פסקי דין על אורית סטוביצקי | פסקי דין על אכא כח אדם בע"מ
37460-08/17 סעש 05/08/2019
סעש 37460-08/17 אורית סטוביצקי נ' אכא כח אדם בע"מ
administrator
administrator
1
0
2019-08-05t09:00:00z
2019-09-10t08:55:00z
2019-09-10t08:55:00z
3
4537
22687
microsoft corporation
189
54
27170
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.11
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
סע"ש 37460-08-17
05 אוגוסט 2019
לפני:
כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי
נ.צ. – גב' שוש ברוך (עובדים)
נ.צ. – מר ברוך מאיר (מעסיקים)
התובעת
אורית סטוביצקי
-
הנתבעת
אכא כח אדם בע"מ
פסק
דין
האם
התובעת פוטרה שלא כדין וכדי להימנע מתשלום זכויות סוציאליות בתום שנת עבודה, והאם נערך
לה שימוע כדין? אלו הסוגיות העיקריות העומדות להכרעה. כן תבחן זכאות התובעת לתשלום
זכויות בגין תקופת העבודה וסיומה.
העובדות
1.
הנתבעת
היא חברה העוסקת בתחום כוח אדם. מר חיים יהודה אותמזגין הוא הבעלים והמנכ"ל של
הנתבעת והיה ממונה על התובעת.
2.
התובעת, ילידת 1981, הועסקה
בנתבעת כחשבת שכר והנהלת חשבונות.
3.
לתובעת
שולמה משכורת חודשית קבועה, בסך 5,500 ₪. התובעת עבדה 5 ימים בשבוע, 6 שעות מידי יום
(תלושי השכר של התובעת והודעה בדבר תנאי עבודה – צורפו לכתב התביעה).
4.
הנתבעת
התחייבה להפריש עבור התובעת הפרשות לפנסיה מיום 1.4.16 כשחלק העובד עומד על סך
5.5% וחלק המעסיק על 12% וכן תשלום בעלות "חודשי חופשי" עבור נסיעות (ראו:
הודעה בדבר תנאי העבודה לעובד, המצורפת לכתב התביעה).
5.
הצדדים
חלוקים בנוגע למשך תקופת ההעסקה של התובעת ולנסיבות שהובילו לפיטוריה.
התובעת
טענה
תחילה כי העסקתה בנתבעת החלה ביום 1.4.16 (פסקה 2 לכתב התביעה ופסקה 4 לתצהיר התובעת).
בישיבת ההוכחות טענה כי החלה לעבוד בנתבעת מיום 20.3.16 (עמוד 7 שורות 20-
22), והסתמכה על מסמך ת/1 שהוצג לראשונה בדיון.
אשר למועד סיום העסקה, טענה התובעת
כי העסקתה הסתיימה ביום 23.1.17 או 24.1.17 (עמוד 5 שורה 13 לפרוטוקול; עמוד 1 פסקה
2 לתצהיר התובעת) עת פוטרה לאלתר, וביום 12.2.17 קיבלה מכתב פיטורים. לשיטתה,
פיטוריה נעשו כדי שהנתבעת תימנע מתשלום זכויות סוציאליות עם השלמת שנת עבודה. לטענתה,
לאחר שהשלימה 10 חודשי עבודה בנתבעת, הציעו לה לעבור לעבוד באחת מחברות הבת של הנתבעת
והיא סירבה. מאז, היחס כלפיה החל להתדרדר והשיא היה ביום 23.1.17 כאשר מר אותמזגין
הודיע לה שהוא מפסיק את עבודתה לאלתר והטיח בה האשמות, לפיהן היו ליקויים במשכורות
העובדים באשמתה.
הנתבעת טענה שיחסי העבודה החלו ביום
1.4.16 והסתיימו לפי הדיווח שהועבר לביטוח לאומי, ביום 27.2.17 (עמוד 6 שורות
24-26). לשיטת הנתבעת יחסי העבודה הסתיימו בשל אי שביעות רצון מתפקודה המקצועי של התובעת.
6.
ביום
23.1.17 שלח מר אותמזגין לתובעת באמצעות יישומון וואטסאפ זימון לשימוע שייערך
ביום 25.1.17, בזו הלשון:
"לאור
סירובך לחתום שקיבלת את הזימון לשימוע ביום 25/1/17 אני שולח לך את ההודעה בווצאפ כראיה
שקיבלת אותו היום. תודה.
הודעה
על קיום שימוע בטרם פיטורין
1.
בהתאם
לדרישות חוקי זכויות עובד הנני להודיעך על זכותך להשמיע טענותייך כנגד רצוני לסיים
את יחסי עובד ומעביד בינך ובין החברה.
2.
לשם
כך הנני מעלה על הכתב את הנסיבות שהביאו אותי להחלטתי על הפסקת עבודתך בחברה וכדלקמן:
3.
בחודש
דצמבר נדרשת על ידי שלא לחלק את תלושי השכר של עובדי החברה, זאת בשל תקלה שהתגלתה בתוכנת
הפקת התלושים ואשר גרמו לתלושים לקפח זכויות עובדים.
4.
רגישות
החברה לזכויותיהם של העובדים הוסברה לך בהרחבה וההוראה שניתנה על ידי הייתה ברורה וחד
משמעית- לא להפיץ את התלוש עד שאעיין בהם ואוודא שהם תלושים כחוק.
5.
עוד
הוסבר לך כי הנפקת והפצת התלושים בניגוד לחוק מסכנים אותי כמנכ"ל ובעלים של החברה,
חשוף לתביעות אישיות ואף לשלילת רישיון חברת כח אדם.
6.
בפועל,
התעלמת מדרשתי הברורה ופעלת בניגוד אליה, בשל מעשה זה הופצו כ- 50 תלושים הנוגדים את
החוק וחושפים אותי לתביעה מצד כ- 50 עובדים וכן סיכנת את רישיון החברה.
7.
בנוס,
כשהערתי לך על המעשה ואף כעסתי על כך בשל חומרת הדברים, לא לקחת אחריות על מעשייך ובחרת
להשיב במילים ובתגובות המעידות כי אין עלייך כל מרות של מעסיק.
8.
בכך
גם גרמת לחברה להיות מפרת חוק וגם פגמת פגיעה של ממש באמון שניתן בך.
9.
בנסיבות
אלו, אין מנוס אלא מנקיטת צעדי סיום העסקתך בחברה.
10.
בתאריך 23/1/17 זימנתי אותך
לשיחת הבהרה בה הושמעו לך התלונות כלפי מעשייך ומשמעותם ואף זכית לאוזן קשבת עת טענת
את טענותייך.
11.
לבקשתך שלא להסתפק בשיחה הזו
כשיחת שימוע הריני להודיעך כי אני מכבד את בקשתך ואת מוזמנת ביום 25/1/17 לקיים שיחת
שימוע כדין.
12.
בהתאם לחוק את רשאית להיות
מיוצגת ע"י עו"ד במהלך השימוע"
(תכתובות וואטסאפ, נספח לתצהירו
של מר אותמזגין).
7.
מיום
24.1.17 נעדרה התובעת מעבודה ושהתה בחופשת מחלה עד ליום 9.2.17 (אישורי מחלה, נספח
לכתב התביעה).
8.
ביום
12.2.17, עם חזרתה של התובעת לעבודה לאחר תקופת המחלה, נערך לה שימוע, לאחריו פוטרה
וניתנה לה הודעה על סיום העסקה (נספח ה לתצהיר התובעת, שורות 1- 2 לפרוטוקול השימוע
וסעיף 1 ל"הודעה על סיום יחסי עובד מעביד"), כדלקמן:
"
יום
ראשון 12 פברואר 2017
הודעה על סיום יחסי עובד
מעביד
1.
בתאריך
12/12/17 נערכה לך שיחת שימוע בה הבעת את הסכמתך לסיום עבודתך בחברתנו.
2.
הנני
להודיעך על סיום יחסי עובד ומעביד והפסקת עבודתך החל מהיום.
3.
בהתאם
לחוק, את זכאית לימי הודעה מוקדמת אשר ישולמו לך כדין.
4.
בימי
ההודעה המוקדמת הנך מתבקשת לסייע בחפיפה ובהעברת המידע המצוי בידך הקשור לחברה,
בצורה מסודרת ותוך צמצום נזקים לחברה.
5.
מאחל לך
הצלחה בהמשך דרכך"
באישור העסקה צוין מועד סיום העסקה ביום 27.2.17 (ראו
"אישור העסקה" מיום 5.3.17, נספח לכתב התביעה).
עיקרי טענות התובעת
9.
התובעת
הועסקה בנתבעת מיום 20.3.16 ועד ליום 23.1.16, מועד בו פוטרה לאלתר ומבלי שניתנה לה
הודעה מוקדמת. פיטוריה נעשו שלא בתום לב, כחודש טרם השלימה שנת עבודה, כדי להימנע מתשלום
זכויות סוציאליות, לאחר שסירבה לעבור לעבוד בחברת בת של הנתבעת (חברת אלון), מחשש כי
תאבד את הוותק שצברה.
10.
מאז סירובה של התובעת למשרה שהוצעה לה היחס כלפיה החל להתדרדר.
מר אותמזגין לא אפשר לה לצאת לחופש והביע מורת רוח מתפקודה. ביום 23.1.17 מר
אותמזגין זימן אותה למשרדו, הודיע לה שהוא מפסיק את עבודתה לאלתר, והטיח בה האשמות
לפיהן נפלו פגמים בתלושי השכר של עובדי החברה. התובעת התריעה בפני
ו כי האופן בו נדרש
ממנה לבצע חישובי השכר לעובדים לא עומד בדרישות החוק. מר אותמזגין צעק על התובעת בנוכחות
כל עובדי המשרד וביקש ממנה לחתום על מסמך שקרי, לפיו כל העבירות שבוצעו כנגד עובדי
החברה בתלוש השכר נעשו בידיעתה. התובעת סירבה לחתום על המסמך ועזבה את מקום העבודה
כשהיא נסערת. למחרת היום, היא הודיעה למר אותמזגין שעל רקע השתלשלות האירועים היא חשה
ברע ולא הגיעה לעבודה בשל מחלה עד ליום 12.2.17.
עם שובה לעבודה, ביום 12.2.17 נערך
לה שימוע פיקטיבי שהתקיים לאחר פיטוריה בפועל. ביום השימוע נמסר לה מכתב פיטורים.
11.
התובעת עותרת לסעדים הבאים, המכומתים בכתב התביעה:
א.
פיצויי
פיטורים
בסך 5,500 ₪.
ב.
דמי
הבראה בסך 1,890 ₪
(ע"פ החישוב: 378 * 5).
ג.
הודעה
מוקדמת-
לתובעת שולמו 3,000 ₪ דמי הודעה מוקדמת אך הייתה זכאית לסך
4,625 ₪ (ע"פ החישוב הבא
:
18.5 * 250 ₪) ומשכך הנתבעת חייבת לה 1,625 ₪.
ד.
פיצוי
בגין פיטורים שלא כדין בסך 44,000 ₪
.
ה.
דמי
מחלה בסך 1,250 ₪.
התובעת מבקשת תשלום עבור 5 ימי מחלה בתעריף 250 ₪ ליום.
לתובעת שולמו 1,125 ₪ בגין דמי מחלה בעוד שהייתה זכאית לסך 2,375 ₪ (ע"פ החישוב:
9.5 ימי מחלה * 250 ₪). על הנתבעת להשלים את ההפרש. הנתבעת העלימה ימי מחלה וחופשה
מהרישום בתלוש השכר. לאחר שהתובעת פנתה לחיים בעניין שולם לה חלק מהסכום שהגיע לה.
ו.
פיצוי
בגין פגיעה בשם הטוב
בסך 100,000 ₪. הליך פיטוריה נעשה באופן משפיל, תוך צעקות
ואיומים, אשר פגע בשמה הטוב. התובעת אינה מצליחה להתקבל לעבודה חלופית.
עיקרי טענות הנתבעת
12.
פיטורי התובעת היו כדין
ולאור
התנהלותה הפסולה ואי שביעות רצון מתפקודה.
יחסי העבודה הסתיימו בשל אי שביעות
רצון מתפקודה המקצועי של התובעת. התובעת ניצלה את האמון שניתן בה וקלטה לעבודה בנתבעת
עובדים זרים ללא היתר עבודה; התובעת לא דאגה לביטוח רפואי במועד לעובדים שקלטה; התובעת
כילתה זמן רב בשיחות טלפוניות וגלישה באינטרנט שלא לצורכי עבודה. בחודש אוקטובר
2012 התגלתה תקלה בתוכנה הנוגעת לתלושי השכר. התובעת לא עדכנה את הנתבעת על אודות התקלה
אלא הנפיקה לעובדים תלושי שכר שגויים. לאחר שהתקלה תוקנה התובעת התבקשה לעבור על כל
תלוש שיוצא באופן ידני ולתת למר אותמזגין לעבור על התלושים לפני שהם נמסרים לידי העובדים.
התובעת התעלמה מההנחיות של חיים וביום
10.11.16 הציגה את כל התלושים מוכנים, כשבחלקם קיימת שגיאה המעידה על כך שככל הנראה
התלושים הוצאו באופן אוטומטי ולא ידני. התובעת מסרה את התלושים לעובדים בטרם העבירה
אותם לאישורו של חיים כפי שהיה מוטל עליה.
בעקבות זאת חיים הודיע לה על אי שביעות
רצונו מהתנהלותה וביקש לקיים אתה שיחה נוספת, מספר ימים לאחר מכן.
לאחר שחלפו כמה ימים, התובעת ביקשה
לצאת לחופשה בת יומיים ומשנענתה בשלילה, הודיעה שהיא חולה ויצאה לחופשת מחלה מדומה
בת מספר ימים. כששבה מימי המחלה, ביום 23.12.16, חיים זימן את התובעת לפגישה במשרדו
והסביר לה שאין לו עוד אמון בה וככל שהיא עומדת על זכותה לשימוע יונפק לה זימון אך
ככל שהיא מעוניינת לוותר על השימוע, שתחתום על כך ומניין ימי ההודעה המוקדמת יחל להיספר.
התובעת הודיעה כי היא מעוניינת בשימוע וניתן לה זימון בכתב לשימוע שייערך ביום
25.12.16. התובעת לקחה את המכתב ויצאה מבלי שאישרה בכתב את קבלת הזימון. מר אותמזגין
שלח לה את הזימון גם בהודעת "וואטסאפ" שצורפה לתצהירו.
ממועד זה התובעת לא הגיעה לעבודה תקופה
ממושכת בטענה שהיא חולה ובכך למעשה סיכלה את ביצוע השימוע במועד שנקבע, וצברה עוד ימי
עבודה וזכויות סוציאליות.
13.
פיצויי פיטורים ודמי הבראה:
התובעת
פוטרה בטרם השלימה שנת עבודה והיא אינה זכאית לפיצויי פיטורים או דמי הבראה. התובעת
עבדה בנתבעת מיום 1.4.19 ועד ליום 27.2.17. בכתב התביעה ובתצהיר התובעת טענה שהחלה
לעבוד בנתבעת מיום 1.4.16. הנתבעת מתנגדת להרחבת חזית ולמסמך ת/1 שהציגה התובעת בשלב
ההוכחות לפיו החלה לעבוד בנתבעת מיום 20.3.16. מסמך ת/1 אינו אותנטי (ראו סעיפים
10- 13 לבקשת הנתבעת לצירוף מסמכים לתגובה מיום 5.7.19) ומעבר לכך, כל המסמכים האחרים
מעידים על כך שהעסקתה החלה ביום 1.4.19: הודעה בדבר תנאי עבודה, סעיף 2; מסמך שכותרתו
"ערכי פדיון פיצויים בקרן הראל פנסיה" (ראו נספחים א- ב לתגובת הנתבעת לעניין
תקופת העבודה וגמר חשבון מיום 5.7.19).
מעסיק יכול לפטר עובד לפני תום שנת
עבודה מבלי שיחויב בתשלום פיצויי פיטורים או דמי הבראה. הצעת עבודה הנטענת בחברה אחרת
לא הוצעה לתובעת כלל על ידי הנתבעת ואין לנתבעת קשר לכך.
יתרה מכך, ממסמך ת/1 שהגישה התובעת
עולה כי קיבלה מקדמה בסך 1,500 ₪ מהנתבעת, אותה לא השיבה.
14.
הודעה מוקדמת:
התובעת
קיבלה הודעה מוקדמת לפיטורים אך בחרה לא להתייצב לעבודה כפי שנדרש ממנה. ימי הודעה
מוקדמת אינם ימי חופשה. התובעת נדרשה להתייצב בעבודה לצורך חפיפה אך לא הגיעה וגרמה
לנתבעת נזקים. היא אינה זכאית לשכר בימים בהם לא עבדה.
15.
שימוע:
לתובעת נערך שימוע כדין. התובעת קיבלה
זימון לשימוע ביד ובתכתובת וואטסאפ; השימוע הוקלט; ניתנה לתובעת הזדמנות להשמיע טענותיה,
אך כל מה ש בחרה לומר היה שאינה מקבלת את הביקורת ואינה אחראית על מעשיה. לכן לא נותרה
ברירה מלבד לפטרה.
16.
ימי מחלה:
התובעת ניצלה את כל ימי המחלה
שהגיעו לה ונצברו במהלך תקופת העסקה ואינה זכאית לתשלום בגין רכיב זה. חישוב זכאות
לימי מחלה נעשתה בגמר חשבון.
עיון בניצול ימי מחלה בהתאם להודעות
וואטסאפ למעסיק בגין היעדרות מלמד שהתובעת קיבלה תשלום ביתר בגין ימי מחלה. בתלושים
לשנת 2016 מופיע ניצול של 2 ימי מחלה בתשלום ואילו בפועל שהתה התובעת ב- 7 ימי מחלה
שקיבלה עליהם שכר רגיל. 5 ימי המחלה לא דווחו ולכן לא נרשם בתלוש שנוצלו וכעת היא מבקשת
בחוסר תום לב לקבל בעבורם תשלום נוסף. התובעת נהגה להודיע לחיים שהיא חולה ולא להגיע
לעבודה, מבלי שדיווחה על "מחלה" להנהלת החשבונות. לכן לא נוכו הימים ולא
הופחת שכר בתלוש השכר.
בנוסף, התובעת מחד הצהירה על מחלה ומנגד לקוחות הנתבעת
סיפרו שראו אותה מטיילת ברחובות.
17.
ימי חופשה:
על פי תלושי השכר התובעת קיבלה
תשלום בגין 12.75 ימי חופשה. על כך יש להוסיף תשלום 12 ימי הודעה מוקדמת בהם לא התייצבה
לעבודה.
18.
התובעת לא זכאית לפיצוי בגין פגיעה בשמה הטוב:
התובעת
לא הושפלה, השיחות אתה התנהלו בחדר המנכ"ל, ללא צעקות.
ההליך המשפטי
19.
במסגרת שמיעת הראיות בתיק העידה התובעת לתמיכה בתביעתה. מטעם
הנתבעת העיד מר חיים יהודה אותמזגין, הבעלים והמנכ"ל בנתבעת.
דיון והכרעה
תקופת ההעסקה של התובעת
20.
נקדים אחרית לראשית, ונאמר כי התובעת לא השלימה שנת עבודה
בנתבעת. ונפרט.
21.
התובעת טענה בכתב התביעה ובתצהיר כי החלה לעבוד בנתבעת ביום
1.4.16 (
פסקה 2 לכתב התביעה ופסקה 4 לתצהיר התובעת
). בישיבת ההוכחות הציגה התובעת לראשונה את מסמך ת/ 1 וטענה
שהחלה לעבוד כ- 10 ימים קודם לכן, ביום 20.3.16 (
עמוד
7 שורות 20- 22).
הנתבעת התנגדה
להצגת מסמך ת/1 וטענה שמדובר בשינוי חזית. כן טענה שבכל יתר המסמכים נכתב כי מועד
תחילת ההעסקה הוא ביום 1.4.16
(ראו: נספחים א- ב לתגובת הנתבעת לעניין
תקופת העבודה וגמר חשבון מיום 5.7.19).
עוד טענה הנתבעת שמסמך ת/ 1
שהוצג לראשונה בישיבת ההוכחות מזויף, והצביעה על כשלים שונים לטענתה בעריכתו (
סעיפים
10- 13 לבקשת הנתבעת לצירוף מסמכים לתגובה מיום 5.7.19)
.
22.
עיון בהודעה בדבר תנאי עבודה (נספח לכתב התביעה) מעלה, כי מועד
תחילת העבודה שנקבע על ידי הצדדים הוא 1.4.16. עם זאת, ההודעה לעובד נחתמה קודם
לכן, ביום 13.3.16.
ממסמך ת/1 עולה כי בתלוש השכר של
התובעת לחודש מאי נכלל תשלום של הפרשי שכר בגין "עבודתה בחודש מרץ 2016
מתאריך 20.3.16 אשר מופיעה בתלוש שכר של חודש מאי 2016 כהפרשי שכר ע"ס 1500 ₪
ברוטו". בהתאם לתלוש שכר של חודש מאי 2016 (נספח לתצהיר התובעת) אכן
שולמו 1,500 ₪ הפרשי שכר בחודש זה.
23.
התובעת העידה בהקשר זה כך:
"מועד
תחילת העבודה שלי היה ביום 20.3.16, אבל חיים ביקש ממני שהמשכורת בעצם תחול מיום
1.4 ואת ההפרש הוא יוסיף לי לשכר. אני שכחתי לגמרי מזה, ולכן לא כתבתי את זה. והיום
שסידרתי את כל המסמכים והתלושים, אז מצאתי כחלק מהמסמכים, את המסמך הזה"
(עמוד 7 שורות 20- 23).
ואילו חיים העיד:
"התובעת
התקבלה לעבודה כאשר היא הייתה צריכה לסיים עבודה במקום אחר, והתאים לה שנעשה כמה ימי
ניסיון לפני תחילת העבודה, בצורה רשמית. אני מתייחס לתשלום יום 20.3.16. היא עבדה אצלנו
בתקופת ניסיון, באופן חלקי. היא עבדה במקום אחר.
מאחר
ולא ניתן היה להוציא תשלום ללא תלוש או ללא אסמכתא, סוכם שנעשה לה את זה כהפרשי שכר,
בתלוש של חודש מאי" (
עמוד 9 שורות 12- 16).
מכאן, כי
התובעת אכן החלה לעבוד בנתבעת בשכר בתקופת ניסיון מיום 20.3.16.
24.
אף אם התובעת עבדה בימים הראשונים לעבודתה בנתבעת באופן חלקי
בנתבעת ובמקביל עבדה במקום אחר, אין בכך כדי לשנות את העובדה שהעסקתה בנתבעת החלה
מיום 20.3.16.
25.
אף מבלי להזדקק למסמך ת/1, לגביו טענה הנתבעת טענות שונות, בהתאם
לעדותו של חיים לפנינו שולם לתובעת שכר מיום 20.3.16 עבור תקופת הניסיון (ראו:
עמוד 9 שורות 13- 16). הדבר נתמך בתלוש השכר לחודש מאי 2016. מכאן, כי התובעת החלה
לעבוד בנתבעת ביום 20.3.16.
בנסיבות אלה אף מתייתר הצורך להכריע בשאלת מהימנות המסמך ת/1.
26.
יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביום 27.2.17, לאחר תום תקופת
המחלה של התובעת ותקופת הודעה מוקדמת.
27.
לסיכום
פרק זה: התובעת הועסקה בנתבעת מיום 20.3.16 ועד ליום 27.2.17 סך הכל 11.23 חודשים.
זכויות
התובעת
פיצויי פיטורים
28.
התובעת טענה כי היא זכאית לתשלום פיצויי פיטורים לאחר שפוטרה
חודש בלבד טרם השלימה שנת עבודה, כדי להימנע מתשלום זכויותיה. הנתבעת טענה כי
פיטורי התובעת היו כדין, על רקע התנהלותה הפסולה בנתבעת ואי שביעות רצון מתפקודה
(סעיפים 6- 42 לתצהירו של מר אותמזגין). מעסיק יכול לפטר עובד לפני תום השנה ולא
להיות מחויב בתשלום בגין פיצויי פיטורים. כמו כן, לא היה לנתבעת קשר עם ההצעה
שהוצעה לתובעת לטענתה בחברה אחרת.
29.
סעיף 3
לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), מתייחס לפיטורים סמוך לסוף שנת העבודה הראשונה וקובע חזקה הניתנת
לסתירה, לפיה מי שפוטר סמוך לסיום שנת עבודתו הראשונה, יראו את הפיטורים כאילו נעשו
מתוך כוונה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, כל עוד לא הוכח אחרת.
בפסק דינה של כבוד סגנית הנשיא (כתוארה
אז) אלישבע ברק-אוסוסקין
נקבעו הדברים הבאים
בנוגע לסתירת החזקה:
"החזקה נסתרת רק אם עולה בידי המעסיק להוכיח
כי לא היתה לו כוונה להתחמק מתשלום פיצויי הפיטורים, בין אם הפיטורים נעשו על רקע ענייני-מקצועי
ובין אם לאו. בדב"ע נה/ 44-3 קרא איוב - חיה אופיר, עמד השופט אליאסוף על פרשנותו
של סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים:
"בסעיף
3 האמור לא הוגדר המונח "סמוך", ויש על כן לפרש מונח זה בהתאם לנסיבותיו
של כל עניין (השווה למונח "סמוך"...).
את
"היפוכו של דבר" כאמור בסעיף 3 הנ"ל, "ניתן להוכיח לא רק על-פי
הראיות שהגיש המעביד, אלא גם לפי ראיות שהגיש העובד", כאשר מדובר ב"ראיות",
להבדיל מ"השערות", "סברות" וכיוצא באלה (דב"ע מב/3-17, שמריהו
גולן ואח' - יעקב ממן, פד"ע י"ג, 321, 324).
בעניין
שלפנינו, אין אנו חייבים להכריע בשאלה האם פיטורים כעבור עשרה חדשי עבודה, נחשבים
"סמוך" לפני סוף שנת העבודה הראשונה, או לא. השאלה העיקרית היא מה היה רקע
פיטוריה של המשיבה. כלומר - גם אם מטעם כלשהוא חלות הוראות סעיף 3 ל
חוק פיצויי פיטורים
, האם הוכח כי הפיטורים לא
נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים, אלא שהם היו על רקע אחר..."
(ע"ע
(ארצי) 122/03 אבנר וקסמן- אי. טי. סי" 24 מסביב לשעון (7.1.2007).
30.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים שוכנענו כי עלה בידי הנתבעת להוכיח
"היפוכו של דבר", כי פיטורי התובעת לא נעשו מתוך כוונה להימנע מתשלום
פיצויי פיטורים אלא על רקע אי שביעות רצון מהתנהלות התובעת. הצדדים העידו, כי סמוך
לפיטורי התובעת התגלעה ביניהם מחלוקת בנוגע להנפקת תלושי השכר לעובדים בחברה בחודש
ינואר 2016. מר אותמזגין העיד כי:
"ש.
מה הטענה שלך לפיטורים שלי, שהפצתי את התלושים?
ת.
לא. לאורך התקופה האחרונה של העבודה, התחצפת
ברמת השיח אלי, למרות שלא היה לך הרבה עבודה. לקוחות שהתקשרו לקבל מידע ממך, נדחו.
הערתי לך שהטלפון מצלצל ואת נמצאת באיזה שהוא אתר, בעניינים האישים שלך מבלי לתת מענה.
ש.
יש לך הוכחה לזה?
ת.
יש עוד סיבות לפיטורים. הקש ששבר את גב הגמל,
הוא שאני מתאמץ 4 ימים מול חברת התוכנה לפתור בעיה שמבחינתי היא בעיה אקוטית, ולאחר
שאני משיג את הפתרון, שכרוך ביותר מאמץ מצידך להכין את התלושים, המשכת להכין אותם בשיטה
הישנה, עם טעויות, כפי שהראתי לך לפני שכעסתי, ומבלי להבין מה גודל האחריות שיש למנכ"ל
חברת כוח אדם, בכל מה שקושר לתלושים לא תקינים.
ש.
כשאני התחלתי לעבוד בנתבעת, הייתה לנו שיחה
לגבי התוכנה. אתה רצית שאני אפיק את התלושים שלי ושלך בתוכנה הזו, אתה זוכר מה אמרתי
לך?
ת.
לא.
ש.
אני אמרתי לך כיון שהתוכנה הזו לא מתאימה לחישוב
שכר לפי החוק, והצעתי לך חלופות של מכפל ושיכלולית להכניס למשרד, כדי שיהיה אפשר לחשב
את השכר?
ת.
אני לא זוכר מה את אמרת לי. אני לא זוכר. יחד
עם זאת, אנדרומדה היא תוכנה שכל התאגידים של עובדים זרים עובדים איתה" (עמוד
10 שורה 23- עמוד 11 שורה 7).
והתובעת העידה:
"אני
שקיבלתי ביום 23.1.17 המעסיק שלי זימן אותי לחדר. טען את מה שהוא טען, ובעצם ביקש ממני
לקחת אחריות על כל הנושא של הלנת שכר של עובדים, עקב תביעה של עובד זר שהיה. אני לא
הייתי מוכנה לקחת את האחריות הזו, והוא הוציא לי מכתב ושינה את הכותרת על המכתב הקיים
שהוא דרש ממני לחתום עליו, ושינה את הכותרת להודעה על קיום שימוע.
בסעיף
9 במכתב הזה רשום – אני מצטטת מהנספח הראשון לתצהירי. זאת אומרת, באותו יום בעצם הוא
פיטר אותי. אני נכנסתי לחדר בהלם, כי זה לא משהו שציפיתי. וכשהגיע הזמן ללכת הביתה,
אני הלכתי. הוא צרח שאני אחתום על המסמך. והוא אמר שאני לא אצא מכאן, עד שאני לא חותמת
על המסמך" (עמוד 7 שורות 8- 15).
מעדות התובעת
עולה שמכיוון שלא הייתה מוכנה לקחה אחריות על "כל הנושא של הלנת שכר של
עובדים", החל הליך פיטוריה.
31.
מתכתובות ביישומון וואטסאפ שהגישה הנתבעת, עולה בבירור כי הסיבה
לזימון לשימוע היא המחלוקת בנוגע לאופן הוצאת תלושי השכר, כפי שאף נרשם בזימון
שנשלח לתובעת לשימוע (
נספח לתצהירו של מר אותמזגין).
בין הצדדים הייתה מחלוקת בשאלות מקצועיות, הנוגעות לתקלות
בתלושי השכר. התובעת לא הכחישה שהיו כשלים הנוגעים לתלושי שכר ואף אישרה שאחד
העובדים הזרים תבע את מר אותמזגין בשל כך (עמוד 7 שורות 8- 11).
לא הובאו ראיות
של ממש לגופה של המחלוקת, אך ברי כי הליך פיטוריה של התובעת החל על רקע זה. סמיכות
הזמנים מעידה על כך בבירור. ביום 23.1.17 היה ויכוח בין הצדדים. עוד באותו היום
קיבלה התובעת הודעה המזמנת אותה לשימוע. מיום 24.1.17 שהתה התובעת בחופשת מחלה עד
ליום 9.2.17 ומיד עם שובה לעבודה, ביום 12.2.17, נערך שימוע והתובעת קיבלה הודעה
על פיטוריה (נספח ה לתצהיר התובעת, פרוטוקול שימוע והודעה על סיום העסקה).
32.
לפיכך, לא היו הפיטורים על מנת להימנע מתשלום פיצויי פיטורים. אף
לא בוססו טענות התובעת בדבר הקשר בין הצעת עבודה קודמת שהוצעה לה, אשר פרטיה לא
הוכחו, לבין פיטוריה.
33.
בנסיבות אלה, לא קמה לתובעת זכות לתשלום פיצויי פיטורים, מעבר
לסכומים שהופרשו עבורה בתקופת עבודתה.
דמי
הבראה
34.
התובעת לא השלימה שנת עבודה ולפיכך לא קמה לה זכאות לתשלום דמי
הבראה. התביעה ברכיב זה נדחית.
פיצוי חלף הודעה מוקדמת
35.
התובעת טענה
כי שולמה לה תמורה בגין תקופת ההודעה
המוקדמת בחסר.
36.
הנתבעת טענה,
שניתנה לתובעת הודעה מוקדמת לפיטורים
כדין אך היא בחרה שלא להתייצב לעבודה בניגוד לנדרש ממנה. התובעת נדרשה להתייצב אך לא
הגיעה וגרמה לנתבעת לנזקים. התובעת אינה זכאית לשכר עבור ימים בהם לא עבדה.
37.
אף בהקשר זה דין התביעה להידחות. מההתכתבויות בין הצדדים עולה כי ביום 23.1.17 הנתבעת הודיעה
לתובעת כי היא זכאית ל 16.5 ימי הודעה מוקדמת, ועליה להתייצב לעבודה:
" 23/01/17, 17:25- אורית: לגבי
מחר האם להגיע לעבודה?
23/01/17,
17:27- רחובות אכא חיים: כן יש לך 16 וחצי ימי הודעה מוקדמת שבהם את צריכה להגיע אלא
אם אומר לך אחרת"
38.
לא הוכח כי הנתבעת ויתרה על נוכחות התובעת בעבודה או על עבודתה
בפועל. מן הראיות עולה דווקא היפוכו של דבר, כי התובעת התבקשה להגיע לעבודה בימי
ההודעה המוקדמת לצורך חפיפה והעברת הידע שברשותה אולם התובעת לא הגיעה לעבודה.
בהקשר זה ראו ההתכתבויות בין הצדדים ביישומון ווטסאפ (צורפו לתצהיר התובעת),
כדלקמן:
הודעות מיום
23.1.17:
" 23/01/17, 17:25- אורית: לגבי
מחר האם להגיע לעבודה?
23/01/17,
17:27- רחובות אכא חיים: כן יש לך 16 וחצי ימי הודעה מוקדמת שבהם את צריכה להגיע אלא
אם אומר לך אחרת".
הודעות מיום
22.2.17:
"22/02/17,
14:13- רחובות אכא חיים: הי, בימי הודעה מוקדמת את עקרונית אמורה להיות כאן, סיכמנו
שכשענת תצטרך את תגיעי, למרות זאת היא מנסה להשיג אותך ואת לא עונה לה, את ממש עושה
הכל כדי לסיים מכוער אז אני אתמודד עם זה, מבחינתי בכל יום מההודעה המוקדמת את נדרשת
להגיע למשרד ואם לא יהיה מה לעשות תוכלי לצאת מוקדם, יום שלא תגיעי יקוזז מתשלום ימי
הודעה מוקדמת. לבינתיים אני רוצה לבצע תשלום של הפנסיה ואנחנו צריכים לדעת איך עושים
את זה. עדכני את ענת.
22/02/17,
17:20- אורית: אין לי מושג על מה אתה מדבר אמרת לי שאני יכולה שלא להגיע למשרד ולתת
לענת תמיכה והסברים טלפונית וכך עשיתי בשמחה אין יום שאנחנו לא מדברות או מתכתבות.
אתה עושה הכל כדי לסיים בצורה מכוערת כל הזמן מאיים.
העלמת
לי ימי החופש שצברתי פיטרת אותי מהיום למחר בצורה מכוערת עכשיו אתה מחפש להתחמק מתשלום
של הודעה מוקדמת.
22/02/17,
17:28- רחובות אכא חיים: אמרתי לך שאם אצטרך שתגיעי את תגיעי. ניסיתי להימנע מלהטריח
אותך בציפייה שיהיה מענה טלפוני ממך, בנוכחותי היום ענת ניסתה ליצור קשר בזמנים שונים
ללא מענה וכן ללא מענה להודעות שהשאירה לך וכך היה גם אתמול. אז אם אין ברירה ואת משחקת
אני נאלץ לבקש שתגיעי. ימי הודעה מוקדמת זה לא חופש".
39.
בנסיבות אלה, כאשר הנתבעת לא ויתרה על עבודה בפועל בימי ההודעה
המוקדמת והתובעת בחרה שלא להתייצב לעבודה, היא אינה זכאית לתשלום נוסף מעבר למה
שכבר שולם לה, כפיצוי חלף הודעה מוקדמת.
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין
40.
כאמור לעיל, לא הוכחו טענות התובעת כי הפיטורים נעשו כדי
להתחמק מתשלום זכויות סוציאליות.
41.
אשר להליכי הפיטורים, התובעת טענה כי השימוע שנערך לה היה
למראית עין בלבד, בעת שהייתה בחופשת מחלה ומכתב הפיטורים ניתן לה ביום השימוע. עוד
טענה כי ההחלטה על פיטוריה התקבלה טרם למועד השימוע. התובעת הסתמכה על סעיפים 2 ו-
9 בזימון לשימוע שנשלח אליה באמצעות יישומון וואטסאפ (נספח לתצהיר התובעת, הודעה מיום
23.1.17).
42.
הנתבעת טענה כי לתובעת
נערך שימוע כדין. התובעת קיבלה זימון לשימוע ביד ובתכתובת וואטסאפ; השימוע הוקלט; ניתנה
לתובעת הזדמנות להשמיע טענותיה אך כל מה שהיא בחרה לומר היה שאינה מקבלת את הביקורת
ואינה אחראית למעשיה. לכן לא הייתה ברירה אלא לפטרה.
43.
הלכה פסוקה היא כי לעובד עומדת הזכות לשימוע טרם קבלת החלטה
בדבר פיטוריו. כך, פירט בית הדין הארצי בהקשר זה בעע (ארצי) 14039-07-11 חנה סולטני
- מדינת ישראל, (19.12.13), בזו הלשון:
"97.
נהרות של דיו נשפכו על זכות הטיעון, בפסיקת בתי המשפט ובכתבי מלומדים. על עיקרי הדברים
ונגיעתם לעניינו, נעמוד להלן.
98.
מראשית ימיו של בית המשפט העליון, הוכרה בשיטתנו המשפטית זכות הטיעון כזכות יסודית
הנמנית על עיקרי הצדק הטבעי, והמחייבת "האזנה לשני הצדדים" טרם פגיעתו של
"גוף אדמיניסטרטיבי" באזרח.
...
בפסק
הדין בעניין ארנון בונה נפסק, זה מכבר, כי תכלית עריכת השימוע לעובד "אינה רק
להציג בפני
העובד את הטענות כלפיו ואת הנימוקים שהביאו להליך פיטוריו. אלה, כמעט בכל
המקרים, ידועים לעובד. מטרתו העיקרית של השימוע היא לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו,
להביא תימוכין לגרסתו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו שלטענות אין בסיס, או לפחות
אינן כצעקתה".
בפרשת
גוטרמן הטעמתי כי אל מול זכות היסוד של העובד להשמיע טענותיו, במיוחד עת נשקלת אפשרות
לסיים העסקתו, עומדת חובת המעסיק להציג בפני
העובד הטענות המועלות כלפיו, ולשמוע טיעוניו
של העובד בלב נקי ובנפש חפצה, קודם שיקבל הכרעה סופית ובלתי הדירה בעניינו..."
44.
אין לראות בשימוע טקס שיש לקיימו כדי לצאת ידי חובה, אלא
יש לאפשר לעובד לפרוש את טיעוניו, תוך שהמעביד יתן דעתו אליהן בלב פתוח ובנפש חפצה.
יש ליידע את העובד מראש על הכוונה לערוך שימוע בעניינו, ולפרט לפניו את הטענות שיישמעו
כנגדו.
45.
בענייננו אין חולק כי נערך לתובעת שימוע ביום 12.2.17, יום
חזרתה של התובעת מחופשת מחלה (ראו: פרוטוקול שימוע, נספח ה לתצהיר התובעת, אישורי מחלה
של התובעת מיום 24.1.17- 9.2.17 שצורפו לתצהיר התובעת).
46.
הדברים שנאמרו בשימוע תועדו בפרוטוקול. באותו יום הודע לתובעת
על סיום עבודתה (הודעה על סיום העסקה - במצורף לתצהיר התובעת).
47.
עם זאת, מן הראיות עולה כי אף שהליך השימוע לא היה חף מפגמים,
לא נפלו בו פגמים מהותיים, כדלקמן:
א.
התובעת
זומנה לשימוע שהיה אמור להיערך ביום 25.1.17. השימוע לא התקיים במועדו לאור היעדרותה
של התובעת מהעבודה בשל מחלה. לא הוצגו ראיות המעידות על כך שהתובעת זומנה לשימוע ליום
12.2.17 או ראיות המעידות על כך שהתובעת ידעה שייערך לה שימוע במועד זה והתכוננה אליו.
עם זאת, התובעת ידעה על הכוונה לשקול את סיום העסקתה ולקיים שימוע, ואף ידעה מה העילות
לכך.
ב.
כאשר
שהתה התובעת בחופשת מחלה, והודיעה על כך לנתבעת השיב לה מר אותמזגין בתגובה: "תוכלי
להגיע לפחות לשימוע?" התובעת כתבה לו שיש לה סחרחורות והוא השיב
:
"זה לא הרבה זמן. את הטענות את יודעת, זה רק
לכתוב פרוטוקול של התגובה שלך כדי שאוכל לחשוב עליה לפני החלטה סופית"
(ראו הודעות טקסט מיום 25.1.17 שצורפו לתצהיר התובעת).
עצם הניסיון לקיים את הליך השימוע
מהלך תקופת מחלה, פוגם בחוקיות ההליך ויש בו טעם לפגם. יחד עם זאת, מאחר שהשימוע לא
נערך בסופו של דבר באותו מועד מדובר בפגם שאינו מהותי.
ג.
המועד
בו הודע לתובעת על הפיטורים, לאחר תום ישיבת השימוע, אינו פוגם בהליכי השימוע. עיון
בפרוטוקול השימוע מגלה כי התובעת לא העלתה טענות ענייניות כנגד פיטוריה ואף אמרה: "אני
מקבלת את ההחלטה של החברה, אתה שכרת את השירותים שלי ולא מרוצה, זה לא נישואים קתוליים"
בנסיבות אלו, סביר שלא היה נחוץ זמן רב כדי לקבל את ההחלטה על סיום העסקתה של התובעת.
ד.
הצדק
עם התובעת, כי במסגרת הזימון לשימוע נכתב כאילו הוחלט כבר להפסיק את עבודתה. הניסוח
אינו ראוי ומעורר תמיהה. עם זאת, התובעת לא פוטרה עד למועד עריכת השימוע בפועל, והנתבעת
המתינה לקיים את השימוע עד לחזרתה של התובעת מחופשת המחלה; התובעת אישרה את קיום המחלוקת
בנוגע לאופן הנפקת תלושי השכר על ידה כפי שעלה מהודעת הזימון לשימוע; ניתנה לה הזדמנות
לטעון טענותיה כדי להימנע מפיטורים והיא בחרה שלא להתנגד לפיטורים. ייתכן שאם התובעת
הייתה טוענת טענות לגופו של עניין ומביעה רצון להמשיך לעבוד בנתבעת, פיטוריה היו נמנעים.
משלא עשתה כן, לא ניתן להסיק רק מנוסח הזימון לשימוע כי ההחלטה על פיטוריה התקבלה בשרירותיות
וטרם עריכת השימוע בפועל.
48.
לאור כל האמור, מאחר שנפלו בהליך השימוע פגמים שאינם מהותיים,
יש מקום לפצות את התובעת, אך לא בשיעור שביקשה. הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך
2,000 ₪.
דמי
מחלה
49.
התובעת מבקשת תשלום עבור 5 ימי מחלה בגין תקופת המחלה בתאריכים
24.1.17- 8.2.17. לטענתה, שולמו לה דמי מחלה בחסר. עוד נטען, כי הרישומים בתלוש השכר
אינם משקפים את היתרה הנכונה שעמדה לרשותה.
50.
הנתבעת טענה כי התובעת ניצלה את יתרת ימי המחלה שנצברו לזכותה
והיא אינה זכאית לתשלום בגין רכיב זה. התובעת אף נהגה להודיע שהיא חולה ולא להגיע לעבודה,
מבלי שדיווחה על "מחלה" להנהלת החשבונות ולפיכך לא נוכו הימים ולא הופחת
שכר בתלוש השכר.
51.
בהתאם לתקופת
העבודה של התובעת, נצברו לזכותה 16.5 ימי מחלה. עיון בטבלת ניהול היעדרויות בתחתית
תלוש השכר מגלה כי התובעת ניצלה בתקופת העסקתה 8 ימי מחלה: 2 ימי מחלה בחודש דצמבר
2016 ו- 6 ימי מחלה בחודש ינואר 2017. טענות הנתבעת בדבר ניצול ימי מחלה ללא רישום
לא הוכחו בראיות, ולא פורטו הימים בהם נעדרה התובעת מפאת מחלה, לפי הטענה, ללא דיווח.
משמע, לזכותה של התובעת עמדו 8.5 ימי מחלה נוספים לניצול. ערך יום מחלה בהתאם לתלוש
השכר לחודש ינואר 2017, אשר התובעת אינה חולקת עליו, 250 ₪.
52.
בהתאם לאישורים
הרפואיים נעדרה התובעת מעבודה בשל מחלה מיום 24.1.17- 9.2.17. לתובעת שולמו 4 ימי מחלה
כדין בחודש ינואר 2017, לאחר הפחתת היום הראשון, שאינו חייב בתשלום, ומחצית היום השני
והשלישי. בחודש פברואר 2017 שולמו לתובעת דמי מחלה עבור 4.5 ימים נוספים. בד בבד, בחודש
ינואר 2017 נוכו משכרה של התובעת דמי מחלה בסך 1,500 ₪, שווה ערך 6 ימי מחלה.
העילה לניכוי לא הובררה.
53.
בנסיבות
אלה, הצדק עם התובעת כי לא שולמו לה כל דמי המחלה, כדין. לאור הניכוי בחודש ינואר
2017 התובעת זכאית לדמי מחלה כנתבע על ידה עבור 5 ימים נוספים, בסך 1,250 ₪.
פיצוי בגין פגיעה בשם הטוב
54.
התובעת טענה כי הליך פיטוריה נעשה באופן משפיל, תוך צעקות
ואיומים, אשר פגע בשמה הטוב. לטענתה, אינה מצליחה להתקבל לעבודה במשרדים שעבדה בהם
בעבר. הנתבעת הכחישה את הטענות.
55.
התובעת לא הביאה ראיות להוכחת טענותיה. כך, למשל, נטען כי
מר אותמזגין צעק על התובעת בנוכחות העובדים (פסקאות 3- 4 לכתב התביעה), אך התובעת לא
הביאה לעדות אף לא אחד מן העובדים שנכחו במקום, כדי לאשר את טענותיה. אף לא הובאו כלל
ראיות אשר למקומות עבודה חלופיים שהתובעת ניסתה לפנות אליהם, לטענתה.
56.
התביעה בהקשר זה נדחית.
סיכום
57.
סיכומו של דבר, התביעה נדחית ברובה. הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי
בגין פגמים בהליך הפיטורים בסך 2,000 ₪ ודמי מחלה בסך 1,250 ₪.
58.
בנסיבות העניין, מאחר שהתביעה התקבלה באופן חלקי בלבד, אין צו
להוצאות.
ניתן
היום, ד' אב תשע"ט, (05 אוגוסט 2019
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
גב' שוש ברוך,
נציגת ציבור
עובדים
חופית
גרשון-יזרעאלי, שופטת- אב"ד
מר ברוך מאיר,
נציג ציבור
מעסיקים
סעש בית דין אזורי לעבודה 37460-08/17 אורית סטוביצקי נ' אכא כח אדם בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/08/2019)