Google

שימה חן קרן גורי - אברהם גיא גורי, כונס הנכסים הרשמי מחוז ת"א והמרכז, עו"ד הראל אורן

פסקי דין על שימה חן קרן גורי | פסקי דין על אברהם גיא גורי | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי מחוז ת"א והמרכז | פסקי דין על עו"ד הראל אורן |

4287/19 רעא     22/09/2019




רעא 4287/19 שימה חן קרן גורי נ' אברהם גיא גורי, כונס הנכסים הרשמי מחוז ת"א והמרכז, עו"ד הראל אורן




החלטה בתיק רע"א 4287/19


בבית המשפט העליון


רע"א 4287/19



לפני:

כבוד השופט נ' סולברג


המבקשת:
שימה חן קרן גורי


נ


ג


ד

המשיבים:
1. אברהם גיא גורי


2. כונס הנכסים הרשמי מחוז ת"א והמרכז


3. המנהל המיוחד לנכסי החייב - עו"ד הראל אורן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.6.2019 בפש"ר 2789-03-19 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' עורקבי

בשם המבקשת:
עו"ד רמי רובין

החלטה

1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.6.2019 בפש"ר 2789-03-19 (השופטת
ר' עורקבי
), בגדרה נדחתה בקשת המבקשת להתיר לה לנהל תביעות רכושיות שהגישה נגד המשיב 1 (להלן:
החייב
) ונגד הוריו בבית המשפט לענייני משפחה.

2.
המבקשת והחייב נישאו בשנת 2006, ומנישואין אלה נולדו להם שלושה ילדים. על-פי המתואר בבקשה, בין הצדדים התגלע קרע, אשר בעקבותיו עזב החייב את דירת מגוריהם בחודש אוגוסט 2018 ומאז הם פרודים. בעקבות הפרידה, הגישה המבקשת ביום 21.11.2018 בבית המשפט לענייני משפחה תביעה נגד החייב והוריו. בתביעתה טענה, כי החייב הבריח נכסים וכספים מהונם המשותף, ובפרט כי העביר להוריו, ללא תמורה, דירה בתל אביב, בניגוד להתחייבותו המפורשת לרשום את הדירה על-שם שני בני הזוג. יצוין, כי בעקבות החלטת בית המשפט לענייני משפחה פוצלו ההליכים, כך שהתביעה המכוונת נגד החייב לבדו תנוהל בנפרד מהתביעה המכוונת נגד החייב והוריו.

3.
עובר להגשת התביעות הנ"ל, ביום 19.7.2018, הגיש החייב בקשה להכריז עליו פושט רגל. בהמשך לכך, ביום 7.3.2019, ניתן צו כינוס לנכסיו. בעקבות זאת, הגישה המבקשת לבית המשפט של פשיטת רגל בקשה להתיר את המשך ניהול ההליכים נגד החייב והוריו בבית המשפט לענייני משפחה. לטענתה, הליכים אלה מצריכים בירור עובדתי מורכב, שאינו מתאים למסגרת הליך פשיטת רגל, והם דורשים את מומחיותו ורגישותו של בית המשפט לענייני משפחה. עוד טענה המבקשת, כי הסעדים המבוקשים בהליכים הללו – איזון משאבים והצהרה על בעלות בדירה – אינם פוגעים באינטרסים של הנושים בתיק פשיטת הרגל. לדבריה, סעדים אלה נועדו להגדיר את חלקה בנכסים, ובהתאם לכך להגדיר את נכסי החייב, אשר מהם בלבד יוכלו הנושים להיפרע. המנהל המיוחד לנכסי החייב וכונס הנכסים הרשמי התנגדו לבקשה זו. לטענתם, הקטנת מצבת הנכסים של החייב תפגע בנושים, ולכן הפורום הראוי לבירור טענותיה הרכושיות של המבקשת הוא בית משפט של פשיטת רגל, וההליך המתאים לבירור בקשותיה הוא הליך של ביטול הענקה, אשר מתנהל באופן שגרתי בבית משפט זה. בית המשפט המחוזי קיבל עמדה זו,

דחה את הבקשה, וקבע כדלקמן:
"כפי עמדת הכנ"ר אף אני סבורה כי ראוי לנהל את ההליך בפני
ביהמ"ש של הפש"ר ודומני כי יטיבו לעשות המבקשת והמנהל המיוחד לו ישתפו פעולה לצורך בירור היקף הנכסים שהוברחו כטענת המבקשת. לאור כך, אני קובעת כי לעת הזאת ההליך ינוהל במסגרת ביהמ"ש של הפש"ר, עם זאת לא מן הנמנע כי בנוגע לחלק מהנכסים יתכן ואתן החלטות אחרות וזאת בהתאם למהות הנכסים ובחינת הנושא על ידי המנהל המיוחד. המבקשת תואיל להמציא למנהל המיוחד את מכלול הפרטים כדי שיוכל להגיש בקשות מתאימות. המנהל המיוחד יצרף את המבקשת כצד להליך על מנת שזכויותיה לא תיפגענה".

4.
מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, בגדרה חוזרת המבקשת על בקשתה להתיר לה להמשיך בניהול את ההליכים נגד החייב והוריו בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת הבקשה חוזרת המבקשת על טענותיה בדבר מורכבות התביעה, ובדבר חשיבות ניהול ההליך דווקא בבית המשפט לענייני משפחה. עוד טוענת המבקשת, כי בית המשפט המחוזי נתן בעניין זה החלטות סותרות, שכן בהחלטתו מיום 13.5.2019 קבע בית המשפט כי
"על פניו נראה כי בנוגע לנכס שהחייב העביר להוריו יש להותיר את ניהול ההליך כאן וביחס לשאר העניינים ניתן לאפשר למבקשת לנקוט בהליכים בביהמ"ש לענייני משפחה ובלבד שכל הסדר יובא לפתחו של ביהמ"ש כאן".

5.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. אין ממש בטענת המבקשת לפיה נתן בית המשפט המחוזי החלטות סותרות. החלטתו הראשונה של בית המשפט המחוזי ניתנה תוך הוראה לכנ"ר להגיש את עמדתו, וברור מלשונה ומהגיונה כי היא נתונה לאפשרות של שינוי בעקבות עמדה זו. לפיכך, אין בהחלטה השנייה, אשר ניתנה לאחר עיון בעמדה זו, משום סתירה להחלטה הראשונה. לגופם של דברים, בניגוד לטענת המבקשת, הגדרת מצבת הנכסים של החייב, ותיחום חלקו ברכוש המשותף, יש בהם כדי להשפיע על האינטרסים של הנושים. לפיכך, כפי שציין בית המשפט המחוזי, טוב יעשו המבקשת והמנהל המיוחד אם בשלב זה ישתפו פעולה לשם הבהרת התמונה העובדתית. זאת ועוד, ובכך עיקר, החלטת בית המשפט המחוזי אינה פוגעת באופן בלתי הפיך בזכויותיה של המבקשת. כאמור, החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה
"לעת הזאת"
,

כאשר לא מן הנמנע כי בהמשך הדרך תינתנה החלטות אחרות

"בהתאם למהות הנכסים ובחינת הנושא על ידי המנהל המיוחד"
. אם אמנם יתברר, כי תביעותיה של המבקשת אכן מעוררות מורכבות מיוחדת ודורשות את מומחיותו של בית המשפט לענייני משפחה, אזי ניתן יהיה לפעול בהתאם.


7.
אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית.


משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"ב באלול התשע"ט (22.9.2019).





ש ו פ ט

_________________________



19042870_o03.docx

שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







רעא בית המשפט העליון 4287/19 שימה חן קרן גורי נ' אברהם גיא גורי, כונס הנכסים הרשמי מחוז ת"א והמרכז, עו"ד הראל אורן (פורסם ב-ֽ 22/09/2019)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים