פסקי דין על דורית קרליץ קורן | פסקי דין על שי אלכסנדר מנוחין | פסקי דין על ליאת מנוחין |

2333-06/19 א     16/09/2019




א 2333-06/19 דורית קרליץ קורן נ' שי אלכסנדר מנוחין, ליאת מנוחין








בית משפט השלום בחיפה


ט"ז אלול תשע"ט, 16 ספטמבר 2019

ת"א 2333-06-19 קרליץ קורן נ' מנוחין ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשמת הבכירה, מיכל פרבר



תובעת

דורית קרליץ קורן


נגד


נתבעים

1. שי אלכסנדר מנוחין
2. ליאת מנוחין



החלטה
1.
בפני
י בקשת הנתבעים לביטול עיקול שהוטל במעמד צד אחד על נכס מקרקעין בגוש 17575 חלקה 40 תת חלקה 68, ברח' הדברת 5 מגדל העמק, במסגרת תביעה כספית אשר הגישה התובעת כנגדם על סך של 883,411 ₪.
2.
עפ"י הנטען בכתב התביעה, הנתבעים שהינם בני זוג התיידדו עם התובעת לאחר שנתבע 1 ביצע בביתה התקנה של מערכת אזעקה ומצלמות, ומכוח היכרות זו התובעת הלוותה לנתבעים סך כולל של 883,411 ₪ לרכישת בית ולשיפוצו, כאשר הנתבעים התחייבו להשיב את הכספים לאחר סילוק המשכנתא שנטלו מהבנק שהיתה צפויה להיות למשך 8 שנים.

לכתב התביעה צורפה טבלה ערוכה בידי התובעת והמפרטת את הסכומים השונים אשר ניתנו לנתבעים, תוך ציון אמצעי התשלום ומטרת התשלום. עפ"י פירוט זה, התשלומים הועברו לנתבעים החל מיום 20.12.18 ועד ליום 12.3.19.
3.
לבקשה לביטול עיקול לא צורף תצהיר מטעם הנתבעים, אשר הסתפקו בחקירת התובעת על תצהירה שהוגש לתמיכה בבקשה להטלת העיקול.
4.
בחקירתה ציינה התובעת כי הכירה את הנתבע בשנת 2015 כאשר התקין בביתה מערכת אזעקה ומצלמות וכי החלה להעביר לנתבעים כספים בשנת 2018. כאשר התבקשה להתייחס לסיכום בין הצדדים ביחס לעיתוי החזרת ההלוואה השיבה: "ששאלתי לאורך הזמן לכמה זמן לקחו את ההלוואה מהבנק, אמרו 8 שנים. אני אמרתי 8 שנים, את הסכום שהיו צריכים להעביר זה 5,500 ₪, אני יכולה לחכות קצת שהם יתחילו לשלם את המשכנתא קודם. בדיעבד התברר שהמשכנתא לא לשמונה שנים אלא לשלושים שנה ושלושים שנה אני לא יכולה לחכות".
כאשר נשאלה איך היו צריכים להחזיר את ההלוואה ומה גובה כל תשלום, השיבה כי עניין זה לא סוכם.

במענה לשאלה האם יש באפשרותה להציג התכתבות עם הנתבעים ביחס לסיכום הנוגע להחזר ההלוואה השיבה: "אני לא יכולה להראות. אין לי את זה, זה הכל מצולם בפייל הכללי בתביעה, הנושא הועלה פעם אחר פעם שהם היו אצלי בבית, באופן פרטי ביחד. גם בפעם האחרונה שהייתי איתם. שי חזר על זה שהם מבקשים להחליף את המכוניות. אז אמרתי איך אתה יכול לחשוב.."
5.
בחקירתה החוזרת התייחסה התובעת לרישום שערכה בהתייחס לסכומים אשר ניתנו לנתבעים וכדבריה: "יש רישום שלי שנרשם במעמד כל פעם במתן תשלום. מצוין התאריך והסכום. זה משהו שכתבתי אצלי. הוא אמר ואצלו כל הקבלות והדברים".
עוד הוסיפה כי בחודש מרץ, לאחר העברת כל התשלומים לנתבעים, ביקשה מהם שיפנו לעורכת דין לערוך הסכם כתוב.

6.
במסגרת דיון בבקשה לביטול עיקול, נדרש בית המשפט לשקול את הבקשה להטלת עיקול מלכתחילה (ראו בעניין זה
רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן, פ"ד נא
(3) 789).
לפיכך, יש לבחון מחדש את התנאים הדרושים לשם הטלת עיקול זמני.
תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
(להלן: "התקנות") קובעת את התנאים לשם מתן סעד זמני:

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו לרבות לענין הערובה של המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון בין השאר, שיקולים אלה:
(1)
הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או
לאדם אחר;
(2)
אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".
בהתייחס לצו עיקול זמני קובעת
תקנה 374(ב)


לתקנות

: "בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".
7.
אם כן, במסגרת הדיון בבקשה לביטול עיקול בו נבחנת הטלת העיקול מלכתחילה, יש להידרש לבחינת ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, שאלת התקיימותו של יסוד ההכבדה, שיקולים הנוגעים למאזן הנוחות ושיקולים הנוגעים לתום לב ולמידתיות.

במסגרת בחינת סיכויי התביעה, על בית המשפט להשתכנע כי אכן קיימת עילת תביעה, אולם במסגרת הכרעה כאמור, אין משום קביעת ממצאים בנוגע להליך העיקרי, אלא קביעה על בסיס ראיות לכאורה.

במסגרת זו, אין צורך לפסוק באופן סופי בדבר צדקתו של מי מבעלי הדין, ושיקול הדעת המופעל במסגרת בקשה לסעד זמני נועד רק לצורך קביעה לכאורה של זכות ולא לצורך החלטה סופית ומוחלטת בפלוגתא [
רע"א 1379/16
מראון נופי נ' סאמי נופי
(3.4.2016)].

אשר ליסוד ההכבדה, ככלל, ההכבדה על ביצוע פסק הדין נבחנת על רקע נסיבותיו של כל מקרה, ובהתחשב בסכום התביעה, במצב הכלכלי ובחשש מפני הברחת נכסים.

מאזן הנוחות נבחן באמצעות שקילת הנזק שייגרם למבקש במידה ולא יינתן הסעד, אל מול הנזק הצפוי למשיב במידה ויינתן הסעד, כאשר בין שני השיקולים - סיכויי ההליך ומאזן הנוחות קיימת מקבילית כוחות, כך שככל שסיכויי המבקש לזכות בהליך גבוהים יותר, כך ייטה בית המשפט להקל בדרישה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (
רע"א 9623/17
גבע נ' ורינט מערכות בע"מ
(23.1.2018) ).

בנוסף על בית המשפט לבחון שיקולים שביושר ובצדק, תום לב ומידתיות.

8.
כאמור,
השאלה הראשונה שעל בית המשפט להידרש אליה נוגעת לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה.
בענייננו, עילת התביעה כפי שנוסחה בכתב התביעה הינה תביעה כספית להחזר הלוואה, תוך שצוין בכתב התביעה כי הנתבעים התחייבו להשיב את הכספים לאחר סילוק המשכנתא שהיתה צפויה להיות למשך 8 שנים (סעיף 14 לכתב התביעה).

בחקירתה חזרה התובעת על כך שסוכם שהנתבעים יחזירו את ההלוואה לאחר כ-8 שנים.

חרף היעדר הסכם כתוב המעגן את תנאי ההלוואה, מועדי התשלומים ושיעורם, הרי שגם לפי גרסת התובעת, היה על הנתבעים להשיב את ההלוואה בחלוף 8 שנים, כך שלמעשה, הגשת התביעה מספר חודשים לאחר מתן ההלוואה לנתבעים, נעשתה, לכאורה, בטרם הגיע מועד החזרת ההלוואה, כפי שצוין על ידי התובעת בעצמה.

בנסיבות אלה, הרי שבשלב זה, על פניו, טרם הפרו הנתבעים את ההתחייבות הנטענת ועל כן אינני סבורה כי עלה בידי התובעת לבסס כנדרש את קיומה של עילת התביעה, תביעה להחזר הלוואה, כפי שהוגדרה על ידה.
אשר ליסוד ההכבדה, משנמצא כי עילת התביעה לא בוססה כנדרש,
הרי שגובה סכום התביעה, כשלעצמו, אינו יכול לבסס את יסוד ההכבדה.

עוד יצוין בהקשר זה כי מלבד העובדה שהנתבעים נטלו משכנתא בסכום של כ-600,000 ₪ כמו גם גרסת התובעת כי ההלוואה ניתנה לנתבעים בשל מצבם הכלכלי, לא הוצגה בפני
בית המשפט תמונה בדבר מצבם הכלכלי של הנתבעים באמצעות ראיות לכאורה לצורך ביסוס חשש ההכבדה הנטען.

לא למותר לציין כי העובדה שעפ"י גרסת התובעת המועד להחזרת ההלוואה הינו בחלוף כ-8 שנים, מחזקת גם היא את המסקנה כי לא הוכחה הכבדה, שכן, המועד הרלוונטי לבחינת היכולת הכלכלית וכפועל יוצא מכך ההכבדה הצפויה, אינו כיום, שעה שטרם הגיע מועד החזרת ההלוואה וכאשר לא ברורים תנאי החזר ההלוואה.
אשר למאזן הנוחות, בהתאם לעיקרון מקבילית הכוחות, ומשמצאתי כי עילת התביעה לא בוססה וחרף טענות התובעת בדבר היעדר נזקים כתוצאה מהותרת העיקול על כנו, הנני סבורה כי אין מקום לקבוע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת התובעת.
לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול העיקול הזמני אשר הוטל על זכויות הנתבעים אצל המחזיקה, לשכת רישום מקרקעין.
התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 1,500 ₪.










ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ט, 16 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 2333-06/19 דורית קרליץ קורן נ' שי אלכסנדר מנוחין, ליאת מנוחין (פורסם ב-ֽ 16/09/2019)