פסקי דין על סבן יזמות אחרת 26 | פסקי דין על תומר סבן | פסקי דין על אליעד אליהו גלעם | פסקי דין על דביר הורביץ | פסקי דין על עו"ד |

58251-04/19 תאק     19/09/2019




תאק 58251-04/19 סבן יזמות אחרת 26 בע"מ, תומר סבן נ' אליעד אליהו גלעם, דביר הורביץ, עו"ד








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

תא"ק 58251-04-19 הורביץ ואח' נ' סבן יזמות אחרת 26 בע"מ
ואח'







מספר בקשה:

3
לפני כבוד השופט רז נבון

ה
מבקשים:
1
.
סבן יזמות אחרת 26 בע"מ

2
.
תומר סבן

ע"י ב"כ עו"ד תרדיון


נגד

ה
משיבים:
1. אליעד אליהו גלעם

, עו"ד
2. דביר הורביץ

, עו"ד
בעצמם





החלטה
(בבקשה למתן רשות להתגונן)

רקע
-
1.
עסקינן בתביעה כספית שהוגשה על ידי המשיבים כנגד המבקשים 1 ו- 2 ע"ס 39,780 ₪. בתמצית ייאמר, כי המשיבים הינם עורכי דין במקצועם, אשר התקשרו לטענתם בהסכמים למתן שירותים משפטיים בקשר עם פרויקט התחדשות עירונית עם המבקשת 1 (להלן: "המבקשת"), והתמורה המגיעה להם מכוח אותה מערכת הסכמית, לא שולמה.
התביעה הוגשה גם כנגד המבקש 2 (להלן: "המבקש") נוכח טענות בדבר הרמת מסך ההתאגדות.
2.
על ידי המבקשים הוגשה בקשה למתן רשות להתגונן (להלן: "הבקשה"). בתמיכה לבקשה, הוגש תצהירו של המבקש.
3.
נטען, כי לאחר ניהול משא ומתן מול התובעים התקבלה הצעת מחיר. הצדדים נפגשו לחתימה על ההסכם, אולם לאחר שהמבקש החל לחתום על ההסכם בחותמת החברה (המבקשת) הוא גילה, כי הסכומים בהסכם שונים ממה שהוסכם; משכך המבקש לא חתם בחתימת ידו על ההסכם (לצד החותמת); הפגישה הסתיימה וההסכם בוטל.
4.
היינו, הטענה הינה, כי ההסכם לא נחתם בסופו של יום בחותמות המחייבות, שכן המפגש לחתימתו נגדעו באיבו.
5.
עוד נטען, כי המבקש לא התחייב באופן אישי בתשלום כספים כלשהם (זאת ביחס לתביעה האישית כנגדו).
הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן
:
6.
בדיון שהתקיים לפניי ביום 11 בספטמבר 2019, ניתנה הסכמה בדבר מתן רשות להתגונן למבקש.
7.
בכל הנוגע למבקשת, סברו המשיבים, כי אין מקום ליתן לה רשות להתגונן. משכך החלטה זו מתייחסת לשאלה אם יש ליתן למבקשת רשות להתגונן אם לאו.
הכרעה
-
8.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה למתן רשות להתגונן להתקבל, אך זאת תוך חיוב המבקשת להפקיד ערובה בקופת בית המשפט כתנאי למתן רשות להתגונן, זאת בשים לב לכך, כי הרשות להתגונן ניתנת כמעשה של חסד בלבד. לא יותר מכך.
9.
כפי שיובהר להלן, גרסתה של המבקשת קרסה למעשה במהלך חקירתו של המבקש. המדובר לטעמי בקריסה מהותית של "בריח התיכון" של קו ההגנה של המבקשת.

אזכיר, כי במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן הובאה גרסה מסוג אחד, ולפיה התקיימה פגישה בין הצדדים לצורך החתימה על ההסכם; המבקש החל להטביע את חותמת החברה על ההסכם ואז הסתבר לו, כי הסכומים שמופיעים בהסכם שונים מאלה שסוכמו, ואזי הפגישה נגדעה, החתימה לא הושלמה ומשכך לא יצא ההסכם לפועל.

אלא שאז באה עדותו של המבקש, ממנה הסתבר, כי לגרסה הזו, אין כל בסיס, אין כל זכר, והיא מנוגדת לעדותו של המבקש. בעדותו טען המבקש, כי הוא בכלל לא נפגש עם המשיבים לצורך חתימה על ההסכם; וכי ההסכם התקבל בידי המשיבים בפקס או במייל, לאמור (עמ' 3 ש' 19-24 לפרוטוקול):

"ש. אתה אומר שבאותה פגישה משכת את ההסכמים חזרה ולא נתת לנו אותם מעולם?
ת. ממש לא, לא נפגשתי אתכם לחתימה על ההסכם הזה.
ש. איך ההסכם הזה הגיע אלינו?
ת. בפקס או במייל.
ש. יכול להיות על ידי הפקידה שלך?
ת. יכול מאוד להיות, לא זוכר
".

היינו, לא הייתה לשיטת המבקש בעדותו כל פגישה בין הצדדים לצורך חתימה על ההסכם; לא התחוור באותה פגישה כי הסכומים אינם נכונים – שהרי היא לא התקיימה כלל; לא הייתה הפסקה של ההחתמה; לא הייתה שום גדיעה של הפגישה או קטיעת ההידברות. כל שהיה הוא משלוח הסכם בפקס ע"י הפקידה (כנראה). מה בין זה לבין הגרסה שבתצהיר- רק למבקשת הפתרונים
?!
משמעות האמור הינה אם כן, כי גרסת המבקשת קרסה בהיבט זה כלא הייתה.
10.
גם הטענה שבסעיף 7 לתצהיר התומך בבקשה למתן רשות להתגונן לפיה קיבלו המשיבים הצעת מחיר שונה מן ההסכם שמצורף לכתב התביעה, אינה רלוונטית ואינה יכולה לשמש כהגנה ולו בדוחק, שכן הטענה בכתב התביעה היא, כי יש בנמצא הסכם מחייב ותקף שנחתם ומחייב את הצדדים, כך שהנפקות של הצעת מחיר שהתקבלה עובר להסכם אינה מעלה ואינה מורידה, וממילא שהצעה שכזו לא צורפה לבקשה למתן רשות להתגונן.
11.
יוער, כי המבקשת- משיקוליה שלה בחרה שלא להתמודד עם הדברים בסיכומיה, והדברים נזקפים אפוא לחובתה.


המסגרת המשפטית ויישומה -
12.
הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט יסרב ליתן רשות להתגונן, רק כאשר ברור על פניו, ונעלה מספק, כי לנתבע אין סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' רבינוביץ, דינים עליון 2008 (14) 1395).
בשלב המקדמי של בקשת רשות להתגונן, אין בוחנים את אמינות עדותו של המצהיר, ואף ניתן לטעון טענות בעל פה כנגד מסמכים שבכתב. ר' ע"א 10189/07
עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ
.
בהתאם לפסיקה שהתגבשה (ר' דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שתיים עשרה, עמ' 291): "עול ההוכחה המוטל על המבקש להתגונן הוא קל: בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש לתת לנתבע רשות להתגונן כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק מפני התביעה".

13.
אלא שבמקרה שלפנינו, ככל שהדברים נוגעים במבקשת, ניתן לומר שהגנתה קרסה עד שנותרה כמעט ללא הגנה. התצהיר נסתר; הגרסה קרסה והכשלים ברורים אפוא.

יחד עם זאת ובשים לב להלכות המקלות בדבר מתן רשות להתגונן, ומתוך הבנה שכמעשה חסד יש לאפשר למבקשת לברר את טענתה לפיה לא נחתמה עסקה בין הצדדים, סברתי שיש ליתן רשות להתגונן, אך להתנותה
בהפקדת ערובה כתנאי למתן רשות להתגונן, בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

14.
ברע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ (פורסם בנבו, 1.2.17) קבע בית המשפט העליון ביחס לתקנה 201 לתקסד"א, כי:

"בפסיקתו של בית משפט זה נקבע, כי ככלל התנאת הרשות להתגונן בתנאים תיעשה במקרים שבהם ההגנה נראית על פניה קלושה (ראו למשל
רע"א 4819/15

דינמיק שרותי ספנות (דש'ס) בע"מ נ' אמקו ים בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 10 (2015)
רע"א 8381/14

אברבך נ' בנק אגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 3 (2015)); גורן, בעמ' 760-759). כך נאמר, כי "כשאמנם 'כמעט' אין לנתבע הגנה, בית המשפט עושה חסד עם נתבע כאשר הוא נותן לו רשות להתגונן, אפילו היא מותנית בתנאי הפקדה" (
ע"א 373/69 חונן נ' חגור, פ"ד כג

(2) 347, 349. מפי השופט, כתארו אז, זוסמן)".


ההגנה במקרה דנן נראית בשלב זה קלושה – ומכאן הערובה.

14.
אשר לגובה הערובה- בדיון נטען, כי החברה פעילה חלקית (פעילה ולא עושה דבר) אך בסיכומי המבקשת נטען כי החברה אינה פעילה (לא הובא הסבר באשר לסתירה זו) ואולם לא בא כל טיעון ביחס ליכולותיה הכלכליות.
הלכה פסוקה היא, כי ערובה תקבע באופן שבו
ינעלו שערי בית המשפט בפני
הנתבע (רע"א 2895/12 עמרן נ' מועצה מקומית קריית טבעון-פורסם בנבו, 28.6.12). בשים לב לאמור סברתי, כי כתנאי למתן רשות להתגונן, תפקיד המבקשת בקופת בית המשפט סכום של 15,000 ₪, וזאת עד ליום 2 באוקטובר 2019. המדובר בסכום נמוך, שמאזן בין זכות המשיבים להבטיח את עצמם באופן חלקי כאשר נדרש מהם להוציא הוצאות בהליך שסיכויי המבקשת בו נדמים לכלא גבוהים, לבין זכות המבקשת לקבל את יומה בבית המשפט.

ככל שיופקד הסך האמור, יש למסור על כך הודעה לתיק עד ליום 2 באוקטובר 2019, ואזי יינתנו הוראות מתאימות; ככל שלא יופקד הסך האמור, תדחה התנגדות המבקשת וההליך יימשך – ככל שהמשיבים יבקשו לעשות כן כנגד המבקש.

15.
המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו, ללא קשר לתוצאות ההליך.

המזכירות תדוור את ההחלטה לצדדים ותקבע תזכורת פנימית ביומני ליום 3 באוקטובר 2019.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ט, 19 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 58251-04/19 סבן יזמות אחרת 26 בע"מ, תומר סבן נ' אליעד אליהו גלעם, דביר הורביץ, עו"ד (פורסם ב-ֽ 19/09/2019)