פסקי דין על אברהם בניה | פסקי דין על עמית מוזס

25349-07/19 רעא     03/09/2019




רעא 25349-07/19 אברהם בניה נ' עמית מוזס








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



רע"א 25349-07-19 בניה נ' מוזס




תיק חיצוני: 15792-12-17 תיק עזר




בפני

כבוד השופטת
ורדה פלאוט


מבקש

אברהם בניה


נגד

משיב
עמית מוזס


החלטה

1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה מיום 11.06.19 (כב' השופט ז' ימיני) אשר דחה את בקשת המבקש לסילוק תביעת המשיב על הסף.

רקע והחלטת בית משפט קמא
-

2.
כעולה מההחלטה קמא, הצדדים הינם גיסים אשר רכשו במשותף ובחלקים שווים ביניהם את זכויות הבעלות במגרש הנמצא ב"גבעת האירוסים" (להלן "המגרש"). הזכויות במגרש טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, ועל שם הצדדים רשומות הערות אזהרה בלבד.
לטענת המשיב, המניעה לרישום הזכויות על שם הצדדים בלשכת רישום המקרקעין נעוצה במבקש, אשר מסרב לשלם את חלקו בהיטלי הפיתוח ובהיטל ההשבה. לפיכך, הגיש תביעה לפירוק השיתוף במגרש ובמסגרתה עתר לרישום המגרש ע"ש הצדדים, מינוי כונס נכסים ומכירתו לצד ג'.
התביעה הוגשה תחילה לבית משפט זה (בית משפט מחוזי מרכז).
המבקש הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף מן הטעם כי בית המשפט המחוזי נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה שעניינה חזקה ושימוש במקרקעין, כמו גם חלוקת המקרקעין.
בדיון שהתקיים בבית משפט זה ביום 16.05.18 (בפני
כב' השופט א' שילה) קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה התובענה תועבר לבית משפט השלום ברמלה והתובענה הועברה כאמור.

3.
לאחר שהתקיים דיון בבית משפט קמא, הוגשה בקשה נוספת מטעם המבקש לסילוק תביעת המשיב על הסף, וזאת מן הטעם כי התביעה נעדרת כל עילת תביעה שכן הצדדים אינם רשומים כבעלי הזכויות במגרש ולפיכך לא ניתן לדרוש את פירוק השיתוף
במקרקעין. מנגד, טען המשיב כי מדובר בזכויות עליהן חל חוק המיטלטלין, כל אחד מהצדדים בעל זכות חוזית במקרקעין ופירוק השיתוף המבוקש הוא ע"פ חוק המיטלטלין.
לאחר שהתקבלו התגובות לבקשה ניתנה ביום 10.05.19 החלטה קצרה בפיתקית לפיה הבקשה לסילוק על הסף נדחית לאור נימוקי המשיב וכי למשיב יש, לכל הפחות, זכויות מן היושר במקרקעין, כך שזיקתו למקרקעין הינה חזקה דיה כדי להגיש את תביעתו.


על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור במסגרת רע"א 58524-05-19. בהתאם להסכמות הצדדים, שקיבלו את הצעת בית המשפט, ניתן

פסק דין
ביום 11.06.19 לפיו ההחלטה מיום 10.05.19 מבוטלת והדיון הוחזר לבית משפט קמא על מנת שתינתן החלטה מנומקת המתייחסת לכלל טענות הצדדים, לרבות התייחסות לפסיקה שפורטה בעמדת המבקש.

4.
ביום 11.06.19 ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור (החלטה המחזיקה כשניים וחצי עמודים). נקבע כי כל אחד מהצדדים התחייב לבצע עסקה במקרקעין ושניהם הינם בעלי זכות חוזית במקרקעין. כן נקבע כי קיימת אפשרות משפטית לפירוק שיתוף בזכויות אובליגטוריות לפי הוראות חוק המיטלטלין תשל"א-1971 ולפיכך הבקשה לסילוק על הסף נדחית. המבקש חוייב בהוצאות בסך 3,000 ₪.

תמצית טענות המבקש
-

5.
לטענת המבקש שגה בית משפט קמא עת דחה את בקשתו: הצדדים אינם רשומים כבעלים של המקרקעין ולפיכך לא ניתן לפרק את השיתוף במגרש ע"פ חוק המקרקעין; רק "שותף" במקרקעין (הרשום כבעלים) זכאי לעתור לפירוק שיתוף; ההחלטה אינה מתיישבת עם החלטת כב' השופט שילה, לפיה הוסכם כי מדובר בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ולפיכך התביעה הועברה לבית משפט קמא; המשיב אינו זכאי לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין.

דיון והכרעה
-

6.
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

החלטה הדוחה בקשה לסילוק תביעה על הסף הינה החלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול הדיון, וכלל הוא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות מסוג זה. ר' בע"מ 3862/16 פלוני נ פלוני, מיום 26.06.16.
נפסק לא אחת כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שמשמעותן המשך בירור ההליכים לגופם, כאשר סילוק התביעה על הסף נתפס כאמצעי שבלית ברירה. ר' רע"א 9070/11 אייזיקוביץ נ' קלוגר, מיום 16.01.12; רע"א 1362/17 עומר ג'ואמיס, עו"ד נ תומא הלון, עו"ד מיום 14.3.18).
התערבות ערכאת הערעור בהחלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף שמורה למקרים חריגים ונדירים "כגון כאשר ההליך ישפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים, כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק וכאשר ניכר כי הערכאה הדיונית טעתה טעות ברורה" (ר' רע"א 8834-15 אפלייד מטריאלס נ צבי להט, מיום 3.3.16).

7.
לא מצאתי כי המקרה שלפני נכנס לגדר החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. ודוק, המבקש הגיש, כאמור, שתי בקשות- נפרדות- לסילוק התביעה על הסף: בקשה אחת הוגשה כאשר התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי, ובמסגרתה נטען כי המדובר בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ולפיכך הסמכות לדון בתביעה זו מסורה לבית משפט קמא. ביהמ"ש הציע לצדדים, כאמור, להורות על העברת התביעה לבית משפט קמא והצדדים הסכימו להצעה זו (ר' החלטה מיום 16.05.18); ובקשה שניה הוגשה לאחר שהועברה התובענה לבית משפט קמא, כאמור בהסכמה, ובמסגרתה נטען כי התביעה אינה מגלה עילת תביעה וכי המשיב אינו רשאי לתבוע פירוק שיתוף מכוח חוק המקרקעין, שכן הצדדים אינם רשומים כבעלי הזכויות בנכס.
ככל שהמבקש סבר כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה ו/או העדר סמכות עניינית לדון בתביעה, היה עליו לטעון טענותיו במקשה אחת ובמסגרת בקשה אחת לסילוק התביעה על הסף, ולא להעלות טענותיו "טיפין-טיפין" בשתי בקשות שונות אשר נדונו בפני
שתי ערכאות שונות. כך גם מעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 16.05.18 עולה כי ב"כ המבקש לא טען לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה אלא טענותיו התייחסו, רובן ככולן, לעניין הסמכות העניינית לדון בתביעה לפירוק שיתוף לפי חוק המקרקעין.
אם אין די בכך, אף נראה כי טענות המבקש כיום סותרות, באופן חלקי ולכאורה, את טענותיו שהועלו בדיון שהתקיים ביום 16.05.18. שכן, ב"כ המבקש טען בדיון כי המדובר בתביעה בעניין זכויות בעלות במגרש וכי "הסעד המבוקש בתביעה הוא פירוק שיתוף במקרקעין מוסדרים שמבוקש להורות על מכירתם תוך רישום בעלות על המקרקעין" (שורות 23-24 בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון), בעוד כיום
הוא טוען כי למשיב אין כלל זכות לדרוש את פירוק השיתוף ואת מכירת המגרש, ולפיכך אין מקום לברר את התביעה לפירוק שיתוף מכוח חוק המקרקעין (להבדיל מבירור התביעה מכוח חוק המיטלטלין). למעשה, המבקש טען, מחד, כי המדובר בתביעה לפיק חוק המקרקעין ולפיכך ביקש להעבירה לבית משפט קמא, ומאידך, ולאחר שהתביעה הועברה לבית משפט קמא, טען כי אין לבימ"ש קמא סמכות לדון בתביעה לפיק חוק המקרקעין (אלא לפי חוק המיטלטלין) ולפיכך ביקש לסלקה על הסף. נראה כי המדובר, כאמור, בטענות סותרות ומנוגדות והמבקש אינו רשאי להעלות טענות אלו בשתי ערכאות שונות.
לאמור יש להוסיף את הכלל לפיו בית משפט שאליו הועברה תובענה "לא יעבירנו עוד" (סע' 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984), ומאחר שהתובענה- כולה (כפי שנוסחה בכתב התביעה)- הועברה לבית משפט קמא, על ביהמ"ש לדון בה ולהכריע בכלל טענות הצדדים.
טענות המבקש באשר לזכותו (או העדר זכותו) של המשיב לדרוש את פירוק השיתוף הינן טענות הגנה ויש לבררן במסגרת ההליך המשפטי.

8.
בנסיבות האמורות, לא מצאתי כי המדובר במקרה חריג המצדיק סילוק התביעה על הסף בשלב המקדמי ויש לברר את הטענות השונות לגופן.

9.
הבקשה נדחית.

משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.


ניתנה היום, ג' אלול תשע"ט, 03 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 25349-07/19 אברהם בניה נ' עמית מוזס (פורסם ב-ֽ 03/09/2019)