פסקי דין על יואב מנשה | פסקי דין על אודיס מפעלי סינון | פסקי דין על אלי מאיר |
25268-03/19 עע 19/09/2019
עע 25268-03/19 יואב מנשה נ' אודיס מפעלי סינון בע"מ, אלי מאיר
administrator
administrator
1
0
2019-09-24t10:40:00z
2019-09-24t10:40:00z
3
741
3706
microsoft corporation
30
8
4439
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית הדין הארצי לעבודה
ע"ע 25268-03-19
ניתנה ביום
19 ספטמבר 2019
יואב מנשה
המבקש
-
1.אודיס
מפעלי סינון בע"מ
2.אלי
מאיר
המשיבים
בשם המבקש –
עו"ד בדראן סלאמה
בשם המשיבים –
עו"ד צחי יגור
ועו"ד ליאור פרנק
החלטה
הרשמת אפרת קוקה
1.
לפני
בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל
אביב מיום 16.1.2019 (כבוד השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור הגב' דבורה פינקלשטיין
ומר מאיר בר-אל, סע"ש 21426-11-16; להלן: פסק הדין).
2.
בפתח
הדברים, יש לדחות את בקשתו של המבקש "לבטל את מחיקת הערעור שהוגש ביום
28.2.2019" במסגרת בר"ע 71863-02-19. זאת, נוכח החלטתה של כבוד
השופטת גליקסמן מיום 4.3.2019 באותו הליך, המורה על דחיית בקשת רשות הערעור, לרבות
עתירתו החלופית של המבקש לראות בבקשת רשות הערעור ככתב ערעור על פסק הדין.
3.
לעומת
זאת, באתי לכלל מסקנה, כי יש להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעם המבקש על
פסק הדין, אולם זאת, תוך השתת הוצאות על המבקש, כמפורט מטה:
פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן ביום 16.1.2019, והומצא
לב"כ המבקש ביום בו ניתן באמצעות 'הודעה באתר' נט המשפט, המהווה המצאה כדין
בהתאם לתקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 החלה בבית
הדין לעבודה מתוקף תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין),
התשנ"ב-1991. ב"כ המבקש לא חלק על המצאה זו. הבקשה שלפני להארכת
מועד להגשת ערעור על פסק הדין הוגשה 10.3.2019, בחלוף 22 יום מהמועד האחרון להגשת
הערעור מטעם המבקש. במצב דברים זה, ובהתאם להוראת תקנה 125 לתקנות בית הדין
לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, נדרש המבקש להצביע על 'טעם מיוחד'
להצדקת האיחור.
4.
הטעם
העיקרי אותו העלה ב"כ המבקש להצדקת האיחור, עניינו בטעות שחלה בתום לב בכל הנוגע
לסיווג פסק דינו של בית הדין האזורי כ'החלטה אחרת'.
בהתאם להלכה הפסוקה, טעות שבדין בסיווג החלטה עשויה להעלות
כדי טעם מיוחד להארכת מועד, בין היתר, בנסיבות שבהן ההבחנה לא הייתה ברורה מאליה ובמיוחד
כאשר הצד שכנגד לא הסתמך על סופיות ההליך (ראו למשל: בש"א (עליון) 9953/02 שאוליאן
נ' אפרמיאן, 10.2.2003; בש"א 1337/06 מדינת ישראל נ' אורבך, 14.11.2006).
עוד קבעה ההלכה הפסוקה, כי אף שניתן להכיר בנסיבות מתאימות בטעות כ'טעם מיוחד'
להארכת מועד, מכל מקום, טעות מובנת מאליה או כזו הניתנת לגילוי על ידי בדיקה
שגרתית, לא תוכר כטעם מיוחד להארכת מועד (ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ'
קסט, פ"ד נה(2) 904).
5.
בענייננו,
לא ניתן לקבוע שטעותו של ב"כ המבקש בסיווג הכרעתו של בית הדין האזורי ברכיב
השעות הנוספות, היא טעות מובנת מאליה, הואיל ולא ניתנה בפסק הדין הכרעה כספית בסעד
זה שנתבע כסעד כספי בכתב התביעה. אכן,
בהחלטת
כבוד השופטת גליקסמן בבר"ע 71863-02-19 נקבע, כי הכרעתו של בית הדין האזורי
מיום 16.1.2019 מהווה '
פסק דין
' מבחינה דיונית גם בכל הנוגע לרכיב השעות הנוספות.
מכל מקום, נראה שהדיון ברכיב השעות הנוספות לא בא
לכלל סיום מבחינה מהותית ומשכך לא ניתן לקבוע שטעותו של ב"כ המבקש
בסיווג ההכרעה ברכיב זה היתה מובנת מאליה.
6.
לאמור
יש להוסיף, כי אף שהבקשה להארכת מועד להגשת הערעור הוגשה במסגרת הליך זה באיחור של
22 יום, מכל מקום, כוונתו של המבקש להשיג על פסק הדין הובאה לידיעת המשיבים עוד
קודם לכן, לכל המאוחר ביום 28.2.2019 - מועד בו הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטתו
של בית הדין האזורי מיום 19.2.2019, ונכללה בה עתירה חלופית לראות בבקשת רשות
הערעור כהודעת ערעור על פסק הדין. בכך צומצמה הפגיעה באינטרס סופיות הדיון של
המשיבים. זאת ועוד, ב"כ המבקש טען בתגובתו לתשובת המשיבים, כי הודיע
לב"כ המשיבים טלפונית ביום 20.2.2019 - הוא המועד בו נודע למשיבים לראשונה על
פסק הדין - על כוונת המערער להגיש ערעור.
אשר
לסיכוי הערעור – על פני הדברים, לא ניתן לשלול את סיכויי הערעור, לכל הפחות, לגבי
חלק מרכיביו, ובכלל זה רכיב השעות הנוספות. טעם זה מצטרף אף הוא לשיקולים המצדיקים
את קבלת הבקשה.
7.
חרף
קבלת הבקשה, באתי לכלל מסקנה כי יש להשית על המבקש הוצאות, מטעמים אלה: ראשית,
הטענה בעניין טעות בסיווג פסק הדין מתייחסת לרכיב השעות הנוספות ונראה כי אינה
רלוונטית ליתר רכיבי פסק הדין שהדיון בהם הסתיים באופן ברור בהכרעה מיום 16.1.2019
(דוגמת פדיון חופשה, מחלה, פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה). חרף זאת, הערעור כולל
השגה על רכיבים נוספים פרט לרכיב השעות הנוספות. כך שלגבי רכיבים שהדיון בהם
הסתיים באופן ברור בפסק הדין והוגש עליהם ערעור, לא הובאה הצדקה להגשת הערעור באיחור.
השתת הוצאות על המבקש מוצדקת אף מן הטעם שלא כלל בבקשת
רשות הערעור שהוגשה לבית הדין ביום 28.2.2019, עתירה חלופית להארכת מועד להגשת
הערעור. זאת, אף שעולה מהבקשה כי המבקש היה מודע במועד הגשתה לאפשרות שהכרעת בית
הדין האזורי תסווג כ'
פסק דין
' ולא כ'החלטה אחרת'.
8.
לאור
האמור, ונוכח הטעמים האמורים בהחלטה זו, מוארך המועד להגשת ערעור המבקש על פסק
הדין עד מועד הגשתו בפועל.
9.
המבקש
ישלם למשיבים בתוך 30 יום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000
ש"ח.
מזכירות
בית הדין תזמין את הצדדים לדיון מוקדם.
ניתנה
היום,
י"ט אלול תשע"ט (19
ספטמבר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
עע בית הדין הארצי לעבודה 25268-03/19 יואב מנשה נ' אודיס מפעלי סינון בע"מ, אלי מאיר (פורסם ב-ֽ 19/09/2019)