פסקי דין על רונין גרופ | פסקי דין על שי קופל | פסקי דין על משטרת ישראל - מדינת ישראל | פסקי דין על ענף אבטחה ורישוי עסקים |
43749-09/19 ברש 19/09/2019
ברש 43749-09/19 רונין גרופ בע"מ, שי קופל נ' משטרת ישראל - מדינת ישראל, ענף אבטחה ורישוי עסקים
administrator
administrator
1
0
2019-09-26t11:40:00z
2019-09-26t11:40:00z
3
1889
9447
microsoft corporation
78
22
11314
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים
בר"ש 43749-09-19 רונין גרופ בע"מ ואח' נ' משטרת ישראל - מדינת
ישראל
בפני
כבוד השופט דניאל מרדכי דמביץ
מבקשים
1
.
רונין
גרופ בע"מ
2
.
שי קופל
באמצעות
ב"כ עוה"ד יגאל מור וארז ספיר
נגד
משיבה
משטרת ישראל -
מדינת
ישראל
ענף אבטחה
ורישוי עסקים
באמצעות
ב"כ עוה"ד נורית ניסני
החלטה
החלטה בבקשה לביטול צו מנהלי לפי סעיף 23(א) לחוק רישוי
עסקים, התשכ"ח-1968.
הצו
1.
ביום
17.9.2019 הוציא רפ"ק אור יתום צו לפי סעיף 23(א) לחוק רישוי עסקים,
התשכ"ח-1968 (להלן - החוק) צו המורה על סגירתו לאלתר של בית העסק
"אוקונול בר" ברחוב עץ החיים 61 במתחם שוק מחנה יהודה בירושלים (להלן - העסק)
למשך 21 יום, עד יום 7.10.2019 (כולל) (להלן - הצו).
2.
הצו
נמסר לידי המבקש 2.
3.
עיקרי
הנמקת הצו:
א.
היה
במסיבה שהתקיימה בעסק במוצאי שבת האחרון, כפי שתועדה בסרטון הווידאו שצולם על בקר
הרישוי וכמתועד בעדותו, כדי סיכון שלום הציבור.
ב.
"הרעש החזק שנבע מן המוסיקה בעסק והריקודים שהתקיימו במקום,
אשר יצרו ריכוז קהל אל מול הבר וחסימת המעבר ברחוב מסכנת את שלום הציבור".
ג.
מתחילת
שנת 2019 נרשמו נגד העסק 20 דו"חות בגין הקמת רעש.
ד.
בשנה
הנוכחית נערך לעסק שימוע בגין מכירת אלכוהול לקטין.
ה.
"עולה הרושם כי למרות דבריו של בעל העסק על רצון לנהל עסק
בהתאם לחוק ולתנאי הרישיון, הלכה למעשה ניהול העסק לא מתקיים בהתאם לרישיון".
בקשת
ביטול הצו
4.
הבקשה
לביטול הצו הוגשה אתמול. עיקרי הטענות:
א.
המבקשת
מפעילה את העסק. המבקש הוא בעל מניותיה היחיד של המבקשת והוא מנהל העסק.
ב.
מדובר
בעסק ותיק במתחם שוק מחנה יהודה - כ-5 שנים. במהלך פעילות העסק לא התעוררו טענות
על ביצוע עבירות כלשהן או יצירת סיכונים לציבור.
ג.
לעסק
יש רשיון עסק כדין. מהצו עולה כי פריט הרישוי הוא 4.8 לפי צו רישוי עסקים (עסקים
טעוני רישוי), התשע"ג-2013: "משקאות משכרים - פאב, בר, מסבאה וכל עסק
שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה".
ד.
האירוע
שבעקבותיו הוצא הצו היה ביום 15.9.2019, אור ליום ראשון האחרון, בשעה 02:00. קבוצת
צעירים הזמינו משקאות בעסק ובחרו שלא לשבת אלא לעמוד בפתח העסק ובסמטה הצמודה לפתח
העסק. חלק מחברי הקבוצה החלו לרקוד לצלילי מוסיקה שבקעה מבית העסק.
ה.
בשל האירוע
האמור, אשר תועד על ידי פקח, המבקש זומן לשימוע ביום הבחירות הכלליות שהתקיימו
ביום 17.9.2019, תוך שלא היתה הסכמה לדחיית השימוע נוכח השבתון הכללי.
ו.
אין
לראות את הריקוד הספונטני של כ-15 חברי קבוצת "תגלית"
כ"מסיבה". מדובר באירוע מינורי וספונטני.
ז.
דו"חות
רעש שהוצאו בגין העסק לא הומצאו למי מהמבקשים.
ח.
אירוע
של מכירת אלכוהול לקטין לא התבצע בבית העסק דנן אלא בעסק אחר (במקום אחר) שהיה
בזמנו בניהול המבקשים, אולם כעת אף אינו בבעלותם או ניהולם כלל.
ט.
הטלת
הצו אינה מידתית.
י.
יש
אפליה פסולה במתן הצו - אל מול בעלי העסקים הפועלים במקום בשעות היום. לשון אחרת:
שוק מחנה יהודה דחוק ביותר בשעות היום, ואז אין נסיונות לסגור בתי עסק משום חשש
לשלום הציבור.
יא.
בהחלטה
מעורבים שיקולים זרים. הם לא הובהרו בבקשה.
יב.
הצו
פוגע בזכות הקניין של המבקשים, ובכל מקרה במידה העולה על הנדרש.
יג.
השימוע
בוצע למראית עין. ההחלטה לגבי הוצאת הצו התקבלה למעשה עוד טרם השימוע.
יד.
הותרת
הצו על כנו פוגעת פגיעה כלכלית אנושה במבקשים ובעובדיהם.
תשובת
המשיבה
5.
התשובה
הוגשה סמוך למועד הדיון. עיקריה:
א.
במוצאי
שבת האחרונה, במהלך סיור שגרתי בשוק מחנה יהודה, נשמעה ונצפתה על ידי בקר רישוי
עסקים מתחנת לב הבירה (להלן - הבקר) מסיבת ריקודים בשטח העסק שבה רקדו
והתקהלו מספר רב של משתתפים וגרמו לריכוז קהל וחסימת המעבר אשר היו סכנה לשלום
הציבור.
ב.
ביום
16.9.2019 נתבקש המבקש 2 להתייצב בתחנת "לב הבירה" ולמסור גרסתו לגבי
האירוע. המבקש שלח עובד מטעמו. העובד היה נוכח בעת האירוע ושימש בתפקיד אחראי
משמרת וברמן.
ג.
מתחילת
שנת 2019 נרשמו כנגד העסק 20 דו"חות בגין רעש ואף למבקש 2 נערך שימוע התראה
בגין מכירת אלכוהול לקטין.
ד.
בחינת
הצו צריכה להתבצע בהתאם לכללי המשפט המנהלי: סבירות, מידתיות והפעלת שיקול דעת
בתום לב.
ה.
עסקים
נוספים נסגרו במתחם שוק מחנה יהודה בשל סכנה לשלום הציבור ובכל מקרה נבחן לגופו.
ו.
העסק
פעל בניגוד לתנאי הרשיון. ההבחנה בין פאב/בר לבין מועדון נוגעת, בין היתר, לסידור
האבטחה וההגנה על שלום הציבור.
ז.
בשימוע
למבקש 2 הוא ציין כי המנטליות של קבוצות "תגלית" המגיעות לבר היא לעמוד
על הבר ולהתערבב ולכן זה יוצר התקבלות מול הבר.
ח.
בחקירותיו,
העובד טען כי ידע שהוא ארגן מסיבה בעסק וחסם את המעבר של הרחוב. הובאו ציטוטים
מפיו של העובד לפיהם הוא עשה טעות וכעת, כשהוא יודע שזה אסור, הוא לא יחזור על זה
עוד פעם. העובד אף אישר כי הרחוב נחסם למעבר בגלל אותם אנשים.
ט.
לתשובה
צורפה הודעת הבקר (מיום שני בשעה 10:39) שנכח במסיבה במוצאי שבת. הוא ציין בה, בין
היתר, כי הוא ראה את אחת המבלות נוגעת במחשב ומחליפה שירים.
י.
עוד
צורפה לתשובה רשימה של דו"חות איכות סביבה (רעש) שניתנו בגין בית העסק.
הדיון
6.
הוצגו
בפני
בית המשפט (ונציגי המבקשים) שני סרטונים של האירוע שצילם הבקר (באמצעות
הטלפון הנייד שלו) וכן צילום קפוא (סטילס) של הרמקול (שגם הוחרם) שפעל בבית העסק.
ההצגה בוצעה ממחשב נייד שהובא על ידי נציגי המשיבה. הסרטונים והצילום הוצגו בפני
המבקש עובר למתן הצו.
מהסרטונים
ומהבירורים שערך בית המשפט עם כל הנוכחים עולה כי העסק מורכב משטח בנוי של כ-20
מ"ר. מחוץ לשטח החנות יש פודסט אשר עליו היה מונח דוכן מכירה (באסטה) בימי
השימוש בחנות לצורך מכר פירות/ירקות (בשוק ההיסטורי). על הפודסט מוצב כיום, כדין
ובהתאם לכל אישור הנחוץ לשם כך מהרשות המקומית, דלפק מוגבה המיועד להנחת בקבוקים
וכוסות כאשר הלקוחות עומדים לידו. הדלפק מקובע לקרקע ולמעשה תוחם את הפודסט.
לא
נצפתה מסיבה ערה. נראה ריכוז לקוחות-מבלים, תוך שהם גולשים משטח הפודסט אל עבר
מרכז המעבר הצר ממילא של רחוב עץ החיים.
7.
העיד ונחקר
המבקש 2. עיקרי דבריו:
א.
לא
פורסמה מסיבה.
ב.
יש
הסכמה עם המשטרה שבמקום תהיה מוסיקה, אולם מוסיקת רקע וללא שימוש ברמקולים תלויים.
ג.
בעניין
השימוע שנערך למבקש ביום 18.2.2019 לגבי מכירת אלכוהול לקטין, מדובר היה בבית עסק
אחר שהיה בקצה אחר של הרחוב. בוצעה טעות ברישום מסמך השימוע (על ידי המשטרה).
8.
הוצגו,
לעיון בית המשפט בלבד (בשל טענה כי מדובר בחומר חקירה), שני פרוטוקולים של חקירות
של מר יאיר עמוס פראנטי ביום 16.9.2019. בשעה 18:43 נגבתה עדות. בשעה 19:44 נגבתה
הודעת חשוד לאחר אזהרה. ישנם הבדלים בולטים בין המסמכים תוך שנראה שהנחקר עבר
תהליך של חינוך ו/או הפנמה ו/או שכנוע לגבי מעשיו בהפעלת העסק במועד מושא הצו
ולגבי משמעותם החוקית.
ברי כי
הצילומים שביצע הבקר מדברים בעד עצמם והם עדיפים על הפרוטוקולים שהוצגו.
9.
ב"כ
המבקשים ביקשו לחקור את הבקר, את מפקד תחנת המשטרה וכן את קצין המשטרה אשר עשה את
הצו מושא הבקשה. נוכח טיב ההליך אישרתי את חקירת הבקר בלבד. עיקרי הדברים:
א.
הבקר
הגיע למקום עקב פניית מפקד תחנת המשטרה. המפקד עבר ברכבו ברחוב אגריפס, ללא קשר
עין עם העסק, והורה על הגעת הבקר לאזור משום ש"משהו קורה בתוך השוק".
משמע
,
הטענה בסעיף 2 לתשובה לפיה מדובר היה בסיור שגרתי - אינה נכונה.
ב.
בעדותו
הגדיר הבקר את המעבר כ"די חסום" (עמ' 3, שור' 31-30):
אם אתה הולך במעבר ואתה צריך
טיפה לשנות את זווית ההליך שלך, זה כבר מעבר די חסום. זה מעבר די צר. כמובן שאנשים
עוברים שם, הם עוברים בין אנשים.
משמע
,
הטענה כי פעילות העסק חסמה את רחוב עץ החיים אינה מדוייקת.
ג.
הבקר
זיהה בכניסה לעסק בין 10 ל-20 אנשים, "אפילו טיפה יותר" (עמ' 3, שור'
33).
לא
ברורה הספירה
: האם מדובר בין 10 ל-20 נוכחים, או שמדובר ביותר מ-20
נוכחים. עלה חשש בית המשפט כי נעשה נסיון להאדיר את הטענות ולנפח את
העובדות.
ד.
את
אווירת המסיבה תיאר הבקר כך (עמ' 4, שור' 3-2):
יש עניין של אווירת מסיבה ויש
התקהלות עם מוסיקה וכוסות בירה באוויר, האווירה היתה שונה קצת מבר רגיל. אנשים
עומדים במקום עם בירות בידיים.
ה.
הבקר
הבהיר כיצד מנע את הסיכון לציבור (עמ' 4, שור' 5):
עצם זה שבאתי לשם והרמקול
נסגר, בכך פתחתי את הדרך להולכי רגל.
10.
ב"כ
הצדדים סיכמו בעל פה על דרך ההשלמה.
ב"כ
המבקשים ציין כי מדובר בצו שאינו מניעתי אלא עונשי. הוא גם הפנה לתיקים אחרים שבהם
אישר בית המשפט סגירת בתי עסק במקרים חמורים כגון מכירת אלכוהול לקטינים או אלימות
הכרוכה במכירת האלכוהול - מה שלא רלבנטי למקרה דנן.
ב"כ המשיבה טענה כי הצו תקין,
אולם הסכימה לקיצורו לתקופה של 12 ימים, כך שבמוצאי שבת 28.9.2019 ניתן יהיה לפתוח
את בית העסק.
דיון
והכרעה
11.
בחינתו
של צו מנהלי כפופה לדין המנהלי, תוך קיומה המקדמי של חזקת כשרות המעשה המנהלי. בית
המשפט אינו מחליף את שיקול דעתו של הגורם המנהלי, אלא בוחן את כשרות המעשה המנהלי
או את קיומו של פגם חמור במעשה המנהלי.
12.
כותרתו
של סעיף 23 לחוק היא "סגירת עסק של מכירת משקאות משכרים". קובע
סעיף 23(א) לחוק:
קצין משטרה בדרגת
רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות
משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו
לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום.
13.
את
החיקוק האמור (אשר על יסודו הוצא הצו) יש לפרש על רקע תכליתו - מניעת סיכון הנשקף
לציבור על רקע מכירת משקאות משכרים. לשם כך ניתנה למשיבה (קצין משטרה בדרגת רב פקד
ומעלה) סמכות להורות על סגירה לאלתר של בית העסק באמצעות צו מנהלי.
סמכות
קיצונית זו יש לממש במקרים חמורים שבהם מתעורר חשד סביר לאלימות, מכירת אלכוהול
לקטינים, מכירת סמים וכיו"ב. לא זה המקרה שלפנינו.
14.
במקביל
לסעיף 23 האמור, חקוק כיום סעיף 22ב לחוק אשר מאפשר כיום לרשות לעתור להוצאת צו
הפסקה שיפוטי במקרה שעסק פועל ללא רשיון עסק, בניגוד לתנאיו של רשיון עסק קיים או
בניגוד לתקנות שהותקנו לפי חוק רישוי עסקים.
לא
למותר לציין כי לפני מותב זה הוגשו מספר בקשות למתן סעד לפי סעיף 22ב לחוק, גם
לגבי עסקים במתחם שוק מחנה יהודה.
15.
בעדות
הבקר נמצאו פגמים כמתואר לעיל. נראה היה כי יש נסיון להשחיר את פני העסק והמבקשים
אל מעבר למציאות כהווייתה.
16.
במקרה
דנן קשה מאוד לראות באירוע שהתרחש אור ליום ראשון האחרון כמצדיק נקיטה בהליך חמור
וקיצוני של סגירת עסק לאלתר למשך 3 שבועות.
נכונות המשיבה להפחית את משך תוקף הצו ל-12 ימים, אשר
הובעה רק בדיון ולאחר שהמבקשים נאלצו לשכור ייצוג משפטי ולהגיש בקשה דחופה, אינה
מעידה על אנושיות והליכה לפנים משורת הדין אלא על חוסר ממשות בצו ובוודאי שלא על
צורך של ממש להגן על שלום הציבור.
17.
הצו
וגם תשובת המשיבה מלמדים על נסיון לאגור את כלל האירועים הכרוכים בבית העסק לכלל
מסה קריטית המצדיקה את הסגירה לאלתר - ולא היא.
אין כל
רכיב של רצידיביזם בין האירוע במוצאי שבת האחרונה (אירוע שבו נטען כי הופר שלום
הציבור) לבין אירועים קודמים המיוחסים למבקשים ו/או לבית העסק. מכירת האלכוהול
לקטין היתה אירוע יחיד. אף מבלי להכריע בשאלה לגבי איזה בית עסק בוצע השימוע לפני
כשבעה חודשים, הרי שמעשה זה לא נשנה. לעניין עבירות רעש, הרי שיש בידי רשויות
האכיפה סמכויות מגוונות (לרבות החרמת הרמקול, אשר ככל הנראה בוצעה לראשונה במקרה
דנן ולא ביתר האירועים שבהם נרשם דו"ח לבית העסק, תוך שלא ברור אם
הדו"חות הומצאו למבקשים) - ולא בכדי לא היה זה המניע המכריע להוצאת הצו.
18.
הגדרת
האירוע במוצאי שבת האחרון כ"מסיבה" אינה מתאימה לאירוע כלל. לא מדובר
באירוע יזום. מדובר במשתתפים בודדים (כך הוא כאשר מדובר ב-10-20 לקוחות). התגודדות
של לקוחות (לא רבים), ללא ריקודים של ממש, ללא מתחם של ממש וללא הכוונה של ממש -
איננה "מסיבה".
19.
מעת
שאין מניעה להפעלת העסק בשעות הקטנות של הלילה, תמוהה הקביעה (שביסוד הצו) כי אם
נותר מעבר צר בסמטה הצרה ממילא אזי יש בכך משום סיכון לשלום הציבור. לא בכדי נשחקה
הטענה בעת חקירת הבקר.
יודגש
כי אין כל טענה להתגודדות של שיכורים, למעשים לא נאותים מכל סוג (קטטה, התפרעות,
השחתה, עשיית צרכים) של לקוחות העסק. מהסרטונים עולה כי מדובר בהתנהגות מתונה
ביותר של הלקוחות שאפילו לא התלוותה בהרמת קול של ממש.
20.
גם אם
יש צורך לאכוף את דיני איכות הסביבה במובן של רעש הבוקע מבית העסק, הרי שמכאן ועד
להחלטה על סגירת העסק בצו מנהלי לשם הגנה על שלום הציבור, לא רק שארוכה הדרך אלא שאין
דרך.
21.
במקרה
דנן נראה באופן בולט כי חל ערבוב פסול בין פעולת מניעה דחופה לשם הגנה על שלום
הציבור לבין פעולות אכיפה ואף ענישה אשר דרך המלך לביצוען היא באמצעות קבלת הכרעה
שיפוטית מתאימה מבית המשפט.
22.
משהוצגו
בפני
בית המשפט כלל מניעי נותן הצו ושיקוליו נראה כי הצו הוצא בחוסר סבירות
קיצוני, במה שנראה כשיטור-יתר (
over-policing
).
לצד זאת מובהר ומודגש כי בית המשפט
רואה בחיוב נוכחות של גורמי שיטור ואכיפה באזורי בילוי ומימוש סמכויותיהם. לא בכדי
לא הלינו המבקשים על החרמת הרמקול מהעסק, ותשובתו האחרונה של הבקר לימדה כי היה זה
מעשה מועיל אשר היה בו (ובו בלבד, ללא צורך בפעולת המשך) כדי לסכל ולסלק את
הפעילות שהיתה מעבר לצריכה שגרתית של משקאות בבית העסק.
התוצאה
אני
מורה על ביטול הצו מושא הבקשה לאלתר.
המשיבה
תישא בהוצאות המבקשת 1 בסך של 3,000 ₪.
בהיות
המבקש 2 בעלים של המבקשת 1 לא נפסקות הוצאות לטובתו.
ניתנה
היום, י"ט אלול תשע"ט, 19 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים בשעה 20:53.
ברש בית משפט לעניינים מקומיים 43749-09/19 רונין גרופ בע"מ, שי קופל נ' משטרת ישראל - מדינת ישראל, ענף אבטחה ורישוי עסקים (פורסם ב-ֽ 19/09/2019)