פסקי דין על בלה פוקס

36203-06/19 הפ     12/09/2019




הפ 36203-06/19 מדינת ישראל - משרד האוצר/הממונה על תשלום הגמלאות נ' בלה פוקס








בית משפט השלום בבאר שבע



ה"פ 36203-06-19 פוקס נ' משרד האוצר/הממונה על תשלום הגמלאות







מספר בקשה:3

בפני

כבוד השופט
מנחם שח"ק


מבקש
ת

מדינת ישראל - משרד האוצר/הממונה על תשלום הגמלאות


נגד


משיבה

בלה פוקס









פסק
- דין


בפני
י בקשת המבקשת (להלן: "המדינה") להורות על סילוק התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית וכן מחמת אי מיצוי הליכים.

בלב המרצת הפתיחה שהוגשה על ידי המשיבה (להלן "גב' פוקס"), החלטה מיום 27.2.19 של הממונה על תשלום הגמלאות לפי חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות) (נוסח משולב) תשמ"ה – 1985 (להלן
:
"החוק"
ו"החלטת הממונה", בהתאמה) במסגרתה נדחתה בקשת הגב' פוקס להכיר בה כידועה בציבור של רס"ר קרול מרוביץ ז"ל, גמלאי צה"ל, וכפועל יוצא לזכותה בקצבת שארים.

אין חולק כי על פי סעיף 48(א) לחוק, ערעור על החלטת הממונה יש להגיש לוועדת הערעור שהרכבה ואופן מינויה מפורטים בסעיף 44 לחוק (להלן: "וועדת הערעור").
כן אין חולק כי מעת מתן החלטת הממונה עמד ב"כ הגב' פוקס בקשר עם גורמים שונים מטעם המדינה נוספים בניסיון לקבל מידע אודות ועדת הערעור והדרך לערור בפני
ה על החלטת הממונה אולם, כך מסתבר, לא קיימת בנמצא ועדה האוחזת במינוי בר תוקף לשמש כוועדת ערעור לפי החוק (ראו סעיף 20 לתגובת המדינה מיום 14.7.19).

לטענת המדינה, נוכח הוראות החוק, לוועדת הערעור סמכות ייחודית לדון בערעור על החלטת הממונה. מעבר לכך, טוענת המדינה, בהחלטת הממונה נרשם בפירוש כי ככל שבידי הגב' פוקס מסמכים נוספים הרי שהיא מוזמנת להעבירם לעיון הממונה ואלו ייבחנו. לתובענה דנן, מציינת המדינה, צורפו מסמכים שלא נכללו בפני
ית הגב פוקס לממונה, ואלו הועברו על ידה לעיונו של הממונה, על מנת לקבל החלטה נוספת בהתאם לאמור בהחלטת הממונה. משכך, כך טוענת המדינה, הגב' פוקס לא מיצתה את ההליכים וגם מטעם זה יש לדחות את התובענה.

לטענת הגב' פוקס, משלא קיימת וועדת ערעור, וממילא משאין כל אפשרות להגיש ערעור על החלטת הממונה בדרך הקבועה בחוק, כאמור, הרי שהוכשרה הדרך להגשת התובענה לבית משפט השלום, שלו מסורה הסמכות העניינית, בשים לב ל"מבחן הסעד". לדידה, היות שהסעד הוא הצהרה על זכאות הגב' פוקס לקצבת שארים, והיות שזה מוערך בפחות מ- 2.5 מיליון ₪, הוא מצוי בתחום סמכותו של בית משפט השלום.
לעניין טענת המדינה כי הגב' פוקס לא מיצתה את ההליכים על פי החוק, טענת היא באמצעות ב"כ, כי לא הייתה עליה כל חובה למסור לממונה מסמכים נוספים וכי החלטת הממונה הייתה החלטה סופית ואף אין סמכות לממונה לתת החלטה נוספת.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות, איני רואה אפשרות אחרת מלבד מחיקת התובענה בעדר סמכות עניינית.

כפי שהוסכם, הסמכות לדון בערעורים על החלטות הממונה מסורה באופן לוועדת הערעור.
המדובר בסמכות ייחודית וכפי שנפסק -
"קיום סמכותם של גופי הערר, הוכרה כמצדיקה הימנעות בתי המשפט מלדון באופן ראשוני בשאלות הנתונות לסמכותם של אותם גופים, בין אם מדובר בבית המשפט הגבוה לצדק ובין בבית משפט רגיל..."
(
רע"א 2425/99 עירית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד

(4) 481 , 492-493 (2000)). בית משפט זה פסק לא אחת, כי משנקבעו בחוק הליכים מיוחדים להשגה וערר ומועדים להגשתם, אין הנישום יכול להיזקק עוד להליכי התביעה הרגילים. הסדרים מיוחדים אלה הם ממצים וחוסמים את דרכי התקיפה הכלליות..." ((
ע"א 1130/90
חברת מצות ישראל בע"מ נ' עיריית פ"ת
, פ"ד מו

(4), 778 , 779-780).

הטעם היחיד שבעטיו סבורה הגב' פוקס כי לבית המשפט סמכות לדון בהליך הוא העובדה שנכון למועד הגשת ההיא וככל הנראה גם נכון להיום, לא קיימת בנמצא וועדת ערעור מוסמכת. ב"כ הגב' פוקס לא הצביע על מקור נורמטיבי לתיזה זו שהועלתה על ידו, היינו לקביעה כי מקום בו בנקודת זמן מסוימת לא יושבת וועדת ערוער בעלת סמכות, עוברת הסמכות לטריבונל אחר, ובמקרה דנן
בית משפט השלום. ככל שלא מונתה ועדת ערעור משך זמן בלתי סביר, הדרך פתוחה בפני
הגב' פוקס ליזום הליך משפטי מתאים כנגד הגורם המוסמך לפי החוק למנות את ועדת הערעור, אולם איני מוצא יסוד לעמדה שלפיה כל אימת שטרם מונתה ועדה על פי החוק הסמכות לדון בהליך עוברת לבית משפט זה.
כמו כן, אף אם נניח כי בהעדר ועדת ערר בעלת סמכות בתוקף עוברת הסמכות לטריבונל אחר כלשהו, הרי שהדעת נותנת שהטריבונל שאליו עוברת הסמכות יהא אותו טריבונל שאליו פונה מי שסבור שנפלה טעות בהחלטה מנהלית מסוג כזה שלגביו לא הורה המחוקק על הקמת ועדת ערר.
בית משפט זה נעדר אפוא סמכות עניינית לדון בתובענה.

בכל הנוגע לטענה בדבר אי מיצוי הליכים, התייתר הצורך לבחון אותה לאור הקביעה בעניין הסמכות העניינית. עם זאת, בקצרה אומר, כי מכתבי הטענות עולה כי הגב' פוקס, באמצעות ב"כ,
הסכימה להמתין להחלטה נוספת של הממונה (ראה סעיף 9 לתשובה לתגובה, מיום 23.8.19) ואך טענה כי הובטח שהחלטה נוספת כאמור תינתן עד ליום 14.7.19. יתכן שהממונה מאחר במתן החלטתו מעבר לזמן המצופה על ידי הגב' פוקס, ברם בעצם עניין זה אין כדי לשלול את העובדה שההליכים עודם תלויים ועומדים בפני
הממונה, וממילא לא מוצו, גם אליבא דהגב' פוקס, ובוודאי שאין כדי ליצור יש מאין לבית המשפט סמכות לדון בערעור על החלטת הממונה. גם בהקשר זה – ככל שהגב' פוקס סבורה כי הממונה מתעכב בהחלטתו יתר על המידה, עליה לשקול כיצד להתמודד עם קושי זה, אולם ברי שהדרך בה נקטה, אינה הדרך הנאותה.
לגבי הטענה שלממונה אין סמכות לדון שוב בעניינה של הגב' פוקס, היא אינה עולה בקנה אחד עם סעיף 50 לחוק הקובע –
"הממונה רשאי להחליט החלטה חדשה בכל ענין אף אם כבר ניתנה בה החלטה סופית... אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו לפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה..."
על פניו, זו בדיוק הסיטואציה הקיימת בתיק זה. הממונה קיבל לידו מסמכים חדשים שלא צורפו לבקשה המקורית שהוגשה לו ועל כן הוא מוסמך להחליט החלטה חדשה. החלטה כזו טרם ניתנה וממילא נראה כי ההליכים טרם מוצו, כנטען על ידי המדינה.


לאור האמור אני מורה על מחיקת המרצת הפתיחה.

בנסיבות איני עושה צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לסגור את התיק במערכת.



ניתן היום,
י"ב אלול תשע"ט, 12 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.












הפ בית משפט שלום 36203-06/19 מדינת ישראל - משרד האוצר/הממונה על תשלום הגמלאות נ' בלה פוקס (פורסם ב-ֽ 12/09/2019)