פסקי דין על אור דוד | פסקי דין על ליטל דוד | פסקי דין על אלון קלדרון | פסקי דין על נאווה קלדרון |

15077-08/19 הפ     10/09/2019




הפ 15077-08/19 אור דוד, ליטל דוד נ' אלון קלדרון, נאווה קלדרון








בית משפט השלום בחיפה



ה"פ 15077-08-19 דוד ואח' נ' קלדרון ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
אהרון שדה


מבקשים

1
.
אור דוד

2
.
ליטל דוד


נגד

משיבים

1. אלון קלדרון
2. נאווה קלדרון









החלטה

לפני בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט לאכיפת פסק דינו של כב' המפקח על רישום מקרקעין מר יובל וסרקרוג שניתן בתיק 8/46/2917 ביום 1.4.19 (להלן:"פסק הדין").

פסק הדין עוסק בבית משותף הנמצא ברחוב דרך הים 114א' הידוע כגוש 10753, חלקה 21 והמכיל שני מבנים האחד קדמי (מס' 114) ואחד עורפי (מס' 114א') בו גם מצויות דירות הצדדים להליך.

אינני רואה צורך לחזור על כל הטענות שהועלו, אלו שבכתב ואלו שבע"פ, הכל מצוי בתיק והדיון גם הוקלט וגם יתומלל.

כבר עתה, במענה לטענות המשיבים מפי המשיב 1 או בא כוחו, יש להבהיר כי אין בסמכותי להתערב כהוא זה בממצאי או במסקנות או בהוראות פסק הדין, כב' המפקח מעמדו כשופט שלום ועל פסק דינו לא הוגש ערעור לערכאה המוסמכת ולכן פסק הדין נקרא כלשונו וככתובו וכך גם יהיה לבצעו.

משכך, מי שקבע כי כל החלקה, שני הבניינים הקדמי והעורפי "וכל שטח החצר המקיף את הבית (שני המבנים) מהווה רכוש משותף" הוא כב' המפקח בפסק הדין (עמ' 1 רישא וגם בשורה 10 לאותו עמוד) ולכן הטיעון שהועלה ע"י ב"כ המשיבים והמשיב 1 לפיו פסק הדין לא חל על מה שמצוי בשטח הבניין הקדמי שהוא "בניין נפרד" ולכן כל מה שהונח שם, הונח בהסכמת הדיירים/וועד הבית, איננו יכול להתקבל על ידי. פסק הדין קובע כי הכל כולל הכל למעט 2 מחסנים מוצמדים, הוא רכוש משותף ובית משותף אחד.

יתרה מכך, כל הטענות להסכמת שכנים/וועד הבית שהועלו בדיון שהתקיים לפני לא יכולות להתקבל שכן פעם אחר פעם קבע כב' המפקח כי המשיבים לא הביאו עדים וראיות לקבלת הסכמת הדיירים/רובם/וועד להנחת ציוד, לעשיית שימוש בשטח המשותף ובכלל (סעיפים 20-22 ו-25 לפסק הדין שהוא כאמור, חלוט).

אם כך, קורסות הלכה למעשה כל טענות המשיבים "כנגד" פסק הדין או אלה שנותנות לו פרשנות עצמאית ולמעט טענות בדבר ביצוע פסק הדין אליהן אתייחס בהמשך.

בנקודה זו יש לומר כי המשיב 1 העלה טענות קשות ביותר כנגד המבקשים ובעיקר כנגד המבקש 1 על כך שזה רודף אותו, מתעמר בו, הביא לגירושיו, לפגיעה כלכלית קשה והרס את חייו. תחושה קשה זו של המשיב 1 השתלטה על עדותו ועל מהות טענותיו ברם יש לומר כי לצורך ההכרעה כאן, אינני נדרש, גם לא מוסמך לדון במערכת היחסים בין הצדדים ותוצאותיה ולא הייתי כותב פסקה זו אלמלא סערת ועוצמת הרגשות, שהופגנה מצד המשיב, מהקשות בהן נתקלתי במהלך דיון באלפים רבים של תיקים . אינני מתווכח עם תחושותיו של איש ברם הבקשה כאן מוכרעת על יסוד קביעות פסק הדין, הוראותיו ורוחו תוך בחינת שאלה אחת ויחידה, האם פסק הדין בוצע?

טרם הכניסה לדיון בביצוע פסק הדין נשוא הבקשה כאן יש לומר כי גישתי היא שלהבדיל מתיקים בהם יש חיוב כספי מדויק אשר בהם ברור לחלוטין כמה צריך לשלם, הרי בתיקים כגון זה שלפני, ייתכן כי

פסק דין
יבוצע באופן סביר מצד אחד ומצד שני הזוכה יחפש מתחת לאדמה
דבר מה חסר ערך ויזעק כי פסק הדין לא בוצע ובמקרה כזה, לדידי, יישלח הוא לדרכו תוך חיוב בהוצאות ולכך גם כיוונה אותה שורה בהחלטתי מיום 14.8.19 לפיה אם פסקי דין "..בוצעו, על הזוכים להרפות" גישה הבאה למנוע התעמרות מיותרת וקנטרנית מצד הזוכה בחייב מצד אחד ובזבוז משאבי הציבור מצד שני (ראה פרק המבוא לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות).

כאן אחזור מן הכלל אל הפרט, המבקשים הגישו סט תמונות המתעדות את המצב בשטח הרכוש המשותף סמוך למועד פתיחת הבקשה כאן וסט הנכון לבוקר הדיון ויש לומר בצורה הפשוטה ביותר, הגם שחלקים מפסק הדין בוצעו (סילוק בעלי החיים, עיזים ותרנגולות, פירוק חלק משערים שהגבילו תנועה בשטח המשותף וכיו"ב), התברר כי חלקים אחרים לא בוצעו ולא מדובר בדברים של מה בכך, לא מדובר ב"קנטרנות".
אתמקד דווקא בתמונות ובמצב כפי שצולם ביום הדיון שכן אלה הראיות הטריות ביותר שהובאו ע"י המבקשים ומכיוון שהחלטה בבקשה לביזיון בית משפט איננה פועלת לאחור אלא צופה פני העתיד בלבד-מכאן והלאה, תמונות אלה מהוות את הבסיס לבקשה ואדון בהן אחת לאחת על פי הכיתוב הרלבנטי שנרשם עליהן ככל שנרשם:

"שער שהותקן במחסן שנחצב מתחת לשטח משותף ובו ציוד"- גם המשיב 1 איננו חולק כי כל החלל הזה-"המחסן" מלא בחפצים או כלי עבודה השייכים לו, אין שום אפשרות מעשית למישהו אחר לעשות שימוש בחלל הזה ויש לפנותו.
השער כמו שאר השערים נדון לסילוק ויש לפרקו ולסלקו (הגם שאין חולק שהוא פתוח), כך הורה כב' המפקח.

, "דלת שהותקנה בכניסה למחסנים הפרטיים" כב' הרשם אפשר הסכמה להשארתה בתנאי שיימסרו מפתחות שיאפשר מעבר חופשי לכל הדיירים, לא ברור לי מהתמונה האם הדלת סתם סגורה או נעולה במנעול, הדבר גם איננו חשוב כרגע, כאן הנני מותיר בידי המשיבים את האפשרות לבחור בין מתן מפתחות מתאימים למבקשים ולכל דייר שיחפוץ בכך ולבין הסרה כליל של המנעול ככל שהוא מותקן
כך שהדלת לא תהיה נעולה ושאר הדיירים, ככל שירצו לנעול אותה, יתקינו מנעול ואז יתנו הם למשיבים מפתח מתאים.

אוסף התמונות העוסק בצינורות בחצר הבית (בסמוך לצינור הכחול הנראה בתמונות), "מכונה לחיתוך צינורות וסולם עבודה" וכן "בריכת דגים בקרקע המשותפת"
(מדובר בלא יותר מאשר כמה בלוקים בודדים שמונחים בסמוך למה שכנראה היה פעם בריכה קטנה וכן צינורות כלשהן שבולטים בסמוך והמבצבצים מאותה "בריכה").
כב' המפקח לכל אורך פסק דינו בכלל ובסעיף 1(ז) לפרק התוצאה בפרט קבע כי הוא מחייב את המשיב 1 להימנע מלפזר פסולת בניין או חפצי עבודה בשטח החצר, זה בדיוק מה שתואר ומה שנראה בתמונות לעיל וזה בדיוק מה שעל המשיב 1 לפנות (יצוין שבעדותו אישר שכבר פנה לצד שלישי שיבוא לאסוף את הצינורות).
טענת המשיב שהמכונה והסולם משמשים לפרנסתו, איננה משנה את הוראת פסק הדין ועליו למצוא לפריטים אלו מקום אכסון אחר.

"השער שהוסר מהגדר בכניסה לבית המשותף" כב' המפקח קבע כי המשטח המרוצף עליו מונח השער שהוסר הוא בגדר שטח משותף אך ביחס לשטח זה, גישתו בפסק הדין מרוככת, הוא מכיר בקרבת השטח לדלת הכניסה לדירת המבקשים ומאפשר לכל החפץ לעשות שימוש סביר במשטח (סעיפים 40-42 לפסק הדין), כאן אין הוראות על הריסה ופינוי ספציפי אלא הוראות המונעות מכל דייר באשר הוא, לתפוס חזקה ייחודית או למנוע שימוש סביר מאחר.
האופן בו מונח השער, צמוד לקיר ומתחת לגרם המדרגות במקום בו אדם לא יכול כלל לעמוד
איננו יוצר הפרעה ממשית, איננו מונע שימוש סביר של אחר, איננו מהווה "תפיסת חזקה ייחודית" ובעניין זה אינני כופה את סילוק השער (שכאמור פורק על פי הוראה שבפסק הדין).

התמונה האחרונה שצורפה ביום הדיון ע"י המבקשים איננה מובנת לי לגמרי, ראשית, היא התמונה היחידה שצולמה שבוע ימים קודם לכן, שני השבילים שנראים בה פתוחים לחלוטין, כך הם אמורים להישאר, באחד מותקן שער קטן (שאינני יודע האם שייך למשיבים) אך הוא פתוח, אין עליו מנעול, הוא איננו מונע מעבר חופשי
והנני קובע כי כל שהוא שייך למשיבים, אין להתקין בו מנעול ברם מעבר לכך, אין שום הוראה לביצוע בסעיף זה.

סוף דבר:
הנני אוכף על המשיבים האמצעות המשיב מס' 1 מר אלון קלדרון
, ת.ז. 057888281 לבצע את פסק הדין כפי שתואר לעיל וכפי שיפורט להלן זאת עד ליום 24.9.19 בחצות שאם לא כן יושת עליו קנס יומי בסך 600 ₪ בגין כל יום איחור בהשלמת ביצוע פסק הדין.
הקנס ייגבה באמצעות הרשות המוסמכת לכך.

פסק הדין ייחשב כמבוצע לאחר השלמתן המלאה של ההוראות שפורטו לעיל ובתמצית:
א.
"שער שהותקן במחסן שנחצב מתחת לשטח משותף ובו ציוד"-יפורק ויסולק.
ב.
המחסן שבפתחו מותקן השער יפונה לחלוטין מכל המצוי בו.
ג.

"דלת שהותקנה בכניסה למחסנים הפרטיים"-המשיב ימסור מפתח תואם למבקשים או יסיר את המנעול ככל שהוא מותקן.
ד.
צינורות בחצר הבית (בסמוך לצינור הכחול הנראה בתמונות), "מכונה לחיתוך צינורות וסולם עבודה" וכן "בריכת דגים בקרקע המשותפת" כפי שתוארה לעיל, יפונו ויסולקו לרבות ביטול הבריכה כך שבמקום בו הותקנה, לא ייקוו מים (גם לא מי גשמים).

בנוסף הנני מחייב את המשיב 1 לשלם למבקשים הוצאות הליך זה בסך 1500 ₪ זאת תוך 30 יום שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשגר

פסק דין
זה למשרדם של עוה"ד צ. הרשקוביץ - ב"כ המבקשים
ועוה"ד מ. כרמל –ב"כ המשיבים.



ניתנה היום, י' אלול תשע"ט, 10 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט שלום 15077-08/19 אור דוד, ליטל דוד נ' אלון קלדרון, נאווה קלדרון (פורסם ב-ֽ 10/09/2019)