פסקי דין על ש. שלמה רכב בע"מ | פסקי דין על בורסי קרביאן

21529-01/19 תק     03/09/2019




תק 21529-01/19 ש. שלמה רכב בע"מ נ' בורסי קרביאן








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה


ג' אלול תשע"ט, 03 ספטמבר 2019

ת"ק 21529-01-19 קרביאן נ' ש. שלמה רכב בע"מ

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשמת הבכירה יפעת שקדי שץ


מבקשת/נתבעת

ש. שלמה רכב בע"מ


נגד


משיב/תובע

בורסי קרביאן



החלטה

החלטה

בענין: בקשה לביטול

פסק דין


1.
ביום 9.1.2019 הגיש התובע תביעה קטנה על סך 15,671 ש"ח בגין נזקים רכושיים שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים.
2.
ביום 3.3.2019 הגישה הנתבעת כתב הגנה וכן בקשה לצירוף הנהג ברכבה כנתבע נוסף. בו ביום ניתנה החלטה לפיה יגיש התובע תשובה עד ליום 24.3.2019. תשובת התובע לא ניתנה ולא נתנה החלטה בענין זה.
3.
ביום 17.7.2019 התקיים דיון בתביעה. בדיון נכחו התובע, רעייתו, נציגה מטעם סוכנות הביטוח שלו; נציגה מטעם הנתבעת, הנהג ברכב הנתבעת ועדה נוספת.

בפתח הדיון השיבה הנציגה מטעם הנתבעת לשאלת בית המשפט, כי היא אינה עובדת של הנתבעת, היא אינה עורכת דין ויש לה השכלה משפטית.

בהתאם הבהיר בית המשפט, כי הנציגה שהתייצבה מטעם הנתבעת אינה עובדת החברה ועל כן היא אינה מייצגת את הנתבעת, ונוכחותה מותרת כצופה וכמסייעת בלבד.
לאחר חילופי דברים בין כל הנוכחים (ובכלל כך לגבי אפשרותן של הנציגה שהתייצבה מטעם הנתבעת והנציגה מטעם סוכנות הביטוח של התובע לסייע בהליך (עמ' 1, ש' 29-13); ולאחר שבית המשפט וידא כי מהלך הדברים בדיון ברור לתובע (עמ' 2, ש' 15 - עמ' 3, ש' 5) ביקש התובע

פסק דין
בהעדר התייצבות מטעמה של הנתבעת (לאור זהותה של הנציגה מטעם הנתבעת, אשר, כאמור, אינה עובדת החברה).
בהתאם, בהסתמך על תקנה 11 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, לאחר שהתובע הצהיר בפני
בית המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו (עמ' 3, ש' 21-20), ניתן במעמד הדיון

פסק דין
על יסוד כתב התביעה בלבד ("פסק הדין").
3.
ביום 24.7.2019 הוגשה הבקשה שלפניי - לביטול פסק הדין.
לטענת הנתבעת, לא היה מקום ליתן

פסק דין
בהעדר התייצבות שכן טענות הנתבעת פורטו בכתב ההגנה מטעמה והעדים התייצבו.
עוד נטען, כי הנתבעת היא חברת השכרת רכב, ואין לראות בה כאחראית לנזקי רכוש שנגרמו על ידי שוכר הרכב רק מכח היותה הבעלים; וכי היה על התובע לצרף את הנהג ברכב ועל כן, שעה שהתובע לא צרף אותו, היה על בית המשפט לצרף את הנהג או לדחות את התביעה על הסף.
בנוסף הפנתה הנתבעת להחלטה בענין רת"ק 3448-09-15 ק.ש. חתמים בינלאומיים בע"מ נ' זמיר ואח'
וטענה, כי בהית המשפט המחוזי התווה דרכו בענין זה, והיה מקום להורות על צירוף בעל דין רבלנטי או להורות על דחיית הדיון.
4.
ביום 4.8.2019 הגיש התובע תשובה לבקשה במסגרתה טען, כי על פי חוק אסור לנתבעת לשלוח מייצג חיצוני לדיון בתביעה קטנה, וכי הנתבעת לא הציגה חוות דעת נגדית ולא זימנה את השמאי למתן עדות בדבר חוות דעתו.
לבסוף הוסיף התובע, כי אם יתקיים דיון, מבוקש להורות על הפקדה של 1,000 ש"ח ועל זימון השמאי הבודק.
5.
ביום 11.8.2019 הוגשה תגובה לתשובה במסגרתה טענה הנתבעת, כי בתיק זה אין כלל חוות דעת נגדית, וכי לא התבקש זימונו של שמאי. בנוסף נטען, כי היה על בית המשפט להעדיף את ניהול ההליך ולא ליתן

פסק דין
מבלי לשמוע את העד; וכי מדובר בפגיעה בזכות הנתבעת להתגונן.
כן נטען, כי מי שהוביל את מהלך הדיון היתה סוכנת הביטוח של התובע; וכי באותו יום בדיון אחר התיר מותב זה לנציגת סוכנות הביטוח והנציגה מטעם הנתבעת לייצג בהליך וליטול חלק פעיל בדיון על מנת לייעל את המחלוקת.
לגופם של דברים נטען, כי התובע לא נכח במקום התאונה ולא ראה את הפגיעה ברכבו.

דיון והכרעה
:
6.
תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 קובעת, כך:
"נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב - תימחק התביעה; התייצב התובע והנתבע לא התייצב - יתן בית המשפט

פסק דין
על יסוד כתב התביעה, ובלבד שהתובע הצהיר בפני
בית המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו; התייצב הנתבע והתובע לא התייצב - תידחה התביעה".
אם כן, שעה שהתובע התייצב לדיון והנתבע לא - על בית המשפט לתת

פסק דין
על יסוד כתב התביעה (לאחר שהתובע הצהיר על אמיתות האמור בכתב התביעה).
האם התייצבות נציגה שאינה עובדת של הנתבעת מהווה התייצבות, כנדרש?
סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע, כך:
(א)
ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.

(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה -
(1) אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;
(2) אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;
(3)
אם הייצוג נעשה בתמורה".
סוגיית הייצוג של חברות הביטוח על ידי מייצגים אשר אינם עובדי החברה והינם מייצגים חיצוניים נידונה ברע"א 6892/13 חיימוביץ נ' אוריון (23.2.2014). בענין זה עמד בית המשפט העליון על תכליתו של הליך התביעה הקטנה ועל המשמעות של שמירה על שיוויון בין המתדיינים. בסיכומו של ענין, קבע בית המשפט העליון, כך:
"מקום בו חברה נוטלת חלק בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות, על בית המשפט לברר, בפתח הדיון, את מיהותו ומהותו של מייצגהּ. ככל שהמייצג בא בגדר אחת משלוש החלופות שבסיפת סעיף 63(ב) - לא יותר הייצוג. על הדברים להיות מתועדים בפרוטוקול".
ברת"ק (מחוזי באר שבע) 46958-06-17 עזרא נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (18.1.2018) ("ענין עזרא") הוסיף כבוד השופט א. אינפלד, בסוף פסק הדין, את הדברים הבאים:
"הערת אגב – שאלת הייצוג
בשולי הדברים, אנצל את ההזדמנות להתייחס לנושא הייצוג של חברות מסחריות ובעיקר חברות ביטוח, בבית המשפט לתביעות קטנות. עניין זה קיבל התייחסות רבה של בתי המשפט לתביעות קטנות, בתי המשפט המחוזיים ואף של בית המשפט העליון...

...
הלכה למעשה יש להדגיש - כי בהגיע מייצג מטעם חברה או אדם פרטי, על בית המשפט לברר במי מדובר, מה הקשר שלו לחברה, מה הכשרתו המקצועית ואם יש לו תפקיד מוגדר בחברה מעבר לעצם הייצוג. אם יתברר כי מדובר באדם שעוסק בייצוג באופן קבוע, הרי שאין לקבלו כמייצג בשום תנאי, בשום שלב של הדיון (אף לא בדיון "לא פורמאלי"), אפילו קיימים נימוקים מיוחדים לכך. יש להיזהר שלא לאפשר לו "ייצוג עקיף", על ידי ייעוץ במהלך הדיון, וטוב ייעשה אם המייצג הדחוי יישלח מחוץ לטווח לחישה, אל סוף האולם או החוצה ממש. אם מדובר באדם הרשאי לייצג, אך הוא בעל הכשרה משפטית ולו חלקית, על בית המשפט לברר היטב אם בנסיבות העניין נוצר חוסר איזון, להחליט כיצד לאזן ולבחון אם יש לאפשר ייצוג גם לצד שכנגד. על כל החלטה בעניין זה להיות מנומקת בפרוטוקול.
נשלח לדיון אדם שאינו רשאי לייצג כמייצג יחיד, ישקול בית המשפט מתן

פסק דין
בהעדר התייצבות כנגד אותו צד. אם מדובר בסכומי תביעה קטנים, הרי שפתרון זה יהא נכון יותר מאשר דחיית הדיון והשתת הוצאות, וזאת על מנת שההליך יהיה פשוט ומהיר.
כאשר מדובר בסכומי תביעה גבוהים, קיים חשש למעשה בית דין עם השלכות נוספות או שיכול להיגרם עיוות דין מסיבה אחרת, אפשר לדחות את הדיון. אך זאת, תוך השתת הוצאות של ממש, אשר יש בהן כדי להרתיע מפני נקיטה ב"שיטת מצליח" (כלשון הניב העממי). כפי שקבע בית המשפט העליון, יש להשתמש בכלי ההוצאות על מנת להבטיח את תקינות הדיון, וניתן וראוי לעשות שימוש בכלי זה גם כדי למנוע ניסיון ל"ייצוג עקיף" ".
לענין הייצוג באמצעות מייצג שאינו עובד החברה בעלת הדין (מייצג חיצוני) ראו גם את ההחלטה בענין 19670-06-16 עבדו מח'ול נ' קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ (28.2.2017).
אם כן, הדין בענין ברור – במרים בהם המייצג אשר עוסק בייצוג דרך קבע; ייצוג שנעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג ובמצבים בהם הייצוג מבוצע בתמורה - לא יותר הייצוג.
וכפי שנקבע בענין עזרא,
כאשר נשלח לדיון אדם אשר אינו רשאי לייצג, ישקול בית המשפט מתן

פסק דין
בהעדר התייצבות; וכאשר מדובר בסכומי תביעה קטנים, הרי שפתרון זה יהא נכון יותר מאשר דחיית הדיון והשתת הוצאות, וזאת על מנת שההליך יהיה פשוט ומהיר
.
7.
לא מצאתי בנימוקיה של הנתבעת הצדקה להתייצבות גורם מטעמה אשר אינו מועסק על ידיה ועל כן, לכאורה, נכנס בגדרן של החלופות הקבועות בסיפא של סעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ואיני סבורה כי בהחלטה אליה מפנה הנתבעת יש כדי לבסס מתן היתר לייצוגה באמצעות הגורם שהתייצב מטעמה (ודאי לא, לאור החלטות בית המשפט העליון בענין זה והפסיקה המאוחרת להחלטה האמורה).
עם זאת, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות אני סבורה, כי בפי הנתבעת טענות הגנה שיש מקום לבררן לגופן (ובכלל כך הטענות בדבר הגורם שנשא בפועל בנזק; שיעור הנזק ואחריותה של הנתבעת).
מובן, כי כאשר קיימת הצדקה לכך, יש להעדיף קיום של בירור הטענות לגופן על חלופה של מתן

פסק דין
על יסוד פגם פרוצדורלי בניהול ההליך.
אוסיף, כי ככלל, בבקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה, הגישה היא ליברלית, וניתן לרפא את הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני בפסיקת הוצאות (ראה: רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' (2.6.2015) ), כפי שאכן אעשה.
8.
אם כן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את המשמעות של הותרת פסק הדין על כנו לעומת הנזק שיגרם מביטולו לכל אחד מהצדדים ואת היכולת לפצות על הנזק באמצעות פסיקת הוצאות, אני קובעת, כי פסק הדין יבוטל.
ואולם, באיזון בין זכותה של הנתבעת לבירור טענותיה וזכותו של התובע שלא לסבול ממחדליה של הנתבעת אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לתשלום הוצאות לטובת התובע בסך 950 ש"ח עד ליום 2.10.2019.
עם ביצוע תשלום ההוצאות, תוגש הודעה ואורה על ביטול פסק הדין, על חידוש ההליכים ועל קביעת מועד דיון.
לא יאוחר מ - 14 ימים לאחר תשלום ההוצאות יגיש התובע את עמדתו לגבי צירוף הנהג כנתבע נוסף בהליך. אי הגשת התייחסות במועד תחשב כהסכמה לצירופו.
ניתנה היום, ג' אלול תשע"ט, 03 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 21529-01/19 ש. שלמה רכב בע"מ נ' בורסי קרביאן (פורסם ב-ֽ 03/09/2019)