פסקי דין על חיים שלמה וולנר | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
70511-05/18 בל 16/09/2019
בל 70511-05/18 חיים שלמה וולנר נ' המוסד לביטוח לאומי
administrator
administrator
1
0
2019-09-10t11:55:00z
2019-09-25t09:26:00z
2019-09-25t09:26:00z
3
2116
10583
microsoft corporation
88
25
12674
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
ב"ל 70511-05-18
לפני:
כב' השופט מוסטפא קאסם
נציג ציבור (עובדים): גב' פביאן ליטל כהן לוגסי
נציג ציבור (מעסיקים): מר זאב חיות
התובע
חיים שלמה וולנר
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד
סירין
זועבי בסול
פסק דין
1.
ה.
הגיש תביעה לגמלת הבטחת הכנסה ביום 14.2.18. בהחלטה מיום 25.4.18 דחתה פקידת
התביעות את התביעה בהסתמך על סעיפים 3(4), 2(א)(2) ו- 19 לחוק הבטחת הכנסה,
התשמ"א – 1980 (להלן: "החוק"), וכן תקנה 6 לתקנות הבטחת
הכנסה, התשמ"ב – 1982 (להלן: "התקנות").
כנגד
החלטת הנתבע, הוגשה התביעה שלפנינו.
רקע עובדתי
2.
התובע יליד שנת 1986.
3.
בשנות
הלימודים תשע"ו-תשע"ח התובע למד כסטודנט מן המניין במכללה האקדמית
לחינוך "אורנים" (להלן: "המכללה") בתוכנית השלמה לתואר
ראשון במסלול מורים יסודי בחוג מדעי הטבע והסביבה.
על פי האישור מהמכללה ואשר הוגש לתיק בית הדין, התובע למד
במסגרת התכנית בין התאריכים 10/16 ועד 02/18.
שכר הלימוד של התובע במכללה שולם על ידי משרד החינוך, והלימודים
התקיימו פעם בשבוע בימי שלישי בשעות 14:00-22:00.
כאמור, תוכנית הלימודים הסתיימה בשנת תשע"ח – בחודש
2/2018, אולם התובע לא היה זכאי לתואר האקדמי נשוא לימודיו, מאחר ולא הגיש עבודה
סמינריונית, ומשכך סיים רק 80% מחובותיו הלימודיים לתואר ראשון.
4.
מיד
לאחר סיום תוכנית הלימודים לתואר, ביום 15.2.18, התובע החל להתייצב בלשכת התעסוקה.
5.
כחמישה
חודשים לאחר שהסתיימה תוכנית הלימודים, בחודש 7/2018, התובע הגיש את העבודה
הסמינריונית שלו, כך שסיים את חובותיו לתואר רק ביום 29.7.18, ואישור זכאות לתואר
הונפק לו רק ביום 7.8.18.
6.
למען
שלמות התמונה, נציין כי אין מחלוקת כי המכללה היא בגדר "מוסד" לעניין
סעיף 3(4) לחוק ותקנה 6 לתקנות.
עיקר טענות התובע
7.
ה.
טען בכתב התביעה כי בתקופה הרלוונטית לתביעה לא היה "תלמיד", וכי התייצב
בלשכת התעסוקה החל ממועד הגשת התביעה ברציפות למעט כשלשכת העבודה הייתה סגורה או
כשלא חש בטוב (ושלח על כך אישור רפואי). בנוסף, התובע ציין כי שלח לנתבע את כל
המסמכים שנדרשו ממנו.
8.
בדיון
מיום 7.11.18, ולשאלת בית הדין, התובע (שלא היה מיוצג בהליך) פירט את גרסתו על ציר
הזמן. מפאת חשיבות הדברים נביאם כלשונם:
"לשאלת ביה"ד, אני
משיב שקיבלתי תואר ראשון בתחילת חודש אוגוסט.
מחודש פברואר עד לחודש אוגוסט לא
למדתי. סיימנו את היום האחרון בלימודים ביום 15.2.18 ואז הפסקתי את הלימודים
וחתמתי כל שבוע בהבטחת הכנסה כדי למצוא עבודה שאוכל לעבוד. בחודש יולי, קיבלתי
הצעת עבודה שזה אישור לעבוד במשרד החינוך, הם אמרו לי שלא סיימתי את התואר ושלא
אעצור את הלימודים, שיש סמינריון שאני צריך לסיים ושברגע שאסיים אני יכול להיכנס
לעבודה במשרד החינוך אז בחודש יולי אחרי שהחלטתי שאני מסיים את הלימודים אבל בגלל
הצעת העבודה הזו לעבוד במשרד החינוך, עשיתי את הסמינריון אצלי בבית בשעות הלילה.
אפילו לא במסגרת המכללה. הגשתי את הסמינריון בחודש 07/18 ובחודש אוגוסט קיבלתי את
התואר. האישור שהצגתי אומר שלמדתי עד ליום 15.2.18 וסיימתי.
יש אישור מיום 25.4
"הסטודנט למד בין התאריכים... עד פברואר 2018".
אני עזבתי את הלימודים בחודש
02/18 ומבחינתי לא יכולתי כבר להמשיך, מבחינה כלכלית לא יכולתי לנהל את הבית אז
עצרתי את הלימודים. אני הודעתי להם. לא היו בכלל לימודים אנו סיימנו, הקבוצה שלי
סיימה....אחרי חודש פברואר לא הייתי עוד במכללה.
...
בחודש 02/18 הפסיקו הלימודים ולא
היו יותר שיעורים. מבחינת המכללה הפסקנו את הלימודים...
אני הייתי פנוי לעבודה והלכתי כל
הזמן לחתום, זה שהמכללה לא הוציאה את שמי זה כי בדקתי איתם ואמרו שאצלם הם מעדכנים
מה-9 ל-9.
ביום 15.2 כל הלימודים
הסתיימו מבחינת הקבוצה. גם חברים שלי לא למדו. היו כאלו שקיבלו בחודש 12/17 את
התואר. מבחינתי יצאתי ואמרתי שאני לא ממשיך יותר. כתבתי להם שאני לא רוצה להמשיך
ומצד שני, לא היו עוד לימודים. הם הסתיימו".
9.
לאור
האמור, יש לקבל את התביעה ולשלם לתובע גמלת הבטחת הכנסה עבור החודשים
3/2018-7/2018 (להלן: "התקופה שבמחלוקת"), ובסה"כ בגין 5
חודשים (ראו הסכמת הצדדים בעניין זה בע' 5 ש' 26 לפרוטוקול).
עיקר טענות הנתבע
10.
הנתבע טען בכתב ההגנה כי דחה את התביעה, מכיוון שהתובע היה
סטודנט בעת הגשת התביעה ולימודיו אלה שוללים זכאות לגמלת הבטחת הכנסה, וזאת בהתאם
לסעיף 3(4) לחוק ובהתאם לתקנה 6 לתקנות.
11.
בנוסף, בחודש 2/2018, התובע לא התייצב כנדרש בלשכת שירות התעסוקה
בהתאם להוראות סעיף 2(א)(2) לחוק, ומכאן מדובר בסיבת דחייה נוספת עבור חודש זה.
כך גם, התובע לא המציא את כל המסמכים שנתבקש להמציא במכתב
שנשלח אליו ביום 25.4.18 ועל כן נדחתה תביעתו בהתאם לסעיף 19 לחוק.
בסיכומיו, הנתבע ציין כי, ככל שבית הדין יקבע שבתקופה
שבמחלוקת התובע לא היה "תלמיד", הנתבע שומר לעצמו את הזכות לבחון את יתר
תנאי הזכאות, לרבות אישור המחלה עבור חודש 6/2018.
13.
לאור האמור, יש לדחות את התביעה.
השאלה שבמחלוקת
14.
האם התובע היה "תלמיד" (כהגדרתו בסעיף 3(4) לחוק
ובתקנה 6 לתקנות) בתקופה שבמחלוקת?
המסגרת
הנורמטיבית – דיון והכרעה
15.
סעיף
3(4) לחוק קובע כי לא יהיה זכאי לגמלה, בין היתר:
"תלמיד הלומד במוסד שקבע
השר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט תלמיד הזכאי לגמלה המנוי בפסקה (4) של סעיף
2(א)".
תקנה 6(א) לתקנות קובעת:
"כמוסד לעניין סעיף 3(4)
לחוק ייחשב כל מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה,
התשי"ח-1958, וכן מוסד הטעון היתר לפי סעיף 21א לאותו חוק".
כאמור, אין
מחלוקת כי המכללה הנה בגדר "מוסד" לעניין תקנה 6 לתקנות.
16.
בית הדין הארצי לעבודה נדרש לא אחת לשאלה מיהו "תלמיד".
בשל חשיבות הדברים נביא להלן מספר דוגמאות שנדונו בפסיקה:
בדב"ע (ארצי) 04-4/98 שמואל הלברשטאם - המוסד
לביטוח לאומי (31.8.1998 – להלן: "עניין הלברשטאם"), נקבע
בעניינו של מבוטח שלמד במסגרת בית כנסת שאין לראות בו "תלמיד" מהטעם
שהלימודים לא היו סדירים אלא נעשו על פי זמנו הפנוי;
ב
עב"ל
(ארצי) 154-05
יבגניה מלמוד - המוסד לביטוח לאומי
(2.5.2006), נקבע כי גם לימודים בהיקף מצומצם עשויים לשלול את הזכאות
לקבלת גמלת הבטחת הכנסה;
ב
עב"ל
(ארצי) 17424-08-14
המוסד לביטוח לאומי - לורן פלסטר
(07.09.2015), הודגש כי גם לימודים סדירים וחלקיים במקביל לעבודה חלקית,
יביאו לשלילת הזכאות;
בדב"ע (ארצי) מז/0-120 מאיר שחל – המוסד לביטוח
לאומי (5.1.88) נקבע כי אדם אינו חדל להיות תלמיד במוסד אף בחופשות שבין שנות
הלימוד
"שכן הסטודנטים שוקדים
באותה תקופה על בחינות סוף השנה ועבודות בכתב שיש להגישן, ואף מתכוננים לשנת
הלימודים הבאה"
;
בעב"ל (ארצי) 230-10 יצחק קירשנבוים - המוסד
לביטוח לאומי (8.12.10)
נקבע כי
היעדר
חובת הנוכחות או מידתה בפועל אינם שוללים את אופיו המוסדי של הלימוד;
בעב"ל (ארצי) 60-09 יוני דהן - המוסד לביטוח
לאומי (15.7.10)
נקבע
כי אף אם התייצב העובד בלשכת
התעסוקה, ולא נמצאה לו עבודה מתאימה, והוא המשיך בלימודיו – תוגבל זכאותו לגמלה,
שכן "על החייב במבחן תעסוקה לנסות למצוא עבודה ולהקדיש את שעות העבודה לחיפוש
עבודה";
בעב"ל (ארצי)
498/03
משה קריספין - המוסד לביטוח לאומי (19.12.04)
נקבע
כי
גם לימודים בהיקף חלקי
של עשר שעות שבועיות או שמונה שעות שבועיות (עניין פלסטר לעיל) או
בין ארבע לבין שש שעות (
עב"ל (ארצי) 261/07
המוסד לביטוח לאומי -
ליאורה עמר פורמן (9.2.09)
)
– אינו
מוציא תלמיד מתחולת החוק.
17.
כבר בראשית דברינו נציין, כי לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים
וראיותיהם שוכנענו כי התובע לא היה בגדר "תלמיד" בחלק מהתקופה
שבמחלוקת. ונסביר.
18.
כפי שכבר נקבע בפסיקה, על מנת לקבוע סטטוס של "תלמיד" יש
לשים את הדגש על מעטפת לימודית שיטתית וסדירה, הכרוכה בחובות ומטלות. וכך
נאמר בעניין הלברשטאם:
"היותו של אדם בגדר 'תלמיד' מאופיין בהשתייכותו למסגרת
חברתית מסוימת בתחומי החינוך, הלימודים, ההכשרה, ההשתלמות המקצועית או ההשכלה, בין
על-פי חובה שבחוק ובין על-פי רצונו של האדם. המסגרת האמורה פועלת
לפי כללים או תכנית המחייבים את התלמיד בפעילות מסודרת ומתוכננת מבחינת הזמן וחומר
הלימודים, מטילים עליו חובות וכללי התנהגות ומשמעת, ואף מאפשרים את הוצאתו מהמסגרת.
בדרך-כלל, מחייב הדבר פעולת רישום של התלמיד ופעולת קבלה של הגוף המפעיל
את המסגרת החברתית, וכן כרוך הדבר בתשלום לאותו גוף במישרין או בעקיפין, או לעתים בתשלום
לתלמיד עקב היותו תלמיד באותו גוף. כמו כן, בדרך-כלל מעניקה המסגרת האמורה
תעודה או אישור לתלמיד אשר סיים את תכנית פעילותו.
יודגש, כי היסודות והמבחנים הנ"ל אינם מצטברים והם אינם
בגדר 'רשימה סגורה, אך יש בהם כדי להנחות בשאלה אם אדם הוא בגדר 'תלמיד'.
על-
פי חומר הראיות המצוטט בפיסקה 14 לעיל,
נראה לנו כי לא נתמלא במערער היסוד של הסדירות בלימודיו ("מתי שיש לי זמן אני
הולך לבית הכנסת", כעדותו של המערער). בהקשר העניין שלפנינו, יש לתת משקל
להיעדרו של יסוד זה, ולפיכך אנו סבורים כי, בנסיבות העניין, לא נתמלא במערער התנאי
הראשון, של היותו "תלמיד".
"
(הדגשות אינן במקור – מ.ק).
19.
התובע העיד כי במסגרת לימודיו נדרש להגיש עבודת סמינריון. את
העבודה היה עליו להגיש עד למועד סיום תוכנית הלימודים, קרי עד ליום 15.2.18 (ראו
ע' 7 ש' 12-13 לפרוטוקול), אולם התובע לא עשה כן ולא הגיש את עבודת הסמינריון מאחר
שהחליט לעזוב את הלימודים ולא להשלים את חובותיו לקבלת תואר. התובע הסביר כי החליט
לעזוב את הלימודים מיד עם סיום תוכנית הלימודים, קרי בחודש 2/2018, מאחר שנקלע לקשיים
כלכליים שלא אפשרו לו להמשיך ולסיים את עבודת הסמינריון שלו: "הייתי חייב
כסף לבית והייתי במצב שאני מחפש עבודה" (ראו ע' 8 ש' 13-14 לפרוטוקול).
בשלב מסוים, במהלך חודש 07/18, התובע מצא עבודה במשרד החינוך, אולם שם נמסר לו כי
עליו להציג אישור זכאות לתואר כתנאי לקבלה לעבודה. או אז התובע החליט לסיים את
התואר באופן שבו ישלים את עבודת הסמינריון, וכך עשה. התובע השלים את עבודת הסמינריון
שלו בתוך שבועיים (ראו ע' 10 ש' 3-4 לפרוטוקול) והגיש אותה בחודש 7/2018, כאשר
אישור זכאות לתואר קיבל רק בחודש 8/2018.
עדותו של התובע, בענייו זה, הייתה אמינה וניכרו בה אותות
האמת.
שוכנענו שעת הסתיימו הלימודים הסדירים במכללה, התובע החליט
שלא להגיש את הסמינריון שלו, קרי שלא להשלים את לימודיו, בניגוד לחלק מחבריו, אשר
הגישו את עבודת הסמינריון תוך כדי הלימודים. התובע הסביר זאת במצוקה כלכלית ובכך
שהתייאש – לפיכך לא נותר לו אלא לחפש עבודה. הסברו זה של התובע לא נסתר.
ה"טריגר" לסיום התואר היה מציאת העבודה במשרד החינוך במהלך חודש 07/18
ולכן במהלך חודש זה, הוא הכין והגיש את העבודה הסמינריונית.
20.
הנה כי כן, התובע סיים את לימודיו הסדירים עם תום תכנית
הלימודים בחודש 2/2018. מאז לא הגיע עוד למכללה. את עבודת הסמינריון השלים מספר
חודשים לאחר סיום לימודיו במהלך חודש 07/18 וזאת לאחר הגשת תביעה זו ותוך כדי
ניהול ההליך.
בהקשר
זה נציין, כי התובע טען שכביכול בחודש יולי (במהלך שעות הלילה) הוא הכין את העבודה
הסמינריונית אך לא תמך טענה זו בראייה כלשהי.
יש
לציין, כי איננו מקבלים את טענתו של התובע שכביכול הכין את העבודה הסמינריונית
בשעות הלילה דווקא, שכן בשעות היום הוא לא עבד ואף נרשם כדורש עבודה. טיעון זה של
התובע נועד כדי להצדיק מתן גמלה בגין חודש יולי, אך כאמור אין בידנו לקבלו.
התובע,
כפי שהעיד, הכין את העבודה הסמינריונית לאחר שנעזר בספרים וביקר בספריות בדומה
סטודנטים אחרים.
לכן,
מבחינה מהותית, לא ניתן לקבוע כי התובע היה זמין ככל דורש עבודה לביצועה של
עבודה ומצבו אינו שונה ממצבם של סטודנטים אחרים אשר הכינו את העבודה הסמינריונית
במהלך תקופת הלימודים.
על
כן, לא ניתן לראות בתובע במהלך חודש יולי כמי שלא למד.
יש לראות בו כתלמיד לכל דבר ועניין במהלך חודש זה וכפועל
יוצא, הוא איננו זכאי לגמלה בגין חודש 07/18.
בהקשר
זה נציין, כי קביעה זו עולה בקנה אחד עם ההיגיון שבבסיס פסיקתו של בית הדין הארצי
לעבודה אשר קבע, בין היתר, באחד מפסקי הדין שהזכרנו לעיל, כי חופשה בין שנות
הלימודים (במהלכה לא מתקיימים לימודים בפועל) נועדה, בין היתר, כדי להכין עבודות
ולבצע מבחנים ככל שהדבר יידרש ולכן, במהלכה הסטודנט
נחשב לתמיד כהגדרתו בחוק ואינו זכאי לגמלה.
21.
באשר לחודשים 03/18 ועד לחודש 06/18, נחה דעתנו כי התובע אכן לא
היה בגדר תלמיד.
כפי שכבר נקבע, בעניין הלברשטאם:
"יש לתת משקל להיעדרו של יסוד זה (יסוד הסדירות
בלימודים – מ.ק), ולפיכך אנו סבורים כי, בנסיבות העניין, לא נתמלא במערער התנאי
הראשון, של היותו "תלמיד".
לדידנו,
דברים אלו יפים גם לענייננו.
מעדותו של התובע עולה כי מאז
15/2/18 הוא כלל לא עבד ולא למד בשל מצבו הכלכלי וגרסתו בעניין זה נתמכה כאמור באישור
הרשמי מהמכללה.
22.
בטרם נעילה נציין, כי לשיטת הנתבע, התובע הינו תלמיד כל זמן שלא
סיים את כלל חובותיו לתואר. לא מצאנו כל תימוכין לפרשנות זו והיא אף אינה עולה
בקנה אחד עם הגיונם של דברים. וכי יעלה על הדעת שתלמיד שלא השלים את חובותיו
האקדמיות ייחשב תלמיד כל זמן שיימנע מהשלמתן? – ברי כי התשובה על כך הינה
בשלילה. לדידנו, אף יש לבחון כל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבות.
23.
עוד נציין, כי לא נעלמה מענינו טענת הנתבע בסיכומיו, לפיה ה.
לא הודיע לכל גורם על הפסקת לימודיו. יחד עם זאת, גם לא נעלמו מעינינו הסבריו של
התובע במהלך עדותו אשר לא ראה מקום להודיע על הפסקת הלימודים מאחר ותכנית הלימודים
הגיעה לידי סיום. עדותו זו של התובע, בעניין זה, הייתה הגיונית וסבירה.
כמו כן, לא נעלם מעינינו כי התובע טען במסגרת הדיון המוקדם
שכביכול הודיע על הפסקת לימודים, אך בעקבות עדותו, שוכנענו כי מדובר בטיעון שהעלה
כדי לחזק את טענתו בדבר סיומם של הלימודים ולא מעבר לכך.
כעולה מאישור המכללה, תכנית הלימודים הסתיימה ולכן ה.
לא נדרש עוד להגיע ללימודים במכללה (ראו ע' 8 ש' 24-25 לפרוטוקול) ודי באישור רשמי
זה אשר לא נסתר.
סיכום
24.
לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת באופן שאנו קובעים כי
בתקופה שמחודש 03/18 ועד 06/18 (כולל) התובע לא היה בגדר "תלמיד".
לעומת זאת, יש לראות בתובע כתלמיד במהלך חודש 07/18 ועל כן
אין הוא זכאי לגמלה בגין חודש זה.
בשים לב לקביעותינו שלעיל, הנתבע מתבקש לבחון את יתר תנאי
הזכאות אשר טרם נבחנו ולתת החלטה באשר לזכאותו של התובע לגמלה בגין החודשים מרץ עד
יוני 2018 וזאת תוך 30 יום מהיום.
בנסיבות העניין, הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000
₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.
25.
כל אחד מהצדדים רשאי להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי
לעבודה בירושלים וזאת תוך 30 יום מיום.
ניתן
היום, ט"ז אלול תשע"ט, (16 ספטמבר 2019
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
גב' פביאן ליטל כהן לוגסי
נציגת
ציבור עובדים
מוסטפא קאסם שופט
מר זאב חיות
נציג
ציבור מעסיקים
בל בית דין אזורי לעבודה 70511-05/18 חיים שלמה וולנר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 16/09/2019)