פסקי דין על עדיאל חסיד | פסקי דין על נעמה אילת יהישלום

33618-05/18 תאמ     18/09/2019




תאמ 33618-05/18 עדיאל חסיד נ' נעמה אילת יהישלום








בית משפט השלום בנצרת


י"ח אלול תשע"ט, 18 ספטמבר 2019

תא"מ 33618-05-18 חסיד נ' יהישלום

תיק חיצוני
:
524556-07-16


בפני

כב' הרשמת הבכירה, שרונה צור גינור


תובעים

עדיאל חסיד


נגד

נתבעים
נעמה אילת יהישלום




פסק דין


1.
התובע הגיש תביעה בסכום קצוב בסך 5,087 ₪ בלשכת ההוצאה לפועל ברמלה, בשל חוב בגין מתן שירות להגשת דו"ח שנתי לשכיר ובקשה להחזרי מס.

2.
בכתב התביעה, טען התובע, כי הנתבעת התקשרה עם התובע בהסכם התקשרות לטיפול בהחזרי מס
(להלן : "ההסכם"), לפיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובע עמלה בסך 20% בגין החזר המס בתוספת מע"מ כחוק.

3.
לטענת התובע, הנתבעת הפרה את התחייבויותיה ונותרה חייבת לתובע סך של 4,736 ₪. פניית התובע לנתבעת להסדרת החוב לא נענתה ולפיכך הוגשה תביעה זו בתובענה בסכום קצוב.

4.
הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התביעה על סכום קצוב. ביום 26/11/18 התקיים דיון בו העידה הנתבעת על תצהירה. לטענתה, ביקשה לשלם את התשלום בעבור ביצוע החזרי המס לשנים 2006-2008, שכן את החזר המס לשנת 2009 ביצעה היא ולא התובע. הנתבעת קיבלה רשות להתגונן בכפוף להפקדת פיקדון ולאחר הפקדתו, התקיים ההליך בסדר דין מהיר.
5.
התובע טען בתצהירו, כי לפי סעיף 7 להסכם, לקוח אשר הפסיק את הטיפול בהחזרי המס לאחר התחלת הטיפול, מתחייב לשלם עמלה לפי ההחזר הצפוי. נטען כי ביום 31/12/12 הוגש דו"ח לשנת 2009 וביום 9/2/16 הועברו כספים בסך 16,450 ₪ לחשבון הנתבעת.

6.
כן טען התובע, כי בהתכתבויות עם הנתבעת לא עלתה כל דרישה ממנה לא לטפל בשנה כזו או אחרת, אלא היא אף שלחה מסמכים לטיפול בהחזר המס לשנת 2009 וכי לאחר פתיחת התיק בשנת 2012 נבדקו החזרי מס לשנים 2006-2011 והוגשו בקשות לשנות המס
2006-2009, וכי החזרים החלו להתקבל משנת 2013 ועד 2016.

7.
הנתבעת טענה בתצהירה, כי חתמה על ההסכם לטיפול בהחזרי המס, אלא שבסמוך לאחר החתימה, פנתה אל התובע וביקשה להפסיק את הטיפול לשנת 2009. לטענתה קיבלה החזרי מס בעבור שנת 2006 במהלך מרץ 2013 וכי היא הגישה בעצמה בקשה להחזר מס לשנת 2009, באמצעות פקידה ברשות המיסים.

8.
לטענת הנתבעת, התובע לא פנה אליה בבקשה להשלים מסמך בעבור שנת 2009. ביום 7/6/16 קיבלה הנתבעת דרישת תשלום בסך 4,736 ₪ ללא פירוט התשלום. הנתבעת השיבה באותו היום והסבירה כי דרישת התשלום אינה מובנת ולכן ביקשה חשבון עסקה עבור שנת 2006.

דיון והכרעה
9.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמאתי טענות הצדדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהעדויות, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
בהתאם לתקנה 214טז ינומק פסק הדין בתמצית.

10.
הצדדים התקשרו ביניהם בהסכם לפיו התובע יטפל בהחזרי מס הכנסה עבור הנתבעת, והנתבעת תשלם לתובע עמלה מכל החזר אשר יתקבל כתוצאה מכך. הוראות ההסכם מחייבות את הצדדים.

11.
המחלוקת העיקרית בין הצדדים ממוקדת בטענת הנתבעת לפיה התובע לא טיפל בהחזר המס לשנת 2009 ולכן אין הנתבעת חייבת בתשלום עמלה בגין שנים אלו.

12.
באתי למסקנה, כאמור, כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום העמלה בגין הטיפול בהחזרי המס לשנים 2006-2007, ואילו בעבור שנת המס 2009 אין הנתבעת חבה בתשלום העמלה.
13.
סעיף 5 להסכם קובע מהי התמורה לשירות ואילו סע' 7 להסכם קובע כי לקוח אשר הפסיק את הטיפול בהחזרי מס ישלם עמלה לפי ההחזר הצפוי בתיקו.
14.
הנתבעת טענה בסיכומיה, כי אינה מתנגדת לחיוב בעמלה בגין החזר המס לשנת 2006, אשר בוצע על ידי התובע, אך היא מתנגדת לתביעת התובע לשלם לו עמלה בגין החזר המס שלא הושג על ידו לשנת 2007, לשיטתה, החזר זה התקבל לאחר שפעלה בעצמה לקבל את ההחזר באמצעות מקום העבודה בו עבדה באותה התקופה. אלא שמאסופת המסמכים שצירפה הנתבעת לכתב הגנתה, אין ללמוד כי החזר המס התקבל בשל פעילות זו.
15.
בחקירתה הנגדית אישרה הנתבעת כי המחלוקת הינה ביחס לשנת 2009 בלבד (בפרוטוקול בעמ' 12 שורות 9-12). מכאן, הנתבעת חבה בגין שנות מס אלו את סכום העמלה לה התחייבה בהתאם לסעיף 5 להסכם בין הצדדים. המחלוקת קיימת ביחס להחזר לשנת המס 2009. התובע טוען כי ההחזר התקבל בשל מסמכים אשר הגיש ביום 31/12/12 ואילו הנתבעת העידה כי היא פנתה לרשות המיסים בשנת 2015 והגישה את הבקשה להחזר לשנה זו
(ראה פרוטוקול בעמ' 13, שורות 16-27).

16.
ההחזר הועבר לידי הנתבעת בשנת 2016. הנתבעת טענה בסיכומיה כי התובע פעל ברשלנות ואדישות כלפיה
ואלמלא פעלה בעצמה לקבל את החזר המס, היה נגרם לה חסרון כיס.

17.
עיון במסמכים אותם צירפה הנתבעת תומך בגרסתה כי פנתה אל רשות המסים, הגישה דו"ח מקוצר וזמן סמוך אחרי הגשת הדו"ח התקבל החזר המס. התובע טען כי ההחזר התעכב בשל מסמך חסר מצד הנתבעת, אולם אני בוחרת לקבל עדות הנתבעת ולא עדות התובע כי ההחזר בוצע בעקבות המסמכים שהגיש בשנת 2012. יתרה מכך, התובע צירף בסיכומיו מסמך נוסף אשר סומן כנספח ט', לפיו פנה התובע אל רשות המסים לבחון מדוע לא התקבל ההחזר בעניינה של הנתבעת, ואולם מסמך זה צורף בשלב הסיכומים בלבד, כאשר אין לנתבעת אפשרות להתייחס אליו ולכן אין לקבלו. זאת ועוד, אין במסמך להוכיח כי החזר המס התקבל בשל טיפולו אלא הנתבעת ביקשה ההחזר וקיבלה אותה בסמוך לאחר מכן.
18.
כלל במשפט אזרחי כי "המוציא מחברו עליו הראיה". התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל זה היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל דין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מאשר גרסת הצד השני.

19.
בנסיבות המקרה, הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ביחס לשנת המס 2009. לא התרשמתי מגרסתו ואני דוחה תביעה לשנת המס הנ"ל. התובע לא טיפל כראוי ו/או במועד בבקשה להחזר המס ולכן הפסיקה הנתבעת את טיפולו. הוא אף אינו זכאי לעמלה לפי סע' 7 להסכם.

20.
התביעה מתקבלת בחלקה, באופן בו הנתבעת חבה בתשלום בגין החזרי המס לשנים 2006,2007 ואינה חבה בגין ההחזר ללשנת המס 2009. כן תשא בהוצאות התובע בסך 1,000 ₪, בנסיבות העניין, לאור קבלתה החלקית של התביעה ואופן ניהול ההליך. ככל שהסכומים התקבלו בידי התובע באמצעות תיק ההוצל"פ, יוחזר לנתבעת ההפרש, בתוספת ריבית והצמדה כדין. המזכירות תחזיר לנתבעת את הפיקדון אשר הופקד בקופת בית המשפט.
ניתן היום,
י"ח אלול תשע"ט, 18 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.












תאמ בית משפט שלום 33618-05/18 עדיאל חסיד נ' נעמה אילת יהישלום (פורסם ב-ֽ 18/09/2019)