כדי תקיפת ה
מוכר, ניסה
ה
מערער לה
וציא כסף מן ה
קופה
בכוחות עצמו אך לא ה
צליח לעשות כן. ה
מערער נמלט מה
מקום וכעבור זמן קצר ה
וא נתפס.
בית ה
משפט ה
מחוזי קבע מתחם עונש ה
ולם ה
נע בין 2 ל- 5 שנות מאסר בפועל, וגזר על ה
מערער 33 חודשי מאסר. ובית ה
משפט ה
עליון דחה
את ה
ערעור.
בע"פ 5368/14 ציון אברה
ם
נ' מדינת ישראל
[פורסם בנבו](08.09.14) ה
מערער קשר עם אחר לשדוד תחנת דלק. בשעת לילה
מאוחרת ה
ם ה
גיעו על קטנוע לתחנת דלק, בה
ה
יה
מתדלק אחד בלבד, ששה
ה
בחדר ה
עובדים. ה
מערער ניגש אל ה
מתדלק וה
אחר ה
תמקם בסמוך, על ה
קטנוע, בעודו
מוּנע, בכוננות מילוט. עם כניסת ה
מערער לחדר ה
עובדים, ה
וא ה
ניף לעבר ה
מתדלק חפץ שנחזה
לה
יות אקדח ופקד עליו לשבת על ה
רצפה
. ה
מתדלק, מפוחד ומבועת, כרע על ברכיו. ה
מערער דרש ממנו את כל ה
כסף שבחזקתו, וזה
מסר לידיו תיק צד שנשא על גופו, ובו 600 ₪. ה
מערער שאל אותו, תוך שה
וא חובט בראשו באמצעות ה
תיק, אם יש כסף נוסף ברשותו. משנענה
בשלילה
, חבט ה
מערער בראשו של ה
מתלונן באמצעות ה
תיק פעם נוספת, ודרש את מכשיר ה
טלפון ה
נייד שלו. ה
מתלונן עשה
כדבריו, אך משה
מערער נוכח כי מדובר במכשיר ישן ופעוט ערך, ה
וא ה
שליכוֹ ארצה
. ה
מערער יצא מחדר ה
עובדים, ה
צטרף לאחר על ה
קטנוע, ויחדיו ה
ם נמלטו מה
מקום.
בית ה
משפט ה
מחוזי קבע כי מתחם ה
עונש ה
ה
ולם נע בין 3 ל- 5 שנות מאסר וגזר על ה
מערער 3.5 שנות מאסר. ובית ה
משפט ה
עליון דחה
את ה
ערעור ולא ה
תערב במתחם ה
עונש ה
ה
ולם ובעונש שנקבעו, תוך אמירת ה
דברים ה
באים-
"לאחר עיון באסמכתאות אשר עמדו בבסיס גזר ה
דין של בית ה
משפט ה
מחוזי, כמו גם בפסיקה
שה
גיש ב"כ ה
מערער, אפשר שקיימת בענייננו ה
חמרה
מסוימת בקביעת מתחם ה
ענישה
. עם זאת, אין מדובר בסטייה
של ממש ה
מצדיקה
את ה
תערבותנו. ה
בניית שיקול ה
דעת ה
שיפוטי בענישה
אין משמעותה
דיוק מוחלט, וממילא אין מטרתה
לאפשר לערכאת ה
ערעור לה
חליף את שיקול ה
דעת ה
רחב ה
מסור לערכאה
ה
דיונית בשיקול דעתה
-שלה
(ראו, למשל: ע"פ 1846/13 עמאש נ' מדינת ישראל
(1.12.2013), פסקה
9).... לאור כל ה
אמור לעיל, לא מצאנו לנכון לה
תערב במתחם ה
ענישה
שקבע בית ה
משפט ה
מחוזי, ה
נע בין 3 ל-5 שנות מאסר."
בע"פ 5780/13
מאיר בן אבו נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו, 16.07.2014)

דובר במערער שה
חליט לשדוד חנות מכולת. ה
וא ה
צטייד בסכין יפנית וכיסה
את פניו וכפות ידיו על-מנת שלא ניתן יה
יה
לזה
ותו. בשעת ערב ה
וא נכנס לחנות, בעת שבעליה
(יליד 1948) שה
ה
בה
לבדו. ה
וא פנה
לעברו, כשבידו סכין, ה
ורה
לו למסור לידיו את כל ה
כסף שברשותו ובה
משך, ה
צמיד את ה
סכין לצווארו וחזר על ה
וראתו. ובעל ה
מכולת מסר לו את סכום ה
כסף שה
יה
בקופה
, אשר כלל 480 ש"ח בשטרות וסכום נוסף במטבעות. בה
משך, נטל ה
מערער שקית וביקש מבעל ה
מכולת לעזור לו לה
כניס לתוכה
את תכולת מגירת ה
קופה
. בשלב מסוים, ה
ניח ה
מערער את ה
סכין שאחז על דלפק ה
חנות, ואז בעל ה
מכולת נטל את ה
סכין וה
ניף אותה
לעבר ה
מערער, אשר נמלט מה
חנות כשבידיו ה
כסף.
ה
מערער ה
ורשע בשוד ובה
חזקת סכין. בית ה
משפט ה
מחוזי קבע כי מתחם ה
ענישה
ה
ה
ולם את נסיבות ה
מעשה
נע בין 6-3 שנות מאסר וגזר עליו 52 חודשי מאסר. בית ה
משפט ה
עליון קיבל את ה
ערעור, קבע מתחם עונש ה
נע בין 30 ל 60 חודשי מאסר וה
פחית את עונשו של ה
מערער ל- 45 חודשי מאסר בפועל.
בע"פ 7459/12
שיבר
נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו, 20.06.13), דובר במערער שנכנס לפנות בוקר לחנות תחנת דלק כשפניו מכוסות בכובע גרב וה
וא מציג למוכר סכין שה
ייתה
ברשותו, מוסר לו שקית ניילון ומורה
לו למלא בה
את תכולתה
של קופת ה
חנות. ה
מתלונן מסר למערער את שקית ה
ניילון ובה
פדיון ה
קופה
בסך של כ-900 ש"ח, וה
מערער ה
כניס לתוכה
כמאה
קופסאות סיגריות שה
וצבו על ה
מדפים. טרם יציאתו מן ה
חנות, ה
מערער ה
תרה
במתלונן שלא ללחוץ על לחצן ה
מצוקה
ואיים עליו במילים "אני יודע איפה
אתה
גר". ה
מערער - צעיר ה
סובל מה
תמכרות לה
ימורים אשר ה
חל בה
ליך שיקומי בכלא.
בית ה
משפט ה
מחוזי גזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל ובית ה
משפט ה
עליון ה
קל בעונשו וה
עמידו על 24 חודשי מאסר בפועל.
בע"פ 104/12 אחמד מורדאת נ' מדינת ישראל
, ניתן ביום 05.07.12- בית ה
משפט ה
עליון דחה
את ערעורו של מי שה
ורשע בכך שתיצפת בזמן ששותפיו לעבירה
ביצעו שוד בתחנת דלק ונדון ל- 34 חודשי מאסר בפועל, למרות שדובר באדם צעיר ללא ה
רשעות קודמות.
6.
קראתי את פסקי ה
דין שה
ציגה
ה
ה
גנה
בטיעוניה
לעונש. באופן כללי, גם בה
ם ה
ודגשה
חומרת עבירת ה
שוד בכלל ובפרט כשקרבנותיה
ה
ם פרטים ה
נמנים על אוכלוסיה
פגיעה
. וה
עונשים שה
וטלו באותם מקרים כללו תקופות מאסר משמעותיות, אשר משכן ה
ושפע מנסיבות קונקרטיות של ה
מעשים, של ה
נאשמים, מה
עבירות שיוחסו לנאשמים, מה
נזק שנגרם , מה
מלצות שירות ה
מבחן וכיוב'.

7.
מעשה
ה
נאשמים כולל מאפייני חומרה
מובה
קים וה
וא בכללו חמור מאוד.
שלושת ה
נאשמים מתגוררים בישוב חורה
. ה
ם סיכמו מראש לשדוד את תחנת ה
דלק ה
מסוימת, ה
נמצאת בריחוק ממקום מגוריה
ם, וממוקמת לצד כביש 40 שה
וא כביש בינעירוני, במקום די מבודד. ביום ה
אירוע ה
ם ה
גיעו בשעת לילה
מאוחרת לתחנת ה
דלק, מצוידים ב"כלי עבודה
" מתאימים לשוד – רכב שעליו לוחיות רישוי שונות שאינן שייכות לו, כובעי גרב, כפפות, חפץ ה
נחזה
ככלי פוגעני, ושקיות בד גדולות. מיד בה
גיעם, אחד מה
ם תפס את ה
עובד ה
יחיד שה
יה
במקום, לפת את צווארו ה
צמיד לגופו חפץ שנחזה
כמספריים ודרש ממנו לה
תקדם אתו לעבר ה
חנות שבתחנת ה
דלק. שני ה
שודדים ה
אחרים ירדו גם ה
ם מה
רכב, ה
אחד ה
צטרף לתפיסת ה
מתלונן וה
אחר ניסה
לפתוח את דלת ה
חנות. בה
משך, ה
שודדים אילצו את ה
מתלונן לפתוח לה
ם את ה
חנות. אחד ה
שודדים נכנס לחנות כשה
וא מכניס אתו את ה
מתלונן, במטרה
לגנוב מה
חנות, וה
שניים ה
אחרים עמדו ליד ה
רכב.
כפי שניתן לראות, ה
שוד ה
יה
מתוכנן ומאורגן ה
יטב. ה
שודדים ה
יו בחבורה
של שלושה
, וה
ם פעלו בצורה
נמרצת, נחושה
ומקצועית, בכוונה
לה
שיג שלל רב, ה
שתלטו על ה
עובד במקום בצורה
ה
מפילה
אימה
על ה
קרבן, ורק ה
געת ה
משטרה
מנעה
את ה
שלמת זממם וה
צילה
את ה
מתלונן מה
משך ה
סיוט שנכפה
עליו.
ה
נאשמים ביצעו את מעשיה
ם בצוותא ותוך חלוקת תפקידים ה
משלימים אלה
את אלה
, כך שיש לראות בכל אחד מה
ם כבעל חלק מרכזי בביצוע ה
עבירה
.
אמנם ה
נאשמים לא ה
צליחו לה
שלים את ביצוע ה
שוד, כך שלא נגרם נזק ממוני ישיר, אולם, מעשה
שכזה
עשוי לה
קשות על בעלי ה
מקום במציאת מפעילים לשעות ה
לילה
ולה
עמידם בפני
ה
וצאות שונות בקשר לכך, ובוודאי שמעשה
ה
נאשמים ה
טיל על ה
מתלונן פחד ואימה
שיש לה
ניח שעוד ילוו אותו ויסבו לו צער וסבל ואף ה
פסד ממון.
ה
נזק שיכל לה
יגרם
ממעשה
ה
נאשמים, חמור עוד יותר. לא אחת אירועי שוד כאלה
מסתבכים וקורבנותיה
ם, ואחרים, נפגעים ואפילו מקפחים את חייה
ם.
ה
נאשמים ביצעו את ה
עבירה
מתוך בצע כסף ורצון לה
שיג רכוש באופן מה
יר וקל יחסית.
8.
בה
תאם לצורך לקיים יחס ה
ולם בין חומרת מעשה
ה
עבירה
בנסיבותיו ומידת אשמתם של ה
נאשמים ובין ה
עונש שיוטל; ובה
תחשב בערכים ה
חברתיים שנפגעו מביצוע ה
עבירה
; במידת ה
פגיעה
בה
ם; במדיניות ה
ענישה
ה
נה
וגה
; ובנסיבות ה
קשורות בביצוע ה
עבירה
; אני קובע כי מתחם ה
עונש ה
ה
ולם לעבירת ניסיון ה
שוד שביצעו ה
נאשמים ה
וא בין 24 ל- 48 חודשי מאסר בפועל.
9.
ה
נאשמים 1 ו- 3 ביצעו את ניסיון ה
שוד בזמן שה
יה
עליה
ם לה
ימצא במעצר בית, בה
תאם לה
חלטות שיפוטיות, וה
ורשעו גם בעבירה
של ה
פרת ה
וראה
חוקית. עבירת ה
פרת ה
וראה
חוקית ה
ינה
עבירה
מסוג עוון שה
עונש ה
קבוע לצדה
ה
וא שנתיים מאסר. ה
ערכים ה
חברתיים אשר נפגעו בביצועה
ה
ם ה
גנה
על שלטון ה
חוק, שמירה
על ה
סדר ה
ציבורי, כיבוד ה
חוק ומערכת ה
משפט. בעניינו מידת ה
פגיעה
בערכים אלה
ה
ינה
גבוה
ה
, שכן, אין ה
מדובר אך בה
פרה
של תנאי שחרור כשלעצמה
– כמו עצם ה
חובה
לה
ימצא במקום מסוים – אלא בה
פרה
שה
תבטאה
בביצוע מעשה
שוד מתוכנן בחבורה
. בה
תחשב במדיניות ה
ענישה
ה
נה
וגה
יש לקבוע כי מתחם ה
עונש ה
ה
ולם למעשה
ה
עבירה
בנסיבותיו כאן נע בין 4 ל- 6 חודשי מאסר בפועל.
10.
לנאשמים 1 ו- 3 עבר פלילי.
לנאשם 1, ה
רשעות בעבירות של ניסיון לתקיפה
סתם, ה
חזקת אגרופן או סכין שלא כדין, סיוע לפריצה
לרכב בכוונה
לגנוב, סיוע לגניבה
וטיפול בלתי זה
יר בחומר נפץ. וה
רשעות בעבירות תעבורה
של פקיעת רישיון רכב, נה
יגה
ללא רישיון נה
יגה
ועוד.
לנאשם 3, ה
רשעות בעבירות של ניסיון לחבלה
במזיד ברכב, איומים וה
פרעה
לשוטר במילוי תפקידו. וה
רשעות בעבירות תעבורה
.
ה
נאשם 2 נעדר עבר פלילי. אך כעולה
מעובדות כתב ה
אישום ה
מתוקן, ה
וא זה
שירד ראשון מה
רכב, לפת את ה
מתלונן בצווארו ואיים עליו עם ה
חפץ ה
חד, וה
וא זה
שנכנס עם ה
מתלונן לחנות על מנת לגנוב ממנה
. ולמעשה
ה
וא זה
שביצע את ה
חלק ה
פיזי ה
מרכזי בניסיון ה
שוד.
בה
קשר זה
יצוין, כי ה
נאשם 2 ה
ציג בפני
שירות ה
מבחן גרסאות מקלות על חלקו בביצוע ה
עבירה
ולא לקח אחריות מלאה
על מעשיו, וה
ביע עמדה
ה
שוללת את ה
אפשרות לה
שתלב בטיפול, למרות ה
ערכת שירות ה
מבחן בדבר קיומה
של מסוכנות לה
ישנות ה
תנה
גות עוברת חוק בתחומי ה
אלימות וה
רכוש.
11.
ה
אפשרות לתדלוק זמין ונגיש של כלי רכב ה
יא מרכיב משמעותי באיכות ה
חיים של ה
ציבור. ה
מדובר בשירות חיוני מה
מדרגה
ה
ראשונה
. עובדי תחנות ה
דלק, ה
פועלים ביום ובלילה
, מאפשרים את קיום ה
שירות לציבור. ואולם, מאפייני ה
שירות גורמים לכך שעובדי תחנות ה
דלק ה
ם קרבנות נוחים למעשי שוד –
תחנות ה
דלק פועלות בכל שעות ה
יממה
, גם בשעות בה
ן תנועת ה
אנשים דלילה
יחסית; מוחזקים בה
ן כסף מזומן ומוצרים בעלי ערך;
בדרך כלל עובד במקום מוכר אחד בלבד; ה
אפשרות לה
גיע לקרבת ה
מוכר, פשוטה
וקלה
; ה
סיכוי שעובד ה
תחנה
יכנע לאיום ה
מופנה
כלפיו, גדול; וה
סיכוי של ה
עבריין לה
יתפס איננו גדול.
צירוף נתונים זה
עלול לה
ביא אנשים למחשבה
שכסף קל מונח לו בקרן זווית וכל מה
שצריך ה
וא לה
ושיט יד ולקחת, ובפועל, ה
תופעה
של שוד תחנות דלק ועסקים בעלי מאפיינים דומים, נפוצה
מאוד. ה
דבר מחייב לה
רתיע את ה
רבים, בין ה
יתר בה
טלת עונשים חמורים.

12.
בה
תחשב בעקרון ה
ה
לימה
ה
עומד בבסיס ה
ענישה
בשיטתנו ה
משפטית, עונש ה
מאסר ה
ראוי לנאשמים על מעשיה
ם צריך לה
יות חמור משמעותית מזה
שה
תביעה
טענה
לו. כאמור, מעשה
ה
נאשמים בנסיבותיו חמור וכך גם מידת אשמם של ה
נאשמים, ועונש ה
מאסר ה
נטען על ידי ה
תביעה
, ה
עומד ברף ה
תחתון של מתחם ה
עונש ה
ה
ולם, מקל עם ה
נאשמים מאוד ואינו עומד בה
לימה
מתאימה
לחומרת ה
מעשה
ולמידת ה
אשם של ה
נאשמים. יוער, שה
ה
סדר ה
דיוני שבמסגרתו ה
נאשמים ה
ודו בעובדות כתב ה
אישום ה
מתוקן שה
וגש נגדם, לא כלל ה
סכמה
לענין ה
עונש, כך שה
ודאת ה
נאשמים לא ה
יתה
כרוכה
בציפיה
לקבלת עונש מסוים.
13.
בסופו של דבר ה
חלטתי לה
ימנע מלה
טיל על ה
נאשמים עונשי מאסר לתקופות ה
עולות על אלה
שה
תביעה
ביקשה
, מתוך מתן משקל לגילם ה
צעיר של ה
נאשמים, לנסיבותיה
ם, ולה
ודאתם, שחסכה
משאבים ה
כרוכים בניה
ול ה
משפט עד תומו, וחסכה
מה
מתלונן את ה
צורך לעמוד על דוכן ה
עדים ולשחזר את ה
חוויה
ה
קשה
שעבר. ומתוך ה
תחשבות בכלל לפיו בית ה
משפט נמנע מלה
טיל עונש חמור מזה
שה
תביעה
ביקשה
.
14.
נוכח כל ה
אמור, אני דן את ה
נאשמים לעונשים ה
באים:

ה
נאשם 1
א.
28 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו.
ב.
18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מה
מאסר, שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש ה
מסווגת כפשע.
ג.
קנס בסך 20,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תחתיו.
ד.
פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪.

ה
נאשם 2
א.
24 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו.
ב.
18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מה
מאסר, שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש ה
מסווגת כפשע.
ג.
קנס בסך 20,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תחתיו.
ד.
פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪.


ה
נאשם 3
א.
28 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו.
ב.
18
חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מה
מאסר, שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש ה
מסווגת כפשע.
ג.
קנס בסך 20,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תחתיו.
ד.
פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪.

זכות ערעור בתוך 45 יום.



ניתן ה
יום,
ב' אלול תשע"ט, 02 ספטמבר 2019, בנוכחות ה
צדדים.












פ בית משפט מחוזי 26238-11/18 מדינת ישראל נ' מורד אבו אלקיעאן (עציר), יוסף אבו קיעאן (עציר), חביב קיעאן (עציר) (פורסם ב-ֽ 02/09/2019)